פודקאסט

השבוע ציין המשטר האיראני 46 שנה להשתלטות על שגרירות ארה"ב בטהראן – מאורע שנחגג בין היתר בתהלוכות ברחבי המדינה ובצעידה על דגלי ישראל וארה"ב. מי שיצאו לרחובות היו תומכי המשטר, שהם מיעוט לפי ההערכות אך עדיין מספיק מיליונים כדי להיראות, ומה לגבי שאר החברה האיראנית? כיצד היא משתקמת כחמישה חודשים אחרי מלחמת 12 הימים? האם גם שם, בפרסית, יש חשש מפני חידוש המלחמה? בני סבטי, מומחה לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

ביום חמישי, 28 באוגוסט, בריטניה, גרמניה וצרפת החלו בתהליך של החזרת הסנקציות על איראן – מנגנון ״הסנאפבק״. איראן מצדה תנסה לשכנע את אותן מדינות לדחות את הצעדים על ידי מתן התחייבויות לגבי תוכנית הגרעין שלה. יש לה 30 יום. על הפרק, בין היתר, סוגיית העשרת אורניום על אדמת איראן, וביקור של פקחי סבא"א במתקנים הגרעיניים. במקביל לכל זה, אתמול בפעם הראשונה מאז מלחמת 12 הימים אפשר המשטר האיראני גישה לפקחים של האו"ם. אבל, למתקן אחד בלבד, ספציפי מאוד. סימה שיין, חוקרת בכירה במכון ולשעבר בכירה במוסד, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על הפעלת המנגנון, השפעותיו על ישראל ועל איראן, וגם – האם האירוע מקרב אותנו למלחמה נוספת מול הרפובליקה האסלאמית?

יותר מחודשיים חלפו מאז מלחמת 12 הימים בין ישראל וארה"ב לאיראן, ומשטר האייתוללות נמצא בעיצומו של תהליך הפקת לקחים. מה הגישות השונות לתהליך בין הפרמגטים לרדיקלים? מדוע נדרש שינוי לטענת האיראנים למרות שהם מציגים את המלחמה כניצחון? וכיצד קרסו הקונספציות האיראניות לאור המלחמה? ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

פרק 336

חוקר המכון בני סבטי מספר על חשבון הנפש שערכו מספר הוגי דעות ופרשנים איראניים, שהחלו מבקרים את מהלכי המשטר – הן בתוך איראן בתחומי חברה וכלכלה והן במדיניות החוץ, בפרט בתחום הפעילות האזורית של המשטר האיראני וההתנגדות שלו לקיום קשרים תקניים עם העולם המערבי.

פרק 322  

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, בוחן בפרק זה של "קולות מאיראן" את הקולות של מי שבעבר היו חלק מהמחנה השמרני התומך במדיניות המנהיג העליון חמינהאי וכיום מעביר ביקורת על טהראן ברקע המצב הכלכלי הקשה.

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, מנתח בפרק זה של "קולות מאיראן" את מחאות הפועלים שפרצו ברחבי איראן עקב פיטורים נרחבים, סגירת חלק מהמפעלים במדינה ובעיות יסוד בכלכלה האיראנית. האם יש במחאות הפועלים את הפוטנציאל הנדרש לזעזע את המשטר האיראני?

ד"ר רז צימט, חוקר איראן במכון, מסביר מדוע לדעתו איראן בוחרת להשהות את תגובתה על התקיפה הישראלית באיראן בחודש שעבר, ומנתח לעומק את מרכיבי תפיסת הביטחון של המשטר האיראני, כפי שגובשו מאז המהפכה האסלאמית ועד היום: הסתמכות על מיליציות "שלוחים", פיתוח טילים וכטב"מים, טרור והתעצמות גרעינית. לאחר מכן, צימט בוחן את השלכות המלחמה על מרכיבי תפיסת הביטחון האיראנית וסדרי העדיפויות של המשטר. מהם הספקות שהתעוררו במשטר בנוגע להפעלת השלוחים, בעקבות ה-7.10, התלכדות הזירות והלחימה עד לימים שקדמו להפסקת האש בלבנון? מה למד המשטר משתי המתקפות הישירות שלו על ישראל, לגבי יכולותיו הצבאיות האסטרטגיות ובמיוחד לגבי יכולתו להרתיע את ישראל באמצעותן? ולבסוף, מהם האיתותים שהופיעו בחודשים האחרונים לכך שהמשטר עשוי לשנות את דוקטרינת הגרעין שלו ואף ללכת מעבר ל״סף״ – קיצור זמן הפריצה לנשק גרעיני?

חוקרי המכון ד"ר תומר פדלון, ד"ר רז צימט וגליה לביא דנים בהידוק הקשרים הכלכליים בין איראן לסין, בצל הסנקציות הבינ״ל. באילו תחומים כלכליים סין ואיראן הידקו את הקשרים בשנים האחרונות? כיצד עוזרת סין לאיראן להתחמק מהשפעת הסנקציות, בדגש על מגזר הנפט? את מי התלות הכלכלית שנוצרה בין שתי המדינות בשנים האחרונות משרתת – את שתיהן באותה מידה או שהיא א-סימטרית? מהם האינטרסים של סין בהידוק הקשרים הכלכליים עם איראן? ובתוך איראן – מה טוענים מבקרי הגישה הדוגלת בהידוק יחסים עם סין וה״הגוש המזרחי״, על פני מו״מ עם המערב, והאם מגמה זו עשויה להשתנות בתקופתו של הנשיא פזשכיאן?