פודקאסט

לרגל יציאת מזכר המכון "בין מרות, סמכות ואחריות: הצעה לרפורמה במשרד הביטחון ובתפקיד שר הביטחון", התכנסו מחבר המזכר הח"כ לשעבר עפר שלח וראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, כדי לדון בשאלה: מדוע וכיצד יש לבצע שינויים במשרד הביטחון ובהגדרת תפקיד שר הביטחון? מהן הבעיות במצב הקיים במשרד הביטחון ואיך הן באות לידי ביטוי בשטח? מה יכולים הדוברים לספר מניסיונם על הגורמים שהביאו אותם להמליץ על שינויים הכרחיים במשרד הביטחון? ואילו רפורמות יש לבצע על מנת לשנות את המצב?

"בסוף אנחנו נגיע לנקודה שבה ישראל תהיה כובשת בעזה… הרוב המכריע של הישראלים חושב בצדק שזה יהיה רע מאוד למדינת ישראל, והנורא בעיניי הוא שאנשים שחושבים ככה, הולכים ומציגים תוכניות שיביאו לכך". בפרק הראשון של "משדרים ביטחון", פודקאסט המכון בגרסתו המחודשת, מדבר הח"כ לשעבר עפר שלח, מנהל תוכנית המחקר "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל" במכון, עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על המהלכים של צה"ל ברצועה – אלה שהיו ואלה שעתידים לבוא, המשמעות שבנוכחות צבאית ממושכת בעזה, וההשלכות על צה"ל ועל החברה הישראלית.

חוקרי המכון ד"ר תא"ל (במיל') אריאל היימן ופרופ' קובי מיכאל בוחנים את המינויים השכיחים של יוצאי חטיבת הצנחנים וסיירת מטכ״ל לתפקידים במטה הכללי של צה״ל, והשלכותיו האפשריות של דמיון זה בצמרת הצבא (״הטיית הדמיון״), במישור ההתנהגותי ובמישור הקוגניטיבי. מהי ״הטיית הדמיון״ בצבא ובכלל? מהן הבעיות הנובעות מהיעדר גיוון אנושי בצמרת צה״ל? האם יש לכך קשר למחדל ה-7/10? וכן, אילו צעדים עשויים לצמצם את ההטייה?

ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, מנתח בפודקאסט מיוחד שהוקלט לרגל כנס חיל האוויר בפתח שנת 2025, ומופץ כעת גם לציבור הרחב, את השינויים הגדולים במערכת האסטרטגית האזורית עמם מתמודד חיל האוויר הישראלי – החל בתקופת המב״מ בזירה הסורית, עבור דרך מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר, ועד לתקופה הנוכחית של מלחמת ״חרבות ברזל״ הרב-חזיתית. בהתאם לאילו תרחישים נערך ופעל חיל האוויר לסיכול איומים, בפרט בחזית הצפונית, עד ל-7 באוקטובר, ולעומת זאת, בפני אילו איומים ותפניות אסטרטגיות אזוריות ניצבת ישראל כעת, ומה הפוטנציאל להתפתחותה מחדש של חזית נגד ישראל בסוריה? מהם הלקחים שצריך חיל האוויר להפיק ממתקפת הפתע של חמאס? כיצד השתלבו חיל האוויר וכוחות היבשה (תוך הפעלת כלי טיס בלתי מאוישים) במתן מענה אווירי לאתגרי המלחמה בחזיתות השונות של ״חרבות ברזל״? ועם הפנים לבאות – כיצד משפיעים המאורעות של החודשים האחרונים, ומהלכי צה״ל, וחיל האוויר בפרט, על הסביבה האסטרטגית בה תידרש ישראל לפעול בתקופה הקרובה?

בעקבות פרסום ממצאי צוות הבדיקה בראשותו של אלוף (מיל') מוטי ברוך, המתייחסים לתרופפות המשמעת הצבאית במהלך ״חרבות ברזל״ ומצביעים על קשר בינה לבין תאונות מבצעיות וליקויים נקודתיים בפעילות הצבא, חוקרי המכון – הח"כ לשעבר עפר שלח, ד"ר עידית שפרן גיטלמן ד"ר תא"ל (במיל.) אריאל היימן – דנים במשמעויות התרופפות המשמעת בהקשר הרחב של המלחמה הממושכת וההסתמכות על מערך המילואים, וביחס להתנהלות הדרג המדיני והדרג הפיקודי, בשורות הצבא ובפעולות הלחימה בכלל. וגם: כיצד משתלבת סוגיית המשמעת הצבאית בדיון על ערכים ונורמות ומה המשמעות של אירועים משמעתיים לגבי אמון הציבור בצבא?

ברקע המהלך לחידוש המו״מ על הסכם לשחרור חטופים והפסקת אש בעזה, ובצל המאמץ למנוע הסלמה אזורית בשל איומי איראן וחיזבאללה, מציג מנהל תוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים" במכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, את עיקריה של סימולציה שקיים המכון בנושא והתובנות העולות ממנה: איזה מתווה יאפשר לישראל לסיים את המלחמה ברצועת עזה ולכונן נורמליזציה בין ערב הסעודית לישראל? כיצד ישפיע יישום המתווה על העמדות האזוריות והבינלאומית כלפי ישראל? ואילו גורמים שליליים עלולים להקשות על הביצוע?

פרק 304

פרק 295