כל הפרסומים בנושא יחסי ישראל-ארצות הברית

כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו ינאם במושב המשותף של הקונגרס ב-24 ביולי, הוא יפנה גם לקהילה היהודית האמריקאית. מאמר זה מביא את עמדות היהודים האמריקאים לגבי סוגיות של מלחמת ישראל-חמאס, ממשלת ישראל והבחירות הקרובות לנשיאות ארצות הברית. המאמר מציג נתונים המראים כי למרות התמיכה החזקה של יהודים אמריקאים בישראל לאורך המלחמה, קודם ל-7 באוקטובר הייתה להם ביקורת רבה וקשה על ממשלת ה"ימין מלא". מהנתונים עולה גם שרובם יתמכו במועמד הדמוקרטי. כדי לעודד ולהעמיק את התמיכה בישראל מצד היהודים באמריקה, על ראש הממשלה נתניהו להימנע בנאומו ממחוות...

הנשיא ג'ו ביידן, שעל פי הדיווחים בחן אפשרות לכונן חוזה הגנה עם ישראל, הוא אחד משני נשיאים אמריקאים בלבד ששקלו זאת ברצינות. ראשי ממשלה ישראלים אחדים שקלו במהלך השנים חוזה הגנה עם ארצות הברית, בעיקר כאמצעי שיסייע להפיג את החששות הביטחוניים ואת ההתנגדות הציבורית לוויתורים שעלו בשיחות השלום. בניגוד לצפוי, מערכת הביטחון הישראלית התנגדה כל השנים לחוזה הגנה רשמי. המחקר המובא כאן מנתח את היתרונות והחסרונות של חוזה הגנה בילטרלי משתי נקודות המבט, הישראלית והאמריקאית, ומציע דרכים להתמודדות עם החששות בשני הצדדים. כל חוזי ההגנה של ארצות הברית הם...

ב-23 באפריל הקונגרס האמריקאי אישר חבילת סיוע החוץ שהציג הנשיא ביידן, בסך 95 מיליארד דולר עבור אוקראינה, ישראל, וטאיוואן. ההצבעה העידה על מגמות עומק בקונגרס האמריקאי ובקרב שתי המפלגות ביחס למדיניות החוץ האמריקאית בכלל ומדינת ישראל בפרט. התפלגות ההצבעה בשתי המפלגות ביחס לסיוע לישראל ויתר הסוגיות שנכללו בחבילה, וכן  ההתפלגות ההצבעה לפי המחנות האידיאולוגיים בשתי המפלגות, נבחנות על בסיס נתונים שנאספו על ידי דסק הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. מהנתונים עולה כי רוב חברי הקונגרס עדיין מחויבים לביטחון ישראל, אך ניכרת שחיקה משמעותית בתמיכת...

הצגת "המתווה הישראלי" לעסקת חטופים וקידום הפסקת אש על ידי הנשיא ביידן נובעת ככל הנראה מהערכתו כי המאמץ הצבאי הישראלי מיצה את עצמו. למרות שהממשל רואה בחמאס אחראי לעיכוב בקידום העסקה, חשיפת המתווה אמורה בראייתו לדרבן גם את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לקבל החלטה – אמנם בנסיבות פנים-ישראליות של ויכוח חריף בין מצדדי העסקה למתנגדיה. לממשל האמריקאי עצמו אין כרגע תוכנית חלופית מגובשת לאפשרות (הסבירה) שהמתווה שהציג הנשיא יקרוס והלחימה תימשך, ובמקרה זה הממשל צפוי להטיל את ההאשמה על חמאס. בה בעת, אפשר שהתסכול בקרב הממשל ואצל...

לישראל אינטרס לכרוך הסכם נורמליזציה עם ערב הסעודית במעורבות סעודית בזירה הפלסטינית ובעיקר בהירתמותה לניהול ולשיקום רצועת עזה. אולם, סירוב ישראלי להגדיר אופק מדיני לסכסוך הישראלי-פלסטיני ולשילוב מותנה והדרגתי של הרשות הפלסטינית בניהול הרצועה עלול להרחיק הסכם ישראלי-סעודי. וברקע, יחסי ארצות הברית–ערב הסעודית משתפרים בהדרגה ומתהווה תרחיש, הגם שסבירותו כעת אינה גבוהה, שוושינגטון וריאד תחזקנה את הקשר ביניהן בלא כריכתו בנורמליזציה סעודית-ישראלית. כתוצאה מכך, מידי ישראל תישמטנה שתי הזדמנויות אסטרטגיות: (1) גיבוש מערך כוחות אזורי בהובלת...

היחסים בין הממשל האמריקאי לממשלת ישראל נקלעו למשבר שבא לידי ביטוי במישורים שונים, וביניהם הימנעות ארצות הברית במועצת הביטחון מהחלטה להפסקת אש והתבטאויות ביקורתיות מצד בכירי הממשל. ישראל נתונה גם תחת לחצים מדיניים מצד בעלות ברית אחרות, כולל מדינות אירופה, הכוללים הטלת מגבלות על אספקת אמל"ח לישראל או שקילת הגבלות כאלו. בנוסף, ישראל נחשפה לראשונה בתקופה האחרונה לסנקציות אישיות נגד אזרחים ישראלים בגין התנהלותם האלימה ביהודה ושומרון. השימוש כלפי ישראלים בצעד זה, שהופעל עד כה בעיקר נגד אזרחי מדינות סוררות דוגמת רוסיה, סין ואיראן, הוא...

במוקד חילוקי הדעות בין ארצות הברית לישראל עומד בעת הנוכחית המבצע הצבאי ברפיח, שישראל מתעתדת להוציא לפועל. הממשל מפעיל לחץ להימנע מהמבצע וקובע כי את היעדים המרכזיים מול רפיח ניתן להשיג באמצעים אחרים. זאת בנוסף לפערים שנותרו בעינם המתייחסים לדרישה האמריקאית מישראל לגבש תוכנית אסטרטגית ברורה ליום שאחרי המלחמה ולספק מענה מקיף לסוגיה ההומניטרית ברצועת עזה. נושאים אלה והאפשרות לעסקת חטופים קרובה בתמורה להפסקת אש לשישה שבועות יעמדו במוקד ביקורי הבכירים הישראליים בוושינגטון בימים הקרובים. ברקע גם התנצחות פומבית בין הנהגות שתי המדינות על רקע...

פורום הנגידים של סבא"א סיים את המושב הרבעוני שלו שהתקיים ב-8-4 במארס, ושוב לא אומצה החלטה נגד איראן. זאת, למרות שדו"ח סבא"א אינו מותיר ספק שאיראן מקדמת במרץ את תוכנית הגרעין ומונעת מהסוכנות לממש את אחריות הפיקוח עליה. ארצות הברית ומדינות אירופה הגיבו לדו"ח בחריפות, אך שוב נמנעו מלדרוש ממועצת הנגידים לנקוט צעד מעשי מול איראן. עם זאת, הן איימו כי ידרשו זאת אם איראן לא תשתף פעולה עד לכינוס הבא. נראה כי בעת הנוכחית, המדינות המערביות, למרות שהן מודעות לחומרת ההתפתחויות בתוכנית הגרעין האיראנית, מתמקדות בעיקר בניהול...

התגובה הצבאית של ישראל לטבח ה-7 באוקטובר עוררה מחאות במערב. ישראל זכתה לגיבוי מלא מצד ממשל ביידן, הן בהיבט הצבאי והן בזה הדיפלומטי, אך בקרב הציבור האמריקאי, התומך בעיקרו בישראל, ככל שהמבצע הקרקעי של ישראל ברצועת עזה נמשך ומספר הקורבנות הפלסטיניים עולה, כך פוחתת התמיכה. סקרי דעת קהל שנערכו בארצות הברית באחרונה הדגישו את הקיטוב בתמיכה בישראל ואת התרחבות הפערים בין השתיכויות פוליטיות שונות, ואת השחיקה בתמיכה בישראל בקרב אוכלוסיות של צעירים ומיעוטים. הירידה בתמיכה היא בגדר איתות מדאיג ליחסים המיוחדים של ישראל עם ארצות הברית. במאמר זה...

ההתייצבות האמריקאית לצד ישראל במלחמת "חרבות ברזל" היא חסרת תקדים, למעט אולי במלחמת יום הכיפורים. ארצות הברית שותפה ליעד מיגור החמאס וליצירת מציאות ביטחונית חדשה ברצועת עזה ובאזור הגבול. בפועל התקיימה חלוקת עבודה לא-פורמלית בין המדינות, כשישראל מתמקדת בחמאס וארצות הברית מרתיעה את איראן ושלוחיה מהסלמה עד כדי מערכה אזורית. אלא שלצד זאת הציב הממשל גבולות למהלכי ישראל – ולאופי הלחימה בעזה, תוך דרישה לצמצום הפגיעה באזרחים ולמתן סיוע הומניטרי מירבי; להכלת המלחמה לרצועה עזה ולמניעת הסלמה בזירות נוספות; לאיסור גירוש פלסטינים...