פרסומים

ועידת הביטחון השנתית במינכן היא המפגש הבינלאומי החשוב ביותר בנושאי הביטחון. בכל שנה מגיעים אליה ראשי מדינות, שרים ומובילי דעת קהל, לשטוח את משתנם ולדון בתחומי התוכן הרלוונטיים לביטחון הלאומי והבינלאומי. השנה עמד הכינוס בסימן גישה מפויסת בין אירופה לארצות הברית, יחסית לזה הקודם. מגמת הגידול בהשקעות אירופאיות בביטחון נמשכה, וכן נמשכה בחינת מחודשת של בריתות נוכח האיום שמציבה רוסיה והדינמיקה במזרח התיכון. העיסוק בסכסוך הישראלי-פלסטיני התמקד בביקורת על ישראל, על רקע מה שהוגדר כסיפוח בפועל (שינוי נהלי רישום מקרקעין ביהודה ושומרון). לצד זאת...

תמצית הממצאים כמחצית מהציבור הישראלי (50.5 אחוזים) תומכים בתקיפה ישראלית עצמאית באיראן, במידה שייחתם הסכם בין ארצות הברית ואיראן אשר ימנע תקיפה אמריקאית; רוב מכריע בציבור (72.5 אחוזים) סבור כי יכולות ההגנה האווירית של ישראל מספקות במקרה של מתקפה איראנית; למעלה ממחצית הציבור (51.5 אחוזים) מעריכים כי המעבר לשלב ב׳ ברצועת עזה אינו תואם את האינטרסים הישראליים; רק 28 אחוזים מהציבור תומכים בהסכם שלום עם סעודיה הכרוך בהקמת מדינה פלסטינית, לעומת 48 אחוזים המתנגדים לכך; רוב הציבור (69.5 אחוזים) סבור כי המשטרה אינה נוקטת מדיניות אכיפה אחידה...

בפברואר 2026 הופץ נוסח באנגלית של טיוטת החוקה הפלסטינית החדשה שהועברה לאישור נשיא הרשות הפלסטינית. הטיוטה נוסחה על ידי ועדה בת 17 חברים במסגרת מהלכי דמוקרטיזציה שמוביל נשיא הרשות אבו מאזן בשל דרישות האיחוד האירופי, שהתנה את המשך התמיכה הכספית ברשות בשורת רפורמות חוקתיות וממשליות ברוח קריאת הנשיא ביידן ודרישתו לרפורמות ברשות. למרות השימוש במטבעות לשון מעולם המושגים והנורמות של דמוקרטיות מערביות, הטיוטה אינה נקראת כמסמך אמין, קוהרנטי ורלוונטי למדינה שוחרת דמוקרטיה ושלום. עצמאות, כפי שבאה לידי ביטוי בטיוטת החוקה, היא גם המשך המאבק...

עדויות לשינוי בגישת ערב הסעודית כלפי ישראל ותהליך הנורמליזציה עולות מניתוח דעת הקהל בממלכה, עמדות ההנהגה הסעודית, השיח האינטלקטואלי בה והמהלכים המדיניים שהיא נוקטת. מדובר בניסיון סעודי לעצב סדר יום חדש שבו התרחקות מישראל משרתת הן את הלגיטימציה הפנימית של ההנהגה הסעודית והן את שאיפתה לביסוס מנהיגות אזורית. המשמעות היא לא רק שנורמליזציה סעודית-ישראלית אינה עומדת כעת על הפרק, אלא שחידוש התהליך מותנה בהתפתחויות בזירה הפלסטינית, אך גם בשינויים במאזן העוצמה האזורי ובאופן שבו נתפסת ישראל. ריאד מזהה כיום יותר סיכונים מהזדמנויות בנרמול היחסים...

ריבונות דיגיטלית הפכה בשנים האחרונות לאחד הרכיבים המרכזיים בעוצמה לאומית, חוסן כלכלי וביטחון לאומי. בינה מלאכותית, ענן, דאטה ותשתיות מחשוב עתירות הון מהווים תשתית בסיסית לפעילות ממשלתית, צבאית וכלכלית, ולכן השליטה בתשתיות הדיגיטליות אינה סוגיה טכנולוגית או כלכלית בלבד, אלא אסטרטגית ממדרגה ראשונה. ישראל, כמעצמת חדשנות טכנולוגית, מצויה כיום בפרדוקס: מחד גיסא, היא מובילה בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות ונהנית מאקוסיסטם טכנולוגי מפותח, ומאידך גיסא היא תלויה במידה גוברת בתשתיות דיגיטליות הנשלטות על ידי שחקנים זרים, לרבות ספקי ענן גלובליים,...

תום מלחמת ״חרבות ברזל” באוקטובר 2025 הציב אתגר מהותי בפני קמפיינים של השפעה זרה שפעלו בזירה הישראלית במהלך הלחימה, וביניהם קמפיין ״איסנאד”, המקושר לאחים המוסלמים. קמפיינים אלה נשענו על תחושת חירום, רמות קשב ציבורי גבוהות וגיוס רגשי אינטנסיבי, ונדרשו כעת להסתגל למציאות חדשה המאופיינת בחזרה הדרגתית של השיח לסוגיות פוליטיות, חברתיות וכלכליות. במציאות זו, היכולת לשמר רלוונטיות והשפעה דורשת שינוי והתאמות. מאמר זה בוחן כיצד מגיב "איסנאד” למציאות זו ומצביע על מעבר מאסטרטגיה מלחמתית קצרת טווח לניסיון לגבש מאבק תודעתי־חברתי מתמשך, המכונה...

מאז המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר מתחולל משבר עמוק ביחסי טורקיה-ישראל. אחד הביטויים המרכזיים לכך הוא המערכה שטורקיה מנהלת נגד ישראל בזירה המשפטית. טורקיה פועלת במרחב זה על מנת לקבע תודעת אשמה ישראלית מתמשכת, תוך אי-הכרה בצרכיה הביטחוניים מול ארגון טרור רצחני, ומציגה את ישראל כשחקנית פורעת חוק שצריכה להיענש. למהלכים הטורקים השלכות החורגות מהפגיעה ביחסים הבילטרליים בין המדינות, שכן הם תורמים במודע להידרדרות מעמדה ולבידודה המדיני של ישראל בזירה הבינלאומית. בנוסף, מערכה משפטית זו תקשה מאוד על שתי המדינות לשפר את היחסים ביניהן בעתיד, מכיוון...

כל אסטרטגיה מציעה תכנית פעולה לשינוי המצב. בספרו על אודות אסטרטגיה, פרופ' לורנס פרידמן המגדיר אסטרטגיה כ"יכולת להפיק יותר ממה שהמצב הראשוני של יחסי הכוחות אפשר". לשיטתו, אסטרטגיה היא "האמנות של בניית עוצמה". בה בעת, מול אסטרטגיות של 'מה לעשות' עומדים איסורים של 'מה לא לעשות': עשרת הדיברות, חוקי חמורבי במסופוטמיה, איסורים על צריכת אלכוהול ועל חיוב ריבית על פי דת האסלאם, וכן מניעת פגיעה בבלתי מעורבים בעת מלחמה על פי הדין הבינלאומי. בניגוד לשלל 'עשה' מול שפע 'לאווים', הנסיך הדני, במחזה השייקספירי 'המלט', מתלבט בשאלה קיומית מקדמית:...

חלק ממדינות המפרץ התניעו בעשור האחרון שינויים עמוקים במבנה החברתי, בכלכלה ובתפיסת מדיניות החוץ שלהן. הן מבקשות עתה להוביל את המרחב הערבי ולבסס סדר אזורי חדש הנשען על יציבות, מודרניזציה וגיוון כלכלי. לצד זאת הן פועלות להמשך הדטנט עם איראן ולהידוק יחסיהן עם ארצות הברית, ובמקביל לשימור עצמאות מדינית וגמישות אסטרטגית בזירה הבינלאומית. מדינות המפרץ שונות זו מזו במובנים רבים, וגם ביחסן לישראל. לכולן מלבד כווית יש או היו יחסים עם ישראל, אולם קטר נותרה אתגר מרכזי לישראל. זאת בשל השפעתה, מחד גיסא, בזירה הפלסטינית ועל חמאס, ומאידך גיסא בשל...

מפה אינטראקטיבית זו מציגה את פריסת הנכסים הצבאיים של ארה"ב ושחקנים רלוונטיים נוספים באזור. ההיערכות הנוכחית של ארה"ב משדרת הרתעה ומוכנות לפעולות צבאיות התקפיות, תוך שיקוף העדפה ברורה להימנעות מעימות ממושך. בשילוב עם פעילות מודיעין, מעקב וסיור (ISR) מוגברים ואיתותים דיפלומטיים, תצורה זו תומכת בדיפלומטיה כופה, אך גם מגבירה את הסיכון להסלמה כתוצאה מחישוב שגוי בזירה נפיצה ממילא. המפה מתעדכנת באופן שוטף ובדיוק רב ככל האפשר, בהתבסס על הערכות מודיעין ממקורות גלויים (OSINT) ודיווחים בתקשורת.

בחודשים האחרונים החריף ממשל טראמפ את מאבקו בזרם האסלאם הפוליטי, שבא לידי ביטוי בהכרזות של מושלי טקסס ופלורידה על תנועת האחים המוסלמים וארגון CAIR (המועצה ליחסים אמריקאים-מוסלמים) כ"ארגוני טרור זרים", ובצו של הנשיא טראמפ שקבע שסניפי האחים המוסלמים במצרים, ירדן ולבנון נחשבים גם הם "כארגוני טרור". מהלכים אלו הציתו את השיח בארצות הברית בהקשר זה. ייתכן שמהלכים אלו נעשים כהמשך או כתגובה לתהליכים פוליטיים־חברתיים בזירה האמריקאית, וביניהם החרפת השיח האנטי־ישראלי ומסגור ביטחוני־אידאולוגי גובר של פעילות מוסלמית. המהלכים...

היחסים בין ערב הסעודית לאיחוד האמירויות עברו בשנים האחרונות משותפות הדוקה לתחרות גלויה על הנהגה, יוקרה והשפעה אזורית. מאחורי החזות של "אחדות מפרצית" מסתתר שבר עמוק, הנובע מהבדלים בתפיסות איום ומאבק על בכורה כלכלית-מדינית. התחזקות מעמדו של מחמד בן-סלמאן והשאיפה הסעודית להוביל את העולם הערבי מתנגשות עם מדיניות החוץ העצמאית והאקטיביסטית של אבו-דאבי, שביקשה להשתחרר מההגמוניה הסעודית ולבסס לעצמה מעמד מוביל. התחרות באה לידי ביטוי בזירות עימות שונות וכן במישור הכלכלי, שם ערב הסעודית מאתגרת את הדומיננטיות האמירתית. כיום, לנוכח...