פרסומים

במאמר זה מנותח השיח ההלכתי האסלאמי בקרב מוסדות ואנשי דת המזוהים עם המשטר החדש בסוריה. השיח משקף עמדות יסוד עוינות כלפי ישראל ושולל שלום עמה, אך הוא אינו אחיד וקפוא. לצד ביטויים אידיאולוגיים אסלאמיסטיים נוקשים, שהופיעו ברובם בתגובה לפעילות צבאית ישראלית בסוריה, ניתן לזהות בשנה האחרונה גם ריכוך מסוים בטון ובמינון ההתבטאויות. ריכוך זה אינו מבטא שינוי רעיוני עמוק או הכשרת הקרקע לפיוס מלא, אך הוא עשוי לאפשר לגיטימציה להסדרים מצומצמים ותחומים הניתנים להצדקה כ"הודנה". נוכח ממצאים אלה ועל רקע חידוש מגעי ההסדרה בין שתי המדינות,...

ב-8 בדצמבר צוין יום השנה לנפילת משטר אסד ועליית ממשלת המעבר בהובלת הנשיא אחמד א-שרע. למרות עברו הג’האדיסטי, א-שרע מבקש להצטייר כמנהיג לאומי, פרגמטי וממלכתי. עד כה, ממשלת המעבר קידמה צעדי ייצוב ופרוצדורות פוליטיות מהירות, הכוללות הקמת ממשלת טכנוקרטים ופרלמנט זמני, וכן ניסיון לבנות מחדש את הצבא הסורי. בעוד א-שרע גורף הצלחות ניכרות בשיקום יחסי החוץ של סוריה וזוכה להכרה בינלאומית ולגיבוי אמריקאי, בזירה הפנימית הוא מתמודד עם אתגרים רבים, ביניהם: מתיחות עדתית וקריאות לבדלנות, קיומן של קבוצות קיצוניות וג'האדיסטיות שמתנגדות לדרכו ומשבר כלכלי...

______________________ הקדמה המזרח התיכון עובר תמורה חסרת תקדים, שהחלה בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה האזורית שפרצה בעקבותיה. המלחמה ברצועת עזה סיפקה לאיראן את ההזדמנות האמיתית הראשונה ליישם את תפיסת 'אחדות הזירות' שלה, תוך הפעלה בו-זמנית ומתואמת של מספר זירות מול ישראל וארצות הברית. איראן קיוותה להימנע ממעורבות ישירה ומהשלכותיה, אולם לא הצליחה להפעיל את רשת השלוחים שלה כדי לאלץ את ישראל להפסיק את הלחימה בעזה ולמנוע את תקיפת ישראל ביוני 2025. בשנת 2024 השיגה ישראל שורה של הצלחות מבצעיות חשובות נגד 'ציר ההתנגדות' –...

מאז עליית א-שרע לשלטון, קטר ממלאת תפקיד מרכזי בתהליך שיקום סוריה. התמיכה הגלויה של ארצות הברית והתיאום עם טורקיה מבססים את קטר כגורם מוביל בעיצוב הסדר הסורי החדש. היא פתחה מחדש את שגרירותה בדמשק, שלחה סיוע, השיקה פרויקטים תשתיתיים והשקיעה בתחום האנרגיה, הבריאות והתחבורה. קטר, המשלבת דיפלומטיה עם אסטרטגיה כלכלית "מלמטה-למעלה", מציבה למעשה חלופה למדינות המפרץ האחרות בהקשר ייצוב סוריה החדשה. עם זאת, מדיניות זו טומנת בחובה סיכונים: המצב הפנימי הרעוע בסוריה, ריבוי המיליציות, האיום הג'האדיסטי וסוגיית המיעוטים מציבים אתגרים לא...

ההתקוממות באזור א-סווידא בסוריה, שהתלקחה מאירוע מקומי שהתפתח לעימות רחב היקף, גררה מעורבות אזורית ובינלאומית ובעיקר הטילה צל כבד על אופי המשטר ותפקודו. במהלך מספר ימים התנהלו התנגשויות קשות בין מיליציות דרוזיות מקומיות לבין לוחמים מקרב שבטי הבדואים הסונים. כוחות הביטחון הסוריים נשלחו לאזור כדי להשיב סדר, אך כניסתם הובילה להסלמה וללחימה עצימה בינם לבין הדרוזים וגורמים חמושים אחרים. בתוך ימים ספורים נהרגו מאות בני אדם, תמונות וסרטוני זוועה של הרג וטקסי השפלה של המיעוט הדרוזי הופצו ברשתות. גם הפעם, כמו באירועי אפריל, ישראל התערבה צבאית...

מאז עליית המשטר החדש בסוריה, בראשות אחמד א-שרע, הממשלה בדמשק התבססה  במהירות כסמכות שלטונית רשמית, והיא מקדמת מהלכים לייצוב הזירה הפנימית ולשיקום קשרי החוץ של המדינה.  הממשל החדש שלח מסרים מרגיעים לעולם ולמדינות שכנות, ובמיוחד לישראל, המדגישים כי אין לו כוונה להמשיך עימותים צבאיים. בעוד הקהילה הבינלאומית נענתה בחיוב וניהלה עימו מגעים, התגובה הראשונית של ישראל – שניזונה מחששות ביטחוניים וטראומת מתקפת ה-7 באוקטובר – התמקדה בגישה צבאית וחד-צדדית. אך לאחרונה, הצדדים הודו כי מתקיימות שיחות ישירות בין סוריה לישראל ואף עלתה אפשרות לצרף את...

ב-8 בדצמבר 2024 התרחשה בסוריה נקודת מפנה היסטורית, עם נפילתו של בשאר אל-אסד. ההתפתחות הדרמטית בישרה שלב חדש של חוסר ודאות ותקופת מעבר, רוויית סיכונים והזדמנויות. מוקדם עדיין להעריך לאן פניה של סוריה בטווח הארוך, אך נכון לעת הנוכחית ננקטו על ידי הנהגתה החדשה של המדינה, בהובלת הנשיא אחמד אל-שרע, צעדים ייצוב זהירים. עם זאת, התגובה הראשונית של ישראל – שניזונה מחששות ביטחוניים והטראומה של מתקפת ה-7 באוקטובר – התמקדה בגישה צבאית וחד-צדדית, העלולה להתעלם מהזדמנויות דיפלומטיות הגלומות במצב החדש ולקבע דפוסי סכסוך ישנים. במאמר זה נבחנים...

ב-8 בדצמבר, עם נפילת משטרו של בשאר אל-אסד, הכריזה ישראל על מבצע חץ הבשן בסוריה. במהלך המבצע, צה"ל פעל באזור החיץ והשתלט על שיא החרמון בצד הסורי. במקביל, התבצעו לפחות 136 תקיפות ישראליות במדינה, 65 אחוזים מהן התבצעו בחלקים המערביים של המדינה (דמשק, דרעא ולטקיה). על פי דובר צה"ל, תקיפות אלו הובילו, תוך 48 שעות בלבד, להשמדה של בין 70 ל-80 אחוזים מהיכולות הצבאיות של משטר אל-אסד. מפה זו מציגה את התקיפות הישראליות בסוריה במהלך מבצע חץ הבשן. בנוסף, המפה מציגה את אזורי השליטה במדינה ואת השחקנים השונים הפועלים בה, לרבות הכוחות...

ההתפתחויות בסוריה מציבות בפני ישראל אתגרים חדשים אך גם הזדמנויות פוטנציאליות. מצד אחד, חוסר הוודאות לגבי מדיניות המשטר החדש בראשות א-שרע והמצב בשטח דורשים מישראל לשמר מוכנות צבאית גבוהה, להתמודד עם איומים מתהווים וחוסר וודאות אשר לכוונות השחקנים הרלוונטיים ובכללם טורקיה, ולבלום אפשרות של התבססות מחודשת של ציר איראן-חזבאללה בשטח המדינה. מצד שני, ההצהרות המרוסנות של א-שרע ביחס לישראל, וכן קיומם של גורמים מתונים וחולשת "ציר ההתנגדות" ורוסיה בשטח סוריה, עשויים לפתוח דלת ליוזמות דיפלומטיות. על ישראל להיערך לשני התרחישים – ייצובה...

מתקפת הפתע של המורדים בשלטון בשאר אל-אסד מטלטלת את הזירה הסורית השברירית ממילא. תוך ימים בודדים הצליחו ארגוני המורדים להשתלט על העיר השנייה בגודלה במדינה תוך לחימה נרחבת נגד המשטר ותומכיו, עד כה, ללא התנגדות אפקטיבית מצידם, כפי שארע במהלך מלחמת האזרחים. טורקיה, התומכת במורדים, ככל הנראה נתנה אור ירוק למתקפה ומנסה באמצעותה להפעיל לחץ על סוריה להתקדם בתנאיה להסדרת היחסים בין המדינות. אולם, ההתקדמות המהירה של המורדים מעמידה אותה בהתנגשות אינטרסים עם רוסיה ואיראן, הנחושות שוב להציל את שלטון אסד, וגם עם ארצות הברית, המחזיקה בסוריה ובעיראק...

בעשור האחרון ביססו איראן וחיזבאללה נוכחות צבאית בסוריה, כחלק מחזונם המשותף ליצור רצף שיעי אזורי ולשימוש במדינה זו כזירת עימות מול ישראל. עם זאת, מאז מלחמת "חרבות ברזל", נמנע נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, מלהתערב ישירות בעימות הרב-זירתי עם ישראל מחשש לפגיעה בשרידותו ובמעמדו. לאחרונה אף מגביל אסד את פעילות גורמי ציר ההתנגדות בשטחו – מדיניות המעמיקה את המתחים בינו לבינם ומשקפת את מחויבותו לאינטרסים הלאומיים של סוריה על פני החזון האידיאולוגי והאסטרטגי של הציר. לנוכח התגברות הפעילות ההתקפית הישראלית בסוריה, רצוי שמדינות ערביות ינצלו...

לאחר ששיקם את מעמדו בעולם הערבי ונחלץ מהבידוד המדיני שהוטל על סוריה עם פרוץ מלחמת האזרחים, בשאר אל-אסד ממשיך ליהנות מהכנסות הסחר בסם הקפטגון, המיוצר בסוריה ומציף את המזרח התיכון. הסחר בקפטגון מציב בפני ישראל סיכונים בשל היותו מקור מימון משמעותי למשטר, לחזבאללה וליתר ארגוני השלוחים השיעיים, וכן עקב השימוש בנתיבי הברחות הסם להעברת אמצעי לחימה מירדן, לגדה המערבית ולרצועת עזה. מדינות המערב והאזור מאחדות כוחות למאבק בתופעה על מנת לצמצם את הסכנות הנשקפות ממנה על היציבות האזורית, ומאבק משותף עשוי להוות לישראל הזדמנות להמחיש את נכסיותה ולחזק...