פרסומים

קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...

במאמרו 'מי שיברח מהתמרון, לא ינצח' ("פרסום מיוחד", המכון למחקרי ביטחון לאומי, 12 באוגוסט, 2021), טוען עפר שלח שהתמרון (קרי מתקפה קרקעית, בלשון צבאית) חיוני, וזאת כדי להכריע את כוחות האויב, להגדיל את ההרס הצפוי לאויב, וכדי שהשאלה "מי ניצח" לא תהא מוטלת בספק. שלח טוען כי הפעלת אש ללא תמרון מאריכה את משך העימות וכך מגדילה את הפגיעה בישראל, וכן כי הישג הגנתי אינו מספיק בשום מערכה. מטרת מאמר זה היא לבחון את טענותיו של שלח, ובחלק מהמקרים להציג טענות נגדיות.

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...

ב-28 באוגוסט אימצה מועצת הביטחון את החלטה 2539 (2020) לחידוש מנדט יוניפי"ל, כוח האו"ם הזמני בלבנון, לשנה נוספת. ההחלטה קוראת לממשלת לבנון לאפשר ליוניפי"ל חופש גישה לאתרי המנהרות ולכל אורך הקו הכחול, דורשת מיוניפי"ל לדווח במהירות על אירועים חריגים, וממזכ"ל האו"ם להציג תכנית לשיפורים בכוח. הודעת משרד החוץ הישראלי מבטאת את מגבלות ההישג: "כעת המבחן… של ממשלת לבנון ויוניפיל ליישם את כל דרישות ההחלטה", כלומר כל שיפור בפועל תלוי ברצונו של יוניפי"ל, שנזהר מכך עד היום, ובממשלת לבנון, שהיא חלק...

מערכת הביטחון ומשרד האוצר נערכים לגיבוש תקציב הביטחון הבא, שמציב אתגר קשה במיוחד על רקע המשבר הכלכלי הנוכחי. אלא שגם בתקציב זה צפוי לבלוט בהיעדרו "סעיף" העלות הישירה של מלחמות, או מבצעים גדולים, שעלולים להתרחש; כך היה גם בתקציבי הביטחון קודמים. בפועל מדובר בעלות שצה"ל והאוצר מתחשבנים עליה בדיעבד, ורק אז גם בוחנים את המקורות למימונה. מאמר זה בוחן סוגיה זו ומסקנתו היא, שעלויות המלחמה ונזקיה למשק צריכים להילקח בחשבון גם הם במסגרת השיקולים של יציאה למלחמה ודרך ניהולה, ובפרט כאשר היוזמה בידי ישראל. לכך יש להוסיף את הצורך...

יציאת צה"ל מלבנון לפני 20 שנה הייתה מהלך חד-צדדי שנקטה ישראל: היערכות מחודשת על קו גבול בינלאומי שהוכר על ידי האו"ם. לעומת זאת, החלת ריבונות ישראלית על שטחים בגדה המערבית, גם היא כמהלך חד-צדדי, תהיה סיפוח שטח הנתון במחלוקת בין ישראל לבין הפלסטינים ואשר קיים קונצנזוס רחב בקרב גורמים בינלאומיים לגבי אי-חוקיותו. מניתוח היציאה מלבנון ניתן לגזור שלושה לקחים עקרוניים – מעצב אסטרטגי, הקשר, וחד-צדדיות – העשויים לסייע בבחינת השלכותיו של מהלך סיפוח בגדה המערבית. סיפוח בלי הסדר מדיני עם הפלסטינים יהיה מעצב אסטרטגי, שכן יטרוף את...

יכולותיו הצבאיות של חזבאללה, שנבנו במשך עשורים בעזרת איראן, הינן האיום הקונבנציונלי הראשון במעלה על מדינת ישראל בשנים האחרונות. מאז תום מלחמת לבנון השנייה ב-2006 התעצם הארגון בהיקף יכולותיו ובאיכותן, וארסנל הרקטות והטילים שלו גדל יותר מפי עשרה. הנחה מקובלת היא, שהן ישראל והן חזבאללה אינם מעוניינים במלחמה ומורתעים ממנה הדדית, אולם סיכוני ההסלמה לא נעלמו, ואולי אף גוברים בהדרגה. מספר תרחישים עלולים להביא להסלמה: תקיפה ישראלית או אמריקאית על פרויקט הגרעין האיראני, שחזבאללה נבנה כדי להרתיע מפניה באיום בתגמול חריף; תקיפה ישראלית בלבנון,...

ב-12 ביולי ימלאו שלוש עשרה שנים לפרוץ מלחמת לבנון השנייה. ב-14 באוגוסט יחול יום השנה לסיומה בהתאם להחלטת מועצת הביטחון 1701, ובמטה האו"ם יתקיימו דיונים בחידוש מנדט יוניפי"ל בשנה נוספת. החלטה 1701 קראה להפסקת אש, למניעת התחדשות הלחימה, להפיכת האזור שמדרום לנהר הליטאני חופשי מנשק לא ממשלתי ולהחלת ריבונות לבנון בשטח באמצעות פריסת צבא לבנון בסיוע כוח האו"ם. במבט לאחור על השנים שחלפו, בדגש על השנה החולפת, מסתמנים קווי המתאר של הצלחות ההחלטה, ולא פחות מכך, של כישלונותיה. בתמצית, לא פרצה מלחמה נוספת בין ישראל ללבנון, בעיקר...

הנושא הבולט בדו"ח מזכ"ל האו"ם שיפורסם בקרוב בנושא החלטה 1701 הוא מנהרותיו ההתקפיות של חזבאללה, שנחפרו מלבנון לישראל, נחשפו על ידי צה"ל ונוטרלו במבצע "מגן צפוני". מאמצי ישראל בנושא זה, מרמת השטח ועד הזירה הדיפלומטית, חשפו מימדים נוספים של המציאות המאתגרת בדרום לבנון, בדגש על פעילות חזבאללה המתואמת עם ממשלת לבנון וצבאה. לאור מגבלות הפעולה הברורות של יוניפי"ל ותוחלתה אין הצדקה להיקפו הנוכחי, ונכון לחתור לצמצומו ולקיצוץ משאביו. על רקע מגמות הרקע הרחבות יותר, נכון לישראל להכווין מאמציה ליצירת לחץ נוסף על...

הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...

הספר הוא פרי מחקר מקורי וחדשני המראה כיצד מאז מלחמת לבנון השנייה ב־ 2006 חדרה התקשורת – עם הלוגיקה שלה ועם עקרונות פעולתה – לתוך עולם המלחמה ושינתה אותו מיסודו. במלחמות החדשות מבקשים שני הצדדים להשפיע על התודעה של הלוחמים, של שתי החברות היריבות ושל דעת הקהל הבינלאומית. המאבק על הנרטיבים מתנהל באמצעות אימג׳ים המוצגים על גבי מסכי הטלוויזיה, המחשב והטלפון החכם. אימג׳ים אלה חשובים לא פחות מהפעולות הקינטיות שנעשות בשטח, ובמלחמות מונחות התקשורת הם אף חשובים יותר מהן. הספר מציג תחילה את העקרונות של שפת המדיה החדשה ואת הלוגיקה שלה. לאחר דיון...