פרסומים

במהלך חודש מאי פתח צה"ל במבצע "מרכבות גדעון", אשר נועד לממש את מטרות המלחמה ברצועת עזה – להביא להשבת החטופים ולמוטט את חמאס צבאית ושלטונית.  ואולם, לא לגמרי ברור מה נכלל בתוכנית הלחימה, ואף קיימות סתירות בין מה שמוצג על ידי גורמים מתוך צה"ל לבין אמירות של גורמים מדיניים בהקשר זה. כן לא ברור עד כמה יש כוונה לממש את כל שלבי המבצע ואף יתכן שחלק מהפרסומים נועד להפעיל לחץ על חמאס, אך בלי כוונה לממשם. ועדיין, הפרטים שפורסמו, ובפרט ההצהרות של הדרגים המדיניים ביחס לתוכנית, מעוררים חששות סביב שתי שאלות מרכזיות:...

המציאות הפנים-אמריקאית, האזורית והגלובלית עוברת בימים אלה שינויים דרמטיים. האם יחסי ישראל-ארצות הברית יישארו חסינים בפני התהפוכות והשלכותיהן המגוונות? האם מה שהיה הוא שיהיה (בכפוף להתאמות נסיבתיות)? האם נכסיותה של ישראל תגבר על משקל הנטל שהיא עלולה להיות עבור ארצות הברית? בתשובה לשאלות אלה, הכרסום הניכר בנדבכי "היחסים המיוחדים" – האתוס והאינטרסים המשותפים וכן סדקים בגשר המחבר בין הקהילה היהודית האמריקאית לבין ישראל – אינם מבשרים טובות.

ההתפתחויות המשמעותיות שהתחוללו באזור מאז פרוץ המלחמה ברצועת עזה ובמיוחד בחודשים האחרונים, מחייבות בחינה מחודשת את מידת הרלוונטיות של המושג "הציר השיעי" בהובלת איראן. בשני העשורים האחרונים פעלה טהראן לגבש רשת של שחקנים אזוריים, בעיקר תת-מדינתיים, על בסיס אידיאולוגיה משותפת של התנגדות לישראל ולמערב ובמטרה להרחיב את השפעתה וליצור עומק אסטרטגי. בעוד שבעבר נחשב "הציר" למערכת ריכוזית ומתואמת היטב, ניכר כי כיום הוא פועל יותר כרשת אד-הוק מבוזרת וגמישה של שחקנים בעלי אינטרסים וזהויות עצמאיים, המקיימים מידה רבה יותר של...

שוק הענן במזרח התיכון מסתמן כזירה במאבק הגלובלי על השפעה טכנולוגית, שבמסגרתו מתחרות ארצות הברית וסין על השליטה בתשתיות דיגיטליות, קביעת סטנדרטים טכנולוגיים ועיצוב כללי המשחק שיקבעו את אופן זרימת המידע והנתונים. התרחבותה הטכנולוגית של סין במזרח התיכון עלולה להציב בהדרגה אתגרים גוברים עבור ישראל, אשר מחייבים גיבוש מדיניות אסטרטגית וטכנולוגית שתשמור על האינטרסים הישראליים לנוכח המגמות המסתמנות בזירה הטכנולוגית והגיאופוליטית.

המאמר סוקר את הפיתוחים השונים במדינות שונות באסיה, כולל ישראל, באירופה וכן בארצות הברית בנושא לייזרים רבי עוצמה ככלי נשק בשדה הקרב העתידי. מטרת המאמר היא העמקת הידע של הציבור ומקבלי החלטות בדבר ההתפתחויות החשובות בתחום אמצעי הלחימה בשדה הקרב העתידי. לקרן הלייזר יש תכונות ייחודיות המאפשרות יישום מגוון של יתרונותיה בשדה הקרב. השדרוג של מערכות הלייזר להספקים גבוהים – קילוואטים (אלפי ואטים) ומגה-וואטים (מיליוני ואטים) – מאפשר השמדת איומים אוויריים כגון רקטות, כטב"מים ורחפנים, ובתנאים מסוימים גם השמדת טילים בליסטיים. מרבית המדינות...

במהלך המלחמה בין ישראל לחיזבאללה נחשף כשלונו המוחלט של יוניפי"ל לסייע במניעת ההתבססות של הארגון בדרום לבנון. חיזבאללה הצליח, למרות נוכחות יוניפי"ל, להיערך צבאית באזור בהיקפים גדולים. על רקע זה מתחדדת השאלה בדבר התועלת שבהמשך נוכחות הכוח. המדינה המארחת, לבנון, מבקשת להאריך את המנדט שלו, המסתיים באוגוסט הקרוב, עם זאת, בישראל ובארצות הברית נשמעים קולות נגד. לישראל אינטרס בסיום המנדט חסר התועלת של יוניפי"ל כדי לשמר את חופש הפעולה שלה, אך נראה כי טרם בשלה העת לכך: צבא לבנון אינו מסוגל עדיין לפעול לבדו נגד חזבאללה, ובמישור...

מהפכת רחפני FPV משנה בצורה עמוקה את לוחמת היבשה – זה לא רק אמצעי לחימה חדש בתפוצה רחבה אלא שינוי משמעותי בטכניקות הלחימה, בהתארגנות הכוח ובאופן ניהול הקרב הטקטי (מהות התחבולה). הניסיון של אוקראינה לבצע מתקפת נגד מערכתית בקיץ 2023 באמצעות כוחותיה הצבאיים, שהתבססו על דוקטרינת נאט"ו (מבנה וארגון לקרב, אמל"ח ותו"ל), נכשל כישלון חרוץ. ספק אם הגנרלים בברית נאט"ו הבינו את עומק השינוי בשדה הקרב. הדרך להבין את מהות השינוי מתחילה בהבנת ייחודיות האמל"ח, אבל חייבת להמשיך בשינויים הנגזרים מדרך הפעולה של הכוח היבשתי המשולב...

על רקע המשא ומתן המתנהל בימים אלה בין איראן לארה"ב, אנו קרבים להכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית: בין הסדרה מדינית לאופציה צבאית (ישראלית ו/או אמריקאית). מפה אינטראקטיבית זו של מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי מציגה את המתקנים הצבאיים והגרעיניים המרכזיים של איראן, וכן את יעדי המתקפות הישירות המיוחסות לישראל על אדמתה, באפריל ובאוקטובר 2024. בין אם החודשים הקרובים יעמדו בסימן המשך מו"מ לקראת הסכם גרעין חדש ובין אם פנינו להסלמה צבאית מול איראן, מפה מתעדכנת זו תוכל לשמש בסיס להיכרות טובה יותר עם נכסיה האסטרטגיים של...

מאמר זה סוקר ומנתח את המגמות בסחר בין ישראל וסין בשנת 2024, כשברקע מלחמת חרבות ברזל ומלחמת הסחר. שלוש התפתחויות בולטות בסחר לעומת שנת 2023: המגמה הראשונה היא עלייה של כ-20 אחוזים בייבוא מסין מ-2023 לאחר ירידה של 18 אחוזים מ-2022. ישראל ממשיכה לייבא יותר סחורות מסין מאשר מכל מדינה אחרת, ובשנת 2024 כשמינית (15 אחוזים) מכלל הסחורות המיובאות יובאו מסין; המגמה השנייה היא המשך הירידה בייצוא לסין: בשנת 2024 הייצוא לסין היה הנמוך ביותר מאז שנת 2014, והגדיל את הגרעון המסחרי מולה, שלראשונה עלה על 10 מיליארד דולר; המגמה השלישית היא עלייה...

במלחמת חרבות ברזל ניכרים ביתר שאת כשלים בתהליכי קבלת ההחלטות, הנובעים מהסדרה לקויה ומתרבות שיח בעייתית בין גורמים שונים בדרג המדיני בישראל וביניהם לבין הצבא, והרמטכ"ל בראשו. לנוכח התמשכות מצב הלחימה, האופי הרב-זירתי של העימות והצורך לקבל החלטות מורכבות מאשר בעבר, גובר גם הצורך להסדיר מערכות יחסים אלה ולמסד שיח ראוי ופורה בין הדרגים. מחקר זה מתמקד בתפקיד שר הביטחון, שעל פי חוק הוא השר הממונה מטעם הממשלה על הצבא, ואולם בפועל סמכויותיו אל מול הדרג הצבאי, אחריותו לפעולת הצבא ומעמדו אל מול ראש הממשלה והקבינט אינם ברורים. באמצעות...