הממשל האמריקאי הודיע על מעבר לשלב ב' בתוכנית טראמפ לייצוב רצועת עזה, הציג את "מועצת השלום" (BoP) הבינלאומית, האמורה לתמוך בניהול ובשיקום הרצועה, ואת ועדת הטכנוקרטים הפלסטינית שתנהל את ענייני הרצועה. כן הוכרז הגנרל שיעמוד בראש כוח הייצוב הבינלאומי – ISF. התגובות הישראליות והפלסטיניות מלמדות על פער ציפיות וחששות: ישראל מבקשת להאט את קצב ההתקדמות שכן החטוף החלל האחרון טרם הוחזר, יציבות ביטחונית בעזה טרם הושגה והיא חוששת משילוב טורקיה וקטר במועצת השלום. הפלסטינים מצידם חפצים מאוד בתחילת שלב ב' על שום חומרת המצב ברצועה, אך...
תמצית הממצאים
רוב גדול בציבור הישראלי (62.5 אחוזים) מעריך כי ישראל תידרש לחדש את הלחימה נגד איראן בחצי השנה הקרובה. עם זאת, הציבור חלוק ביחס לתקיפה ישראלית יזומה נגד איראן בעת הזו - 45 אחוזים מהציבור תומכים בכך ואילו 43 אחוזים מתנגדים. במקביל, רק שליש מהציבור (33 אחוזים) סבורים כי על ישראל להתערב בהתפתחויות הפנימיות באיראן על רקע גל המחאה העממית, בעוד רוב של 54 אחוזים מתנגדים לכך; רוב הציבור (58.5 אחוזים) מדווח על שביעות רצון נמוכה או נמוכה מאוד מאופן אכיפת הסכם הפסקת האש בעזה; 55 אחוזים מהציבור סבורים כי המצב הביטחוני בצפון מחייב...
אפשרות של עימות צבאי בין ארצות הברית לאיראן מציבה דילמות כבדות משקל בפני מדינות המפרץ. מחד גיסא, הן חוששות מפגיעה איראנית במתקני אנרגיה, התפלת מים ובסיסים אמריקאים בשטחן כמו גם בנתיבי ייצוא הנפט והגז מהמפרץ. מאידך גיסא, הן מודאגות מהשלכות של נפילת המשטר האיראני, שדפוסי התנהגותו ידועים. עדיף בעיניהן תרחיש של משטר איראני מוחלש ומרוסן על פני כאוס אפשרי. גרוע מכך, נפילת המשטר והתפתחות של שלטון דמוקרטי במקומו בטווח הארוך עלולה להיות מקור השראה למחאות במדינות ערב. מדינות המפרץ לוחצות על ארצות הברית להגיע להסכם עם איראן משום שהן רוצות להביא...
תהליכי הרדיקליזציה שעברה החברה הפלסטינית ברצועת עזה אינם תופעה חדשה, אך הם הואצו והועמקו באופן דרמטי מאז השתלטות חמאס על הרצועה בשנת 2007. תחת שלטונו הפכה רצועת עזה למרחב שבו אידיאולוגיה דתית-לאומנית קיצונית הוטמעה באופן שיטתי בכל מערכות החיים, מחינוך ודת עד רווחה ותקשורת, תוך יצירת "חמאסיזציה" עמוקה של התודעה הציבורית.
המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 הותירה את הרצועה בחורבן פיזי ומוסדי חסר תקדים, המציב אתגר שיקום עצום, אך גם הזדמנות היסטורית נדירה. על פי מזכר זה, פירוז צבאי ושיקום פיזי לבדם לא יבטיחו יציבות ביטחונית לאורך...
היקף הטרור היהודי נגד תושבים פלסטיניים ביהודה ושומרון התפתח מאירועים שוליים ומקומיים לתופעה נרחבת המתרחשת במסגרת המאבק על השליטה באזור ומאמץ גובר לעקור נוכחות פלסטינית, בעיקר משטח C. מספרן והיקפן של התקיפות האלימות עלו בשנים האחרונות וביֶתֶר תוקף מאז ה-7 באוקטובר 2023. חרף זאת, ממשלת ישראל ומערכת הביטחון, לרבות מחוז יהודה ושומרון של משטרת ישראל, אינן נרתמות להתמודדות נחושה עם התופעה ולדיכויה, ונראה שהציבור בישראל אדיש למעשי הבריונות של יהודים נגד פלסטינים ביהודה ושומרון. על רקע התפתחות התופעה לממדיה הנוכחיים והסכנה שתוביל להתפרצות...
יסודותיה של הרפובליקה האסלאמית מעוגנים מאז המהפכה האסלאמית (1979) בתפיסת שלטון חכם ההלכה, שעוצבה ברוח חזונו של מחולל המהפכה, רוחאללה ח'ומיני. מותו בשנת 1989 חייב חריגה בוטה מעיקרון זה, משום שלאיש מתלמידיו הנאמנים לא היה מעמד הלכתי רם דיו כדי לרשת אותו. מינויו של עלי ח'אמנהאי כמנהיג איראן, שהתאפשר בזכות שינוי החוקה האיראנית, בישר על כינונה של הרפובליקה האסלאמית השנייה. השלטון אמנם נותר בידי אנשי הדת, אך הבכורה לא נשמרה עוד בידי מקור הסמכות התיאולוגית העליונה. חרף מאמציו לבצר את שלטונו, לא הצליח המשטר בהנהגת ח'אמנהאי למנוע גילויים של...
מסמך זה מרכז עדכונים על הליכים ומהלכים מרכזיים במשפט הבינלאומי בשנת 2025, בדגש על זיקתם לביטחון הלאומי. תשומת לב מיוחדת ניתנת להתפתחויות הנוגעות לישראל.
החקירה בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בעניינה של ישראל ממשיכה להתנהל. במהלך שנה זו קיבלה ערכאת הערעורים של בית הדין את ערעורה של ישראל וקבעה כי על הערכאה הראשונה לדון לגופן בטענות ישראל על העדר סמכות שיפוט. מנגד, נדחתה עמדתה של ישראל כי יש לפתוח חקירה חדשה בגין האירועים הקשורים למלחמת "חרבות ברזל" ונקבע כי ניתן לבחון אותם במסגרת החקירה הקיימת.
במקביל, בית הדין הבינלאומי לצדק...
ב-15 בינואר 2021 הכריז הפנטגון על אודות העברת ישראל מאחריות פיקוד אירופה לפיקוד המרכז האמריקאי. מעבר זה סימן שינוי מהותי בתפיסה הביטחונית של ארצות הברית וישראל ביחס למרחב המזרח התיכון. במלאת חמש שנים למעבר ובצל מלחמת ׳חרבות ברזל׳, מאמר זה בוחן את המעבר בפריזמה של דוקטרינת הביטחון האזורי ומסכם במסקנה כי שילוב ישראל בסנטקום הומחש כמהלך אסטרטגי שחיזק את מעמדה כשותפה אזורית לגיטימית בארכיטקטורת הביטחון במזרח התיכון.
שלושה שבועות לאחר פרוץ גל המהומות ברחבי איראן – שגבה אלפי הרוגים והוביל למעצרם של אלפים נוספים – ניצב הממשל האמריקאי בפני שורת החלטות אופרטיביות על רקע האיומים שהשמיע הנשיא טראמפ כלפי המשטר בטהראן. איומיו של הנשיא החלו בהתבטאות פומבית שלפיה ארצות הברית תבוא "להציל" את המפגינים אם המשטר ימשיך להפעיל נגדם אלימות קטלנית, והסלימו בימים האחרונים בציוץ נוסף (13 בינואר), שבו כתב כי "העזרה בדרך", עודד את המפגינים להשתלט על מוסדות המדינה, וקרא לתיעוד המעורבים בדיכוי – שלדבריו "ישלמו מחיר כבד".
מסמך זה...
במאמר זה מנותח השיח ההלכתי האסלאמי בקרב מוסדות ואנשי דת המזוהים עם המשטר החדש בסוריה. השיח משקף עמדות יסוד עוינות כלפי ישראל ושולל שלום עמה, אך הוא אינו אחיד וקפוא. לצד ביטויים אידיאולוגיים אסלאמיסטיים נוקשים, שהופיעו ברובם בתגובה לפעילות צבאית ישראלית בסוריה, ניתן לזהות בשנה האחרונה גם ריכוך מסוים בטון ובמינון ההתבטאויות. ריכוך זה אינו מבטא שינוי רעיוני עמוק או הכשרת הקרקע לפיוס מלא, אך הוא עשוי לאפשר לגיטימציה להסדרים מצומצמים ותחומים הניתנים להצדקה כ"הודנה". נוכח ממצאים אלה ועל רקע חידוש מגעי ההסדרה בין שתי המדינות,...
מאמר זה מנתח את מרחב התמרון האסטרטגי של ישראל ברצועת עזה בשנת 2026. ברקע, נחישות ממשל טראמפ ליישם את המתווה לרצועת עזה והשתקמותו של חמאס כל עוד מגמת השינוי מתעכבת. ישראל ניצבת בפני דילמה בין שתי חלופות עיקריות: הראשונה חותרת למיצוי אופציית הפירוז על פי מתווה טראמפ, ולשם כך היא תידרש להגמיש את התנאים לשיבת הרשות הפלסטינית לרצועה; חלופה נוספת מציעה את יישום המתווה במודל דיפרנציאלי, שיתבצע רק בחלקים המטוהרים מחמאס ומתשתיות טרור, אך מסתכנת בקיבוע שלטון חמאס בשטח האדום – אזור שליטתו הנוכחי. שתי חלופות אחרות פחות מומלצות הן הקפאת...
