פרסומים

ב-8 בדצמבר 2024 התרחשה בסוריה נקודת מפנה היסטורית, עם נפילתו של בשאר אל-אסד. ההתפתחות הדרמטית בישרה שלב חדש של חוסר ודאות ותקופת מעבר, רוויית סיכונים והזדמנויות. מוקדם עדיין להעריך לאן פניה של סוריה בטווח הארוך, אך נכון לעת הנוכחית ננקטו על ידי הנהגתה החדשה של המדינה, בהובלת הנשיא אחמד אל-שרע, צעדים ייצוב זהירים. עם זאת, התגובה הראשונית של ישראל – שניזונה מחששות ביטחוניים והטראומה של מתקפת ה-7 באוקטובר – התמקדה בגישה צבאית וחד-צדדית, העלולה להתעלם מהזדמנויות דיפלומטיות הגלומות במצב החדש ולקבע דפוסי סכסוך ישנים. במאמר זה נבחנים...

ב-8 בדצמבר, עם נפילת משטרו של בשאר אל-אסד, הכריזה ישראל על מבצע חץ הבשן בסוריה. במהלך המבצע, צה"ל פעל באזור החיץ והשתלט על שיא החרמון בצד הסורי. במקביל, התבצעו לפחות 136 תקיפות ישראליות במדינה, 65 אחוזים מהן התבצעו בחלקים המערביים של המדינה (דמשק, דרעא ולטקיה). על פי דובר צה"ל, תקיפות אלו הובילו, תוך 48 שעות בלבד, להשמדה של בין 70 ל-80 אחוזים מהיכולות הצבאיות של משטר אל-אסד. מפה זו מציגה את התקיפות הישראליות בסוריה במהלך מבצע חץ הבשן. בנוסף, המפה מציגה את אזורי השליטה במדינה ואת השחקנים השונים הפועלים בה, לרבות הכוחות...

ההתפתחויות בסוריה מציבות בפני ישראל אתגרים חדשים אך גם הזדמנויות פוטנציאליות. מצד אחד, חוסר הוודאות לגבי מדיניות המשטר החדש בראשות א-שרע והמצב בשטח דורשים מישראל לשמר מוכנות צבאית גבוהה, להתמודד עם איומים מתהווים וחוסר וודאות אשר לכוונות השחקנים הרלוונטיים ובכללם טורקיה, ולבלום אפשרות של התבססות מחודשת של ציר איראן-חזבאללה בשטח המדינה. מצד שני, ההצהרות המרוסנות של א-שרע ביחס לישראל, וכן קיומם של גורמים מתונים וחולשת "ציר ההתנגדות" ורוסיה בשטח סוריה, עשויים לפתוח דלת ליוזמות דיפלומטיות. על ישראל להיערך לשני התרחישים – ייצובה...

מתקפת הפתע של המורדים בשלטון בשאר אל-אסד מטלטלת את הזירה הסורית השברירית ממילא. תוך ימים בודדים הצליחו ארגוני המורדים להשתלט על העיר השנייה בגודלה במדינה תוך לחימה נרחבת נגד המשטר ותומכיו, עד כה, ללא התנגדות אפקטיבית מצידם, כפי שארע במהלך מלחמת האזרחים. טורקיה, התומכת במורדים, ככל הנראה נתנה אור ירוק למתקפה ומנסה באמצעותה להפעיל לחץ על סוריה להתקדם בתנאיה להסדרת היחסים בין המדינות. אולם, ההתקדמות המהירה של המורדים מעמידה אותה בהתנגשות אינטרסים עם רוסיה ואיראן, הנחושות שוב להציל את שלטון אסד, וגם עם ארצות הברית, המחזיקה בסוריה ובעיראק...

בעשור האחרון ביססו איראן וחיזבאללה נוכחות צבאית בסוריה, כחלק מחזונם המשותף ליצור רצף שיעי אזורי ולשימוש במדינה זו כזירת עימות מול ישראל. עם זאת, מאז מלחמת "חרבות ברזל", נמנע נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, מלהתערב ישירות בעימות הרב-זירתי עם ישראל מחשש לפגיעה בשרידותו ובמעמדו. לאחרונה אף מגביל אסד את פעילות גורמי ציר ההתנגדות בשטחו – מדיניות המעמיקה את המתחים בינו לבינם ומשקפת את מחויבותו לאינטרסים הלאומיים של סוריה על פני החזון האידיאולוגי והאסטרטגי של הציר. לנוכח התגברות הפעילות ההתקפית הישראלית בסוריה, רצוי שמדינות ערביות ינצלו...

לאחר ששיקם את מעמדו בעולם הערבי ונחלץ מהבידוד המדיני שהוטל על סוריה עם פרוץ מלחמת האזרחים, בשאר אל-אסד ממשיך ליהנות מהכנסות הסחר בסם הקפטגון, המיוצר בסוריה ומציף את המזרח התיכון. הסחר בקפטגון מציב בפני ישראל סיכונים בשל היותו מקור מימון משמעותי למשטר, לחזבאללה וליתר ארגוני השלוחים השיעיים, וכן עקב השימוש בנתיבי הברחות הסם להעברת אמצעי לחימה מירדן, לגדה המערבית ולרצועת עזה. מדינות המערב והאזור מאחדות כוחות למאבק בתופעה על מנת לצמצם את הסכנות הנשקפות ממנה על היציבות האזורית, ומאבק משותף עשוי להוות לישראל הזדמנות להמחיש את נכסיותה ולחזק...

לחצו כאן לקריאת הפרק  לחצו כאן לקריאת המזכר המלא

בתקשורת הישראלית באה לידי ביטוי מאז תחילת הלחימה, המתנהלת בגבול לבנון במקביל למלחמה ברצועת עזה, נחישותם של התושבים המפונים מהישובים סמוכי הגדר לא לחזור לבתיהם עד שהמצב הביטחוני ישופר. זאת, בעיקר מחשש למתקפה קרקעית נגד אותם ישובים. סקרים שנערכו במכון למחקרי ביטחון לאומי משקפים אמנם תחושות אלה, אך גם מצביעים על כי – בניגוד לשיח הציבורי והתקשורתי – הציבור ככלל ותושבי הצפון בפרט אינם רואים ביציאה למלחמה רחבה נגד חזבאללה תנאי הכרחי ליצירת מצב שיאפשר חזרה לבתיהם. לכן מוערך שנדרש מענה משולב, שיכלול פעילות צבאית תקיפה בלחימה הנוכחית...

מאז פרוץ מלחמת ״חרבות ברזל״ ישראל מצויה בעימות רב זירתי עם כוחות המתקיפים אותה מלבנון, מעיראק ומתימן. לעומת זאת, בסוריה – מעבר לתקריות מעטות המיוחסות בעיקרן לקבוצות פלסטיניות – לפי שעה נראה כי לא מתגבשת חזית פעילה נגד ישראל. הלכי הרוח בסוריה משקפים אמנם תמיכה בפלסטינים (לצד ביקורת על הנשיא בשאר אל-אסד, ציר ההתנגדות והקהילה הבינלאומית), אך אסד אינו מעוניין לתמוך בחמאס במחיר איום אפשרי על שרידותו. יתכן כי גם איראן מעוניינת לשמור את סוריה מחוץ למערכה על מנת לא לסכן את "הנכס הסורי", אלא ביום פקודה שהיא תקבע, לא...

בעוד מעמדה האזורי של סוריה זוכה לעדנה מחודשת, בחינת מצבה הפנימי חושפת שמדובר במדינה כושלת ומפורקת, שמצבה הכלכלי והביטחוני הולך ומידרדר. הכאוס הפנימי, העקשנות האיראנית לשמר אחיזה, וביטחונו העצמי הגובר של בשאר אל-אסד, שעלול לצמצם את נכונותו להכיל את התקיפות הישראליות – כל אלו מחייבים את ישראל לבצע התאמות במערכה הצבאית שהיא מנהלת מזה עשור בסוריה, לתקף את יעדיה ולהגדיר הישגים נדרשים, ולא להסתפק בפעולה מכוח האינרציה.