אמל חאיכ

כיצד רואה הממסד הדתי של "סוריה החדשה" את האפשרות להסדר עם ישראל – ומה יש ללמוד מכך?

איך נראית סוריה שנה לאחר נפילת שלטון בשאר אל-אסד – הן בזירה הפנימית והן בזירה הבינלאומית - ומהן ההמלצות לישראל?

נפילת משטר אסד ועלייתו של משטר חדש בהובלת ארגון היאת תחריר א־שאם' (HTS) הציבו את סוריה בפני משימת בניין 'הצבא הסורי החדש' כעמוד תווך בשיקום המדינה וכינון סדר פוליטי־ביטחוני חדש. על רקע זה המאמר בוחן עד כמה תהליך בניין הצבא הסורי החדש יוצר אינטגרציה מקיפה וכוללת שעל בסיסה ניתן לייצב ולגבש את המדינה מחדש, ולא רק תיאום פונקציונלי ורופף בין קבוצות חמושות העלולות להתפרק בשעת מבחן. המאמר נשען על ספרות בנושא שיתוף כוח (Power Sharing) ,על רפורמות במגזר הביטחון (Security Sector Reform) ועל מחקר השוואתי על מיעוטים אתנו-דתיים בסיכון, ומנתח את היקף האינטגרציה הצבאית־פוליטית בסוריה אחרי אסד. ההשערה המרכזית היא כי בשלב זה בניין הצבא הסורי החדש משקף אינטגרציה מוסדית מוגבלת בתוך סדר ביטחוני היברידי – מערכת שבה המונופול על השימוש בכוח אינו מצוי בלעדית בידי המדינה, אלא מתחלק בינה לבין שחקנים תת-מדינתיים ובלתי סדירים. במסגרת זו, הביטחון והשליטה בשטח מנוהלים באמצעות שילוב מתמשך בין מוסדות צבאיים פורמליים לבין רשתות נאמנות בלתי פורמליות .יציבותו העתידית של ההסדר תלויה בהרחבת הסדרי שיתוף כוח צבאיים, פוליטיים וחברתיים, ובעיצוב ערבויות אמינות למיעוטים.