השימוש הגובר ברחפנים בשדה הקרב, במיוחד מאז מלחמת חרבות ברזל, חידד את הסתמכות ישראל על רחפנים ורכיבים מתוצרת סין, והבליט את הדומיננטיות הסינית בשרשראות האספקה בתחום. למרות היתרונות המבצעיים, רחפנים סיניים מציבים בפני ישראל שורת אתגרים ביטחוניים, טכנולוגיים וגיאופוליטיים, ומחדדים את הצורך בחיזוק תעשיית הרחפנים המקומית לצד צמצום התלות בטכנולוגיה זרה.
מאז פרוץ המלחמה באיראן בפברואר 2026 וחסימת מצר הורמוז, שהובילה לירידה באספקת הנפט העולמית, גדל בקצב חסר תקדים הביקוש הגלובלי לאנרגיה סולארית. במרץ, בשיא המלחמה, ייצאה סין פאנלים סולאריים בהספק נקוב כולל של 68 גיגה-ואט – פי שניים מהייצוא הסולארי הסיני בפברואר, ו-49% מעל השיא הקודם שנקבע באוגוסט 2025. מדינות תלויות-נפט ברחבי העולם מאיצות את תוכניות האנרגיה המתחדשת שלהן, ובמזרח התיכון מגמה זו משתלבת עם תוכניות גיוון כלכלי ואנרגטי ארוכות טווח. סין – שמחזיקה ביותר מ-80% של שרשרת האספקה הסולארית העולמית – היא המרוויחה העיקרית ממגמה זו....
מערכי מצלמות בישראל חשופים לניסיונות חדירה מצד גורמים עוינים, בהם איראן. ראש מערך הסייבר הלאומי ציין כי מתחילת המלחמה איראן וחיזבאללה פועלים במשותף לפרוץ למצלמות אבטחה בישראל לצורך איסוף מודיעין, המשמש בין היתר, לדיוק תקיפות טילים ולניסיונות פגיעה באישים. כך מתחדד אופיין הדו-שימושי (Dual-use) של מצלמות מתקדמות, ובפרט מצלמות סיניות שנועדו במקור לצרכים אזרחיים, אך הן נושאות גם פוטנציאל אסטרטגי עבור גורמי מודיעין וביטחון זרים.
ביקורו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בבייג'ינג התקיים על רקע החרפת התחרות בין המעצמות והמלחמה באיראן. טראמפ ביקש להציג הישגים מדיניים וכלכליים קונקרטיים ולהמחיש כי ארצות הברית ממשיכה לנהל את התחרות עם סין מתוך עמדה של יוזמה. מנגד, בייג'ינג שאפה לייצב את היחסים עם וושינגטון ולעצב מסגרת יחסים שתבטא הכרה במעמדה כמעצמה שוות ערך, לצד הצבת גבולות ברורים בסוגיות הליבה מבחינתה. למרות ההצהרות האופטימיות והאווירה הפומבית החיובית, לא נרשמו פריצות דרך משמעותיות בסוגיות הסחר, הטכנולוגיה, טאיוואן ואיראן. בשלב זה, נראה כי הפסגה תרמה בעיקר לשימור...
חרף הרושם הרווח בדבר נסיגה של סין מהמזרח התיכון בשנת 2025 על רקע התחזקות מחודשת של ארצות הברית באזור והיעדר מעורבות סינית משמעותית במלחמת ישראל-איראן, המציאות מורכבת יותר. ניתוח רב-ממדי של סחר, השקעות, טכנולוגיה וכן קשרים ביטחוניים ודיפלומטיים מראה כי סין לא זו בלבד שלא נסוגה מהמזרח התיכון, אלא המשיכה לבסס ולהעמיק את אחיזתה הכלכלית בו, תוך שימור דפוס פעולה עקבי: הימנעות ממחויבות ביטחונית לצד הרחבת השפעה כלכלית. סבב העימות בין ישראל, ארצות הברית ואיראן בתחילת 2026 מדגיש מגמה זו: סין נותרת שחקן שולי בזירה הצבאית, אך פועלת בזהירות למנף...
באפריל 2026 נחתה בשנגחאי ג'נג לי־וון, יושבת ראש מפלגת העם הלאומית (KMT) ומנהיגת האופוזיציה המרכזית בטאיוואן. שיאו של הביקור היה פגישה עם נשיא סין, שי ג׳ין-פינג – מפגש ראשון מזה קרוב לעשור בין הנהגות שתי המפלגות ההיסטוריות. ג'נג תיארה את הביקור כ"מסע שלום" וניסיון להפגת המתחים מול סין, בעוד מבקריה בממשלת טאייוואן ראו בו מהלך בעייתי וכינו אותו "כניעה מבישה". מעבר לוויכוח על הגדרתו, הביקור מציב שאלה רחבה יותר: האם מהלך מסוג זה יכול לפתוח עידן חדש ביחסי סין-טאייוואן, או שמא המרחק הפוליטי והזהותי בין שני צדי המצר...
בשנים האחרונות חל שינוי עומק במעורבות הכלכלית של סין בישראל, הבא לידי ביטוי מאז 2020 בירידה חדה ומתמשכת בהיקף ההשקעות ובמספר העסקאות. שיא השפל נרשם בשנת 2023 עם השקעות סיניות בסך 39 מיליון שקלים בלבד, כעשירית האחוז מכלל ההשקעות הזרות בישראל באותה שנה. מגמה זו נובעת ממספר סיבות: אימוץ גישה סלקטיבית וזהירה יותר במדיניות ההשקעות הגלובלית של בייג'ינג, לצד השלכות משבר הקורונה; התעצמות התחרות הבין-מעצמתית והלחץ האמריקאי להגביל מעורבות סינית בתחומים רגישים; הקמת מנגנון הפיקוח הישראלי על השקעות זרות, כמו גם השלכות מלחמת "חרבות...
סין מתבססת בעשורים האחרונים כמעצמה עולמית בזירה המדינית, הכלכלית והצבאית, ומקדמת חזון רחב היקף ומערך אינטרסים גלובלי משלה. התרחבות השפעתה הבינלאומית ותוכניות הפיתוח האסטרטגיות שלה הביאו להתרחבות צרכיה ויכולותיה הביטחוניים. בהתאם, בשנים האחרונות נרשמה עלייה עקבית בתקציב הביטחון הסיני, לצד התפתחות צבאית ניכרת. אחד הכלים המרכזיים שבאמצעותם מקדמת סין את תהליך ההתעצמות ואת הרחבת השפעתה הבינלאומית הוא תחום היצוא הביטחוני. בייג'ינג פועלת בשנים האחרונות להרחיב את פעילותה בשווקי היצוא הביטחוני, אשר מאפשרת מחד גיסא לחזק את התעשייה הביטחונית...
תגובת סין למלחמה עם איראן נדמית כאי-התערבות. למרות שניתן היה לצפות שבייג'ינג תעמוד באופן נחרץ יותר לצד טהראן שותפתה, תגובתה עד כה מתונה יחסית. מאמר זה מצביע על הסברים לכך, וביניהם סדרי עדיפויות פנימיים בסין, רצון להימנע מחיכוך נוסף עם ארצות הברית, מדיניות האיזון של בייג'ינג בין כלל השחקנים במזרח התיכון ואי-ודאות אשר לעתיד המשטר באיראן. במקביל, סין נושאת עיניים ליום שאחרי המלחמה ולתפקידה האפשרי בשיקום הכלכלי והתעשייתי של איראן ושל מדינות האזור. לנוכח אפשרות זו, על ישראל לפעול עם ארצות הברית כדי להעביר לבייג'ינג מסרים ברורים בדבר...
הפלגתה של אוניית המכולות המשויכת לסין, איסטנבול ברידג' דרך נתיב הים הצפוני שבשליטת רוסיה, סימנה אבן דרך חשובה בהיסטוריה של השיט הארקטי. הספינה יצאה מנמל נינגבו ב-22 בספטמבר 2025 והגיעה לפליקסטאו שבבריטניה ב-13 באוקטובר 2025. זו הייתה הפעם הראשונה שקו ספנות סדיר עשה את דרכו דרך נתיב הים הצפוני, והוכחה לכך שהנתיב יכול להפוך חלק מהרשת הגלובלית של הובלת מטענים באוניות מכולה ולקשר בין מרכזי ייצור אסייתיים לשווקים אירופיים דרך האזור הארקטי. אולם המסע לא היה חף ממחלוקות. אנשי איכות הסביבה, מומחי בטיחות ימית וקובעי מדיניות באזור הארקטי ציינו...
2027 נחשבת על ידי רבים כשנה שבה הצבא הסיני יתקוף את טאיוואן – במיוחד לאחר הצהרתו של ראש ה-CIA לשעבר, וויליאם ברנס, בשנת 2023 כי "באמצעות מודיעין אנו יודעים שהוא [שי ג'ינפינג] הנחה את צבא השחרור העממי להיות מוכן עד שנת 2027 לבצע פלישה מוצלחת לטאיוואן". מכוני מחקר מערביים דוגמת Brookings עשו את 2027 לשנת הייחוס בניתוחיהם. גם במרחב הקרוב לסין וטאיוואן, למשל ביפן ובהודו, שנת 2027 עולה שוב ושוב כנקודת התייחסות. כל זאת, למרות שאין גורם סיני רשמי שהצהיר בגלוי ש-2027 היא שנת היעד לאיחוד עם טאיוואן. ייתכן שהמודיעין האמריקאי נכון...
הפסקת מימון חקר האקלים מצד הממשל האמריקאי יצרה פער נתונים חמור שיש למלאו במהירות. למרות שאין לה נוכחות טריטוריאלית באזור הארקטי, סין היא המדינה בעלת הפוטנציאל הרב ביותר למלא את הפער שנוצר במחקר הארקטי, במיוחד בנוגע להתחממות המואצת של האזור. סין מסוגלת לכך משום שהיא המדינה היחידה בעלת המשאבים העצומים הנדרשים לשם החלפת המחויבות האמריקאית בהקשר זה.
