פודקאסט

תגובתה של איראן להפצצות מתקני הגרעין שלה ע"י ארה"ב הייתה לעבר בסיס אל-עודייד האמריקני שנמצא בשטח קטר. ירי הטילים הזה, כך דווח בכלי תקשורת בינלאומיים, היה מתואם מראש בין שתי המדינות. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אף טען שאיראן הודיעה מראש לארה"ב על המתקפה והוא החליט להכיל אותה. כמה שעות לאחר מכן, הנשיא טראמפ הודיע על הפסקת אש בין איראן לישראל, בתיווך קטר. מדינת המפרץ הקטנה חוששת מאיראן יותר מכל מדינה אחרת וכך גם השכנות שלה, שרואות באיראן גרעינית איום ממשי. המלחמה שיזמה ישראל נגד המדינה הפרסית הענקית האירה באור מעניין את תפקידן של מדינות המפרץ באזור, שמצד אחת גינו בחריפות את המהלך הישראלי ומהצד השני, בחדרים סגורים, מברכות עליו. בפרק הזה של "משדרים ביטחון", בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, טוען ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון וראש תוכנית המפרץ, שבתום המלחמה ההיסטורית, מדינות ערב והמפרץ נותרו חלשות ושהסיכויים לנורמליזציה גברו, אך רק מעט.

ביקורו הרשמי הראשון של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, דווקא במפרץ הערבי מסמן את ערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות כמדינות מרכזיות במפה העולמית כולה. סעודיה מקבעת את מעמדה כמעצמה הערבית החזקה; קטר מבססת את התלות של ארה"ב בה ולא רק להיפך ואיחוד האמירויות, שכבר חתומה על הסכמי אברהם עם ישראל, מעוניינת מאוד בהגדלת העסקים בדולרים ובשיתופי פעולה עם התעשיות הביטחוניות של אמריקה של טראמפ. בשיחה עם ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית במכון, מנסה העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס להבין את הרגע ההיסטורי של ימים אלה, לא מהצד של טראמפ וארה"ב אלא מהזווית של מדינות המפרץ – מה האינטרס של כל אחת מהן? איפה טמון הכוח של כל אחת מהן – ומהן המשמעויות לישראל?

פרק 334

בפרק השישי של הסדרה "דרקון במדבר" נארח את ד"ר רז צימט וד"ר יואל גוז'נסקי, חוקרי איראן והמפרציות בהתאמה, במכון למחקרי ביטחון לאומי. נשוחח על מערכת היחסים המורכבת שבין סין לאיראן ולמפרציות, נבחן את ההסכם בין איראן לסעודיה שנחתם בבייג'ינג, ונדון בהשפעת היחסים בין הצדדים על ישראל, מאזן הכוחות האזורי והתחרות במזה"ת.

פרק 329  

מדינת האי המפרצית עלתה רבות בשיח הישראלי החל מ-7/10/23 – החל מתמיכתה בחמאס, דרך מעורבותה בתיווך לעסקת חטופים ועד לחשיפת החשד למעורבותה בקשרים עם יועצים במשרד רה״מ. עקב כך, פותח חוקר המכון, ד"ר יואל גוז'נסקי, לדיון את סוגיית הקשרים בין ישראל לקטר, וההשלכות של יחסים מורכבים אלה. מה שואפת קטר להשיג דרך יצירת ערוצי השפעה, בישראל וברחבי האזור והעולם כולו? מה שאפה ישראל להשיג באמצעות הקשרים עם קטר, במיוחד בהקשר העזתי, עד למלחמה? האם השתנתה המדיניות הישראלית כלפי קטר במלחמה, מעבר להפסקת שידורי אל-ג׳זירה בארץ? האם באמת השתנתה מדיניות קטר כלפי חמאס בעקבות לחץ אמריקאי, ומה השפעת השינוי שמוביל ממשל טראמפ כעת, על מעורבותה במו״מ ובעזה? וגם: על המשמעויות של הפרגמטיות הקטרית לגבי תפקידה כמתווכת כעת, לקראת מו״מ על שלב ב׳ ועתיד השליטה בעזה.

חוקר המכון, ד"ר יואל גוז'נסקי מסביר את הלקחים מהמעורבות הסעודית במלחמה – החל מהיכולת להכניע את החות'ים, דרך כוונותיהם כלפי סעודיה ועד לאפשרות להסדר מדיני בתימן. בנוסף מפרט על ההזדמנויות לישראל בעקבות היחלשות הציר האיראני והתחזקות מעמדה האזורי: האם צפוי להתחדש הדטאנט האזוריים בעקבות שינויים אלה? כיצד מתקבלת חזרת טראמפ לממשל בארה״ב במדינות ערב ובפרט בסעודיה? מהם שיקוליו של מוחמד בן סלמאן בעניין נורמליזציה עם ישראל והאם היא קרובה מאי פעם?

פרק 278

חוקר המכון ד"ר יואל גוז'נסקי סוקר את היחסים שטיפחה קטר עם חמאס, שנים לפני המלחמה, וההשלכות על התיווך בין ישראל לחמאס המתנהל בהובלתה: כיצד ״פרויקט עזה״, שבמהלכו מימנה קטאר את שלטון חמאס ואת בניין הרצועה, השתלב באסטרטגיה המדינית, הכלכלית והתקשורתית של הנסיכות המפרצית העשירה, החולשת על עסקאות ברחבי העולם ומפעילה את רשת אל-ג׳זירה? מה היה התמריץ לאירוח צמרת חמאס בשטחה בשנים האחרונות? האם המלחמה צפויה לשנות משהו בעמידתה לצד חמאס, והאם שכנותיה בעולם הערבי, כמו סעודיה, עשויות לתפוס את מקומה ברצועת עזה אחרי המלחמה?