אספקטים של המלחמה באוקראינה ומשמעותם - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מזכרים מלחמה שלא די לה: אספקטים של המלחמה באוקראינה ומשמעותם לישראל

מלחמה שלא די לה: אספקטים של המלחמה באוקראינה ומשמעותם לישראל

מזכר 236, יולי 2024

עפר שלח
ולדימיר זלנסקי נשיא אוקראינה

מלחמת רוסיה – אוקראינה, הנמשכת כבר קרוב לשנתיים וחצי, היא אירוע מכונן, ולא רק משום עצימותה ומשך הזמן שלה, שלא היו כמוהם באירופה מאז מלחמת העולם השנייה. באים בה לידי ביטוי המאבק על ההגמוניה הגלובלית, עוצמתם הגוברת של גורמים לא-מדינתיים ובינלאומיים, והתפתחותם של כלים חדשים, צבאיים ולא-צבאיים, באמצעותם מבקשים הצדדים להכריע את המערכה.


למלחמה באוקראינה יש השפעה של ממש גם על ישראל, שנקטה ביחס למלחמה עמדה מהססת ומתחמקת. היא השפיעה על התנהלותן של מדינות באזורנו, על התהוותו של "ציר ההתנגדות" נגד ישראל, ועל עליית מעמדם של מוסדות בינלאומיים, גורמים הבאים לידי ביטוי גם במלחמת "חרבות ברזל" מאז ה-7 באוקטובר 2023.


במזכר זה מכונסים תשעה מאמרים מאת חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי, העסוקים בפנים שונות של המלחמה באוקראינה ובלקחים המתבקשים מהן עבור ישראל: הלחימה במימדי הסייבר, ההשפעה והתודעה והזירה הימית, ועלייתן של טכנולוגיות חדשות בשדה הקרב; השפעתן של סנקציות כלכליות ושל הדין הבינלאומי על גורל המערכה; והתנהלותן של מדינות באיזור – סוריה, מצרים, סעודיה ומדינות המפרץ וטורקיה – לנוכח המלחמה המתמשכת.


ללקחים אלה, שנדחקו הצידה בשל עוצמת האירועים באיזורנו מאז אוקטובר 2023, חשיבות גדולה בעיצוב צעדיה של ישראל בזירה הגלובלית, בניין הכוח המדיני, הביטחוני והאזרחי והמשך ההתמודדות עם האתגרים המתפתחים במאה ה-21.


לחצו כאן להורדת המזכר המלא

תוכן עניינים:

עפר שלח
UKraine Cover Front2_
ב־24 בפברואר 2022 פלשה רוסיה לשטחה של אוקראינה, והציתה מלחמה הנמשכת מזה כבר יותר משנתיים. המחזה שנדמה היה שעבר מן העולם – מלחמה רבתי בין שתי מדינות גדולות, על אדמתה של אירופה – הפך למערכה מתמשכת ועקובה מדם, שסופה אינו נראה לעין. מטבע הדברים, במהלך הזמן תשומת הלב העולמית נדדה למחוזות אחרים, והידיעות על המלחמה נדדו לירכתיים של דיווחי החדשות....
קרא/י עוד

יובל אילון
A file photo of the Ticonderoga-class guided-missile cruiser USS Chancellorsville (CG 62) transits the East China Sea during
המלחמה באוקראינה היא דוגמה למלחמה בעצימות גבוהה במאה ה־21, ואפשר ללמוד ממנה רבות על האתגרים העומדים בפני צבאות – או במקרה זה ציים – המעורבים במלחמה שכזו. אומנם המערכה הימית במלחמה חשופה ונגישה פחות לתקשורת בשל ריחוקה הפיזי מן המוקדים האזרחיים והתקשורתיים, אולם היא זירה חשובה ומשפיעה במלחמה...
קרא/י עוד

לירן ענתבי
Ukrainian soldiers of the 24th Brigade test FPV drones in Druzhkivka
המלחמה בין רוסיה לאוקראינה היא הזדמנות לבחינת השימוש בטכנולוגיות מתקדמות בשדה הקרב בן זמננו. מדובר בעימות בין־מדינתי שנלחמים בו שני צדדים מתקדמים יחסית מבחינה טכנולוגית לצד מעורבות ותמיכה של מדינות אחרות, של מעצמות ושל בריתות. לכולם מספק האירוע ״שדה ניסויים״ למגוון אמצעים ובעיקר להדגמת שימוש נרחב בבינה מלאכותית ובכלי טיס בלתי מאוישים (כטב״מ), בהם רחפנים ומטוסים ללא טייס (מל״ט). פרק זה יתמקד בארבע טכנולוגיות בולטות במיוחד במלחמה זו: כטב״מים, בינה מלאכותית, מערכות בלתי מאוישות ונשקים היפר־סוניים...
קרא/י עוד

דולב כפיר
Russian,Hacker,In,The,Hood,Threatens,With,His,Fist,Against
מלחמת רוסיה־אוקראינה, המלחמה הגדולה הראשונה של המאה ה־21, מספקת הזדמנות לדיון מחודש בתפקיד הסייבר בקונפליקטים. רוסיה, מעצמת סייבר מהשורה הראשונה, הפעילה במלחמה יכולות סייבר, במסגרת עימות צבאי עצים ראשון בעידן המידע. המונח ״עידן המידע״ מתייחס להבשלה של לפחות שלוש מהפכות טכנולוגיות: מהפכת האינטרנט; מהפיכת הענן, שדחפה ארגונים להתבסס על משאבי מחשוב ריכוזיים משותפים המופעלים על ידי ענקיות הטכנולוגיה; ומהפיכת ה״ביג־דאטא״, ששינתה את דרך איסוף ואכסון המידע על ידי ממשלות וארגונים, ואת השימוש בו כבסיס לקבלת החלטות...
קרא/י עוד

פנינה שרביט ברוך, תמי קנר
Symbol,Of,Law,And,Justice,With,Ukraine,And,Russia,Flag
יותר משנתיים חלפו מאז פלשה רוסיה לשטחה של אוקראינה ב־24 בפברואר 2022, והובילה למלחמה בין־מדינתית כוללת בין כוחות הצבא של שתי המדינות, מן הסוג שנדמה היה שחלף מן העולם. לצד המערכה הצבאית המתנהלת בין השתיים בשדה הקרב, מתנהלת ביניהן גם מערכה משפטית נרחבת...
קרא/י עוד

עופר פרידמן, דוד סימן טוב
phone-869669_1280
למונח ״תקשורת אסטרטגית״ (Strategic Communications) אין בהכרח הגדרה אחידה, ואולם אפשר לזהות פרשנות אחידה וקוהרנטית שלו בכל אמצעי התקשורת: השפעה על קהלים ממוקדים כדי לממש אינטרסים מדיניים ופוליטיים. במילים אחרות, המטרה העיקרית של תקשורת אסטרטגית היא לשנות את ההתנהגות של קהלי היעד באמצעות נרטיבים אסטרטגיים....
קרא/י עוד

יואל גוז'נסקי, אופיר וינטר
World,Map
השלכות המלחמה הממושכת ביותר שהתחוללה באירופה מאז שנת 1945 לא פסחו גם על המזרח התיכון. הפלישה הרוסית לאוקראינה האיצה מגמות קיימות והחריפה משברים אזוריים קודמים. בשלב זה, כאשר סיום המלחמה טרם נראה באופק, אי אפשר עדיין לאמוד את מלוא השלכותיה. במזרח התיכון היא הציבה אתגרים אזוריים לא מבוטלים לצד הזדמנויות, ועיצבה את דפוס היחסים בין מדינות האזור ובינן לבין המעצמות. לכל אלה השפעה גם על ישראל....
קרא/י עוד

כרמית ולנסי
Syrian President Assad meets his Russian counterpart Putin in Damascus
לסוריה ולרוסיה מערכת יחסים איתנה ורבת שנים, ראשיתה בימי ברית המועצות. הקשר בין המדינות התחזק בשנות ה־80 של המאה ה־20 , ובעיקר לאחר מלחמת לבנון הראשונה. קריסת ברית המועצות בתחילת שנות ה־90 הובילה להתרחקות זמנית בין המשטרים, בעיקר בעקבות סוגיית החוב של סוריה לרוסיה בעבור קניית מערכות נשק. עלייתו של פוטין לשלטון והשאיפה הרוסית לנוכחות במזרח התיכון הובילו להתקרבות מחודשת בין המדינות...
קרא/י עוד

גליה לינדנשטראוס, רמי דניאל
FILE PHOTO: Russian President Putin meets with Turkish President Erdogan in Sochi
המלחמה באוקראינה הציבה לטורקיה דילמות רבות – לאנקרה יש יחסים טובים עם שני הצדדים לסכסוך, ואולם בשל היותה חברת נאט״ו הייתה ציפייה שתנקוט קו דומה לקו שנקטו חברות הברית האחרות בנוגע לרוסיה. המלחמה גם הייתה הזדמנות כלכלית בעבור טורקיה וביטוי מובהק לחשיבותה הגאו־אסטרטגית ולעובדה שלכל הצדדים בסכסוך יש אינטרס להמשיך לנהל יחסים תקינים עם אנקרה. הנכונות של הצדדים לשתף עימה פעולה ותפקיד התיווך שלקחה על עצמה תרמו להצלחתה להוביל, בתיאום עם האו״ם, לחתימה ביולי 2022 על הסכם בין רוסיה לאוקראינה המאפשר לשתיהן לייצא תבואה. עם זאת ככל שהמלחמה מתארכת ומחריפה, ומשנראה שההכרעה תהיה בשדה הקרב ולא במשא ומתן מדיני, גובר הקושי של טורקיה לשבת על הגדר, ומצטמצמת יכולתה להשפיע על האירועים...
קרא/י עוד

תומר פדלון, אסטבן קלור
currency-3088153_1280
בעת המודרנית נהוג לראות בלוחמה כלכלית מכלול רחב מאוד של אמצעים ושל פעולות שמטרתם לאיים וללחוץ על משק היריב כדי להחלישו וכדי להשיג יעדים אסטרטגיים. על פי הגדרה זו, המלחמה הכלכלית בין רוסיה למערב התחילה הרבה לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה ב־24 בפברואר 2022 . במערב, בעיקר בארצות הברית ובבריטניה, הקפידו לאיים בפומבי על רוסיה שאם תבחר לנקוט פעולה צבאית ותפלוש לאוקראינה יוקפאו נכסים של מקורבים למשטר ויוטלו סנקציות אישיות על נשיא רוסיה ולדימיר פוטין...
קרא/י עוד
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מזכרים
נושאיםטורקיהטכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומיכלכלה וביטחון לאומימשפט וביטחון לאומיסוריהצבא ואסטרטגיהרוסיהתודעה והשפעה זרהמלחמת אוקראינה-רוסיה

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS
הניחו את הנשק! קריאתו הדרמטית של מנהיג המחתרת הכורדית והסיכויים להתממשותה
מה עומד מאחורי הקריאה ההיסטורית של עבדוללה אג'לאן לסיום המערכה החמושה של הארגון – וכיצד היא תשפיע על המיעוט הכורדי ועל האזור כולו?
13/03/25
REUTERS/Orhan Qereman
הדילמות הכורדיות של ישראל
הממשל האוטונומי בצפון סוריה, שבו דומיננטיות לכורדים, חווה טלטלה בעקבות נפילת שלטון אסד, ובאנקרה רוצים לנצל את ההזדמנות ולהנחית מכה קשה שתפגע ביכולות הצבאיות של הכורדים. כיצד על ישראל לנהל את מדיניותה מול הכורדים בתקופה רגישה זו?
26/12/24
Rami Alsayed/NurPhoto
מתקפת המורדים בסוריה - תפנית אסטרטגית או אירוע חולף?
מהן המשמעויות של מתקפת הפתע של המורדים הסורים נגד שלטון אסד, מיהם השחקנים המעורבים – ומהן ההשלכות על ישראל?
02/12/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.