פרסומים

קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...

ב-15 ביוני סיימה את תפקידה תובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי, פאטו בנסודה, ובמקומה מונה עורך הדין הבריטי קארים חאן. אחת מהחלטותיה האחרונות הייתה הוראה לפתוח בחקירה בנוגע לפשעי מלחמה שבוצעו ב-"פלסטין", קרי ביהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורצועת עזה, החל מ-13 ביוני 2014. החלטה זו גררה ביקורת קשה מצד ישראל, ונטען שהיא עירבה שיקולים פוליטיים בכך שאימצה את הנרטיב הפלסטיני לסכסוך והתעלמה מכך שלבית הדין אין סמכות שיפוט במקרה זה. על מחליפה יהיה לתעדף בין החקירות הרבות הפתוחות בבית הדין, וייתכן כי ניתן יהיה להשפיע על תיעדוף נמוך לחקירה...

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...

מערכת הביטחון ומשרד האוצר נערכים לגיבוש תקציב הביטחון הבא, שמציב אתגר קשה במיוחד על רקע המשבר הכלכלי הנוכחי. אלא שגם בתקציב זה צפוי לבלוט בהיעדרו "סעיף" העלות הישירה של מלחמות, או מבצעים גדולים, שעלולים להתרחש; כך היה גם בתקציבי הביטחון קודמים. בפועל מדובר בעלות שצה"ל והאוצר מתחשבנים עליה בדיעבד, ורק אז גם בוחנים את המקורות למימונה. מאמר זה בוחן סוגיה זו ומסקנתו היא, שעלויות המלחמה ונזקיה למשק צריכים להילקח בחשבון גם הם במסגרת השיקולים של יציאה למלחמה ודרך ניהולה, ובפרט כאשר היוזמה בידי ישראל. לכך יש להוסיף את הצורך...

הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...

הספר הוא פרי מחקר מקורי וחדשני המראה כיצד מאז מלחמת לבנון השנייה ב־ 2006 חדרה התקשורת – עם הלוגיקה שלה ועם עקרונות פעולתה – לתוך עולם המלחמה ושינתה אותו מיסודו. במלחמות החדשות מבקשים שני הצדדים להשפיע על התודעה של הלוחמים, של שתי החברות היריבות ושל דעת הקהל הבינלאומית. המאבק על הנרטיבים מתנהל באמצעות אימג׳ים המוצגים על גבי מסכי הטלוויזיה, המחשב והטלפון החכם. אימג׳ים אלה חשובים לא פחות מהפעולות הקינטיות שנעשות בשטח, ובמלחמות מונחות התקשורת הם אף חשובים יותר מהן. הספר מציג תחילה את העקרונות של שפת המדיה החדשה ואת הלוגיקה שלה. לאחר דיון...

הבחינה מחדש של אירועי המשט לעזה ב-2010 הובילה לקבלת ההחלטה הנוכחית של התובעת כי אין מקום לשנות את ההחלטה המקורית לגבי אי פתיחה בחקירה בעניין זה. לצד הצלחה זו ניצב אתגר גדול יותר של ישראל אל מול בית הדין, והוא התמודדות עם הבדיקה המקדמית שמתנהלת לגבי המצב ב-"פלסטין". זו כוללת בחינה של פשעים לכאורה שבוצעו על ידי ישראלים החל מיוני 2014 בשטחי עזה, הגדה המערבית ומזרח ירושלים. אם בדיקה זו תוביל לחקירה, יהיה מדובר בחקירה כוללת ורחבה יותר מבחינת תקופת הזמן, השטח והמעשים שהיא מקיפה. התפתחויות בבית הדין בשנה האחרונה מלמדות שהתובעת...

יכולת ישראלית מוכחת לאיתור מנהרות ולהריסתן מערערת את היגיון הפעולה של המערכת היריבה (חמאס והג'יהאד האסלאמי כאחד), שרואה במנהרות התקיפה כלי אסטרטגי ותודעתי ראשון במעלה. למרות הלחץ להגיב בשל ריבוי הנפגעים נראה כי חמאס – שאינו מעוניין בהסלמה משום שהוא ממוקד ביישום הסכם הפיוס עם פתח והסלמה צבאית מול ישראל תפגע בו – ישתדל לרסן גם את הארגונים האחרים. על ישראל בפעולותיה לשמור על איזון בין שמירת ההרתעה למניעת הסלמה, ובמסגרת זו גם להידרש לפיוס בין חמאס והרשות הפלסטינית ולשקול את תרומתו האפשרית ליציבות ברצועת עזה. למרות הספקות, ואף...

לפני כשבועיים דיבר ראש הממשלה בכנסת על פריצת מערכת "צוק איתן" ב-2014 בניגוד לכוונות הממשלה ולמאמציה, ועל החלופות למערכה: המדינית שאיננה רצויה (הסדר עם חמאס) והצבאית שלא נבחרה (כיבוש עזה). הדברים מקבלים משמעות עכשווית, נוכח התגברות הלחצים המהירה ברצועת עזה כיום, ועמה החמרת הסיכון בהתפרצות עימות נוסף, אשר ישראל איננה חפצה בו. גם במסגרת מדיניותה הנוכחית, על ישראל ליזום בהקדם עשייה נמרצת להפחתת הלחצים ההומניטאריים-כלכליים על רצועת עזה, כדי להאט את הצטברותם המאיצה הסלמה; במקביל, עליה להיערך לפריצת המערכה ולהתפתחותה עד לכדי כיבוש...

לאור דו"ח המבקר, על מה שיש בו ובעיקר על מה שאין בו, וכשפנינו לעתיד, מומלץ לפעול לשיפור יכולתה של ישראל להתמודד עם אתגרי העתיד, הן במישור המדיניות, הן במישור המוכנות, והן במנגנוני הלמידה וקבלת ההחלטות הלאומיים. על חברי הקבינט לחתור באופן פעיל לבקיאות מספקת בנושאים הצפויים לעמוד להחלטתם, להקצות זמן לקריאה שוטפת של חומרי מודיעין, צבא ומדיניות, להשלים בהקדם תכניות למידה אינטנסיביות, שגובשו במערכת הביטחון ("תכנית מאה הימים"), ולקיים שגרת ביקורים, שיח ולמידה ביחידות, במערכים ובמפקדות, אך גם במערכת המדינית והדיפלומטית. אל מול...

ב-22 ביוני 2015 התפרסם הדוח של ועדת החקירה העצמאית של האו"ם, שחקרה את אירועי מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014. הדוח מציג תמונה ביקורתית מאוד על התנהלות ישראל ומעלה נגדה טענות שמשתמע מהן חשד לביצוע פשעי מלחמה מצידה, ולכן מדובר בדוח בעייתי מאוד עבור ישראל. במזכר זה מציגה המחברת ניתוח מעמיק של הדוח ומצביעה על כשלים רבים בתכנו ועל חוסר הבנה מקצועי מצדם של חברי הוועדה שכתבו אותו. המחברת קובעת, כי אף שהדוח מתיימר להציג ניתוח מקצועי ואובייקטיבי של מבצע "צוק איתן", הוא אינו עומד למעשה ברף זה. ניתוח עובדתי בעייתי, המתמקד...