פודקאסט

פרק חדש של "אז מה כן? חשיבה מחדש על הקונספציה הישראלית-פלסטינית": תא"ל אודי דקל, איש השב"כ לשעבר אריק ברבינג (האריס) ואטילה שומפלבי, מנערים את הקונספציה לגבי חמאס והרשות הפלסטינית ובוחנים: האם ישנה אפשרות להנהגה פלסטינית חדשה? מי ינהל את עזה? מה התפקיד של המדינות הערביות המתונות? עם מי ישראל חייבת לדבר? ואיך כל זה קשור לכיסוח הדשא?

אסון השבעה באוקטובר ריסק את החברה הישראלית, והוא ריסק גם מוסכמות עתיקות. המוסכמות האלה זוכות בימים אלה למונח הגנרי "קונספציה". גם הסוגיה הפלסטינית, והדרכים לפתור את הקונפליקט בין ישראל לפלסטינים, עוברת טרנספורמציה משמעותית. הנחות יסוד שנחשבו במשך שנים לבלתי ניתנות לערעור – התנפצו על קרקע המציאות. במכון למחקרי ביטחון לאומי החלטנו לנער את הנחות היסוד, ולאתחל את תהליכי החשיבה בכל מה שנוגע לזירה הפלסטינית. אנחנו משיקים את הפודקאסט "אז מה כן? – חשיבה מחדש על הקונספציה הישראלית-פלסטינית": איננו מתיימרים לספק תשובות חד משמעיות, אלא לשאול מחדש את שאלות הבסיס, ולהפוך כל אבן בדרך להבנת המציאות המורכבת החדשה שנולדה בשבת השחורה. אטילה שומפלבי ותא"ל (במיל') אודי דקל, מי שמוביל את חקר הזירה הפלסטינית במכון למחקרי ביטחון לאומי, יוצאים למסע בעקבות השאלות הגורליות של הסכסוך. פרק ראשון בסדרה.

פרק 285  

דיון מיוחד בעקבות תחילת חודש הרמדאן, החל תוך כדי המלחמה הנמשכת בעזה והלחימה בצפון, וההתרעות הביטחוניות הנוגעות לו. מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר היימן, והחוקרים הבכירים – הח"כ לשעבר עפר שלח, סא"ל (מיל') אורנה מזרחי ופרופ' קובי מיכאל – מנתחים את הסיכונים והתרחישים שלקראתם נערכים בישראל מחשש שחמאס ינסה להדליק זירות נוספות, ובמרכזן הר הבית. מה הסיכון הנובע מהתלקחות בהר הבית בהקשר של האפשרות של זליגה לעימותים וטרור בתוך ישראל, כמו גם היחסים עם ערביי ישראל? מהם הצעדים שצריכים להינקט כדי להימנע ממצב מסוכן זה? כיצד יש להתמודד עם מערכת הטרור באיו"ש, העלולה להסלים בחודש הנוכחי? היכן עומדות ההכנות לכניסת צה"ל לרפיח, מדוע הוא נדרש ומה מעכב אותו? כיצד ניתן לאפיין כרגע את המשך הפעולות בעזה? איפה עומד בימים אלה מצב היחסים עם ארה"ב ומהם השיקולים המנחים את ביידן ביחס לישראל? וגם – הזירה הצפונית והחיבור שנסראללה מתעקש לעשות בין לבנון לעזה: מה עתידה של מלחמת ההתשה שנוצרה בגבול הצפוני ומהם השיקולים של מזכ"ל חזבאללה בנוגע להמשך הלחימה: האם יחתור להרחבתה? ולבסוף, מה מאפיין את צומת קבלת ההחלטות של ישראל בנוגע לניהול החיים בעזה והתיאום המדיני עם ארה"ב, וכמובן – סוגיית 134 החטופים שנמצאים כבר חמישה חודשים בשבי חמאס האכזרי.

מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה מיוחדת עם ד"ר סלים בריק – מרצה למדעי המדינה באוני' חיפה ובאוני' הפתוחה ומומחה בחקר החברה הדרוזית, וריכאד חיראדין – ראש מועצת חורפיש לשעבר וכיום סמנכ"ל בביטוח לאומי, על העדה הדרוזית והשתלבותה יוצאת הדופן בחברה הישראלית – במיוחד בימיה הקשים של מלחמת "חרבות ברזל": בין סוגיות זהות ושוויון, לשכול ולחוק הלאום – שהופך שוב לרלוונטי דווקא עכשיו בימי המלחמה.

סוגיית החוסן הלאומי בישראל עולה על הפרק ביתר שאת כעת, על רקע מתקפת ה-7 באוקטובר והמלחמה בדרום ובצפון, והתגובות שהן מעוררת בציבור. חוקרי המכון, תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן וענת שפירא, מציגים את מצב המחקר בעניין חוסן ותפקידו במצבי מלחמה, ובודקים: מהם מרכיביו של החוסן, מה ניתן להסיק מסקר עדכני שבדק את החוסן בישראל בימי המלחמה, ומה ניתן ללמוד מכך כלקחים לעתיד?

في هذة الحلقة- مع الباحث الكبير في المعهد بروفيسور محمد وتد- نلقي الضوء على ردود الأفعال عند المجتمع العربي في إسرائيل، على الهجوم الإرهابي الذي حدث في السابع من أكتوبر والحرب في غزة نتطرق الى ردود الافعال على المجزرة في وسائل الاعلام المحلية، في تصريحات القادة الدينيين والسياسيين، وفي الرأي العام لدى المجتمع العربي. لماذا لم يتكرر سيناريو التصعيد الداخلي بين مواطنين عرب ويهود، كالذي حدث خلال عملية حارس الأسوار (٢٠٢١)، بل على العكس تماما؟ كيف ينعكس هذا الحدث على هواجس الجمهور العربي والرغبة في العيش المشترك وكيف يتم التعبير عن ذلك ضمن مبادرات للمساعدة والتضامن المدني مع ضحايا المجزرة؟

פרק 267

חמאס נכנס למלחמה כשבתחום אחד הוא מוביל: במאבק על התודעה. חודש אחרי הטבח הנורא של 7 באוקטובר, ישראל מתקשה לשמור על הלגיטימציה שלה בעולם, בעוד חמאס מצליח להיתפס כמי שהשפיל את ישראל והוכיח כי היא לא כל יכולה. איך היא עשתה את זה? יוחנן צורף, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ומומחה לזירה הפלסטינית, ואריק ברבינג, לשעבר מפקד מרחב ירושלים בשב"כ וראש אגף הסייבר, בשיחה עם מגיש פייקלנד, אטילה שומפלבי, על מבצעי ההשפעה של חמאס, על דעת הקהל ועל הקושי של ישראל להשפיע על העזתים. הפודקאסט הופק בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל