איראן וערב הסעודית הסכימו לחדש את היחסים הדיפלומטיים ביניהן בעקבות שיחות שהתקיימו בבייג'ינג. עשרה ימים לאחר חתימת ההסכם ביקר במוסקבה נשיא סין, שי ג'ין-פינג, והגעתו נתפסה בקרב רבים כאפשרות לניסיון תיווך נוסף, הפעם בין רוסיה לאוקראינה. אירועים אלה מרמזים על אפשרות שסין מעוניינת למצב את עצמה כמתווכת בינלאומית על רקע "יוזמת הביטחון הגלובלית" (GSI) הסינית. גם אם מדובר בעיקר ברטוריקה מעורפלת ולא במעורבות אקטיבית בתיווך, גם למילים יש כוח. מכאן השאלה מה יהיו ההשלכות של תיווך סיני על המרחב האירופי, המזרח התיכון וכמובן על המרחב...
יחסי איראן-סין עברו מספר תהפוכות בחודשים האחרונים, החל מהצהרות סיניות חריגות נגד איראן בעת ביקור הנשיא שי בערב הסעודית ומתיחות דיפלומטית בין המדינות, עבור בביקור תקדימי של נשיא איראן ראיסי בסין וחתימת הסכמי המשך כלכליים, ועד תיווך סיני בגיבוש הסכם חידוש יחסי איראן-ערב הסעודית. היחסים בין המדינות יציבים ומבוססים על יסודות חזקים של התנגדות משותפת להגמוניה האמריקאית בכלל ובפרט במזרח התיכון, אינטרסים כלכליים משמעותיים והדדיים (על אף תלות איראנית גדולה יותר בסין מאשר התלות הסינית באיראן), ושיתוף פעולה ביטחוני. למרות התקדמות הצהרתית ביחסי...
"חוק השבבים" (CHIPS and Science Act of 2022) שנחתם בארצות הברית על-ידי הנשיא ביידן באוגוסט 2022 משנה את סדרי הסחר הטכנולוגי העולמי. ארצות הברית השיתה הגבלות חסרות תקדים על ייצוא שבבים מתקדמים לסין, ומונעת ממנה ציוד הכרחי לטכנולוגיות "בינה מלאכותית" במטרה למנוע שימוש בטכנולוגיה המתקדמת באופן שעלול לסכן את היציבות העולמית. בימים אלה, ארצות הברית רותמת את בעלות בריתה להצטרף למאבק ומקימה את "ברית השבבים". כיצד ישראל צריכה לנהוג לנוכח המהלך אשר נתפש כ"מלחמה הקרה" של המאה ה- 21?
סין מפגינה תמיכה בלתי מסויגת בפלסטינים ואף מחריפה את התבטאויותיה כלפי ישראל. אך למרות דפוס ההצבעות הבעייתי של בייג'ינג במוסדות האו"ם, ירושלים נקטה במדיניות של עצימת עיניים מההיבט המדיני והתמקדה בפוטנציאל הכלכלי שסין מביאה איתה, אולי מתוך תקווה שעם התהדקות היחסים הכלכלים בין המדינות תמתן סין גם את מדיניותה הנצית כלפי ישראל. תקווה זו נכזבה עד כה, ולאחר פעילותה האנטי-ישראלית של סין כלפי ישראל במהלך מבצע שומר החומות, נראה שבישראל החליטו לנקוט במדיניות מפוקחת יותר כלפי סין.
בדצמבר 2022 ביקר בערב הסעודית נשיא סין, שי ג'ין-פינג, וערך סדרה של מפגשי פסגה מדיניים עם מנהיגי מדינות ערב ובכללן מדינות המפרץ. לקראת, במהלך ובעקבות הביקור, בישרו כותרות שונות על "עידן חדש" ביחסי סין והמזרח התיכון, לצד תהיות לגבי מדיניותה של סין כלפי איראן בהקשר זה. בעוד שנרשמו מספר התפתחויות ביחסים הללו, כללית ניתן לומר שבמובנים רבים אין הרבה חדש, הגם שלעתים גם בהמשכיות יש משום חידוש. מה הם חידושים אלה, במה לא ניתן לראות חידוש, וכיצד הדברים קשורים לישראל?
ממשלת ישראל השלושים ושבע יוצאת לדרכה כשלפניה, בנוסף לאתגרי זירת הפנים, שלל אתגרי ביטחון לאומי, מהר הבית, דרך הזירה הפלסטינית, אתגרי הביטחון בצפון והאיום המורכב מאיראן, שלרובם מימד בינלאומי משמעותי. על רקע התחרות האסטרטגית בין המעצמות, המלחמה באוקראינה והמאבק על הובלה טכנולוגית-כלכלית, תידרש ממשלת ישראל לנווט בתבונה בין בעלת בריתה הגדולה, ארצות הברית, לבין השותפה הכלכלית החשובה, סין, השכנה הצבאית, רוסיה, ומדינות חשובות אחרות באסיה ובאירופה. בנימין נתניהו חוזר ללשכת ראש הממשלה וליחסי ישראל עם המעצמות בתקופה רבת שינויים ותהפוכות. מי...
אסטרטגיה הישראלית הנוכחית – "הליכה בין הטיפות": הישענות על ארה"ב לצד מאמץ לקידום היחסים עם שאר המעצמות | המצב הנוכחי – תחרות מעצמות (ארה"ב-סין) ומאבק על הסדר עולמי; טכנולוגיה בליבת התחרות; פוטנציאל הסלמה (אוקראינה, טאיוואן); קושי בהשגת הסכמות ופעולה משותפת (אקלים, משברים גלובליים); המזה"ת נדחק בתיעדוף | הפער באסטרטגיה הישראלית – מרחב תמרון מצטמצם בתווך שבין המעצמות, לצד פוטנציאל גדל בתוך המחנה המערבי; פער גדל בסדר היום ובתפיסות העולם בין ישראל למערב; שחיקה בהשפעה האמריקאית באזור; תמורות פנים-אמריקאיות עם...
ביקור נשיא סין, שי ג'ין-פינג, בערב הסעודית ושלוש ועידות הפסגה במהלכו הצעידו את היחסים בין סין למרחב הערבי לפחות צעד אחד קדימה. לצד ההסכמים שנחתמו והשותפויות עליהן סיכמו הצדדים, לביקור צד סמלי לא מבוטל בהיותו נועד להקרין עצמאות, לבסס את מעמדה המוביל של ערב הסעודית מבין מדינות ערב ולאפשר למחמד בן-סלמאן להפגין מנהיגות בפני עמו לפני העברת הכתר. גם אם מדינות המפרץ מפריזות בערכן העצמי, אין ספק שהמעורבות הסינית הגוברת על רקע משבר האנרגיה העולמי והתחרות הבין-מעצמית נותנת להן יותר חלופות. הן תמשכנה לגדר סיכונים כדי לקדם אינטרסים לאומיים,...
בשבועות האחרונים מציפות את המדיה ידיעות על מחאות בסין נגד מדיניות ה"אפס-קורונה" הנוקשה ובמקרים מועטים אף כנגד הממשל עצמו. במקביל עולות תהיות לגבי מהות המחאות, אולי מלוות קורטוב של משאלות לב של הכותבים. חשוב, על כן, להבהיר: המחאות לא מהוות סכנה ברורה ומיידית לממשל וברובן המכריע גם לא קוראות לכך. ההשוואה החוזרת לאירועי טיין-אן-מן של 1989 מופרכת מיסודה, וודאי בשלב זה.
צריכת האנרגיה בכדור הארץ צפויה לעלות בעשורים הבאים עקב גידול האוכלוסייה העולמית וצמיחתן הכלכלית והתעשייתית של מדינות מתפתחות. אחת החלופות היעילות והירוקות ליצירת אנרגיה היא היתוך גרעיני. מיזם ITER הבינלאומי לחקר ההיתוך הגרעיני הוא אחד המיזמים השאפתניים בעולם להקמת כור מחקרי, וקיימים מיזמים נוספים אשר רשמו גם הם בשנים האחרונות מספר פריצות דרך בינלאומיות בתחום שצפוי להיות קריטי למאבק בהתחממות הגלובלית ומענה לצורך העולה של ביטחון אנרגטי. על אף שיש עוד כברת דרך ארוכה עד לבשלות טכנולוגיה זו, מומלץ שמדינת ישראל תרתום את המגזר הממשלתי,...
ב-16 באוקטובר ייפתח בבייג'ינג האירוע הפוליטי החשוב ביותר של העשור עבור סין – הקונגרס ה-20 של המפלגה הקומוניסטית הסינית. מעטה הערפל שאופף את הכינוס גורם לכך שעיני העולם נשואות כעת לאדם אחד, ש'י ג'ין-פינג, אשר צפוי לבסס את כוחו בצמרת המפלגה ולהנהיג ביד ברזל את המדינה הגדולה בעולם. במהלך הקונגרס, ש'י צפוי למסור את דוח העבודה של המק"ס – מסמך זה יתווה עבור סין את הדרך לחמש השנים הבאות ויקבע סדרי עדיפויות לאומיים. סין צפויה להתמקד ביוזמות פיתוח וביטחון אזוריות וגלובליות בהובלתה, שבבסיסן הן נועדו לספק אלטרנטיבה למסגרות בהובלה...
