פרסומים

התגובות באיראן לשיחות בין ארצות הברית ורוסיה בנוגע לעתיד המלחמה באוקראינה ולעימות בין הנשיאים טראמפ וזלנסקי משקפות חילוקי דעות פנימיים בין שני המחנות הפוליטיים המרכזיים. החוגים השמרנים-רדיקלים מציגים את ההתפתחויות האחרונות כחיזוק לעמדתם כי לא ניתן לסמוך על ארצות הברית, שצריך לשמר ולחזק את השותפות האסטרטגית עם רוסיה ושאסור לוותר על נכסים צבאיים אסטרטגיים, לרבות יכולות גרעיניות. לעומת זאת, החוגים הפרגמטים-רפורמיסטים, שהסתייגו גם בעבר מהתלות האיראנית הגוברת ברוסיה ובסין, מביעים חשש גובר מפני האפשרות שההתקרבות בין מוסקבה לוושינגטון תהיה...

שאלת שינוי המשטר באיראן עלתה שוב לאחרונה לסדר היום לנוכח היחלשותה בעקבות התקיפה הישראלית, הפגיעה הקשה בציר הפרו-איראני, ששיאה עד כה בקריסת משטר אסד, ובחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית. במאמר זה נטען כי בהינתן החלטה אסטרטגית מצד ישראל לקדם שינוי משטר באיראן (ללא קשר לשאלת היתכנותו של שינוי כזה או החלופה האפשרית למשטר הנוכחי), יש לבחון את האמצעים ודרכי הפעולה המיועדים להשגת יעד זה על בסיס שני קריטריונים מרכזיים. ראשית, האם יש באמצעים אלה (שלא יפורטו במאמר) כדי לשנות את מאזן הכוחות בין המשטר האיראני למתנגדיו לטובתם. שנית, האם...

ההתפתחויות האזוריות מציבות בפני איראן והציר הפרו-איראני שבהובלתה אתגרים ביטחוניים גוברים ומעוררות ספקות לגבי יעילותם של רכיבי ההרתעה המרכזיים שלה מול אויביה ובראשם ישראל – הפעלת "שלוחים", יכולות צבאיות אסטרטגיות (טילים וכטב"מים) ותוכנית הגרעין. השינויים בתפיסת הביטחון לנוכח הפערים שנתגלעו בה בחודשים האחרונים עשויים לשקף גישות שונות בקרב ההנהגה האיראנית ולבוא לידי ביטוי בהתאמות מוגבלות או בשינוי אסטרטגי, במיוחד ביחס לדוקטרינת הגרעין. ההערכה המחודשת של תפיסת הביטחון צפויה להתקיים בשעה שאיראן ניצבת בצומת דרכים...

הידוק הקשרים בין סין לאיראן נתפס כאחד הגורמים המרכזיים המונעים את קריסתה של כלכלת איראן, הנתונה לסנקציות משנת 2018 עת פרשה ארצות הברית מהסכם הגרעין. הידוק הקשרים הגיע בעיצומו של משבר הקורונה, כששתי המדינות חתמו על הסכם שיתוף פעולה ארוך טווח שאמור לחזק את הקשרים הכלכליים ביניהן בשנים הקרובות. אולם בפועל, נראה כי השותפות מוגבלת מאוד ובעיקרה א-סימטרית. חרף מכירות הנפט האיראני לסין והייצוא הסיני לאיראן, המחליף מוצרים מערביים רבים, סין אינה מספקת מענה לרוב קשייה הכלכליים של איראן, לרבות צורך בהשקעות בתשתיות. בעוד שלנוכח משטר הסנקציות...

נשיא איראן החדש, מסעוד פזשכיאן, הגיש ב-11 באוגוסט 2024 את ממשלתו המוצעת לאישור המג'לס. הרכבה מביא לידי ביטוי איזון בין כוחות פוליטיים מגוונים – שמרנים ופרגמטיים – ומעיד על אודות האילוצים והמגבלות שבהם נתון פזשכיאן, הנדרש לתמרן בין מוקדי הכוח המרכזיים באיראן, ובראשם המנהיג העליון ח'אמנהאי. הנשיא נמנע מהצבתם של שרים בעלי השקפה רפורמיסטית מובהקת במשרדי ממשלה מרכזיים, הנחשבים רגישים בעיני הממסד השמרני, והציב שרים המזוהים כפרגמטיים יותר במשרדי ממשלה אחרים, לרבות משרד החוץ. בכך ביטא פזשכיאן את העדיפות שהוא מייחס לקידום רפורמות...

ב-1 במארס 2024 התקיימו הבחירות לפרלמנט האיראני (מג'לס) ול"מועצת המומחים". חרף ניצחונם הצפוי של השמרנים, נודעה להן חשיבות בהיותן מבחן כוח משמעותי ראשון למשטר מאז גל המחאות הנרחב ב-2022 ועל רקע מאבק הירושה על ההנהגה, הצפוי בשנים הקרובות. חרף קריאתם של בכירי המשטר לאזרחים להצביע, הגיע שיעור ההצבעה לפי משרד הפנים האיראני  ל-41 אחוזים (כולל קולות פסולים), הנמוך ביותר מאז המהפכה. על פי תוצאות לא-סופיות, הצליחו השמרנים לשמר את שליטתם המוחלטת ברשות המחוקקת וב"מועצת המומחים" ובקרב הנבחרים בולט משקלו של האגף הרדיקלי במחנה...

בחודשים האחרונים איראן נמצאת בעיצומו של מסע דיפלומטי שתכליתו לפרוץ את הבידוד הבינלאומי ואת משטר הסנקציות. במסגרת זו, איראן חותרת להתקבל לארגונים בינלאומיים המאתגרים את הדומיננטיות המערבית. היא התקבלה סופית לארגון שנגחאי לשיתוף פעולה (SCO) ביולי השנה, ובימים אלה הוזמנה להצטרף לארגון BRICS (ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום-אפריקה). בנוסף, נשיא איראן ומספר שרים ביקרו  באסיה, אפריקה, ואמריקה הלטינית, במאמץ להדק קשרים מדיניים ואף צבאיים וכלכליים. מהלכים אלה, לצד שיתוף הפעולה ההדוק עם רוסיה על רקע המלחמה באוקראינה, וכן חידוש היחסים עם מדינות...

ד"ר רז צימט הוא מומחה לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי. בעל תארים שני ושלישי בהיסטוריה של המזרח התיכון מטעם אוניברסיטת תל אביב ותואר ראשון בהיסטוריה של האסלאם והמזרח התיכון מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. הוא נבחר כחוקר עמית על שם אליס ופול בייקר במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת הדוקטורט שלו עסקה במדיניותה האזורית של איראן בעולם הערבי בשנות החמישים והשישים. הוא שירת למעלה משני עשורים באגף המודיעין. ד"ר צימט משמש כחוקר גם במרכז אליאנס ללימודים איראנים באוניברסיטת תל אביב. הוא מחברו של הספר "איראן מבפנים: מדינה וחברה...

מצרים ואיראן דנות באחרונה באפשרות לנרמל את יחסיהן הדיפלומטיים לראשונה מאז 1979. המהלך ההיסטורי עשוי לשרת אינטרסים מגוונים של שתי המדינות, אך הוא עודנו מותנה בסייגים, בעיקר מצד קהיר. מצרים בוחנת את טיב השינוי שחל בהתנהלות האיראנית בעקבות הנורמליזציה עם ערב הסעודית באפריל 2023 וקשובה לעמדותיהן של מדינות המפרץ וארצות הברית ביחס למהלכיה הבאים. נורמליזציה בין קהיר לטהראן, אם אכן תוכתר בהצלחה, אינה בהכרח מזיקה לישראל שכן ביכולתה לשרת אינטרסים ישראליים חיוניים – מדיניים, ביטחוניים וכלכליים. עם זאת, היא עלולה לפגוע באחרים. לפיכך, על ירושלים...

בשבועות האחרונים התחדשו ברחבי איראן הפגנות גמלאים המתקיימות כמעט על בסיס יומי במחאה על השחיקה הנמשכת בקצבאות ומצוקתם הכלכלית הגוברת. במקביל, שבו בכירים איראנים והזהירו מפני המשבר החריף הפוקד את קרנות הפנסיה. מצוקת אוכלוסיית הגמלאים הפכה בשנים האחרונות לאחת הסוגיות החברתיות והכלכליות המרכזיות הניצבות על סדר היום באיראן. הגורמים המרכזיים למשבר קרנות הפנסיה הם הזדקנות האוכלוסייה, גיל הפרישה הנמוך על פי החוק, העדפתם של עובדים רבים לפרוש בגיל צעיר בשל השחיקה בשכר ברקע האינפלציה הדוהרת, קשיי הממשלה לעמוד בהתחייבויותיה לקרנות הפנסיה וניהול...