פודקאסט

פרק 333

חוקרי המכון, סימה שיין ואלדד שביט, מנתחים את ההתרחשויות האחרונות על ציר ארה״ב-איראן, ובראש הדברים המתקפה על החות׳ים והמסר שמעביר טראמפ דרכה לאיראן, על רקע ניסיונו של הנשיא לדחוק בטהראן להגיע להסכם גרעין משופר והמכתב ששלח בעניין להנהגה האיראנית. כיצד מגיבים באיראן להצעת טראמפ ואיומיו? מה השפעת מדיניות "הלחץ הכלכלי המקסימלי" על הכלכלה והשיח הפנימי באיראן? איזו השפעה יש להתקרבות התאריך שבו יתאפשר למעצמות ״לגלגל בחזרה״ (snapback) את הסנקציות שהושעו במסגרת הסכם הגרעין? ובנוגע לישראל – האם איום התגובה האיראני על התקיפה הישראלית באוקטובר עדיין בתוקף? ובהתחשב בדינמיקה הנוכחית, האם ממשל טראמפ ידחוף את ישראל לתקוף באיראן, בתמיכתו?

פרק 327 של פודקאסטרטגי במתכונת מיוחדת. מלחמת חרבות ברזל טלטלה את הציר השיעי בהובלת טהראן, ורעידת האדמה ברפובליקה האסלאמית עדיין בעיצומה. בעקבות כך, כינסנו את חוקרי הציר השיעי במכון לדיון מיוחד בהובלת ראש התוכנית, בכירת המוסד לשעבר סימה שיין, ובהשתתפות מומחי איראן, חזבאללה ולבנון, סוריה, עיראק והחות'ים בתימן.

ראש תוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, סימה שיין, על תוצאות התקיפה של חיל האוויר באיראן: מהם הנזקים שנגרמו לכוח הצבאי של המשטר האיראני? כיצד הגיבו המנהיג ובכירי המשטר ומהן המשמעויות לגבי המשך העימות הישראלי-איראני? ובעקבות זאת, האם אפשר לראות במציאות הנוכחית של חילופי מהלומות בין ישראל לאיראן הזדמנות להרחבת המתקפה ופעולה נגד מתקני הגרעין? מה חייבת ישראל לקחת בחשבון בהקשר זה וכיצד פועלת איראן כעת עם שותפיה לציר, ובפרט חיזבאללה, במישור הצבאי ובמישור המדיני?

ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בדיון מיוחד עם חוקרות הציר השיעי במכון: סימה שיין, ד"ר כרמית ולנסי ואורנה מזרחי. הארבעה ידונו במשמעויות האירוע שנראה שיהווה נקודת מפנה במלחמה – ואולי אף נקודת מפנה אסטרטגית במאזן הביטחוני הישראלי הכולל, ויתמקדו בהשלכות של ההתנקשות במזכ"ל חזבאללה על ארגון הטרור ועל מדינת לבנון, בזהותו של המנהיג החדש, וכן בהשפעות של החיסול על האזור ועל שני המעצבים האסטרטגים הגדולים – איראן וארצות הברית.

סימה שיין, ראש תוכנית איראן במכון, בשיחה על הלבטים הפנימיים באיראן לגבי התגובה לחיסול אסמאעיל הנייה בטהראן: עוצמתה, מאפייניה, התוצאה הצפויה וההשלכות שלה על המצב הפנימי ברפובליקה האסלאמית. מהי עמדת הצד הנצי במשטר האיראני לעומת עמדת הצד המתון יותר? מדוע נשיא איראן, כך לפי הדיווחים, מנסה לשכנע את המנהיג העליון להימנע מתגובה קשה? האם יכול להיות שאיראן תסתפק בתגובת חזבאללה ותימנע בשלב זה מתגובה משלה? אילו השפעות יש למאמצים האמריקניים למתן או אף לעכב את התגובה של איראן? ואיך המגעים לחידוש המו"מ להפסקת אש ושחרור החטופים יכול להשפיע על השיקול האיראני?

פרק 298  

חוקרי המכון סימה שיין ואלדד שביט דנים בהתקדמות המדאיגה בתכנית הגרעין האיראנית, בזמן שישראל נלחמת בדרום ובצפון, כמו גם בעימות בין איראן לסוכנות הבינ״ל לאנרגיה אטומית והשפעתו על התנערות איראן מהמגבלות שהוטלו על תכניתה הגרעינית. האם מלחמת ״חרבות ברזל״ והמעורבות האיראנית בה יובילו לשינוי אסטרטגי בהקשר הגרעיני? מה משמעות השיח הגובר בתוך איראן על האפשרות של ייצור נשק גרעיני? האם איראן מוכנה לחזור לשולחן המו״מ עם המערב בעניין תכנית הגרעין, ובכפוף לאיזה תנאים ולוח זמנים? כיצד מגיבים במערב, ובפרט בממשל ביידן, להתפתחויות הללו? ואילו פערים יש בין התפיסה הישראלית לתפיסה האמריקאית בנוגע למידת האיום בתכנית הגרעין של איראן כיום, ומה נגזר מכך לגבי חשיבות הדיאלוג האסטרטגי הישראלי-אמריקאי בנוגע לכוונות המשטר האיראני?