פודקאסט

"בסוף אנחנו נגיע לנקודה שבה ישראל תהיה כובשת בעזה… הרוב המכריע של הישראלים חושב בצדק שזה יהיה רע מאוד למדינת ישראל, והנורא בעיניי הוא שאנשים שחושבים ככה, הולכים ומציגים תוכניות שיביאו לכך". בפרק הראשון של "משדרים ביטחון", פודקאסט המכון בגרסתו המחודשת, מדבר הח"כ לשעבר עפר שלח, מנהל תוכנית המחקר "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל" במכון, עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על המהלכים של צה"ל ברצועה – אלה שהיו ואלה שעתידים לבוא, המשמעות שבנוכחות צבאית ממושכת בעזה, וההשלכות על צה"ל ועל החברה הישראלית.

פרק 333

ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, וחוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, דנים בגורמים שהובילו לקריסת המו״מ על שחרור חטופים והמעבר לשלב ב׳ של ההסכם בנושא, חידוש הלחימה במבצע ״עוז וחרב״, והאפשרויות המונחות לפתחו של הדרג המדיני כעת, למימוש יעדי המלחמה. אילו פערים בין ישראל לחמאס הובילו לסיומו, לפי שעה, של המו״מ בתיווך אמריקאי לשחרור החטופים בעזה? עד כמה המבצע הצבאי מתואם עם ועונה על הציפיות של הנשיא טראמפ? כיצד השינויים בפיקוד על הצבא באים לידי ביטוי בחזרה ללחימה ובמאפייני המבצע הנוכחי? וגם – על התגובות בחברה הישראלית לחידוש הלחימה, והמשך הדיון הפנימי לגבי החלופות לשליטה בעזה והפעלת לחץ צבאי על חמאס לצורך שחרור החטופים.

פרק 329  

חוקרי המכון צ'ק פרייליך, עפר שלח ועופר גוטרמן דנים באפשרויות ובכלים שיש בידי ישראל ויתר הצדדים המעורבים במאמצים לסיים את המלחמה בעזה ולהוביל למציאות חדשה ביום שאחריה, אחרי שטראמפ פרסם את רעיונותיו בנוגע להגליית תושבי עזה והעברתם למדינות אחרות ובינוי השטח שנחרב במהלך המלחמה. האם החזון השאפתני שהציג טראמפ יכול להתניע תוכנית מדינית ממשית עם ביצוע בשטח או שמדובר ברעיונות שמחייבים מרכיבים נוספים כדי שיתגבשו לכדי תוכנית מדינית? על איזו בעיה במציאות שהתהוותה בעזה במשך שנים מבקש טראמפ לתת מענה וכיצד הוא מעוניין לשלב את הרעיונות האלה בחזונו לגבי הנורמליזציה האזורית? מה הן התוכניות הקיימות בצבא כיום בנוגע לאפשרות של המשך לחימה או למציאות ה"יום שאחרי"? האם הצבא ינסה להשתלב בעידוד "הגירה מרצון" – והאם מהלך כזה יכול לספק את המטרה של הכרעת חמאס? מדוע צה"ל זקוק לתהליכי בנייה מחדש בעקבות חודשי המלחמה ובהינתן היעדר תוכנית מדינית ליציאה מהמלחמה כעת? וגם: כיצד העולם הערבי וחמאס מגיבים לתוכנית טראמפ, בדגש על ניסיון לייצר אלטרנטיבה למציאות הנוכחית בעזה, ומהן המשמעויות מבחינת ישראל בכל הנוגע לאלטרנטיבה זו?

פרק 325

ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, יחד עם החוקרים עפר שלח ופרופ' קובי מיכאל, מציגים ניתוח של מרכיבי המתווה לשחרור החטופים והפסקת האש, ובוחנים את האירועים שמתרחשים בעקבותיו – ובראש סדר הדברים התפטרות הרמטכ״ל והמכתב שפרסם בהקשר בעיתוי זה. כיצד צריכים לפעול צה״ל והדרג המדיני בעקבות התפטרות הרמטכ״ל, על מנת שהצבא יוכל לתפקד כנדרש בעת הזאת ולהשלים את משימותיו? מהם הסיכונים הנגזרים מהחלוקה של המתווה לשלבים, ההפרות של חמאס, החתירה שלו לשחרר מחבלים מסוכנים וכן התעוררות הטרור בזירת איו״ש תוך כדי ביצוע ההסכם? וגם: מהן החלופות למצב הנוכחי ברצועת עזה ואיזה מהן יכולה לשרת את ישראל בצורה הטובה ביותר?

בעקבות פרסום ממצאי צוות הבדיקה בראשותו של אלוף (מיל') מוטי ברוך, המתייחסים לתרופפות המשמעת הצבאית במהלך ״חרבות ברזל״ ומצביעים על קשר בינה לבין תאונות מבצעיות וליקויים נקודתיים בפעילות הצבא, חוקרי המכון – הח"כ לשעבר עפר שלח, ד"ר עידית שפרן גיטלמן ד"ר תא"ל (במיל.) אריאל היימן – דנים במשמעויות התרופפות המשמעת בהקשר הרחב של המלחמה הממושכת וההסתמכות על מערך המילואים, וביחס להתנהלות הדרג המדיני והדרג הפיקודי, בשורות הצבא ובפעולות הלחימה בכלל. וגם: כיצד משתלבת סוגיית המשמעת הצבאית בדיון על ערכים ונורמות ומה המשמעות של אירועים משמעתיים לגבי אמון הציבור בצבא?