פרסומים

קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...

הירידה ההדרגתית שחלה בהיקף פיגועי ההתאבדות בשנים 2018 ו-2019 המשיכה גם בשנת 2020 בירידה של כ-14.5 אחוזים לעומת השנה הקודמת. רוב פיגועי ההתאבדות התרכזו בשלוש מדינות עיקריות: אפגניסטן, סומליה וסוריה. כן נרשמה ירידה חדה במספר הנפגעים. גם ב-2020 המשיכו ארגוני הסלפיה-ג'אהדיה להיות אחראים על רובם המכריע של פיגועי ההתאבדות ברחבי העולם – ישירות ובעקיפין – כ-95 אחוזים מכלל פיגועי ההתאבדות. בעשור הבא יתבהר האם מגמת הירידה שאפיינה את השימוש בפיגועי התאבדות בשנים האחרונות משקפת מיצוי של יתרונותיו של דפוס פעולה זה, או שמא היא תוצאה של...

במלאת עשור לטלטלה האזורית נמשך המאבק על דמותו של המזרח התיכון, המתנהל בשני מרחבים: על הסדר האזורי, בין ארבעה מחנות השואפים להשפיע ולקדם את האידיאולוגיה והאינטרסים שלהם; ובתוך המדינות, בין שליטים לציבורים, סביב בעיות יסוד כלכליות וחברתיות, וענייני זהות שלא נפתרו מאז 'האביב הערבי' ואף הועצמו. בשנת 2020 ניתן היה לזהות: ירידה בביטחון העצמי של הציר האיראני-שיעי; עלייה באגרסיביות של הציר שאותו מובילה טורקיה; שורת הסכמי נורמליזציה בין ישראל למדינות מהציר הסוני-הפרגמטי; ופעילות מוגבלת של מחנה הג׳האדיסטים. הקורונה נתנה למשטרים הפוגה והזדמנות...

המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל בסיכום שנת 2020 הוא בסיס לעיקרי המדיניות המומלצת לישראל בשנה הקרובה. כמצפן להמלצות חשוב לזכור ולהדגיש את יעדי-העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה – הן בראיית הציבור הישראלי והן בראיית הזירה הבינלאומית". יש למקד את משאביה ומאמציה האסטרטגיים של מדינת ישראל בחתירה לקידום יעדים אלה, הקשורים כולם לייצוב ביטחונה הלאומי. אולם הדרך להשגת היעדים אינה פשוטה וישירה, וקיימים מתחים ביניהם. המלצות המדיניוּת של המכון למחקרי ביטחון...

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...

בחודשים האחרונים ביצעה שלוחת דאע"ש במצרים, "מחוז סיני", שני פיגועים חריגים: ב-19 בנובמבר פוצץ שוב צינור הגז מישראל למצרים, וב-21 ביולי בוצעה התקפה משולבת על בסיס צבאי באזור ראבעה סיני, ולאחריה השתלטו פעילי המחוז על ארבעה כפרים סמוכים אשר שוחררו לאחר שלושה חודשי לחימה. הפיגוע בראבעה היה חריג ועלול להצביע על שינוי באסטרטגיית הארגון ומעבר ממגננה והישרדות לאקטיביות וייזום פגיעה ניכרת בכלכלה ובממשל המצרי – בין היתר באמצעות פגיעה בתעלת סואץ ובתיירות בסיני. נאום דובר דאע"ש מינואר האחרון וקריאתו למחוז סיני לפגוע בישראל...

משבר הקורונה עורר תגובות גם בקרב גורמי הסלפיה-ג'האדיה ברחבי העולם, ביניהם דוברי דאע"ש, אל-קאעדה וחכמי דת. קשת התגובות כללה הנחיות קפדניות למאמינים כיצד להישמר מפני המגפה כמצוות פיקוח נפש וכן הטפות לחזרה בתשובה ועידוד למאמינים להמשיך במאבק על אף המכות שספגו עם היעלמותה של "המדינה האסלאמית". המשבר הקשה הפוקד את המערב אף גרר תגובות של שמחה לאיד וקריאות למוסלמים להעניש את "הכופרים" ולנצל את מצבו הרעוע של המערב וחולשתו כדי להכות בו. למרות התבוסה הצבאית של "המדינה האסלאמית" ולנוכח "התגלות עוצמתו של...

מותו אבו בכר אל-בגדאדי הוא הישג מודיעיני, מבצעי ומורלי חשוב לארצות הברית, וכן לשותפיה למערכה הממושכת של הקואליציה הבינלאומית נגד איומי הטרור הגלובאלי. עם זאת, משמעותו המעשית קטנה ממשמעותו הסמלית. האתגר המרכזי העומד בפני דאע"ש משמעותי הרבה יותר משאלת הסתלקותו של מנהיגו, כאשר הוא בעיצומו של מאבק שמנהל על דרכי הישרדותו, התנהלותו, היערכותו לעתיד וביצור מעמדו והשפעתו בזרם הג'יהאד העולמי. מכאן שסילוקו של אל-בגדאדי מהזירה, חשוב ודרמטי ככל שהוא מוצג, רחוק מלבשר את קיצו של דאע"ש או להפחית במידה ניכרת את הסיכונים הגלומים בארגון עקב...

במארס 2019, כחמש שנים מאז כינונה של "המדינה האסלאמית", הושלמה תבוסתה הצבאית עם אובדן שליטתה במאחזה האחרון באל-באע'וז שבמזרח סוריה. בימי השיא שלה שלטה 'המדינה האסלאמית' על שטח שגודלו כשל בריטניה ועל אוכלוסייה שמנתה כשישה מיליון בני אדם. למרות שניסיונה להקים מדינה אסלאמית ובעקבותיה אף ח'ליפות אסלאמית, נבלם, היא ושלוחותיה, ולצדם גם יריביה למאבק על ההנהגה, וכן שותפיה לתפיסת העולם הסלפית-ג'האדיסטית מ"מחנה" אל-קאעדה, ימשיכו לאיים בהפצת טרור וגרילה במקומות שונים ברחבי העולם גם בעתיד. מאמר זה מציג לקחים מהופעתה וגם...

מטרת המתקפה הקטלנית בסרי לנקה, עליה לקח אחריות ארגון 'המדינה האסלאמית' ושכוונה לפגוע בסמלי הדת הנוצרית ובתיירים המערביים ואנשי העסקים בסרי לנקה, המזוהים עם השלטונות המקומיים, הייתה להטיל אימה על אזרחי סרי לנקה, לתקוע טריז בינם לבין הממשלה ולעורר מדנים בין הקבוצות האתניות השונות. תבוסתה הצבאית של 'המדינה האסלאמית' לא מבשרת את היכחדותה או את קץ פעילותה, אלא להיפך. אידאולוגיית הסלפיה־ג'האדיה ומודל הפעולה שהציגו לעולם 'המדינה האסלאמית', אל-קאעדה ושותפיהם ממשיכים לתת השראה למבצעי טרור, בין שהם קשורים אליהם ישירות או בעקיפין, או רואים בהם...

בשנים האחרונות גוברת המודעות הציבורית לאופן שבו תנועות ג'האד קיצוני כמו 'אל־קאעדה' ו'המדינה האסלאמית' מנצלות את מרחבי השיח של הרשתות החברתיות כדי להביא להקצנה, לגיוס ולהפעלה של צעירים במדינות המערב, בשירות אותן תנועות טרור. המאמר מתחקה אחר השורשים של תהליכי ההקצנה הללו ומסביר את המנגנונים המובילים צעירים שהתחנכו כאזרחי מדינות דמוקרטיות לבחור באידיאולוגיות קיצוניות בשירותם של ארגונים הפועלים נגד אותן המדינות. טענת המאמר היא שמכלול רחב של גורמים אידיאולוגיים, כלכליים ופסיכולוגיים, המועצמים בשל מאפייניהן הטכנולוגיים של הרשתות החברתיות,...