הכהונה השנייה של טראמפ כנשיא אינה צפויה להיות 'שידור חוזר' של מדיניותו כלפי המזרח התיכון בכהונתו הקודמת. זאת, לאור השינויים שהתרחשו באזור ובראשם הפיחות בעוצמת איראן ו"ציר ההתנגדות" שבהובלתה, מרכזיותה המחודשת של הסוגייה הפלסטינית והנכסיות הגוברת של מדינות המפרץ בתחרות הבין-מעצמתית. עמדתו הבסיסית החיובית של הנשיא טראמפ כלפי מספר משטרים באזור ואף יחסיו הטובים עם חלק ממנהיגיהם הם בעלי פוטנציאל לייצר מומנטום חיובי בנתיב הנורמליזציה הישראלית-ערבית. אלא שהמלחמה מול חמאס שינתה את שיקוליהם של שחקנים מרכזיים באזור לגבי הצורך בהסדר...
שובו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית עשוי להוביל לשינויים גלובליים משמעותיים, תוך החרפת התחרות בין המעצמות הגדולות – ארצות הברית, סין ורוסיה. מדיניות "אמריקה תחילה", שהוביל טראמפ בקדנציה הראשונה לנשיאותו, תימשך ותנחה את מדיניות החוץ של הממשל. העיקרון המוביל יהיה "סיום מלחמות ולא התחלה שלהן", תוך השקעת מאמצים בגיבוש הסכמים שיקדמו את האינטרס האמריקאי ויושגו מעמדת כוח, בדגש על לחץ מדיני וכלכלי, יתכן גם על ידי הקרנת עוצמה צבאית אבל בשאיפה להימנע מהפעלת כוח צבאי ובוודאי מהסתבכות צבאית.
בעידן נשיאותו השניה של טראמפ...
ב-20 בנובמבר 2024 דחה הסנאט האמריקאי ברוב גדול שלוש הצעות חוק, שהיו מגבילות ייצוא נשק התקפי לישראל על סמך טענות כי אינה עומדת בדרישות הדין הבינלאומי במלחמתה ברצועת עזה. עם זאת, ההצעות, שנדחו ללא קושי, זכו לתמיכה גבוהה בשורות האגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית בהשוואה להצעות דומות בעבר, וגורמי שמאל במחנה הציוני בעולם הארגוני היהודי גיבו פומבית את ההצעות. אולם, עצם הדיון בהצעות בשעת מלחמה, הנכונות לתמוך בהן בשורות המפלגה הדמוקרטית ושבירת אחדות השורה במחנה היהודי הפרו-ישראלי מבטאים את השבר המעמיק בזירה הפוליטית הפנים אמריקאית ובקהילה...
ב-20 בינואר 2025 יושבע הנשיא הנבחר דונלד טרמאפ, על רקע תחרות בין-מעצמתית המעצבת את מדיניות החוץ האמריקאית. הנשיא פרסם את שמות מועמדיו לחברי הקבינט שלו, ביניהם אלה שנקטו בעבר עמדות ניציות כלפי סין, ולצידם בעלי אינטרסים מסחריים משמעותיים בה. דומה שטראמפ עצמו חלוק בין הרצון ״לגרום לסין לשלם״, שהרי הוא סבור שיחסי הסחר בין המעצמות אינם הוגנים, לבין הערצתו הגלויה לנשיא סין, שי ג׳ין-פינג. כמו בממשלים קודמים, טאיוואן וסוגיות כלכליות ומסחריות צפויות להיות מרכזיות ביחסים הבין-מעצמתיים, אך בניגוד לממשלים הקודמים – הפעם אינטרסים ודעות...
שנה של מלחמה בין ישראל לאויביה האזוריים הפנתה את הזרקור גם ליחסים המיוחדים בין ישראל וארצות הברית. על אף התמיכה הצבאית, הכלכלית והדיפלומטית של ארצות הברית, אשר סיפקה, בין היתר, סיוע צבאי בסך יותר מ-22 מיליארד דולר לישראל, ממשל ביידן וממשלת נתניהו שבו והתעמתו סביב נושאים כמו מידתיות הפעלת הכוח הישראלית, הסיוע ההומניטרי לעזה והעמידה בדיני הלחימה הבינלאומיים. אמריקאים צעירים וליברלים הפכו ביקורתיים יותר כלפי ישראל, בעוד שישראלים רבים החלו להטיל ספק בטיב היחסים עם ארצות הברית ולראות בה גורם מגביל. בחודש אוקטובר 2024, ארצות הברית העבירה...
בתום קמפיין סוער, הביס דונלד טראמפ את סגנית הנשיא קמלה האריס ונבחר לנשיא ארצות הברית. חזרתו לבית הלבן מתרחשת על רקע מתח עז, בין היתר סביב נושאי ההגירה, האינפלציה והפשיעה. טראמפ צפוי להתמקד בנושאים פנימיים, במיוחד במשבר בגבול הדרומי. במהלך כהונתו הקודמת הוא זכה באהדת הציבור הישראלי בזכות תמיכתו ב'הסכמי אברהם', הכרה בריבונות ישראל על רמת הגולן והעברת שגרירות ארצות הברית לירושלים. עם זאת, טראמפ הוא דמות מפלגת בארצות הברית ולכן חשוב כי ישראל תשמר את התמיכה הדו-מפלגתית בה בקונגרס ובקרב הציבור האמריקאי, כולל בקהילה היהודית-אמריקאית. במהלך...
מפרספקטיבה של שנה יש מקום לחזור ולהעריך את האלטרנטיבות האסטרטגיות העקרוניות שעמדו בפני ישראל במהלך המלחמה ואת ההשקפות השונות שניצבו במרכז הוויכוח המקצועי, הדעות באולפנים, והדיון הציבורי. במוקד המאמר בחינה חוזרת, במבחן הזמן, של אלטרנטיבות בולטות וקווי הפעולה המדיניים והאסטרטגים שהיו בלב הוויכוח ביחס למלחמה, כיווניה, והמשכה במהלך השנה שמאז פריצתה.
זירת הים האדום ממקדת תשומת לב גוברת על רקע מתקפות החות'ים והפגיעה שהסבו לחופש השיט העולמי בכלל ולמדינת ישראל בפרט. זאת בנוסף להשפעתם על זירה זו של סכסוכים מתעצמים נוספים, שישראל אינה מעורבת בהם במישרין, בסודאן ובסומליה. התעצמות הקונפליקטים במרחב זה מחדדת את ההכרה שרק באמצעות שיתוף פעולה רב-צדדי, אזורי ובינלאומי, ניתן יהיה להתמודד עם האתגרים הרלוונטיים לזירת הים האדום. שיתוף פעולה ביטחוני ובמקביל גם בתחומים "רכים", בין ישראל למדינות וארגונים באזור, הוא מסד לקידום אינטרסים ארוכי-טווח בכח ובפועל של כל הצדדים.
כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו ינאם במושב המשותף של הקונגרס ב-24 ביולי, הוא יפנה גם לקהילה היהודית האמריקאית. מאמר זה מביא את עמדות היהודים האמריקאים לגבי סוגיות של מלחמת ישראל-חמאס, ממשלת ישראל והבחירות הקרובות לנשיאות ארצות הברית. המאמר מציג נתונים המראים כי למרות התמיכה החזקה של יהודים אמריקאים בישראל לאורך המלחמה, קודם ל-7 באוקטובר הייתה להם ביקורת רבה וקשה על ממשלת ה"ימין מלא". מהנתונים עולה גם שרובם יתמכו במועמד הדמוקרטי. כדי לעודד ולהעמיק את התמיכה בישראל מצד היהודים באמריקה, על ראש הממשלה נתניהו להימנע בנאומו ממחוות...
הנשיא ג'ו ביידן, שעל פי הדיווחים בחן אפשרות לכונן חוזה הגנה עם ישראל, הוא אחד משני נשיאים אמריקאים בלבד ששקלו זאת ברצינות. ראשי ממשלה ישראלים אחדים שקלו במהלך השנים חוזה הגנה עם ארצות הברית, בעיקר כאמצעי שיסייע להפיג את החששות הביטחוניים ואת ההתנגדות הציבורית לוויתורים שעלו בשיחות השלום. בניגוד לצפוי, מערכת הביטחון הישראלית התנגדה כל השנים לחוזה הגנה רשמי.
המחקר המובא כאן מנתח את היתרונות והחסרונות של חוזה הגנה בילטרלי משתי נקודות המבט, הישראלית והאמריקאית, ומציע דרכים להתמודדות עם החששות בשני הצדדים. כל חוזי ההגנה של ארצות הברית הם...