פודקאסט

ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה על הזירה הצפונית והאפשרות שבעקבות הפסקת אש והסכם עם חמאס בעזה ייפסקו פעולות חזבאללה בגבול הצפון: מה הם השיקולים של נסראללה? האם אפשר להסתמך על הסדר מדיני ובאילו תנאים? ובמידה ולא תהיה הפסקת אש בעזה – מהי הסכנה בהיגררות למלחמת התשה בשתי חזיתות, מהן החלופות שיאפשרו לישראל להימנע מכך – ומה המחיר של כל אחת?

ד"ר רז צימט משוחח עם פרופ' מאיר ליטבק, ראש מרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב, על המלחמה בעזה מזווית הראייה העדתית – בין הסונה, שאליה משתייך חמאס, לשיעה, שאליה משתייכת איראן ובעל בריתה חזבאללה. מהי הגישה הבסיסית של השיעים כלפי הסונים וכיצד היא התפתחה לאורך השנים? היכן ממוקמת הזהות השיעית בזהות האיראנית ובאסטרטגיה של משטר האייתולות? וכיצד ניתן להסביר את התמיכה האיראנית בחמאס, לנוכח האיבה ההיסטורית בין הסונים לשיעים?

קובי מיכאל ומורן דייטש מתארחים בפודקאסט לרגל פרסום הגיליון הראשון של כתב העת "עדכן אסטרטגי" במתכונתו החדשה. מה השינויים שחלו בתוכן של כתב העת ולאיזה קהל קוראים הוא מיועד? בהמשך הראיון מציגה מורן דייטש את עיקרי המאמר שחיברה עם כרמית ולנסי ושמתפרסם בגיליון החדש בעניין פרספקטיבה כמותית לחקר סכסוכים במזרח התיכון: מה מאפיין את היקפם, סוג השחקנים הנוטלים בהם חלק, דרכי התפתחותם ודרכי הסיום שלהם?

עם פרסום הדו"ח השנתי של פיגועי ההתאבדות בעולם ב-2019, שמפיקה התכנית לחקר טרור ולוחמה בעצימות נמוכה במכון למחקרי ביטחון לאומי, התארחו ראש התכנית יורם שוייצר ועוזר המחקר אביעד מנדלבאום לשיחה בנושא. הם ניתחו את תמונת המצב של פיגועי ההתאבדות, בדגש על פעילותם של ארגוני הטרור מזרם הסלפיה-ג'האדיה, והציגו את עיקרי הנתונים והמשמעויות מהשנה החולפת. מה מסביר את מגמת הירידה בהיקף פיגועי ההתאבדות ברחבי העולם ומדוע ארגוני הטרור עדיין רואים בו אמצעי יעיל להשגת מטרותיהם?

כרמית ולנסי וג'ס ויינברג משוחחים על ההתפתחויות של החודשים האחרונים בזירה הסורית, ובהן הכרזת הנסיגה האמריקאית מצפון מזרח המדינה, המבצע הצבאי של טורקיה נגד הכורדים, חיסול מנהיג דאע"ש והמשך מעורבותן של רוסיה ואיראן במדינה. האם לארצות הברית יש אסטרטגיה ברורה בסוריה ומה המשמעויות של נטישת הכורדים? האם ניתן לצפות למהלכים אמריקאים נגד איראן בסוריה, מעבר לסנקציות שהוטלו על המשטר? עד כמה שולט אסד במדינה – תשע שנים אחרי ההתקוממות ומלחמת האזרחים – וכיצד הוא מנסה לבצר את שלטונו?

יורם שוייצר מנתח את חיסול מנהיג דאע"ש, לאור נסיגת הכוחות האמריקאים מסוריה ובהקשרי ההשפעה של האירועים וההשלכות הארגוניות על דאע"ש ועל הלוחמה בטרור של ארצות הברית. האם יש יורש, וכיצד צפוי ארגון הטרור להתמודד עם מות המנהיג, שלמעשה דימויו וסמכויותיו ספגו מכות עוד לפני חיסולו השבוע? כיצד שיתוף הפעולה בין ארצות הברית, הכורדים, עיראק וייתכן שגם טורקיה ישפיע על המלחמה העולמית נגד דאע"ש והאם צפויים פיגועי נקמה במערב? וגם – מהן ההשלכות של נסיגת הכוחות האמריקאים ובריחתם של מאות לוחמים אידיאולוגיים ומנוסים אל עתודות הטרור העולמי?

יורם שוייצר מסכם את חמש שנות פעילותה של המדינה האסלאמית (דאע"ש) מאז ההכרזה על הקמת הח'ליפות. במהלך התקופה הארגון הצליח לכבוש שטחים נרחבים בסוריה ובעיראק, לבצע פיגועים ברחבי העולם וגם לעבור שינויים – במבנה שלו, בפריסה שלו וברעיונות שהוא משווק. לקראת כנס שייערך במכון ב-11 ביולי ויעסוק בסלפיה-ג'האדיה, שוייצר בוחן כיצד משפיעה תבוסת המדינה האסלאמית על המחנה ועל המציאות במזרח התיכון, לאן הולך מכאן הארגון וגם מה ניתן לומר על פיגועי התאבדות בעולם במחצית הראשונה של 2019.

יורם שוייצר בשיחה מעמיקה על הפיצולים והכוחות המתחזקים בקרב ארגוני הטרור העולמי, על רקע קריסת המעוזים של המדינה האסלאמית. בשעה שהמדינה האסלאמית מנהלת קרב מאסף נגד הכוחות הכורדים על המעוז האחרון שנותר בידיה סמוך לגבול עם עיראק, וארגוני האופוזיציה למשטר הסורי הולכים ונחלשים, דווקא ארגון "היאת תחריר א-שאם", שזוהה בעבר כנציג אל-קאעדה בסוריה, מסתמן כארגון הצבאי הדומיננטי באיזור. כיצד התחזק אל-קאעדה מספרית, ומדוע גם בתוך היאת תחריר א-שאם נוצר פיצול בין נאמני אל-קאעדה לפלג העצמאי הגדול? כיצד ממשיך מחנה הסלפיה-ג'האדיה להתחזק ואיך ייראה האיום של המדינה האסלאמית ללא מעוזים שממנו יוצאים הלוחמים למתקפות? בנוסף, ארצות הברית פרסמה בקשה למסירת מידע על מעמדו של חמזה בן לאדן, בנו של אוסאמה, ואף הציעה פרס של מיליון דולר. מה עומד מאחורי המהלך ומה ניתן ללמוד מכך על ההתפתחויות שחלות בארגון?

ד"ר כרמית ולנסי ויורם שוייצר דנו בשאלה מהי 'המדינה האסלאמית' (דאע"ש) ולאן מועדות פניה? בשנה האחרונה עברה 'המדינה האסלאמית' שינויים וזעזועים רבים. האם חזון הח'ליפות האסלאמית עדיין חי ובועט, על רקע קריסת מעוזים רבים של הארגון בעיראק ובסוריה? כיצד משפיעים השינויים בארגון על ציר ההתפתחות של האידיאולוגיה – האם ההפסדים הצבאיים והטריטוריאליים עשויים לדכא את החתירה לכונן ח'ליפות, או שדווקא ידרבנו את 'המדינה האסלאמית' עצמה וגם ארגונים אחרים שרוצים להתחרות בה על הבכורה? כרמית ויורם משרטטים את התרחישים האפשריים של עתיד האידיאולוגיה הסלפית-ג'יהאדית.