פרסומים

תגובת סין למלחמה עם איראן נדמית כאי-התערבות. למרות שניתן היה לצפות שבייג'ינג תעמוד באופן נחרץ יותר לצד טהראן שותפתה, תגובתה עד כה מתונה יחסית. מאמר זה מצביע על הסברים לכך, וביניהם סדרי עדיפויות פנימיים בסין, רצון להימנע מחיכוך נוסף עם ארצות הברית, מדיניות האיזון של בייג'ינג בין כלל השחקנים במזרח התיכון ואי-ודאות אשר לעתיד המשטר באיראן. במקביל, סין נושאת עיניים ליום שאחרי המלחמה ולתפקידה האפשרי בשיקום הכלכלי והתעשייתי של איראן ושל מדינות האזור. לנוכח אפשרות זו, על ישראל לפעול עם ארצות הברית כדי להעביר לבייג'ינג מסרים ברורים בדבר...

הפלגתה של אוניית המכולות המשויכת לסין, איסטנבול ברידג' דרך נתיב הים הצפוני שבשליטת רוסיה, סימנה אבן דרך חשובה בהיסטוריה של השיט הארקטי. הספינה יצאה מנמל נינגבו ב-22 בספטמבר 2025 והגיעה לפליקסטאו שבבריטניה ב-13 באוקטובר 2025. זו הייתה הפעם הראשונה שקו ספנות סדיר עשה את דרכו דרך נתיב הים הצפוני, והוכחה לכך שהנתיב יכול להפוך חלק מהרשת הגלובלית של הובלת מטענים באוניות מכולה ולקשר בין מרכזי ייצור אסייתיים לשווקים אירופיים דרך האזור הארקטי. אולם המסע לא היה חף ממחלוקות. אנשי איכות הסביבה, מומחי בטיחות ימית וקובעי מדיניות באזור הארקטי ציינו...

2027 נחשבת על ידי רבים כשנה שבה הצבא הסיני יתקוף את טאיוואן – במיוחד לאחר הצהרתו של ראש ה-CIA לשעבר, וויליאם ברנס, בשנת 2023 כי "באמצעות מודיעין אנו יודעים שהוא [שי ג'ינפינג] הנחה את צבא השחרור העממי להיות מוכן עד שנת 2027 לבצע פלישה מוצלחת לטאיוואן". מכוני מחקר מערביים דוגמת Brookings עשו את 2027 לשנת הייחוס בניתוחיהם. גם במרחב הקרוב לסין וטאיוואן, למשל ביפן ובהודו, שנת 2027 עולה שוב ושוב כנקודת התייחסות. כל זאת, למרות שאין גורם סיני רשמי שהצהיר בגלוי ש-2027 היא שנת היעד לאיחוד עם טאיוואן. ייתכן שהמודיעין האמריקאי נכון...

הפסקת מימון חקר האקלים מצד הממשל האמריקאי יצרה פער נתונים חמור שיש למלאו במהירות. למרות שאין לה נוכחות טריטוריאלית באזור הארקטי, סין היא המדינה בעלת הפוטנציאל הרב ביותר למלא את הפער שנוצר במחקר הארקטי, במיוחד בנוגע להתחממות המואצת של האזור. סין מסוגלת לכך משום שהיא המדינה היחידה בעלת המשאבים העצומים הנדרשים לשם החלפת המחויבות האמריקאית בהקשר זה.

היחסים בין סין לאיראן עמדו לאחרונה למבחן במלחמת שנים-עשר הימים בין ישראל לבין איראן ובתקיפה האמריקאית על אתרי הגרעין של איראן ביוני 2025. ההצהרות הדיפלומטיות של סין תמכו מילולית באיראן, אך לא מעבר לכך. התקשורת בסין סיקרה את ביקורו של שר ההגנה האיראני בבייג'ינג ביוני והזכירה אפשרות לאספקת מערכות הגנה אווירית ומטוסי קרב לטהראן, הגם שסין הכחישה את עניין אספקתן של מערכות ההגנה. מכיוון שבייג'ינג נוקטת ככלל זהירות בשיתוף הפעולה שלה עם איראן בתחומי ביטחון, הגנה וצבא, רוב תשומת הלב הציבורית במערב ובמזרח התיכון נוטה להתמקד ביחסים שבין שתי...

ביולי 2024 נחשפה מעורבות סין בהעצמת מחאות אנטי-ישראליות בארצות הברית. במקביל לקשריה הדיפלומטיים והכלכליים עם ישראל, סין פועלת כך בגלוי, באמצעות כלי תקשורת רשמיים המציגים את ישראל וארצות הברית כאחראיות הבלעדיות לסבל ברצועת עזה וכמערערות יציבות, וגם בסתר, באמצעות קמפיינים של השפעה המפיצים נרטיבים אנטי-ישראליים ואנטישמיים. ברשתות החברתיות הופצו תאוריות קונספירציה בדבר ״שליטה יהודית״ בפוליטיקה, בכלכלה ובתקשורת בארצות הברית ואף הותקפו פוליטיקאים תומכי ישראל. אף שהמטרה היא פגיעה בארצות הברית, ישראל נפגעת מהשפעות הלוואי של העימות...

התנהלות מוסקבה ובייג'ינג, שהסתפקו בגינוי רפה למדי של התקיפות הישראליות והאמריקאיות באיראן, עוררה גילויי ביקורת ואכזבה בטהראן. היא גם חיזקה באיראן את ההערכה כי יכולתה לסמוך על רוסיה וסין נותרה מוגבלת, במיוחד בתרחיש של עימות צבאי עם ישראל וארצות הברית. אף על פי כן, ברור כי אין לאיראן בעת הנוכחית תחליף להמשך השותפות המדינית, הכלכלית והביטחונית שלה (מוגבלת ככל שתהיה) עם רוסיה וסין, במיוחד לנוכח ההסלמה ביחסים בין טהראן למדינות אירופה. גם לרוסיה וסין, הרואות באיראן שותפה זוטרה בקואליציה מול המערב וארצות הברית, אין בשלב זה תחליף ממשי...

מאז ה-7 באוקטובר, סין הגבירה את תמיכתה בפלסטינים בזירה הבינלאומית, תוך הימנעות עקבית מגינוי חמאס, חזבאללה, איראן והחות'ים, ומסגור כלל מקרי ההסלמה במזרח התיכון כתולדה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. במקביל היא ממשיכה לקיים קשרים כלכליים ודיפלומטיים עם ישראל, ואף להעמיקם. הסתירה בין השיח הגלוי להתנהלות בפועל ממחישה את הניטרליות המוטה שמאפיינת את האסטרטגיה של בייג'ינג באזור – מדיניות המאפשרת לה לשמר את יתרונותיה באזור תוך סיכון מינימלי.

מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, טאיוואן הפגינה תמיכה יוצאת דופן במדינת ישראל. על רקע זה התחזקו הקשרים ביניהן, הן ברמה הסמלית והן בפועל: טאיוואן סייעה לחברה האזרחית ולארגוני החירום בישראל והביעה עניין בלמידה מההתמודדות הישראלית עם אתגרים ביטחוניים וחברתיים. עם זאת, קיימות מגבלות משמעותיות ליחסים, ובראשן סוגיית היחסים עם סין, המכתיבה קשר בין ישראל לטאיוואן בדרגי ביניים ובנושאים מסוימים בלבד. משום כך, מומלץ שישראל תפתח גישה שתתמקד בשיתופי פעולה בתחום החוסן האזרחי, בעיקר במצבי חירום, תגביר את השיח בערוצי 1.5 ו-2 בהתבסס על בכירים לשעבר...

נראה כי נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, נחוש לעשות את רכישת גרינלנד, האי העשיר במינרלים, לחלק מרכזי במדיניות החוץ האמריקאית. קמפיין הלחץ האמריקאי לרכוש את גרינלנד כבר הניע את הנהגת האי לפנות לשותפים חלופיים לדיפלומטיה והשקעות, כולל לסין. באופן אירוני, מאמצי ארצות הברית למנוע פלישה סינית לשוק המתכות המצוי בגרינלנד עלולים דווקא לדחוף את גרינלנד לעבר המעצמה שוושינגטון רוצה לדחוק. אם ארצות הברית תשתלט על גרינלנד, למרות האמנה הקובעת שהיא שותפת ההגנה העיקרית של גרינלנד, ייקבע תקדים מסוכן: מדינות המבקשות לשלוט בשטחים שנויים במחלוקת, דוגמת...

בעוד שהמתיחות במזרח התיכון התגברה, סין בחרה להישאר בצד. אך למרות ביקורת על הפסיביות הפומבית שגילתה וחוסר השפעתה הישירה, נראה שסין השיגה לא מעט ממה  שרצתה – בלי להסתבך ולשלם מחיר – הן כלכלית והן דיפלומטית. במאמר זה נסקרים האינטרסים של בייג'ינג בהקשר המלחמה בין ישראל לאיראן ומאזן הרווח וההפסד של בייג'ינג עם סיומה.

סין, בהנהגתו של שי ג'ין-פינג, מקדמת שורת יוזמות גלובליות – הראשונה שבהן הייתה יוזמת החגורה והדרך (BRI), ובשנים האחרונות נוספו לה יוזמת הפיתוח הגלובלי (GDI), יוזמת הביטחון הגלובלי (GSI) ויוזמת הציוויליזציה הגלובלית (GCI). יוזמות אלו, לצד הרעיון של "קהילה בעלת עתיד משותף לאנושות",  אינן אלא חלק מאסטרטגיה רחבה לעיצוב מחדש של סביבתה הבינלאומית של סין ולקידום חזון סיני לסדר העולמי. מבחינת ישראל, נדרשות הבנה של החזון הבינלאומי שאותו סין חותרת לקדם, בין היתר באמצעות היוזמות, ומדיניות זהירה ומחושבת כדי לשמור על האינטרסים של ישראל...