פרסומים

כחלק מהתגובה הצבאית של הציר בהובלת איראן למלחמת "חרבות ברזל", מאז תחילת נובמבר 2023 מיליציות שיעיות בעיראק משגרות טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מתקפות אלה, שהתרבו בחודשים האחרונים, משקפות שינוי בדפוסי פעילות הטרור של המיליציות, לאחר שבמשך שנים הן תקפו בעיקר את הכוחות האמריקאים בעיראק ובסוריה. התפתחות זאת דוחקת בישראל ובארצות הברית לתאם את המענה לאיום המשותף, שכן בהיעדר צעדים מרסנים תגבר התעוזה של המיליציות.

הממשלה החדשה בעיראק, הנשענת על תמיכת המחנה הפרו-איראני בפרלמנט, ובראשה מוחמד א-סודאני, חותרת בחודשים שחלפו מאז הקמתה לאיזון ביחסי החוץ בין איראן לארצות הברית, ובה בעת לשפר את היחסים עם שכנותיה הערביות של עיראק ועם טורקיה. מאמץ דיפלומטי זה, המשקף רצון לייצב את עיראק ולפתור בעיות יסוד בתחום הכלכלה והביטחון, עשוי להקל על הכוחות האמריקאים לפעול בשטח עיראק במסגרת הקואליציה נגד דאע"ש. באחרונה אף ניכרת ירידה במספר המתקפות המדווחות נגד הכוחות האמריקאים, המיוחסות ל"ציר השיעי", בשטח עיראק. עם זאת, כמשענת על תמיכה קואליציונית,...

אחרי שנה של טלטלה פוליטית, שהובילה לעימות פנימי בין השיעים בעיראק, הצלחת המחנה השיעי הפרו-איראני להרכיב ממשלה בלי יריבו המרכזי של מחנה זה, מוקתדא סדר, מעוררת קורת רוח בקרב מפלגות והמיליציות הפרו-איראניות בעיראק, כמו גם במשטר האיראני. אולם, כשם שהדרך להרכבת הממשלה הייתה רצופת מהמורות ובעיות פוליטיות וכלכליות שטרם נפתרו, כך גם המציאות שעמה תצטרך להתמודד הממשלה החדשה מאתגרת וטומנת בחובה פוטנציאל להסלמה מחודשת בעימות הפנים-עיראקי.

להתקרבות בין מדינות המפרץ לעיראק נודעת חשיבות כלכלית וגאו-אסטרטגית. לעיראק היא מאפשרת למשוך השקעות הכרחיות ולאזן את השפעתה של איראן. ובאמצעות מעורבותן בעיראק, מדינות המפרץ מבקשות לשפר את ביטחונן ואת השפעתן במרחב. אלא שהמבוי הסתום הפוליטי אליו נקלעה עיראק בעקבות בחירות 2021 וכן המעורבות הזרה בענייניה מקשים עליה להמשיך ולהתקרב למרחב הערבי ולתפקד כגשר בין המפרץ הפרסי לערבי. זאת ועוד, ההתקרבות בשנים האחרונות בין ישראל למספר ממדינות המפרץ עלולה להזיק לעיראק, שבשל השסעים הפנימיים בה אינה בשלה להצטרף למגמת הנורמליזציה.

המגמה העיקרית בזירה המזרח־תיכונית היא של 'דטנט אזורי'. לאחר שבשנים האחרונות התאפיינה המערכת האזורית במאבקים בין המחנות השונים (השיעי, הסוני־פרגמטי, האחים המוסלמים והג'האדיסטים) על ההגמוניה, במהלך 2021 ניכר שינוי בדפוסי הפעולה במזרח התיכון. בעיקר בלטה דינמיקה שתכליתה קידום של שיתוף פעולה, שלא נראתה כמוה באזור כבר שנים רבות, והיא אינה תואמת את קווי החלוקה בין המחנות. ערב הסעודית ואיראן מנהלות שיח, בין היתר בתיווך עיראק; איחוד האמירויות הערביות סיימה את מעורבותה במלחמות בתימן ובלוב וכן שופרו יחסיה עם איראן, סוריה וטורקיה; לאחר שלוש שנים...

הבחירות לפרלמנט שנערכו בעיראק באוקטובר האחרון הוכרעו כבר במחאת הרחוב – הציבור העיראקי הביע התנגדות לתת למיליציות שיעיות ולשכבת שלטון מושחתת שהפקירה את הטיפול בבעיות הכלכליות, להכריע את גורלו. מבחינת איראן, הועבר לה מסר ברור, שלפיו מי שינסה לייצב בעיראק סדר משלו ייתקל בקשיים לא מבוטלים. אבל שאלת השאלות עוד לפנינו: האם, בהינתן קשיים בהרכבת הקואליציה של "הזוכים מההפקר" בהובלת המנהיג השיעי מוקתדא סאדר, יעלה בידי איראן "להנחית" מועמד לראשות הממשלה, שיהיה מקובל על כל הסיעות וכמובן גם על טהראן, וכך לטרוף את הקלפים ולנטרל...

מהלכים ראשוניים שנקט ראש ממשלתה החדש של עיראק, מצטפא אל כאזמי, מעידים על כוונתו לרסן את הגורמים לחולשתה ולחוסר יציבותה של המדינה, ובכללם המיליציות הנתמכות על ידי איראן. צעדים אלה מצטרפים להתפתחויות נוספות המאתגרות את המעורבות של איראן ושלוחיה בעיראק – החל בהפגנות שמסרבות לגווע ואף החריפו בעקבות דיכוין האלים, עבור בהתנקשות בסולימאני, ועד חוסר היכולת של איראן לשכנע את המחנות הפוליטיים בפרלמנט העיראקי לתמוך במועמד פרו-איראני לראשות הממשלה. סוגיית המעורבות האיראנית אמורה לעמוד גם במוקד סדר היום בדיאלוג האסטרטגי שמתנהל בימים אלה בין...

חקר היבטי הביטחון בתחום היחסים הבינלאומיים עבר תהליכי העמקה והרחבה מאז ראשית התפתחותו של תחום מחקר אקדמי זה, ובמיוחד בעקבות סיום המלחמה הקרה. מאמר זה בוחן את הגורמים לתהליכי ההעמקה וההרחבה הללו, משנות התשעים ואילך. הטענה המרכזית היא שעם סיום המלחמה הקרה השתנתה המציאות הבינלאומית במהירות רבה, ועל כן סיפקה לחוקרי יחסים בינלאומיים חומר גלם חדש וכן שאלות מחקריות שערערו על הנחות היסוד של הגישה הריאליסטית, אשר הייתה הדומיננטית בלימודי הביטחון בתחום היחסים הבינלאומיים עד אז. נוכח עלייתם של אתגרי ביטחון המתהווים בתוך מדינות, ובראשם סכסוכים...

המשבר הכלכלי החמור ותנאי המחייה הירודים ברצועת עזה, ובכלל זה הצמצום ניכר באספקת החשמל במהלך השנה האחרונה, דרבנו את הנהגת חמאס לפנות לכמה ממדינות האזור, ובראשן  מצרים, קטאר וטורקיה, בניסיון לקדם פתרונות אפשריים למצוקה. הישענות חמאס על מגעים דיפלומטיים עם מדינות אלה מתרחשת בד בבד עם הבלגה צבאית ממושכת. כלומר, הימנעות מפתיחה באש לעבר ישראל מצד חמאס עצמו ואכיפת רגיעה ביטחונית על יתר הארגונים הסרים למרותו ברצועה. כפי הנראה, הנהגת חמאס הגיעה למסקנה כי עימות צבאי, בתנאים הנוכחיים, לא ישרת את האינטרסים שלה, אלא להיפך – יחריף את תנאי...