ציון מסורות מערביות וטרום-אסלאמיות באיראן, דוגמת "ליל כל הקדושים" ו"יום כורש הגדול", שב ועורר לאחרונה ויכוח ציבורי בין חוגים שמרנים, הרואים בהן איום על ערכי המהפכה האסלאמית והאמונה הדתית, לבין הסבורים כי הן משקפות תהליכי שינוי בקרב הדור הצעיר, שיש להשלים עימם. במקביל, החלטת שלטונות טהראן לחנוך פסל של מלך פרסי קדום ביטאה מאמץ גובר מאז מלחמת 12 הימים עם ישראל לגייס את הציבור סביב הלאומיות האיראנית, לרבות באמצעות סמלים המזוהים עם העבר הטרום-אסלאמי. נראה כי השלטונות אינם יכולים עוד להתעלם ממגמות העומק בחברה האיראנית,...
במהלך 12 ימי מבצע 'עם כלביא' (24-13 ביוני 2025) שיגרו האיראנים לעבר ישראל מטחים גדולים וצפופים של טילים בליסטיים ארוכי טווח – כ-500 טילים בסך הכול – וכטב"מי נפץ (המכונים גם טילים משוטטים) – כ-1,000 בסך הכול. מערכי ההגנה האווירית הצליחו ליירט ולהפיל יותר מ-80 אחוזים מהטילים הבליסטיים (63 טילים הצליחו לחדור את מערכות ההגנה) ויותר מ-99 אחוזים מכטב"מי הנפץ (רק כטב"ם אחד הצליח לחדור ולפגוע בבניין בצפון). מפגיעות הטילים נהרגו 28 אנשים, נגרם נזק ניכר למאות מבנים ואלפי אנשים נותרו ללא קורת גג. הטילים האיראניים פגעו גם בתשתיות...
ביקור שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י בתוניסיה מצטרף להחלטה ההדדית בדבר ביטול חובת הוויזות בין המדינות ומעיד על העניין הרב של איראן בהרחבת השפעתה בצפון אפריקה בכלל ובתוניסיה בפרט. עבור ההנהגה בטהראן, צפון אפריקה מהווה אזור גיאו-אסטרטגי חשוב ביותר, המאפשר לאיראן להגשים מגוון של אינטרסים מדיניים, כלכליים וביטחוניים. לכן, ללא מהלך מדיני שימנע מאיראן לקדם יעד זה, סביר כי מגמה זו תועצם בשנים הקרובות.
פרסומים בבריטניה ובאיטליה על אודות מעורבות ערוץ הטלוויזיה PRESSTV האיראני במבצעי השפעה מתוחכמים במדינות אלו מעידים על המאמץ הנמשך של מערך שידורי התעמולה האיראניים, המתנהל בפיקוח רשות השידור האיראנית, להחליש מדינות מערביות ולחזק בהן את הנרטיב האיראני. היכולת להגביל את השפעת איראן ברחבי העולם תלויה בין השאר ביכולתה של הקהילה הבינלאומית לשבש את המערך המתוחכם הזה, שאיראן מטפחת על מנת להפיץ משנתה.
גם בתום מלחמת "עם כלביא", ממשיכה הרפובליקה האסלאמית להתמודד עם אתגרים משמעותיים מבית, ובראשם משבר כלכלי מחריף, בעיות אקולוגיות, מצוקת מים וחשמל ופער הולך וגדל בין המשטר לציבור, ובמיוחד הדור הצעיר. כשלושה חודשים לאחר מלחמת 12 הימים, לא נראה שהמלחמה תרמה לערעור יסודות המשטר האיראני. יתר על כן, לתקיפות הישראליות היתה במידה מסוימת השפעה הפוכה, משום שהן עוררו ביקורת חריפה כלפי ישראל גם בקרב מבקרי המשטר ומתנגדיו ויצרו אפקט של "התגייסות סביב הדגל" (דגל איראן, לאו דווקא דגל הרפובליקה האסלאמית). מתנגדי המשטר לא רצו לנצל את ההזדמנות כדי לקדם...
______________________
הקדמה
המזרח התיכון עובר תמורה חסרת תקדים, שהחלה בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה האזורית שפרצה בעקבותיה. המלחמה ברצועת עזה סיפקה לאיראן את ההזדמנות האמיתית הראשונה ליישם את תפיסת 'אחדות הזירות' שלה, תוך הפעלה בו-זמנית ומתואמת של מספר זירות מול ישראל וארצות הברית. איראן קיוותה להימנע ממעורבות ישירה ומהשלכותיה, אולם לא הצליחה להפעיל את רשת השלוחים שלה כדי לאלץ את ישראל להפסיק את הלחימה בעזה ולמנוע את תקיפת ישראל ביוני 2025. בשנת 2024 השיגה ישראל שורה של הצלחות מבצעיות חשובות נגד 'ציר ההתנגדות' –...
התנהלות מוסקבה ובייג'ינג, שהסתפקו בגינוי רפה למדי של התקיפות הישראליות והאמריקאיות באיראן, עוררה גילויי ביקורת ואכזבה בטהראן. היא גם חיזקה באיראן את ההערכה כי יכולתה לסמוך על רוסיה וסין נותרה מוגבלת, במיוחד בתרחיש של עימות צבאי עם ישראל וארצות הברית. אף על פי כן, ברור כי אין לאיראן בעת הנוכחית תחליף להמשך השותפות המדינית, הכלכלית והביטחונית שלה (מוגבלת ככל שתהיה) עם רוסיה וסין, במיוחד לנוכח ההסלמה ביחסים בין טהראן למדינות אירופה. גם לרוסיה וסין, הרואות באיראן שותפה זוטרה בקואליציה מול המערב וארצות הברית, אין בשלב זה תחליף ממשי...
המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן (מעל"ל) הודיעה בראשית אוגוסט על הקמת "מועצת ההגנה", שתפעל בראשות הנשיא ותורכב מראשי שלוש הרשויות, נציגי המנהיג העליון ובכירי הכוחות המזוינים. במקביל, מנהיג איראן מינה את עלי לאריג'אני כמזכיר המעל"ל וכנציגו במועצה. שינויים ארגוניים אלה הם עדות נוספת לתהליך הפקת הלקחים והבחינה המחודשת בטהראן את תפיסת הביטחון, בניין הכוח ומאפייני הפעלתו בעקבות מלחמת 12 הימים. תהליך זה, שנמצא בראשיתו, מתקיים במקביל לוויכוח פנימי בין חוגים פרגמטיים לרדיקליים סביב השלכות המלחמה והשינויים שיש לאמץ...
שני עוגנים מרכזיים התערערו בתפיסת הביטחון של איראן: תוכנית הגרעין ספגה מכה קשה ו"מחנה ההתנגדות" של שלוחיה באזור נפגע כך שבשלב זה אינו יכול לעמוד לצידה. טהראן נדרשת לגבש את מדיניות הגרעין שלה בסד זמנים לחוץ – בין האולטימטום שהציג לה הנשיא טראמפ לבין האיום של מדינות אירופה, ה-3E – לחדש את סנקציות מועצת הביטחון (הפעלת ה-snapback), המתכנסים לסוף חודש זה. חזרה למשא ומתן עם וושינגטון תהיה הודאה בכישלון רבתי של מדיניותה ותדרוש ממנה ויתור על העשרת אורניום, שאינו מקובל עליה. מאידך גיסא, היעדר הסכם עם ארצות הברית יביא לחידוש...
ישראל לא הציבה את הפלת המשטר באיראן כיעד במלחמה, אך חלק מהפעולות שנקטה במהלכה נועדו לערער את יסודות המשטר ולעודד את הציבור האיראני לחדש את תנועת המחאה העממית. בתום המלחמה, לא זו בלבד שאין כל עדות לכך שהפעולות שנקטה ישראל קידמו יעד זה, אלא שלפחות לחלקן הייתה השפעה הפוכה (לפחות בעת הנוכחית). גם בתום המלחמה ניתן להצביע על מספר תרחישים מרכזיים בזירה הפנים-איראנית: המשך הסטטוס-קוו הפוליטי עד לחילופי ההנהגה הצפויים בעקבות מותו של המנהיג ח'אמנהאי, שינוי משטר באמצעות מהפכה עממית ושינוי פנימי בתוך המשטר תוך השתלטות (באופן רשמי או בפועל) של...
העימות בין ישראל לאיראן חיזק לכאורה את מדינות המפרץ, שכן הוא החליש את איראן, שהיא איום הייחוס המרכזי עליהן. אולם, בראייתן, אין מדובר בסוף פסוק: איראן עדיין יכולה להסב להן נזק רב ואף להאיץ בתגובה לתקיפות נגדה את תוכניתה הגרעינית, ולכן הן לא צפויות לשנות את המדיניות כלפיה. גם התחזקותה היחסית של ישראל אינה רצויה מבחינתן, ומשום כך הן מבקשות לשקם את מאזן העוצמה האזורי באמצעות הסכם בין ארצות הברית לאיראן, שירחיק את סכנת המלחמה עם איראן. זאת, לצד סיום המלחמה ברצועת עזה כתנאי לקידום הסדרה עם ישראל בהובלה אמריקאית.
