פרסומים

המערכה האמריקאית-ישראלית נגד איראן מציבה את הנשיא טראמפ בדילמת “שלום מתוך עוצמה”: הישג צבאי ואולי אף מדיני מהיר ובר מיתוג, בלי שקיעה במלחמה ממושכת. הנשיא מציג קו פומבי ניצי וקורא לציבור האיראני “לנצל את הרגע”, אך ניכרת עמימות האם קיימת תוכנית סדורה לשינוי משטר ול”יום שאחרי”. סביר כי בשורות הממשל יתחדד המתח בין המשך לחץ צבאי מקסימלי לפגיעה בתוכנית הגרעין, בטילים ובארגוני החסות, לבין הגבלת המחיר הכלכלי והפוליטי של המלחמה וסיכוני ההסלמה. משתני המפתח: התוצאות בשטח (BDA), נפגעים אמריקאים, ההשלכות הכלכליות ובכלל זה ההתפתחויות סביב שיבושים...

מפה אינטרקטיבית זו מציגה תמונת מצב אסטרטגית של הזירה האזורית במהלך המבצע הישראלי-אמריקני "שאגת הארי" נגד איראן: תקיפות ישראליות ואמריקניות במרחב, תקיפות איראניות במדינות ערב, פריסת הכוחות האמריקניים, ומתקנים ובסיסים איראניים. כמו כן, באפשרותכם להפעיל שכבה נוספת המציגה את התקיפות במלחמת "עם כלביא", לשם השוואה. המפה מתעדכנת באופן שוטף ובדיוק רב ככל האפשר, בהתבסס על הערכות מודיעין ממקורות גלויים (OSINT) ודיווחים בתקשורת.

מפה אינטראקטיבית זו מציגה את פריסת הנכסים הצבאיים של ארה"ב ושחקנים רלוונטיים נוספים באזור. ההיערכות הנוכחית של ארה"ב משדרת הרתעה ומוכנות לפעולות צבאיות התקפיות, תוך שיקוף העדפה ברורה להימנעות מעימות ממושך. בשילוב עם פעילות מודיעין, מעקב וסיור (ISR) מוגברים ואיתותים דיפלומטיים, תצורה זו תומכת בדיפלומטיה כופה, אך גם מגבירה את הסיכון להסלמה כתוצאה מחישוב שגוי בזירה נפיצה ממילא. המפה מתעדכנת באופן שוטף ובדיוק רב ככל האפשר, בהתבסס על הערכות מודיעין ממקורות גלויים (OSINT) ודיווחים בתקשורת.

בחודשים האחרונים החריף ממשל טראמפ את מאבקו בזרם האסלאם הפוליטי, שבא לידי ביטוי בהכרזות של מושלי טקסס ופלורידה על תנועת האחים המוסלמים וארגון CAIR (המועצה ליחסים אמריקאים-מוסלמים) כ"ארגוני טרור זרים", ובצו של הנשיא טראמפ שקבע שסניפי האחים המוסלמים במצרים, ירדן ולבנון נחשבים גם הם "כארגוני טרור". מהלכים אלו הציתו את השיח בארצות הברית בהקשר זה. ייתכן שמהלכים אלו נעשים כהמשך או כתגובה לתהליכים פוליטיים־חברתיים בזירה האמריקאית, וביניהם החרפת השיח האנטי־ישראלי ומסגור ביטחוני־אידאולוגי גובר של פעילות מוסלמית. המהלכים...

המתיחות בין איראן לארצות הברית, שהחלה בבניין כוח צבאי אמריקאי מספר ימים לאחר פרוץ ההפגנות ברחבי איראן, נמצאת בהפוגה זמנית על רקע הכוונה לכינוס מפגש בין המדינות ב-6 בפברואר בעומאן. הנשיא טראמפ מודע למשמעויות הבעייתיות לדימוי ההרתעה האמריקאי אם לא יושג הישג משמעותי מול איראן עקב הציפיות שיצרה ההיערכות הצבאית המסיבית במזרח התיכון. עם זאת, כנראה שלא הוצגה לו עד כה תכנית פעולה קצרה, שתבטיח הכרעה. המשטר האיראני עצמו מצוי בנקודת השפל החמורה ביותר מאז הקמתו ומתמקד בהישרדות. וכך, המפגש המתוכנן אמור לשקף רצון של שני הצדדים, בעידודן של מדינות...

הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל מהווה זה עשרות שנים נדבך מרכזי ביחסים האסטרטגיים בין שתי המדינות, וכן רכיב יסוד בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל. מעבר להיקפו הכספי, הסיוע משמש עוגן מוסדי, פוליטי וסמלי לברית בין ירושלים לוושינגטון, ומגלם את מחויבותה של ארצות הברית לשימור יתרונה הצבאי האיכותי של ישראל בסביבה אזורית מאתגרת. ההסכם הרב־שנתי הנוכחי (2028-2019) שנחתם בשנת 2016, מעמיד את היקף הסיוע על 3.8 מיליארד דולר בשנה, מתוכם 3.3 מיליארד דולר בסיוע חוץ ישיר ואילו 500 מיליון בשנה בסיוע משרד ההגנה למימון פיתוח משותף של מערכות הגנה נגד...

מועצת השלום (Board of Peace) נולדה כיוזמה תחומה וממוקדת שנועדה ללוות את תהליך הייצוב והשיקום של רצועת עזה במסגרת תוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ, שעוגנה בהחלטת מועצת הביטחון 2803 בנובמבר האחרון. ואולם, עיון במסמך המייסד של המועצה (הצ'ארטר) מצביע על סטייה מהותית מהייעוד המקורי: המועצה מוגדרת כמנגנון גלובלי ליישוב סכסוכים מחוץ למסגרת האו״ם, ללא אזכור של עזה וללא הגבלה לסכסוך הישראלי-פלסטיני. פער זה בין המנדט המצומצם שניתן למועצה לבין הסמכויות הרחבות שמייחס לה הצ'ארטר, לצד המבנה הריכוזי שלה, גרר ביקורת אשר לתחום הסמכות והלגיטימיות שלה...

במאמר זה נבחן המסמך המסכם את המלחמה, אשר פרסם חמאס בדצמבר 2025, תוך התמקדות במאבק הנרטיבים המתעצם בינו לבין ישראל. חמאס פונה לשלושה קהלי יעד – הציבור הפלסטיני והערבי, ישראל, והקהילה הבינלאומית. במאמר נדונה במיוחד פנייתו לקהל המערבי בעיקר באנגלית ותוך שימוש בעולם מושגים הרווח בקרבו, למשל שימוש במונח  ״לוחמי חופש״ לתיאור מחבלי החמאס. כן נוקט חמאס ״גזלות דעת״ (gaslighting), עושה שימוש מתוחכם בעיתונאים ובמשפיענים ברשתות החברתיות לשם העברת אשמה מהארגון לישראל וליבוי שיח זכויות אדם נגדה. מטרת מאמצים אלה היא למצב את הסכסוך הישראלי-פלסטיני...

ב-15 בינואר 2021 הכריז הפנטגון על אודות העברת ישראל מאחריות פיקוד אירופה לפיקוד המרכז האמריקאי. מעבר זה סימן שינוי מהותי בתפיסה הביטחונית של ארצות הברית וישראל ביחס למרחב המזרח התיכון. במלאת חמש שנים למעבר ובצל מלחמת ׳חרבות ברזל׳, מאמר זה בוחן את המעבר בפריזמה של דוקטרינת הביטחון האזורי ומסכם במסקנה כי שילוב ישראל בסנטקום הומחש כמהלך אסטרטגי שחיזק את מעמדה כשותפה אזורית לגיטימית בארכיטקטורת הביטחון במזרח התיכון.

שלושה שבועות לאחר פרוץ גל המהומות ברחבי איראן – שגבה אלפי הרוגים והוביל למעצרם של אלפים נוספים – ניצב הממשל האמריקאי בפני שורת החלטות אופרטיביות על רקע האיומים שהשמיע הנשיא טראמפ כלפי המשטר בטהראן. איומיו של הנשיא החלו בהתבטאות פומבית שלפיה ארצות הברית תבוא "להציל" את המפגינים אם המשטר ימשיך להפעיל נגדם אלימות קטלנית, והסלימו בימים האחרונים בציוץ נוסף (13 בינואר), שבו כתב כי "העזרה בדרך", עודד את המפגינים להשתלט על מוסדות המדינה, וקרא לתיעוד המעורבים בדיכוי – שלדבריו "ישלמו מחיר כבד". מסמך זה...

הניסיון הבינלאומי מלמד כי הפעלת כוחות דוגמת כוח הייצוב המוצע בתוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ לייצוב רצועת עזה דורשת מנדט ברור, הכשרה ייעודית ותיאום הדוק בין כל הגורמים המעורבים, תוך התמודדות עם אתגרים תרבותיים ומבצעיים מורכבים, במיוחד בסביבה רוויית אוכלוסייה אזרחית, עוינת ואלימה. הצלחת המשימה תלויה בהגדרת מנדט חזק מכוח פרק 7 של אמנת האו"ם, בהכשרה מקיפה של הכוח, ובצמצום מספר המדינות המשתתפות כדי להבטיח תפקוד אורגני ואפקטיבי. כן יש להבטיח שיתוף פעולה מודיעיני ומבצעי בין הכוח לבין ישראל ולשלב בו מומחים ויחידות ממדינות מערביות...

הסדר העולמי הליברלי ניצב בפני אתגר כפול: גברה סכנתה של המלחמה הבין-מדינתית, בעלת עצימות גבוהה, ומצד שני התערערה המטרייה הביטחונית האמריקאית לבעלות בריתה. השלכות אלה של השינויים בסדר העולמי על הביטחון הלאומי של ישראל ניכרות ביותר, שכן הן מגבירות איומים עליה. בה בעת, הן מצביעות על פוטנציאל ירידה שלהם. כך גם לגבי היכולות: התמורות בסדר העולמי מאתגרות את היכולות של ישראל אך חלק מהשינויים עשויים לחזק אותן. מבחינת האיומים, העלייה בהם באה לידי ביטוי בהידוק הציר הסמכותני של סין-רוסיה-צפון קוריאה-איראן, העוין את ישראל. ציר נוסף העלול להגביר את...