נשיא רוסיה פוטין מזהה הזדמנויות לתקוע טריז בשותפות הטראנס-אטלנטית על רקע חילוקי הדעות בין וושינגטון לשותפותיה באירופה לגבי הסוגייה האוקראינית. אירופה, בזכות קרבתה הגיאוגרפית לאוקראינה ולרוסיה, עוצמתה הכלכלית ותמיכתה הגורפת באוקראינה ובכלל זאת נכונות לספק לה סיוע צבאי וכלכלי, נותרה בעיני מוסקבה המכשול האחרון להשגת יעדיה במלחמה. על רקע זה רוסיה מחריפה את הרטוריקה כלפי אירופה ואף מסלימה את פעילותה הצבאית, דוגמת זו שבוצעה בימים האחרונים נגד פולין, רומניה ואסטוניה.
מלחמת רוסיה – אוקראינה, הנמשכת כבר קרוב לשנתיים וחצי, היא אירוע מכונן, ולא רק משום עצימותה ומשך הזמן שלה, שלא היו כמוהם באירופה מאז מלחמת העולם השנייה. באים בה לידי ביטוי המאבק על ההגמוניה הגלובלית, עוצמתם הגוברת של גורמים לא-מדינתיים ובינלאומיים, והתפתחותם של כלים חדשים, צבאיים ולא-צבאיים, באמצעותם מבקשים הצדדים להכריע את המערכה.
למלחמה באוקראינה יש השפעה של ממש גם על ישראל, שנקטה ביחס למלחמה עמדה מהססת ומתחמקת. היא השפיעה על התנהלותן של מדינות באזורנו, על התהוותו של "ציר ההתנגדות" נגד ישראל, ועל עליית מעמדם של מוסדות...
רחפנים מהווים אמצעי לחימה בולט בידי ארגוני הטרור הנלחמים נגד ישראל מאז ה-7 באוקטובר. טרם המלחמה לא נראה במזרח התיכון שימוש משמעותי ברחפני FPV – אמצעי לוחמה מהיר, מדויק, פשוט יחסית להפעלה וקטלני, במחיר נגיש, מה שהפך אותם לפופולריים ומשמעותיים במלחמה בין רוסיה לאוקראינה בעיקר מאז המחצית השנייה של 2023. על צה"ל ללמוד את השימוש ברחפנים אלו באירופה הן כהזדמנות עבור כוחותיו והן כאיום, להצטייד בהתאם ולהתאים תפיסות הפעלה.
העמדה ישראלית ביחס למלחמה באוקראינה היא דילמה מתמשכת, בין היתר עקב הקשר שרואה הממשל האמריקאי בין המלחמה בין ישראל לחמאס לבין ההתמודדות של אוקראינה עם רוסיה והניסיון להעניק סיוע כלכלי וצבאי הן לאוקראינה והן לישראל. גישתה הניטרלית של ירושלים לגבי המלחמה באוקראינה, גם לנוכח העמדה הפרו-פלסטינית ארוכת-הטווח שרוסיה נוקטת, מאותת למוסקבה כי ניתן להמשיך באי-התחשבות באינטרסים הישראליים, ובו בזמן לא מסייעת לארצות הברית לעזור לישראל. מכאן נובע צורך לשקול מחדש את העמדה הישראלית כלפי רוסיה.
בשבועות האחרונים התבטא נשיא רוסיה ולדימיר פוטין במספר הזדמנויות ברוח אנטישמית, תוך עיוות זיכרון השואה. הנרטיבים שהוא מנסה לייצר משמשים אותו להצדקת המלחמה באוקראינה ואינם תואמים את האמת ההיסטורית. לאור מצוקתו הוא מרחיב את מעגל אויביה של רוסיה והאשמים במלחמה, ופונה לסנטימנט האנטישמי של האוכלוסייה הרוסית. על ממשלת ישראל לפעול נגד התופעה.
התרסקות המטוס של יבגני פריגוז'ין מעלה מספר סימני שאלה אשר למערכת הרוסית: מה יהיה עתידה של קבוצת ואגנר, האם הממסד הביטחוני התחזק בעקבות ההתרסקות והאם הנשיא ולדימיר פוטין הצליח לחדש את השליטה והכבוד, שלכאורה אבדו בעקבות מרד קבוצת ואגנר בסוף יוני. נראה שבטווח הקצר, ההרתעה אכן תעבוד. ועם זאת, ספק אם היא תתאים כבסיס לניהול מדינה, ועוד במצב שרוסיה נתונה בו.
קבוצת וגנר הרוסית (החברה הפרטית הצבאית "וגנר") הוקמה ב-2014. על אף החוק הרוסי האוסר על הקמת צבאות פרטיים, פעלה הקבוצה בתאום ואישור השלטון. כל זאת, במטרה לקדם אינטרסים מדיניים של רוסיה באמצעים צבאיים בהוראת השלטון וללא הכשר פומבי מטעמו. הקבוצה אף פעלה לטובת האינטרסים הכלכליים של בעליה, איש העסקים יוצא העולם התחתון, יבגני פריגוז'ין.
במהלך שנות קיומה פעלה קבוצת וגנר במספר אזורים גיאוגרפיים, לרבות אפריקה והמזה"ת. בסוריה, לדוגמה, נלחמה הקבוצה בתאום עם כוחות צבא רוסיה וכוחות משטר אסד החל מ-2015.
מעורבותה הבולטת של הקבוצה במלחמת...
הפלישה הרוסית לאוקראינה מחריפה את המשבר הדמוגרפי שרוסיה נתונה בו: תוחלת החיים ושיעורי הפריון ברוסיה הם נמוכים, וכעת הגיוסים הנרחבים וגלי העזיבה מהמדינה מחמירים את המצב. האוכלוסייה מצטמצמת, וגם הרכבה משתנה: גברים צעירים ומשכילים עוזבים, ומנגד מגיעים מאוקראינה פליטים, שרובם זקנים, נשים וילדים. רוסיה נקטה מאמצים רבים כדי להתמודד עם המשבר הדמוגרפי במהלך כהונותיו של פוטין, אך נחלה הצלחה מועטה בלבד. וכעת, המדינה שקועה במלחמה באוקראינה וספק אם יהיה ביכולתה להפוך את המגמות השליליות ולהתגבר על המשבר.
שכירי החרב הרוסיים של יבגני פריגוז'ין, המוכרים בשם "קבוצת ואגנר", מילאו למרות היותם חלק קטן ביחס לכלל הכוחות הרוסיים תפקיד חשוב במלחמה שמנהלת רוסיה נגד אוקראינה, לא רק הודות למיומנויות הצבאיות שלהם, אלא גם בשל היכולות הפוליטיות והתקשורתיות של פריגוז'ין. הם השפיעו על שדה הקרב וכן על המצב בתוך רוסיה. חיכוך גובר בין פריגוז'ין, שהתעצב במהלך המלחמה כשחקן פוליטי עצמאי ואנטי-מערכתי (אינו נושא משרה בתוך הממסד), לבין הממסד הצבאי הרוסי, הביא ב-23 ביוני להתקוממות חמושה, תקדימית בהיסטוריה המודרנית של רוסיה, נגד הצמרת הצבאית-ביטחונית...
השימוש המבצעי בטילים היפר-סוניים מתמרנים על ידי רוסיה במלחמה באוקראינה המחיש את האיום הגלום בנשק זה. טילים היפר-סוניים מתמרנים נעים במסלול אווירודינמי, במהירות הגבוהה פי 5 – 10 ממהירות הקול (מאך 5 – 10), הם בעלי יכולת ניווט ותמרון מעולים, המקשה על גילוי ומעקב אחר מסלולם, וכפועל יוצא על יירוטם. טילים אלו יכולים לשאת ראשי נפץ, הן קונבנציונליים והן גרעיניים, ויש להם יכולת פגיעה מדויקת במטרות נעות, דוגמת נושאות מטוסים. במאמר זה נסקרים הסוגים השונים של הטילים ההיפר-סוניים המתמרנים, וכן המדינות המובילות בפיתוחם. בנוסף נדונות המשמעויות...
ערב המלחמה בין רוסיה לאוקראינה וביתר שאת במהלכה, חברות פרטיות רבות נקטו מיזמתן עמדה אקטיבית בעימות, וזאת בשני מישורים עיקריים: סיוע ישיר ואינטנסיבי לאוקראינה וצמצום או הפסקת הפעילות ברוסיה. למהלכים אלה השפעה על המצב הכלכלי בשני צידי העימות וגם על מהלך המלחמה. מדובר בתופעה חשובה ובחלקה חדשה, שעשויות להיות לה השלכות על ישראל.
לרוסיה נודע מקום חשוב בכלל השיקולים המדיניים והכלכליים של מדינות ערב, חרף כשלי הצבא הרוסי במלחמה באוקראינה והעיצומים שהוטלו עליה. בעבור מדינות המפרץ, רוסיה היא שותפה חיונית בעיקר בוויסות מחירי האנרגיה, היא בעלת השפעה על איראן ואף מספקת להן מנוף לחץ על ארצות הברית. מוסקבה מצדה מנצלת את הצורך הערבי בקרבתה כדי להגביר את נוכחותה והשפעתה במזרח התיכון, ולצמצם ככל האפשר את מחיר העיצומים והבידוד שנכפה עליה על ידי המערב.
