פרסומים

חרף הרושם הרווח בדבר נסיגה של סין מהמזרח התיכון בשנת 2025 על רקע התחזקות מחודשת של ארצות הברית באזור והיעדר מעורבות סינית משמעותית במלחמת ישראל-איראן, המציאות מורכבת יותר. ניתוח רב-ממדי של סחר, השקעות, טכנולוגיה וכן קשרים ביטחוניים ודיפלומטיים מראה כי סין לא זו בלבד שלא נסוגה מהמזרח התיכון, אלא המשיכה לבסס ולהעמיק את אחיזתה הכלכלית בו, תוך שימור דפוס פעולה עקבי: הימנעות ממחויבות ביטחונית לצד הרחבת השפעה כלכלית. סבב העימות בין ישראל, ארצות הברית ואיראן בתחילת 2026 מדגיש מגמה זו: סין נותרת שחקן שולי בזירה הצבאית, אך פועלת בזהירות למנף...

באפריל 2026 נחתה בשנגחאי ג'נג לי־וון, יושבת ראש מפלגת העם הלאומית (KMT) ומנהיגת האופוזיציה המרכזית בטאיוואן. שיאו של הביקור היה פגישה עם נשיא סין, שי ג׳ין-פינג – מפגש ראשון מזה קרוב לעשור בין הנהגות שתי המפלגות ההיסטוריות. ג'נג תיארה את הביקור כ"מסע שלום" וניסיון להפגת המתחים מול סין, בעוד מבקריה בממשלת טאייוואן ראו בו מהלך בעייתי וכינו אותו "כניעה מבישה". מעבר לוויכוח על הגדרתו, הביקור מציב שאלה רחבה יותר: האם מהלך מסוג זה יכול לפתוח עידן חדש ביחסי סין-טאייוואן, או שמא המרחק הפוליטי והזהותי בין שני צדי המצר...

בשנים האחרונות חל שינוי עומק במעורבות הכלכלית של סין בישראל, הבא לידי ביטוי מאז 2020 בירידה חדה ומתמשכת בהיקף ההשקעות ובמספר העסקאות. שיא השפל נרשם בשנת 2023 עם השקעות סיניות בסך 39 מיליון שקלים בלבד, כעשירית האחוז מכלל ההשקעות הזרות בישראל באותה שנה. מגמה זו נובעת ממספר סיבות: אימוץ גישה סלקטיבית וזהירה יותר במדיניות ההשקעות הגלובלית של בייג'ינג, לצד השלכות משבר הקורונה; התעצמות התחרות הבין-מעצמתית והלחץ האמריקאי להגביל מעורבות סינית בתחומים רגישים; הקמת מנגנון הפיקוח הישראלי על השקעות זרות, כמו גם השלכות מלחמת "חרבות...

סין מתבססת בעשורים האחרונים כמעצמה עולמית בזירה המדינית, הכלכלית והצבאית, ומקדמת חזון רחב היקף ומערך אינטרסים גלובלי משלה. התרחבות השפעתה הבינלאומית ותוכניות הפיתוח האסטרטגיות שלה הביאו להתרחבות צרכיה ויכולותיה הביטחוניים. בהתאם, בשנים האחרונות נרשמה עלייה עקבית בתקציב הביטחון הסיני, לצד התפתחות צבאית ניכרת. אחד הכלים המרכזיים שבאמצעותם מקדמת סין את תהליך ההתעצמות ואת הרחבת השפעתה הבינלאומית הוא תחום היצוא הביטחוני. בייג'ינג פועלת בשנים האחרונות להרחיב את פעילותה בשווקי היצוא הביטחוני, אשר מאפשרת מחד גיסא לחזק את התעשייה הביטחונית...

תגובת סין למלחמה עם איראן נדמית כאי-התערבות. למרות שניתן היה לצפות שבייג'ינג תעמוד באופן נחרץ יותר לצד טהראן שותפתה, תגובתה עד כה מתונה יחסית. מאמר זה מצביע על הסברים לכך, וביניהם סדרי עדיפויות פנימיים בסין, רצון להימנע מחיכוך נוסף עם ארצות הברית, מדיניות האיזון של בייג'ינג בין כלל השחקנים במזרח התיכון ואי-ודאות אשר לעתיד המשטר באיראן. במקביל, סין נושאת עיניים ליום שאחרי המלחמה ולתפקידה האפשרי בשיקום הכלכלי והתעשייתי של איראן ושל מדינות האזור. לנוכח אפשרות זו, על ישראל לפעול עם ארצות הברית כדי להעביר לבייג'ינג מסרים ברורים בדבר...

הפלגתה של אוניית המכולות המשויכת לסין, איסטנבול ברידג' דרך נתיב הים הצפוני שבשליטת רוסיה, סימנה אבן דרך חשובה בהיסטוריה של השיט הארקטי. הספינה יצאה מנמל נינגבו ב-22 בספטמבר 2025 והגיעה לפליקסטאו שבבריטניה ב-13 באוקטובר 2025. זו הייתה הפעם הראשונה שקו ספנות סדיר עשה את דרכו דרך נתיב הים הצפוני, והוכחה לכך שהנתיב יכול להפוך חלק מהרשת הגלובלית של הובלת מטענים באוניות מכולה ולקשר בין מרכזי ייצור אסייתיים לשווקים אירופיים דרך האזור הארקטי. אולם המסע לא היה חף ממחלוקות. אנשי איכות הסביבה, מומחי בטיחות ימית וקובעי מדיניות באזור הארקטי ציינו...

2027 נחשבת על ידי רבים כשנה שבה הצבא הסיני יתקוף את טאיוואן – במיוחד לאחר הצהרתו של ראש ה-CIA לשעבר, וויליאם ברנס, בשנת 2023 כי "באמצעות מודיעין אנו יודעים שהוא [שי ג'ינפינג] הנחה את צבא השחרור העממי להיות מוכן עד שנת 2027 לבצע פלישה מוצלחת לטאיוואן". מכוני מחקר מערביים דוגמת Brookings עשו את 2027 לשנת הייחוס בניתוחיהם. גם במרחב הקרוב לסין וטאיוואן, למשל ביפן ובהודו, שנת 2027 עולה שוב ושוב כנקודת התייחסות. כל זאת, למרות שאין גורם סיני רשמי שהצהיר בגלוי ש-2027 היא שנת היעד לאיחוד עם טאיוואן. ייתכן שהמודיעין האמריקאי נכון...

הפסקת מימון חקר האקלים מצד הממשל האמריקאי יצרה פער נתונים חמור שיש למלאו במהירות. למרות שאין לה נוכחות טריטוריאלית באזור הארקטי, סין היא המדינה בעלת הפוטנציאל הרב ביותר למלא את הפער שנוצר במחקר הארקטי, במיוחד בנוגע להתחממות המואצת של האזור. סין מסוגלת לכך משום שהיא המדינה היחידה בעלת המשאבים העצומים הנדרשים לשם החלפת המחויבות האמריקאית בהקשר זה.

היחסים בין סין לאיראן עמדו לאחרונה למבחן במלחמת שנים-עשר הימים בין ישראל לבין איראן ובתקיפה האמריקאית על אתרי הגרעין של איראן ביוני 2025. ההצהרות הדיפלומטיות של סין תמכו מילולית באיראן, אך לא מעבר לכך. התקשורת בסין סיקרה את ביקורו של שר ההגנה האיראני בבייג'ינג ביוני והזכירה אפשרות לאספקת מערכות הגנה אווירית ומטוסי קרב לטהראן, הגם שסין הכחישה את עניין אספקתן של מערכות ההגנה. מכיוון שבייג'ינג נוקטת ככלל זהירות בשיתוף הפעולה שלה עם איראן בתחומי ביטחון, הגנה וצבא, רוב תשומת הלב הציבורית במערב ובמזרח התיכון נוטה להתמקד ביחסים שבין שתי...

ביולי 2024 נחשפה מעורבות סין בהעצמת מחאות אנטי-ישראליות בארצות הברית. במקביל לקשריה הדיפלומטיים והכלכליים עם ישראל, סין פועלת כך בגלוי, באמצעות כלי תקשורת רשמיים המציגים את ישראל וארצות הברית כאחראיות הבלעדיות לסבל ברצועת עזה וכמערערות יציבות, וגם בסתר, באמצעות קמפיינים של השפעה המפיצים נרטיבים אנטי-ישראליים ואנטישמיים. ברשתות החברתיות הופצו תאוריות קונספירציה בדבר ״שליטה יהודית״ בפוליטיקה, בכלכלה ובתקשורת בארצות הברית ואף הותקפו פוליטיקאים תומכי ישראל. אף שהמטרה היא פגיעה בארצות הברית, ישראל נפגעת מהשפעות הלוואי של העימות...

התנהלות מוסקבה ובייג'ינג, שהסתפקו בגינוי רפה למדי של התקיפות הישראליות והאמריקאיות באיראן, עוררה גילויי ביקורת ואכזבה בטהראן. היא גם חיזקה באיראן את ההערכה כי יכולתה לסמוך על רוסיה וסין נותרה מוגבלת, במיוחד בתרחיש של עימות צבאי עם ישראל וארצות הברית. אף על פי כן, ברור כי אין לאיראן בעת הנוכחית תחליף להמשך השותפות המדינית, הכלכלית והביטחונית שלה (מוגבלת ככל שתהיה) עם רוסיה וסין, במיוחד לנוכח ההסלמה ביחסים בין טהראן למדינות אירופה. גם לרוסיה וסין, הרואות באיראן שותפה זוטרה בקואליציה מול המערב וארצות הברית, אין בשלב זה תחליף ממשי...

מאז ה-7 באוקטובר, סין הגבירה את תמיכתה בפלסטינים בזירה הבינלאומית, תוך הימנעות עקבית מגינוי חמאס, חזבאללה, איראן והחות'ים, ומסגור כלל מקרי ההסלמה במזרח התיכון כתולדה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. במקביל היא ממשיכה לקיים קשרים כלכליים ודיפלומטיים עם ישראל, ואף להעמיקם. הסתירה בין השיח הגלוי להתנהלות בפועל ממחישה את הניטרליות המוטה שמאפיינת את האסטרטגיה של בייג'ינג באזור – מדיניות המאפשרת לה לשמר את יתרונותיה באזור תוך סיכון מינימלי.