תמונת מצב זו מציגה עשרה תרשימים המתעדים את ההשפעות הכלכליות הגלובליות של סגירת מצר הורמוז. מזינוק במחירי הנפט, הגז והדלק הסילוני, דרך שיבוש שרשראות האספקה של אלומיניום ודשנים, ועד ללחץ על מדד המזון העולמי. יחד, התרשימים מצביעים על נקודת תורפה אחת בכלכלה הגלובלית שהפכה לזרז של משבר רב-ממדי. התרשימים יתעדכנו מדי שבוע, ויעקבו אחר השפעות שצפויות להימשך גם לאחר שוך הקרבות, שכן שיבושים בשרשראות אספקה גלובליות אינם נפתרים ביום שאחרי הפסקת האש.
המלחמה עם איראן הבליטה את תפקידה של פקיסטן כשחקן בעל פוטנציאל השפעה גובר במזרח התיכון. פקיסטן ביקשה למצב עצמה הן כמתווכת בין איראן לארצות הברית והן כערבה ביטחונית לערב הסעודית, תוך איזון עדין בין שמירה על קשריה האסטרטגיים עם ריאד לבין הצורך להימנע מהידרדרות מול טהראן. מנקודת מבטן של חלק ממדינות המפרץ, לפקיסטן תפקיד חשוב במערך הביטחוני האזורי שיתהווה לאחר המלחמה כחלק ממגמה קיימת של גיוון שותפויות ביטחוניות. לנוכח אי-הוודאות האסטרטגית באזור, מעורבותה של פקיסטן אינה צפויה להיות אירוע זמני בלבד, אלא להתבסס כמרכיב מבני מתמשך בסדר המתעצב.
“שאגת הארי”, המלחמה עם איראן ושלוחיה, טרם הסתיימה. אף שתמונת הסיום אינה ברורה והתמונה הנוכחית עשויה להשתנות בקרוב, מאפייניה הייחודיים של המערכה מאפשרים עצירה לניתוח ביניים. זוהי המלחמה הרחבה ביותר שהתנהלה במזרח התיכון מאז מלחמת המפרץ השנייה, והראשונה שבה ישראל נלחמת כשותפה פעילה בקואליציה עם ארצות הברית. השלכותיה הגלובליות טרם התבהרו במלואן, אך ברור כבר עתה שיש לה משמעויות כבדות משקל למדינות המפרץ, לשוק האנרגיה העולמי, למעמד ישראל בעולם ולתחרות הבין-מעצמתית.
בשעה שפקיסטן הובילה לאורך המלחמה את התיווך להפסקת אש בין ארצות הברית לאיראן, מצרים שימשה גם היא שחקנית פעילה – אף אם משנית – במהלכים. לנגד עיניה עמד החשש מהשלכותיה השליליות של המלחמה על יציבותה הכלכלית ועל מאזן הכוחות האזורי. מצרים נטלה חלק במאמצי התיווך במסגרת מנגנון תיאום מרובע חדש – לצד פקיסטן, ערב הסעודית וטורקיה – מתוך שאיפה לגבשו לקוורטט ערבי-אסלאמי שימנף את כוחן המדיני, הכלכלי והדמוגרפי של המדינות החברות בו וייצור משקל נגד לישראל ולאיראן. אם מנגנון מרובע זה אכן יתבסס ויוסיף לפעול לאורך המלחמה ובעקבותיה כגוש אזורי לכיד, ובהיעדר...
עם תחילתה של נשיאות טראמפ השניה, במוסקבה רווחה הנחה כי בהובלת הממשל האמריקאי החדש ארצות הברית תעדיף הבנות והסכמות על פני הסלמה ותימנע מהפעלת כוח צבאי העלול לגרור אותה למבצעים ארוכים, יקרים ובלתי נשלטים. הנחה זו עיצבה את הערכת הסיכונים הרוסית ואת התנהלות וושינגטון. אולם, המערכות נגד איראן ביוני 2025 וזו שפרצה בסוף פברואר 2026 ערערו הנחת יסוד זו. כעת, כאשר דפוס הפעולה האמריקאי סטה מההיגיון שמוסקבה ייחסה לו, המערכה האמריקאית-ישראלית מהווה נקודת מבחן לאסטרטגיה הרוסית מול טראמפ וממשלו, המחייבת הערכה מחדש של הלוגיקה שעל פיה נבחנה ופורשה...
מפה אינטראקטיבית זו מציגה תמונת מצב של הזירה הלבנונית בעת מבצע "שאגת הארי" ולאחר הסכם הפסקת האש שנכנס לתוקפו ב-16 באפריל 2026. המפה מציגה את רצועת הביטחון הישראלית, תקיפות צה"ל במרחב, וכן את מוצבי צה"ל ובסיסי האו"ם. המפה מתעדכנת באופן שוטף ובדיוק רב ככל האפשר, בהתבסס על הערכות מודיעין ממקורות גלויים (OSINT) ודיווחים בתקשורת.
יותר מחודשיים לאחר פרוץ מלחמת "שאגת הארי" ניצבת הרפובליקה האסלאמית עם פגיעות ניכרות והנהגה חדשה, אך לזכותה גם הישגים מסוימים וביניהם שרידות מול מתקפה אמריקאית-ישראלית וניצול מנופי לחץ שנוצרו במהלך הלחימה, לרבות תקיפות נגד מדינות המפרץ וסגירת מצר הורמוז. אף שמוקדם להעריך את השלכות המלחמה, שבשלב זה כלל לא ברור האם הסתיימה, כבר ניתן לזהות מגמות בולטות בשישה תחומים מרכזיים: הזירה הפנים-איראנית; תוכנית הגרעין; מערך הטילים; רשת השלוחים האזורית; מעמדה של איראן בסדר האזורי; ואיראן בזירה הגלובלית. תובנות בהקשרים אלה נועדו לשמש בסיס...
המלחמה באיראן מעמידה את אירופה ומנהיגיה מול דילמות קשות לא רק משום שהיא פוגעת באינטרסים של מדינות היבשת במזרח התיכון, אלא גם כי היא קשורה בסוגיות ליבה במדיניות החוץ האירופאית העכשווית. וכך, מדינות אירופה מנסות לגבש עמדה שתגשר בין הכרה באיום האיראני, מתיחות עם ממשל טראמפ, הסתייגות מהאסטרטגיה הישראלית, מחויבות לביטחון המפרץ, שמירה על החוק הבינלאומי וחשש מהשלכות המלחמה; אך עד כה הן לא גיבשו עמדה אחת ומדיניות מתואמת. משום כך הן מתקשות לשלוט בפוטנציאל הפגיעה בהן עקב השלכות המלחמה. על ישראל מצידה לתמרן בזהירות את מאמציה הדיפלומטיים מול...
המלחמה בין איראן, ארצות הברית וישראל לא שיפרה, נכון לעתה, את מצבן האסטרטגי של מדינות המפרץ, ויתכן שהיא אף החמירה אותו. למרות הפגיעות שספגה איראן, המשטר מוכיח עמידות תוך שמירה על מנופי לחץ מרכזיים – יכולת להפריע לשיט במצרי הורמוז ולפגוע בצינורות "עוקפים" ובתשתיות אנרגיה קריטיות במדינות המפרץ. במקביל, המלחמה חידדה בעיני מדינות המפרץ את מגבלות הערבות הביטחונית האמריקאית. כתוצאה מכך ולנוכח העובדה כי אין בידן פתרונות אופטימליים, סביר שהן ימשיכו במדיניות של גידור: המשך ההישענות על ארצות הברית, העמקת ההתעצמות הצבאית (בעיקר הגנה...
פסגת אסלאמאבאד הסתיימה ללא פריצת דרך, והמחישה כי סוגיית הגרעין היא עדיין בלב המחלוקת בין ארצות הברית לאיראן. מבחינת וושינגטון, התחייבות איראנית ברורה לא לפתח נשק גרעיני ולא לשמר יכולת פריצה אליו היא תנאי יסוד להסכם. מנגד, טהראן מתעקשת על זכותה להמשיך ולהעשיר אורניום בשטחה ורואה בדרישה האמריקאית ניסיון לכפות עליה כניעה מדינית בתנאים חד־צדדיים. על רקע זה, החלטת הנשיא טראמפ לעבור ממסלול של לחץ דיפלומטי למסלול של כפייה ימית באמצעות הטלת מצור על התנועה לנמלים איראניים מסמנת שלב חדש במשבר. מבחינת ארצות הברית, המהלך נועד לשלול מאיראן את...
מאמר זה עוסק בנרטיבים האנטישמיים המשתקפים בשיח הציבורי בארצות הברית בקרב חוגים קיצוניים ממימין ומשמאל, במהלך המבצע הצבאי האמריקאי-ישראלי באיראן ("שאגת הארי"/"זעם אפי"). נרטיבים אלה, המשתלבים בדיון הציבורי הפנים-אמריקאי בדבר נחיצות ומטרות המלחמה, מאשימים את ישראל בגרירת ארצות הברית למלחמה בניגוד לאינטרס הלאומי האמריקאי, תוך השתלטות לא-לגיטימית של ישראל ויהודים על הממשל. המאמר מסוכם בהמלצה לישראל לאמץ אסטרטגיה משולבת של פעולה מול ההנהגות הפוליטיות בארצות הברית לצד דיפלומטיה ציבורית מתונה, שתדגיש את נכסיותה האסטרטגית...
מרכז הנתונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי מציג תמונת מצב אודות המערכה הצבאית של ארה"ב וישראל נגד איראן. תמונת המצב כוללת דשבורד ייעודי המכיל נתונים נבחרים ומלווה במפה אינטראקטיבית המתארת את המציאות בשטח.
