פרסומים

בהצבעה בבית הנבחרים של הקונגרס האמריקאי תמכו אמש כמחצית מחברי המפלגה הדמוקרטית, המהווים רוב בפועל, בהפסקה מיידית של הסיוע הצבאי הכספי לישראל בסך 3.3 מיליארד דולר בשנה. ההצעה להפסקת הסיוע נכשלה בשל התנגדות המפלגה הרפובליקנית והמחצית השנייה של הדמוקרטים, אולם השיעור הניכר של החברים שתמכו בה מבטא את השבר העמוק ביחס המפלגה הדמוקרטית לישראל. שבר זה התבטא גם בבחירות הפנימיות במפלגה בהן הפכה הברית עם ישראל לסוגיית מחלוקת המועילה בעיקר למתנגדי ישראל. אם תזכה המפלגה הדמוקרטית ברוב בבית הנבחרים, כצפוי בבחירות האמצע בנובמבר, סביר שהיא תוביל...

הבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית לקונגרס, שנערכו ביוני, הפכו להתמודדות בין הזרם המרכזי של המפלגה לבין אגפה הפרוגרסיבי, כאשר מדיניות ארצות הברית כלפי ישראל ותפקידה של השדולה הפרו-ישראלית איפא"ק הסתמנו כקווי שבר. הפרוגרסיבים, מעודדים מניצחונות מפתיעים ומתוקשרים בניו יורק, ניו ג'רזי, קליפורניה וקולורדו, הפכו את ההתנגדות לברית בין וושינגטון לירושלים לנייר לקמוס הבוחן האם מועמדים מחזיקים בעמדות "הנכונות". בינתיים, מועמדים השייכים לאגף זה של המפלגה זכו בעיקר במרוצים במחוזות "כחולים עמוקים". השאלה הגורלית יותר...

הקהילה היהודית בארצות הברית היא נכס אסטרטגי לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. לאורך השנים, לרבות במהלך המלחמה בעזה, פעלו יהודי ארצות הברית להבטחת תמיכה דיפלומטית וצבאית חיונית לישראל בתוך ארצות הברית, וגייסו תרומות נחוצות עבור החברה האזרחית וארגונים ללא כוונת רווח בישראל. ואולם יכולתם של יהודי ארצות הברית להעניק תמיכה כזו בעתיד מוטלת בספק בשל שורה של התפתחויות, בהן היחלשות המוסדות הקהילתיים של יהדות ארצות הברית, מחלוקות גוברות סביב מדיניות ישראל והתגברות האנטישמיות והעוינות כלפי ישראל בחברה האמריקאית הרחבה. מזכר זה מתאר את התמורות...

מצבה ההולך ומחמיר של ישראל בדעת הקהל האמריקאית ניכר בסקרים המגלים דעת קהל שלילית בקרב קהלים קריטיים ובכללם רפובליקנים ואוונגליסטים צעירים ודמוקרטים מכל הגילאים. התפיסה השלילית של ישראל מצטרפת לשיח תקשורתי ביקורתי (בפרט על תפקידה של ישראל במלחמה באיראן), מהלכים בקונגרס להתניית הסיוע לישראל ועיסוק שלילי גובר בפעילות השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון. אם לא יחול שינוי חד במגמות הנוכחיות, השואבות את כוחן גם מפעולותיה ומדיניותה של ישראל (לצד מגמות מתמשכות ותופעות אנטישמיות), תמצא עצמה ישראל בהקדם ללא עוגן תמיכה באף אחת מהמפלגות. בכלל זאת,...

המלחמה עם איראן הלהיטה את הוויכוח בארצות הברית על אודות תפקידה של ישראל במדיניות החוץ האמריקאית ועתיד היחסים בין ארצות הברית לישראל. המערכה הנוכחית אמנם לא צפויה לשנות מהותית את מעמדה של ישראל בארצות הברית, אולם נראה שהיא מאיצה מגמות קיימות: קיטוב מפלגתי גובר, ירידה בתמיכה בישראל בקרב דמוקרטים וצעירים מכל הקשת הפוליטית, ועלייה בקולות המתנגדים לברית עם ישראל בתוך הקואליציה הרפובליקנית. דינמיקות אלו מאיימות להסיט את היחסים בין ארצות הברית לישראל מקונצנזוס דו-מפלגתי ברובו לסוגיה פוליטית פנימית, הנתונה למחלוקת. כדי למתן פוליטיזציה נוספת,...

המערכה האמריקאית-ישראלית נגד איראן מציבה את הנשיא טראמפ בדילמת “שלום מתוך עוצמה”: הישג צבאי ואולי אף מדיני מהיר ובר מיתוג, בלי שקיעה במלחמה ממושכת. הנשיא מציג קו פומבי ניצי וקורא לציבור האיראני “לנצל את הרגע”, אך ניכרת עמימות האם קיימת תוכנית סדורה לשינוי משטר ול”יום שאחרי”. סביר כי בשורות הממשל יתחדד המתח בין המשך לחץ צבאי מקסימלי לפגיעה בתוכנית הגרעין, בטילים ובארגוני החסות, לבין הגבלת המחיר הכלכלי והפוליטי של המלחמה וסיכוני ההסלמה. משתני המפתח: התוצאות בשטח (BDA), נפגעים אמריקאים, ההשלכות הכלכליות ובכלל זה ההתפתחויות סביב שיבושים...

מפה אינטראקטיבית זו מציגה את פריסת הנכסים הצבאיים של ארה"ב ושחקנים רלוונטיים נוספים באזור. ההיערכות הנוכחית של ארה"ב משדרת הרתעה ומוכנות לפעולות צבאיות התקפיות, תוך שיקוף העדפה ברורה להימנעות מעימות ממושך. בשילוב עם פעילות מודיעין, מעקב וסיור (ISR) מוגברים ואיתותים דיפלומטיים, תצורה זו תומכת בדיפלומטיה כופה, אך גם מגבירה את הסיכון להסלמה כתוצאה מחישוב שגוי בזירה נפיצה ממילא. המפה מתעדכנת באופן שוטף ובדיוק רב ככל האפשר, בהתבסס על הערכות מודיעין ממקורות גלויים (OSINT) ודיווחים בתקשורת.

הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל מהווה זה עשרות שנים נדבך מרכזי ביחסים האסטרטגיים בין שתי המדינות, וכן רכיב יסוד בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל. מעבר להיקפו הכספי, הסיוע משמש עוגן מוסדי, פוליטי וסמלי לברית בין ירושלים לוושינגטון, ומגלם את מחויבותה של ארצות הברית לשימור יתרונה הצבאי האיכותי של ישראל בסביבה אזורית מאתגרת. ההסכם הרב־שנתי הנוכחי (2028-2019) שנחתם בשנת 2016, מעמיד את היקף הסיוע על 3.8 מיליארד דולר בשנה, מתוכם 3.3 מיליארד דולר בסיוע חוץ ישיר ואילו 500 מיליון בשנה בסיוע משרד ההגנה למימון פיתוח משותף של מערכות הגנה נגד...

שלושה שבועות לאחר פרוץ גל המהומות ברחבי איראן – שגבה אלפי הרוגים והוביל למעצרם של אלפים נוספים – ניצב הממשל האמריקאי בפני שורת החלטות אופרטיביות על רקע האיומים שהשמיע הנשיא טראמפ כלפי המשטר בטהראן. איומיו של הנשיא החלו בהתבטאות פומבית שלפיה ארצות הברית תבוא "להציל" את המפגינים אם המשטר ימשיך להפעיל נגדם אלימות קטלנית, והסלימו בימים האחרונים בציוץ נוסף (13 בינואר), שבו כתב כי "העזרה בדרך", עודד את המפגינים להשתלט על מוסדות המדינה, וקרא לתיעוד המעורבים בדיכוי – שלדבריו "ישלמו מחיר כבד". מסמך זה...

בשבועות האחרונים הולך וגובר המתח בשורות הימין האמריקאי סביב מעמדה של ישראל במדיניות החוץ של ארצות הברית. בתוך המחנה נשמעים יותר ויותר קולות המפקפקים בהתאמה שבין עקרונות תפיסת "אמריקה תחילה" לבין תמיכה כמעט בלתי מסויגת בישראל. בחלק מהמקרים, הוויכוח על ישראל מצטלב עם מוטיבים אנטישמיים ותיקים ועם מגמות דתיות בימין הנוצרי, ולכן מעורר דאגה גוברת בקרב יהודי ארצות הברית.  הדומיננטיות של הנשיא טראמפ בקרב הנהגת המפלגה ובקרב קהל תומכיה, מגבילה את השפעתם המעשית של קולות אלה על קבלת ההחלטות בוושינגטון. עם זאת, הדיון המתעצם ברעיונות...

דונלד ג׳יי טראמפ הוא נשיא ייחודי. עד כה הוא הוכיח עצמו כתומך נלהב של ישראל וכמי שמוביל מדיניות חוץ המשנה את המזרח התיכון ואת הזירה העולמית. בהנחה שמציאות שכזו לא תימשך בהכרח לאחר סיום כהונתו, יש לנתח מה המדיניות הישראלית הנדרשת עד היום שאחרי טראמפ, בהתבסס על השינויים המתהווים כיום במערכת העולמית, האזורית והישראלית-פלסטינית. נייר מדיניות זה מתאר את השינוי המתחולל במערכת האמריקאית ואת השפעותיו על יחסי ישראל-ארצות הברית, ומסוכם בהמלצה על מדיניות שתשפר את היציבה האסטרטגית הישראלית לאורך שנים. זאת, תוך ניצול זמן החסד הנוכחי והערכות לשינוי...

______________________ הקדמה המזרח התיכון עובר תמורה חסרת תקדים, שהחלה בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה האזורית שפרצה בעקבותיה. המלחמה ברצועת עזה סיפקה לאיראן את ההזדמנות האמיתית הראשונה ליישם את תפיסת 'אחדות הזירות' שלה, תוך הפעלה בו-זמנית ומתואמת של מספר זירות מול ישראל וארצות הברית. איראן קיוותה להימנע ממעורבות ישירה ומהשלכותיה, אולם לא הצליחה להפעיל את רשת השלוחים שלה כדי לאלץ את ישראל להפסיק את הלחימה בעזה ולמנוע את תקיפת ישראל ביוני 2025. בשנת 2024 השיגה ישראל שורה של הצלחות מבצעיות חשובות נגד 'ציר ההתנגדות' –...