המב"מ על פרשת דרכים-מה יהיה הלאה? | המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מזכרים המב"ם על פרשת דרכים: המערכה בין המלחמות 2023-2013 – מה הלאה?

המב"ם על פרשת דרכים: המערכה בין המלחמות 2023-2013 – מה הלאה?

מזכר 226, יולי 2023

English
עפר שלח
כרמית ולנסי
מסוק צבאי

המערכה בין המלחמות (מב"ם) היא הפעילות ההתקפית הבולטת של צה"ל בעשור האחרון. מה שהחל בשנת 2013 כפעולות נקודתיות למטרה מוגבלת התפתח למערכה נרחבת בהיבט הפיזי והגיאוגרפי, שאף עוגנה בתפיסת ההפעלה הצבאית, ויוחסה לה משמעות אסטרטגית מרחיקת לכת.


במב"ם אכן באו לידי ביטוי יכולות מתקדמות במודיעין ובפעולה האווירית. ואולם במלאות עשור למערכה ולנוכח השינויים המשמעותיים באזור, נדרשת חשיבה מחודשת ועדכנית על תועלתה והשפעתה על מצבה האזורי של ישראל, על סכנת העימות הרב-זירתי ועל מוכנותו של צה"ל לעימות כזה.


מזכר זה בוחן את שורשי המב"ם בתפיסת ההפעלה הצה"לית, את התפתחות המערכה, הישגיה ומגבלותיה, ואת הדרך שבה תפסו אותה היריבים השונים בכל אחד משלביה. כמו כן נבחנות התמורות המשמעותיות שחלו בזירה ובעולם ב-2013. המסקנה היא שהמדיניות הנוכחית נותנת מענה חלקי להתגבשות "ציר ההתנגדות" בהובלת איראן, ואף מחזקת את הנכונות של היריבים לקחת סיכונים העלולים להוביל להסלמה; מנגד, המב"ם אינה תורמת בהכרח למוכנות צה"ל לקראתה.


לפיכך מומלץ לשנות כיוון בדפוס הפעולה: למקד את הפעילות הקינטית ולעצב דרכי פעולה אחרות להשגת המטרות של ישראל בסוריה ובלבנון; להכין את צה"ל לעימות רב-זירתי ולהבהיר במוכנות ובמעשה כי ישראל אינה חוששת ממנו; לפעול ליצירתן של


קואליציות אזוריות ועולמיות שיהוו משקל נגד לעוצמתה העולה של איראן, לגיבוש ציר ההתנגדות ולקשר המתהדק שלו עם רוסיה וסין. כך תוביל הפעולה הישראלית לצמצום הסיכוי להסלמה, ולמוכנות טובה יותר במקרה שתתרחש.


לחצו כאן להורדת המזכר המלא 

תוכן עניינים:

״המערכה בין המלחמות״ (מב״ם) היא כינוי רשמי במערכת הביטחון לסדרת הפעולות ההתקפיות שביצעה ישראל על אדמת סוריה (בעיקר) ובמקומות אחרים בעשור האחרון. מה שהחל כפעולות נקודתיות, שנועדו למנוע העברת נשק מתקדם מסוריה המתפוררת לארגון חזבאללה בלבנון, התפתח לכדי מערכה נרחבת בהיבט הפיזי והגיאוגרפי, שאף עוגנה כחלק מתפיסת ההפעלה הצבאית, כולל במסמכי אסטרטגיית צה״ל...
קרא/י עוד

בתחילת שנת 2023 מלאו עשר שנים לתקיפה הראשונה המיוחסת לישראל בשטח סוריה, במסגרת מה שזכה לכינוי ״המערכה בין המלחמות״ (מב״ם). מה שהחל כתקיפות נקודתיות מועטות, שנועדו למנוע העברת נשק מתקדם לחזבאללה, התפתח עם השנים למערכה מתמשכת ומתעצמת בסוריה ומחוצה לה, שהפכה למוקד מרכזי של פעילות וקשב בצה״ל...
קרא/י עוד

המב״ם העסיקה את הפיקוד הצה״לי באופן גובר בעשור האחרון והייתה גם זירה שבה חש צה״ל, שהתקשה להציג הצלחות שאין לערער עליהן בעימות עם חמאס ברצועת עזה או עם חזבאללה בלבנון, תחושה של הישג מהותי. רב־אלוף (מיל׳) גדי איזנקוט, שבימיו כרמטכ״ל (2015–2019) רבו מאוד התקיפות של צה״ל מחוץ לגבולות ישראל, ובפרט בסוריה, ביטא זאת בין השאר בראיון סיום תפקיד ל׳ניו יורק טיימס׳. איזנקוט ואחרים הציגו את המב״ם גם כחידוש בפעולתו של צה״ל, המתאים אותה לצרכים של זמננו ומשנה את החלוקה המסורתית של פעולת הצבא ל״שגרה״ ו״מלחמה״...
קרא/י עוד

התקיפה הראשונה של ישראל בסוריה המיוחסת ל״עידן המב״ם״ אירעה בינואר 2013, כשנתיים לאחר שפרצה מלחמת האזרחים שם. יעד התקיפה, על פי מקורות זרים, היה שיירה שהובילה טילי נ״מ מסוג SA17 מסוריה ללבנון – טענה שהסורים עצמם הכחישו, אם כי הודו שבוצעה בשטחם תקיפה ישראלית. מספר ימים לאחר מכן רמז שר הביטחון דאז אהוד ברק שאכן הייתה תקיפה ישראלית, וציין: ״אמרנו שאנחנו לא חושבים שצריך לאפשר העברת נשק מתקדם לחזבאללה, שכשאנחנו אומרים משהו אנחנו מתכוונים אליו״...
קרא/י עוד

ב־30 בספטמבר 2015 נכנסו כוחות רוסיים לסוריה והתמקמו בבסיס חיל האוויר חמימים ובנמל טרטוס. בשיא עוצמתה של הנוכחות הצבאית הרוסית כלל סדר הכוחות הצבאיים כשבעים מטוסי קרב (סוחוי 24 25, 30, 34, ו־35), מטוסי תובלה ומסוקי קרב, מאות רבות של מזל״טים, מערכות מתקדמות של הגנה אווירית ולוחמה אלקטרונית, טנק מסוג T90, ספינות, צוללות וכ־4,000 חיילים – ביניהם לוחמים ביחידות קומנדו....
קרא/י עוד

לקראת סיום כהונת הרמטכ״ל איזנקוט נשמעו בישראל הערכות כי המב״ם אינה עוד מערכה נגד יכולות האויב – נשק שובר שוויון בידי חזבאללה או כוחות שלוחים איראניים בסוריה – אלא מערכה נגד איראן עצמה, וספציפית נגד כוח קודס ומשמרות המהפכה. איזנקוט עצמו אף ציין בראיון לניו יורק טיימס עם סיום כהונתו ב־2019, כי קאסם סולימאני (שחוסל בידי ארצות הברית כשנה לאחר פרסום הראיון) ״שגה כאשר בחר ׳מגרש משחקים׳ שבו הוא חלש יחסית״, בשל העליונות המודיעינית והאווירית המוחלטת של ישראל בזירה הסורית וההצדקה הבינלאומית לפעילותה של ישראל כנגד ההתבססות האיראנית...
קרא/י עוד

המב״ם היא הביטוי המובהק ביותר של היכולות המתקדמות של ישראל – צה״ל וארגוני המודיעין – להשגת מודיעין מדויק ולהפיכתו לבסיס לפעולה כירורגית. בעשור האחרון דווח כי הותקפו יעדים ברזולוציות שונות, משיירות נשק ועד מזוודות שנחתו בשדה התעופה הבינלאומי של דמשק, תוך הקפדה מרשימה על פגיעה ביעד עצמו והימנעות, אם הוחלט כך, מפגיעה בחיי אדם – בין השאר כדי לשמור על הקווים האדומים שנקבעו על ידי הצדדים במהלך הזמן...
קרא/י עוד

יש לפעול בהקדם למימוש מסקנות מתחייבות...
קרא/י עוד
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מזכרים
נושאיםלבנון וחזבאללהסוריהצבא ואסטרטגיה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
PA via Reuters
עת לסיום מנדט יוניפי"ל בדרום לבנון?
במהלך המלחמה בצפון התגלה כי כוח שמירת השלום של האו"ם נכשל בתפקידו למנוע את התבססות חזבאללה בדרום לבנון. אם כך, כיצד על ישראל לפעול בדיון על הארכת מנדט הכוח, שייערך בקרוב?
22/05/25
REUTERS
שעת כושר להכבדת הלחץ על חזבאללה
לאחר המערכה של צה"ל בלבנון, וברקע הפגיעה הקשה בציר השיעי והלחצים מבית ומחוץ, חזבאללה חלש מתמיד – ועל ישראל לפעול לניצול ההזדמנויות שהמצב מייצר לה
05/05/25
מפה אינטראקטיבית: החזית הלבנונית
מפה זו כוללת תיעוד של התקיפות הישראליות בלבנון ואת תקיפות חזבאללה בישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל, לרבות מבצע "חיצי הצפון". המפה אף מסמנת אזורים בהם נרשמו הפרות של הסכם הפסקת האש, וכן את חמשת מוצבי צה"ל הממוקמים מצפון לקו הכחול. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר, בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
09/03/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.