כתבי עת

הרשתות החברתיות הן דרך יעילה להשפיע על החברה וההתנהגות האנושית ולעצב דעת קהל. מבצעי השפעה בסייבר פירושם שימוש בכלי סייבר ושיטות סייבר כדי לתמרן את דעת הקהל. מדינות רבות משתמשות כיום במרחב הסייבר, ובמיוחד ברשתות החברתיות, כדי לנהל מבצעי השפעה כחלק מלוחמת מידע כוללת. מרבית הפעולות הללו נעשות באופן מוסווה, ולכן עצם הזיהוי שלהן מהווה אתגר. יתר על כן, לא פשוט להבדיל בין פעולות השפעה לגיטימיות ובין פעולות זדוניות. מאמר זה מתאר מִבצעי השפעה בסייבר, את פוטנציאל הנזק שלהם וכיצד הם מתנהלים. כמו כן, הוא מנתח את האתגרים הניצבים בפני זיהוי מִבצעי...

מאמר זה מציג את פעילות הסייבר המתפתחת של איראן, מתוך מטרה לזהות את הדפוסים העומדים מאחורי אסטרטגיית הסייבר שמיישם המשטר האיראני נגד איומים חיצוניים ופנימיים כאחד. המאמר פותח בתיאור פעולות הסייבר האיראניות, תוך התבססות על מידע שפרסמה הרפובליקה האסלאמית של איראן ועל דיווחים של חברות לאבטחת סייבר. לאחר מכן הוא מנתח את פעולות הסייבר של איראן. המאמר משרטט את המאפיינים והדינמיקה של פעולות הסייבר ההגנתיות וההתקפיות שלה, הן בזירה הפנימית והן בזירה החיצונית, ומציג ארבעה דפוסים נפוצים של פעילות הסייבר האיראנית שזוהו. לבסוף הוא מנתח את הממצאים...

מטרתו של מאמר זה היא לעמוד על טיבם של העימותים המתרחשים ב"אזור האפור". המאמר מחולק לשלושה חלקים. החלק הראשון מתאר את "האזור האפור" ומגדיר את גישת העמימות הקשורה אליו. המאמר טוען כי המרכיבים הקריטיים של גישת העמימות הם השימוש באמצעים שאינם חוצים את סף המלחמה, בהדרגתיות בכפייה ובעמימות מכוונת; החלק השני דן בגישת העמימות כמשתנה תלוי, ומצביע על היעדר הכוח והיעדר הלגיטימיות לשימוש בכוח כמניעים העיקריים לאימוץ מדיניות של עמימות; החלק השלישי והאחרון בוחן כיצד שחקנים יכולים לשבש את ההערכה האסטרטגית של יריביהם באמצעות...

מאז 2012 מבצעת סין בראשות הנשיא שי ג'ינפינג מהלכים שימצבו אותה כמעצמה עולמית. בין המהלכים – מודרניזציה גורפת של "צבא השחרור העממי" (PLA) של סין, במטרה להופכו לצבא בעל יכולת הקרנת כוח. בולט במיוחד המהלך שנעשה ב־ 2015 להקמת "כוח התמיכה האסטרטגי" כחיִל נפרד המרַכז תחתיו את כל הכוחות המבצעיים האחראים על לוויינים ורשתות, לרבות הכוחות העוסקים במִבצעי סייבר, לכדי ארגון אחד רב־סמכויות. ההחלטההמדינית לארגן מחדש את מבנה הכוח של הצבא הסיני משקפת את המקום שתופסים מבצעי המידע בביטחון הלאומי של סין, שרובם המכריע מתרחשים...

מאמר זה עוסק בפרויקטים סיניים בסרי־לנקה, חלקם במסגרת יוזמת "חגורה ודרך", במטרה לגזור מהם תובנות לזירה הישראלית. זאת ועוד, המאמר ינסה להשיב על השאלה האם, ועד כמה, היוזמה הסינית "שייכת לעולם", כפי שנכתב באתר הרשמי שלה 1, או שמדובר בביטוי לשאיפה סינית להשפעה, העלולה להביא לסדר עולמי סיני חדש. 2 המאמר מציג את היוזמה לצד טיעונים נגדה, ובהמשך הוא מתאר את יחסי סין-סרי־לנקה ומפרט ארבעה פרויקטים סיניים המתקיימים באי. בעקבות זאת בוחן המאמר את יחסי ישראל-סין על רקע המעורבות הסינית בפרויקטים אסטרטגיים בישראל, תוך התמקדות...

מאמר זה מבקש לבחון האם הדין הפלילי ערוך להתמודד עם תופעת האלימות המקוונת בקרב קטינים. במקרים רבים הדין הפלילי אינו דרך ההתמודדות המיטבית עם תופעת האלימות המקוונת, ולכן הפנייה אליו צריכה להיות מוצא אחרון, תוך נקיטת זהירות מיוחדת, בפרט כשאותה אלימות נובעת לעיתים לא מאופי "עברייני", אלא ממאפייניה של הרשת, הסוחפים קטינים נורמטיביים לבצע מעשים אסורים. הדרך העדיפה היא התמודדות מלכתחילה, כלומר התמקדות בחינוך ובמניעה ולא בענישה בדיעבד. מדובר בנושא חברתי מן המעלה הראשונה, אשר הורים, ילדים ומחנכים צריכים להיות מודעים לו.

הקצב המהיר של החידושים הטכנולוגיים יצר שורה של הזדמנויות לשינויים בתחום הבריאות. שינויים אלה משפרים את איכות החיים, אך גם יוצרים זירת הזדמנויות לפושעי סייבר. שירותי הבריאות מופקדים על בריאותם של האזרחים, אולם במקביל הם גם אחראים לא פעם לחלק משמעותי מהתפוקה הכלכלית הלאומית. הגברת הסיכונים בתחום ביטחון הסייבר בענף הבריאות המשתייך למערכת התשתיות הקריטיות, מציבה איום על הביטחון הלאומי ומחייבת תגובה ממשלתית. מאמר זה משווה בין האסטרטגיות והתָקנות הלאומיות לביטחון סייבר של ישראל ושל הולנד, כחלק מאסטרטגיית ההגנה שלהן על ענף הבריאות מפני...

מערכות אוטונומיות מבוססות בינה מלאכותית הולכות ותופסות מקום משמעותי בחיי היומיום ובמגוון תחומי חיים: תעשייה, רפואה, משקי בית וכמובן התחום הביטחוני. מערכות אלו, בהיותן ממוחשבות, חשופות לטעויות בקוד, שמצידן עלולות להוביל לקבלת החלטות שגויה ולביצוע פעולות לא רצויות. בנוסף לכך, הן פגיעות למתקפות סייבר שעלולות להוביל לפגיעה בפעילותן או אף להשבתתן. מאמר זה בוחן את הסיכונים המאיימים על מערכות אוטונומיות כחלק ממרוץ חימוש בין המעצמות, ודן בצעדים בתחום המדיניות שיאפשרו להתמודד עם סיכונים אלה ברמה הלאומית.

קידום ופיתוח של תשתיות בינה מלאכותית הם מהלכים רצויים ומבורכים בזכות הפוטנציאל שיש בהם לפתיחת הדלתות בפני עולם חדש ומופלא של יכולות סייבר חיוביות. אולם, לפוטנציאל זה יש גם צד אפל, ההולך ומתפתח בימים אלה. מדינות כמו סין משווקות באגרסיביות טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות למדינות בכל רחבי העולם, ובמיוחד לבעלות בריתה במזרח התיכון ובצפון אפריקה, באפריקה שמדרום לסהרה ובאמריקה הלטינית. לא מדובר רק ברצון של סין להיות שותפה פעילה בכלכלה העולמית או לסייע בפיתוח תשתיות הסייבר של מדינות מתפתחות; סין גם מפיצה את הטכנולוגיות שלה בתחומי הצנזורה,...

מאמצי ההשפעה המופעלים בעיקר על ידי מדינות מהווים אתגר ביטחוני ואיום על הדמוקרטיה במדינות רבות בעולם. מדינות אירופה זיהו אתגר זה כאיום ברמת הביטחון הלאומי ומתמודדות עמו דרך פעילות ממשלתית, פעילות אזרחית ושיתופי פעולה בין-מדינתיים, מה שיכול ללמד על גישות שונות ועל פתרונות שונים לבעיה. מטרתו של מאמר זה היא לבחון את צורות ההתמודדות השונות של המדינות המרכזיות באירופה עם אתגר ההשפעה ולאמוד את השוני ביניהן באמצעות תיאורית התרבות הפוליטית. בנוסף לכך, המאמר מצביע על השוני הנובע מעצמתו ומשונותו של האיום. בדרך זו ניתן יהיה לשער מהם גבולות...

בשנים האחרונות מתרבים הניסיונות של מדינות זרות להשפיע על התהליכים הדמוקרטיים במדינות יריבות להן. מטרת הניסיונות היא לפגוע בתהליך הבחירות באותן מדינות באמצעות תקיפות סייבר על מערכות המחשוב התומכות תהליך זה, או להשפיע על תוצאות הבחירות באמצעות מאמצי השפעה. התבוננות על תהליך הבחירות בישראל מאפשרת לבחון קיומם של ניסיונות השפעה כאלה עליה ולהציע דרכים להתמודד עימם. המאמר מציע להפריד בין מאמצי השפעה זרים ובין מאמצי השפעה פנימיים, שהינם חלק מההליך הדמוקרטי, ומתווה כיווני פעולה לשיפור ההתמודדות עם ניסיונות ההשפעה הזרים.

גורלה של האמנה לפירוק נשק גרעיני לטווח בינוני (INF), שנחתמה במקור בין ארצות הברית לברית המועצות ב־1987, נראה לא ברור, לאחר שארצות הברית הודיעה על כוונתה לסגת מההסכם ורוסיה הצהירה כי היא ערוכה להגיב לכך. הנסיגה מאמנת INF משפיעה לא רק על גודלם ומיקומם המיידי של הכוחות, אלא גם על הדינמיקה של ההרתעה הגרעינית באירופה ובזירות רחבות יותר. מעתה והלאה, הערכה של כוחות גרעיניים תתבסס על מהירות התגובה שלהם, גמישותם ויכולת המענה שלהם לנסיבות השונות של ניהול משבר גרעיני או של כישלון חלקי של ההרתעה. לאור זאת גוברת משמעותו של הסייבר:...

איראן ממשיכה לפתח וליישם מגוון יכולות סייבר, שהולכות  ונעשות מתוחכמות יותר ויותר, וזאת כדי לתמוך באינטרסים האסטרטגיים שלה וליצור יכולת לבצע פשיעה כלכלית ממוחשבת. ליכולות אלו של איראן השפעה שלילית וישירה על ישראל, בהיותה יעד למתקפות סייבר נרחבות שנוהלו על ידי שותפיה של איראן או ישירות על ידי ההנהגה הפוליטית בטהראן. כדי להעריך את האיום האסטרטגי המדובר, משרטט המאמר את המטרות והמאפיינים של פעילות הסייבר האיראנית המכוונת נגד ישראל, ובכלל זה מתקפות על בנקים, חברות תעופה, צה"ל ותשתיות קריטיות. המאמר סוקר בקצרה את תולדות האינטרנט...

תקריות רבות של דליפת חומרים מסווגים השייכים לסוכנויות מודיעין הובילו לטענה כי עובדי קבלן העובדים עבור סוכנויות המודיעין והביטחון מוּעדים לפורענות וכי הם הסיבה לתקריות אלו בשל חוסר נאמנותם או היותם לוקים ברשלנות. לצד זאת, דליפות של מידע מסווג, שכללו רכיבים ותוכנות פריצה, הובילו לשאלה האם האיום הפנימי בקרב סוכנויות המודיעין והביטחון מוביל גם להגברת התפוצה של נשק סייבר מתוחכם ולהעברתו לידיהם של שחקנים שאינם בעלי יכולת לפתחו מלכתחילה. מקרה בוחן בולט מהשנים האחרונות הוא דליפתו של רכיב הפריצה EternalBlue של הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) של...

"האקדמיזציה של המודיעין" מוגדרת כמחקר, המְשגה והוראה של עולם המודיעין באקדמיה, במטרה ללמוד על העקרונות, הפעילות וההשפעה של המודיעין על הביטחון הלאומי של מדינה ועל תהליכי קבלת ההחלטות בה. קובעי מדיניות ומנהיגים פוליטיים החלו להכיר בחשיבות הגוברת של תפקיד המודיעין כמעצב תהליכי מדיניות וקבלת החלטות כבר לאחר מלחמת העולם השנייה. ההתפתחויות מאז שלהי המאה ה-20 ובעיקר לאחר ספטמבר 2001  והחששות שהתלוו אליהן האיצו את האקדמיזציה של המודיעין והעניקו לה את תשומת הלב והבולטות הראויות לה. העלייה בביקוש לאנשי מודיעין הביאה אוניברסיטאות...

מאמר זה בוחן את התנהלות הצמרת הביטחונית של ישראל טרם פרוץ מלחמת יום הכיפורים מנקודת מבט של ניהול סיכונים ותוך עיון במסמכים שנחשפו לאחרונה. מניתוח האירועים עולה שלרמטכ"ל, דוד אלעזר, הייתה גישה ברורה של ניהול סיכונים. ב־5 באוקטובר 1973, יום לפני המלחמה, הוא הכריז על כוננות עליונה בצבא הסדיר ועל תגבור הקווים. הוא עשה זאת חרף הערכת ראש אמ"ן שהסבירות למלחמה נמוכה מנמוכה והערכתו שלו שהסבירות למלחמה נמוכה מהסבירות שלא תפרוץ מלחמה. ברם, החלטתו של רב־אלוף אלעזר הייתה רחוקה מלהספיק כדי לעמוד במתקפה שפרצה למחרת ב־13:50, בין היתר משום...

בשנים האחרונות הפך החלל לזירת פעילות בעלת השפעה רבה על הביטחון, הצבא, הכלכלה והשגרה היומיומית של מדינות רבות, המושכת אליה בעלי עניין רבים. כתוצאה מכך, חלה עלייה בעיסוק העולמי בפיתוח אמצעי לחימה כנגד זירת החלל – תהליך המכוּנה "מרוץ חימוש החלל". מטרת המאמר היא להציג את התפיסות השונות הקיימות כיום בנושא חימוש החלל ואת פעילותן של המדינות הראשיות והמשניות בזירה זו, ולהציע חלוקה חדשה שלהן בהתאם למעמדן הטכנולוגי. במאמר נדונים קווי הדמיון והשוני בין דפוסי הפעולה של המדינות הפעילות בחלל בכל הנוגע לחימוש החלל במטרה לסייע בהבנת מפת...

מאמר זה מציג את סיכוני הסייבר שמקורם בשרשרת האספקה ואת אתגרי ההתמודדות עם סיכונים אלה. המאמר בוחן מספר מתודולוגיות ותקינות בעולם לניהול סיכוני הסייבר בשרשרת האספקה ומציע מודל לניהול מגזרי מרוכז של האתגר באופן שייעל את תהליך בדיקת הספקים והסמכתם. המודל המוצע נמצא ככדאי הן מבחינת השקעת המשאבים ואיגומם והן מבחינת העלאת רמת הביטחון הכוללת של המגזרים השונים, וכנגזרת מכך – העלאת רמת המוּגנוּת של הסייבר במשק הישראלי כולו.

מאמר זה עוסק בשינויים שחלו בעבודת המודיעין בצה"ל בתקופה שלאחר מהפכת המידע של שנות התשעים של המאה העשרים, תוך ניסיון לענות על השאלה: כיצד פיתוחים טכנולוגיים בעולם המודיעין בתקופה שלאחר מהפכה זו הביאו לשיפור התהליך המודיעיני, ובתוכו לשיפור ההתמודדות עם הפתעות מודיעיניות? במאמר מתוארת השפעת הפיתוחים הטכנולוגיים בתקופה שלאחר מהפכת המידע (שני העשורים הראשונים של המאה ה-21) על כל אחד מהשלבים ב"מעגל המודיעין" הקלאסי – איסוף, עיבוד, מחקר והפצה. כמו כן, מבוצע ניתוח השוואתי של התהליכים טרום מהפכת המידע ולאחריה, תוך התבססות על...

בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בהיקפה ובעוצמתה של מלחמת המידע בין המעצמות והכוחות השונים בזירה הבין-לאומית, ומבצעי השפעה הפכו לכלי לגיטימי בידי שחקנים פוליטיים תועלתניים ומעצמות גלובליות כאחד. העיסוק העיקרי בהקשר זה הוא במִבצעי השפעה ברשתות החברתיות, והספרות המקצועית אינה מתייחסת באותה מידה למִבצעי השפעה הנעשים ברשת האפלה; עיקר העיסוק המחקרי במבצעים כאלה כיום הוא בהקשר של עשייה פלילית. הרשת האפלה פותחה על ידי הצי האמריקאי לצורכי מודיעין, ולאחר מכן קודמה על ידי המערב ככלי ציבורי להגנה על פרטיות ואנונימיות. כיום היא משמשת כר פורה...

המאמר מציג מערכת הנגשת זכויות בעזרה עצמית באמצעות ראיון אינטרנטי. הראיון מבוסס על מודל פורמלי של כללי המשפט הרלוונטיים ואינו דורש מעורבות של נציג שירות, אלא רק של המשתמש הרוצה להבין מהן זכויותיו. בנוסף לכך, המאמר מציג מתודולוגיה לבניית מודלים וראיונות להקשרים חברתיים דומים ומתאר בנייה של מודל לזכויות עובדים בסיום העסקה על פי הדין הישראלי. בנוסף לביצוע ראיונות, מודלים אלה מאפשרים לערוך עיבודים ממוחשבים נוספים של החוק, כגון יצירת שרטוטים וביצוע שאילתות. מערכות מסוג זה יכולות למלא תפקיד מרכזי בהעצמת אוכלוסיות חלשות, מכיוון שהן מאפשרות...

התפתחות הטכנולוגיה לזיהוי מגוון מאפיינים (פיזיים ונפשיים) והשימוש בטכנולוגיות ביומטריות הגיעו לרמת בשלות ותפוצה כזו, המחייבת בחינה והתייחסות משפטית ונורמטיבית מפורשת לכלל היבטיהם. הריצה חסרת המעצורים קדימה של חברות הטכנולוגיה בישראל ובעולם גורמת לכך שהיבטים אלה נותרים מאחור. מאמר זה בוחן את התפתחות השימוש בטכנולוגיות ביומטריות ואת ההיבטים האתיים והמשפטיים הנגזרים ממנו. לישראל יש עניין רב בפיתוח הכלכלי הנגזר מיישומים ביומטריים, ולכן מציע המאמר להוביל מהלך בין-לאומי שמטרתו יצירת דיון ערכי ומשפטי בשאלות החשובות העולות מתפוצת הטכנולוגיה...

העלייה במספר מקרי האינטראקציות ההתקפיות בסייבר בין מדינות ממשיכה לעורר עניין במה שנוגע לפוטנציאל הכפייתי של מִבצעי הסייבר. הדוגלים בגישה מהפכנית זאת מתעקשים על כך שהיא מהווה שינוי במאזן היחסים בין מדינות. עם זאת, עדויות המבוססות על מקרים שאירעו בעבר מאתגרות גישה זו, שכן הן מוכיחות שמהלכי הכפייה בסייבר מובילים לעיתים קרובות דווקא להתנגדות מתמשכת ולא לציות. אף על פי כן, וללא קשר לתוצאות, לא ניתן לבטל בקלות את פוטנציאל הכפייה שקיים במרחב הסייבר. מאמר זה טוען כי ניתן להסביר את התוצאה של מבצעי כפייה בסייבר על ידי שימוש באסטרטגיה האוריסטית...

מספר גדל והולך של אירועים בתחום ביטחון הסייבר ומורכבותם הביא ארגונים רבים לפתח נהלים ויכולות לטיפול בתקריות סייבר. אלה מתבטאים ביכולות לתגובה מיידית לאירועים, ביכולות טכנולוגיות ובהקמת צוותים לתחזוקת מערכות המידע בארגון. יכולות אלו עשויות להיות בלתי מספקות, שכן לעיתים הן חסרות התייחסות להיבטים ניהוליים, לכישורים ולכלים הנדרשים מהצוות הטכנולוגי לניהול המשברים במהלך ההתמודדות עם תקרית סייבר. מצב זה עלול לגרום להידרדרות מהירה וחסרת שליטה של המצב ולהפוך למשבר חמור בעל היבטים פיננסיים, משפטיים ותדמיתיים, המשפיע על נכסי הארגון כולו. מאמר...

טורקיה היא אחת המדינות המפותחות ביותר במזרח התיכון מבחינה טכנולוגית, כלכלית ומוסדית, ויחד עם זאת היא אחת המדינות המאוימות ביותר בעולם בממד הסייבר. הממשל הטורקי פועל בשנים האחרונות כדי לגשר על הפערים הקיימים באמצעי ההתגוננות מפני איומי הסייבר, אך המאמצים שהוא עושה בתחום זה טרם הניבו את הפירות הרצויים. מאמר זה מנתח את תמונת המצב של ההיערכות הלאומית הטורקית להגנה בסייבר ומצביע על מספר אתגרים מובנים הניצבים בפני היערכות זו, שמקורם במדיניות טורקית ארוכת שנים. הממשל הטורקי ייאלץ למצוא פתרונות לאתגרים אלה כדי שיוכל לעמוד ביעדי תוכניות...

גרמניה היא מדינה מובילה באיחוד האירופי ואחת מהכלכלות החזקות בעולם. כתוצאה מכך היא מהווה מטרה מרכזית למתקפות קיברנטיות מצד מדינות, ארגוני טרור וארגוני פשע. התגברות האיום על הדמוקרטיה הגרמנית באמצעות קמפיינים של הפצת מידע כוזב, לצד האיום עליה מצד רוסיה, הובילו לשינוי בתפיסת הביטחון הגרמנית והביאו את ממשלת גרמניה לחתור להגברת עצמאותה בתחום הסייבר ולהתבססות על יכולות התקפיות במרחב זה. הבנת דרכי התמודדותה של גרמניה עם איומי הסייבר ותוכניותיה העתידיות בנושא זה חשובה לצורכי למידה והשוואה, וכן כדי לספק תובנות חדשות בסוגיה זו, במיוחד עבור...

ההיסטוריה עשירה בדוגמאות של מעצמות, מדינות וצבאות שלא הצליחו לזהות פוטנציאל מהפכני של טכנולוגיה חדשה, וכתוצאה מכך איבדו את יתרונם ואת הרלוונטיות שלהם. מאמר זה מצביע על הפער בין השינויים הטכנולוגיים המהותיים שהסייבר יוצר ומאפשר ובין האופן שבו מתפקדים ארגוני המודיעין, אשר נותרו נטועים בתפיסות, בארכיטקטורה ובאתוסים שמקורם בפרדיגמת "מעגל המודיעין" שכוּננה בין שתי מלחמות העולם. 1 פער זה יוצר צורך בשינוי מערכתי ותפיסתי, אולם שינוי כזה מתעכב בשל היעדר תחושת משבר ודחיפות בקהילת המודיעין ובשיח הציבורי וזאת, למרות שהשיח על הפערים בין...

תחום הסייבר נמצא בתהליך שיהפוך אותו לענף נוסף בלוחמה המדינתית, בדומה לענפי היבשה, הים, האוויר או החלל. ככזה, הוא עתיד להנביט דוקטרינת הפעלה מלאה ובשלה שתשאב מרכיבים מדפוסים והגיונות צבאיים כלליים ותשתלב במערכה הקונבנציונלית באופן סינרגטי עם מאמצים אחרים. כמה ממעצמות הסייבר כבר פיתחו דוקטרינות ויכולות מתאימות, אך רוב מדינות העולם ממוקדות עדיין באבטחת סייבר ולא בלוחמת סייבר, הגנתית והתקפית כאחת. אבטחת הסייבר מבוססת על פרקטיקות ומוצרים גנריים, המיועדים לאבטח בפני איומי ייחוס גנריים, שבמקרים רבים הם תת־מדינתיים. לעומת זאת, לוחמת סייבר...

בדומה למונחים אחרים הקשורים לתחום הסייבר, אין כל הגדרה מגובשת למונח "מודיעין סייבר" ואין בנמצא די מחקרים המתמקדים באופן בו הוא נוצר. לאור זאת, מטרתו של מאמר זה היא לצייר תמונה ברורה יותר של ענף מודיעין הסייבר הנמצא בצמיחה, וזאת באמצעות סקירה של המחקרים האנליטיים הקיימים בנושא. המאמר סוקר את הספרות המדעית הזמינה העוסקת במודיעין הסייבר, דן במושג זה ובוחן כיצד הוא מגובש באמצעות "מעגל המודיעין" (בסייבר). המאמר מסתיים בהדגשת החשיבות של פיתוח הבנה ברורה ומשותפת לבעלי העניין הרלוונטיים בתחום הביטחון, ובייחוד בתחום אבטחת...

מטרתו של מאמר זה היא לבחון את האופן שבו מנהיגים מנסים לעצב את תודעת החברה מבית בזמן מלחמה. זאת, בעקבות ההנחה שהחברה לא תסכין לתמוך בכל תנאי במלחמה ממושכת ומרובת נפגעים. הכרתם של מקבלי ההחלטות בנחיצותה של תמיכה ציבורית רחבה במלחמה, מביאה אותם לטפלל את דעת הקהל מבית להכיר בצדקתה, בחשיבות מטרותיה ובהישגים הרבים, כביכול, שהיא טומנת בחובה. מאמר זה ידגים כיצד הדבר בא לידי ביטוי במהלך מלחמת לבנון השנייה, עד כדי סיכון כוחות הקרקע של צה"ל בקרבות שמטרתם הייתה תודעתית גרידא, ויצביע על ההשלכות השליליות הטמונות בצעדים דוגמת אלה על ניהול...

תהליך הניהול של סיכוני סייבר הוא בעל חשיבות גבוהה ביותר כדי לשפר את מידת המוגנות והמוכנות הארגונית לאירוע סייבר. תהליך זה מהווה נדבך חשוב בניהול הסיכונים התפעוליים וכן בניהול הסיכונים הכולל של הארגון. במספר מגזרים במדינת ישראל מחויבים הארגונים לקיים תהליך ניהול של סיכוני סייבר על פי הנחיות הרגולטור. מטרתו של מאמר זה היא לבחון את המתודה של ניהול הסיכונים ולהציע קווים מנחים לניהול סיכונים במרחב הסייבר, תוך אפיון השלבים העיקריים בתהליך זה.

סין, רוסיה ויריבים פוטנציאליים אחרים של ארצות הברית מגבירים את מאמציהם לפגוע בשרשראות האספקה עליהן מסתמכים רשתות חשמל וענפי תשתית אחרים. כבר כיום מתקיימות יוזמות חשובות לחיזוק ניהול הסיכונים בשרשרת האספקה, אולם למרות האמצעים שננקטו, קהילת המודיעין האמריקאית סבורה שההיקף והתחכום ההולכים וגדלים של ההתקפות על שרשרת האספקה "מציבים חלקים שלמים של הממשל והכלכלה שלנו בסיכון".[1] אתגרים דומים עומדים בפני ישראל, בריטניה ושותפות ביטחוניות אחרות של ארצות הברית. אין כיום תהליך מקיף, המקודם על ידי בעלי עניין, שיבטיח לבעלי תשתיות...

לוחמת סייבר, לפני משבר גרעיני או במהלכו, עלולה לערער את יציבות ההרתעה הגרעינית – מהשפעה שולית עליה ועד השפעה קטלנית, ובכלל זה יכולה לשבש את העברת המסרים בין מנהיגים בעיתות משבר ולזרוע בלבול בהערכותיהם לגבי האירוע המתגלגל. מאמר זה בוחן את התנאים לניהול מוצלח של משבר גרעיני, את נקודות התורפה האפשריות במהלכו כתוצאה מלוחמת סייבר ואת התרחישים לכשל הזדמנויות.

"לוחמה כלכלית רחבה" היא מכלול פעולות לשם פגיעה, או איום בפגיעה, במשק אויב/יריב, במטרה להפעיל עליו לחצים, או להחלישו, וזאת כדי להשיג את יעדיו האסטרטגיים של מפעיל הלוחמה. "לוחמה כלכלית רחבה" כוללת בתוכה: לוחמה כלכלית מקובלת (כגון סנקציות), לוחמה קינטית ולוחמת סייבר נגד כלכלת האויב. עידן הסייבר משַנה את תחום הלוחמה הכלכלית הרחבה. בהיבט ההתקפי, יכולות סייבר מאפשרות לפגוע בכלכלת האויב, בעת מלחמה ובין המלחמות. לוחמת סייבר עשויה להעצים את הפגיעה במשק האויב, בנוסף על סנקציות כלכליות ו/או התקפות קינטיות. בהיבט ההגנתי מדובר...

מודיעין אסטרטגי לאומי ומודיעין עסקי תחרותי (competitive intelligence) נראים כשתי דיסציפלינות שונות,[1] והמחקר מתמקד בהם כשני תחומים נפרדים, ללא כל ניסיון ליישם לקחים והסברים רלוונטיים מתחום אחד למשנהו. עם זאת, מבט מעמיק על שני תחומים אלה מגלה כי יש להם הרבה מן המשותף. מכיוון שמתודולוגיית המודיעין במישור הממשלתי והעיסקי כאחד הגיעה ל"תקרת זכוכית", הפערים בין הציפיות ובין הביצועים בשני התחומים יוצרים צורך לזהות את הניתן לעשות כדי לשפר מצב זה בשני התחומים. אחת האופציות שעלו מההשוואה בין הביצועים המודיעיניים בשני התחומים היא...

ילדים ובני נוער משתייכים לקבוצת אוכלוסייה חלשה ופגיעה. פעילות של בני נוער וילדים ברשת חושפת אותם לשני סיכונים מהותיים: חשיפה לתוכן פוגעני וגניבת זהותם ושימוש בה לצורכי הכפשה ובריונות. מאמר זה בוחן את מאפייני התופעה ואת עוצמתה. המאמר מציע מספר דרכי פעולה במטרה למזער את הנזקים של סיכונים אלה לילדים ולבני הנוער, תוך התמודדות עם מגבלות הפרטיוּת הקיימות.

התפתחות השימוש באינטרנט מעלה שאלות כבדות משקל באשר לזכותו של אדם לפרטיות ולחובתן של חברות לשמור על מידע פרטי שהופקד בידיהן. בפועל, מתרחשים אירועים רבים מדָי בהם מידע פרטי חסוי זולג אל מחוץ לחברות האמונות על שמירתו, ולפעמים אף נמכר לגורמים פליליים. מערכת המשפט וגורמי הרגולציה המערביים עוסקים כיום לא מעט בנושא זה, אולם במשפט העברי התפתח דיון בתחום חשוב זה כבר משחר ההיסטוריה היהודית. מאמר זה מבקש לסקור התפתחות זו, במיוחד לאור המתרחש במרחב הסייבר בשנים האחרונות.

השילוב של הערפול המובנה הגלום במבצעי סייבר נרחבים עם פוטנציאל הנזק הממשי הטמון בהם, הופך מרחב זה לאידיאלי לפעולה עבור ערב הסעודית ואיראן ותואם את ראייתן האסטרטגית ואת תפיסת הפעלת הכוח שלהן. הסיכון והסיכוי שמציב המרחב הקיברנטי בפני כל אחת משתי המדינות הופכים אותו למפתה, במיוחד כשהדבר נוגע להשקעת משאבים לטווח הארוך. נראה, לפיכך, שמרחב הסייבר צפוי להפוך לזירת התנגשות מרכזית עתידית נוספת עבור ערב הסעודית ואיראן, וזאת לאור מגבלות הכוח הקונבנציונלי שמנעו זאת מהן עד כה.

הספרות המחקרית מתעדת ומנתחת את הדרך בה ארגונים אסלאמיים קיצוניים מנצלים את הטכנולוגיה המודרנית כדי לגייס לשורותיהם אנשים חדשים שעמדותיהם קיצוניות. ניתוח זה של המתרחש מאחורי הקלעים מחמיץ ניתוח לא פחות חשוב של המתרחש בחזיתם, כלומר, כיצד ומדוע מצליחים כלי התעמולה והגיוס הווירטואליים לשכנע אוכלוסיות שלמות בחברה המערבית ומדוע אנשים הופכים לקיצוניים למרות שהם חיים בדמוקרטיות יציבות וחופשיות? מאמר זה משלב מרכיבים של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית (ובמיוחד את המושג "המלחמה הקוגניטיבית הראשונה" שטבע גבי סיבוני) ושל הטכנולוגיה הווירטואלית...

בספטמבר 2017 עדכן האיחוד האירופי את אסטרטגיית ביטחון הסייבר שלו משנת 2013. הגרסה החדשה נועדה לשפר את ההגנה על התשתיות הקריטיות של אירופה ולהעצים את האסרטיביות הדיגיטלית של האיחוד מול אזורים אחרים בעולם. כדי למנוע מצבים שבהם עימותים במרחב הסייבר ייצאו מכלל שליטה, גיבש האיחוד האירופי באוקטובר 2017 את מה שכונה "ארגז כלים לדיפלומטיית סייבר", המגדיר מהם אמצעי הנגד האפשריים שיגבו מחיר מהתוקפים במקרה של מתקפת סייבר חיצונית. מסגרת הפעולה המתוכננת כוללת זימון דיפלומטים וסנקציות מדיניות, כלכליות ופליליות נוספות, לצד תגובות דיגיטליות....

במשך מספר עשורים הייתה מדינת ישראל בין המובילות בייצור, ייצוא והפעלת מל"טים. הדבר הִקנה לה יתרון בתחום הביטחוני והשפיע על יחסיה עם מדינות שונות. בשנים האחרונות מתחולל שינוי משמעותי בתחום זה, במסגרתו הופיעו יצרניות ויצואניות חדשות, כמו סין, איראן ורוסיה, חל שינוי במדיניות הייצוא של ארצות הברית ונעשה שימוש הולך וגובר בטכנולוגיות ובכלים אזרחיים, כמו רחפנים, המוסבים למשימות צבאיות הן על ידי מדינות והן על ידי ארגוני טרור. לשינויים אלה פוטנציאל להשפיע משמעותית על ישראל, הן מבחינה ביטחונית והן מבחינה מסחרית. מאמר זה סוקר את ההתפתחויות...

הדיון ברגולציה פנים־מדינתית של מרחב הסייבר שם את הדגש על הגנת מרחב זה. לעומת זאת, השיח בנושא הסייבר במשפט הבין־לאומי הינו היפוך גמור לכך, וזאת בשלושה מובנים: ראשית, המשפט הבין־לאומי עוסק בהסדרת יחסים בין־מדינתיים; שנית, רגולציה היא פעולת ארגון, פיקוח ואכיפה, שמטרתה היא לכפות באופן חוקי כללי התנהגות מחייבים. הנחת היסוד של הרגולציה היא קיומם של כללי התנהגות כאלה. לעומת זאת, המשפט הבין־לאומי נמצא עדיין בשלב של ניסיון לברר מהם כללי ההתנהגות הקיימים והראויים במרחב הסייבר, כלומר, ניסיון לברר מה מותר ומה אסור לעשות בתחום זה; שלישית, בעוד...

הסייבר הוא התחום שהתקדם בצורה המשמעותית ביותר בצה"ל בעשור האחרון. בתקופה זו הפך הסייבר לנושא מרכזי ולתחום עיסוק נרחב בצה"ל בכל מה שנוגע לפיתוח הידע וליישומו. מרחב הסייבר והרגולציה הקשורה בו הם בעלי חשיבות רבה גם בצה"ל, וזאת בשל מספר סיבות: ראשית, הם נוגעים לשיח הציבורי העוסק בפיתוח הידע ובהסדרת היחסים בין המדינה ובין המערכת הכלכלית בנושא הסייבר הלאומי וחוסנו, ובחיזוק יכולתה של המדינה לקיים המשכיות תפקודית בכל מצבי החירום וגם תחת מתקפות של אויבים ויריבים; שנית, למרחב הסייבר יש חשיבות רבה גם בהקשר הבין־לאומי. מדינת ישראל...

כניסת רע"ם ל"ממשלת השינוי" ביוני 2021 היא אירוע היסטורי חסר תקדים. זוהי הפעם הראשונה מאז 1948 שמוקמת ממשלה בישראל שבה חברה מפלגה ערבית. מה הוביל לאירוע זה? ומה הן משמעויותיו והשלכותיו? כדי להבין את משמעות השינויים בפוליטיקה הערבית הארצית צריך לעמוד על מאפייניה מאז 1996, השנה שבה התחילו לפעול ארבע המפלגות הערביות: חד"ש, בל"ד, תע"ל ורע"ם. כולן דוגלות בהקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל ובהפיכת המדינה מיהודית לדו-לאומית. למרות שהן לא אימצו את מסמכי החזון העתידי, רבים ממנהיגיהן, מפעיליהן ומחבריהן מזדהים עם רוח המסמכים שרואים בישראל מדינה...

הקמת הרשימה המשותפת בינואר 2015, הייתה תולדה של העלאת אחוז החסימה והיא התרחשה רק לאחר שחבריה ניסו את כל הדרכים להימנע מכך. באופן זה נוצרה רשימה רעועה, מורכבת מסתירות פנימיות מהותיות, בראשן הפער הלא ניתן לגישור בין חד''ש על מרכיבה הקומוניסטי-חילוני, לבין התנועה האסלאמית, שמהווה ניגוד קוטבי לה, בעיקר בנושאים חברתיים, כמו מעמד האישה, זכויות ה-להט''ב וכדומה. המוטיבציה שהניעה את רע''ם (התנועה האסלאמית עם שאריות מפלגת מד''ע שהפכו למרכיב שולי בה) לא הייתה רק אידיאולוגית אמונית, אלא גם נבעה מרצון להגיע להגמוניה בציבור הערבי ולדחוק את חד"ש,...

הפוליטיקה הערבית בישראל חווה בשנים האחרונות שינויים מהותיים לכיוון של שותפות בשלטון והשפעה על קבלת החלטות, בעיקר בנוגע להשתלבות אזרחית שוויונית של המיעוט הערבי במדינה. סוגיות כמו חוסר תעסוקה, מצוקת דיור, רמת חינוך ירודה ואלימות ופשיעה עדיין מחלישות את האזרחים הערבים ורווחתם ומשפיעות על החברה הישראלית בכלל. התפנית הפוליטית המשמעותית הראשונה חלה בספטמבר 2019, כאשר המפלגות הערביות שהתאחדו במסגרת הרשימה המשותפת המליצו על הרמטכ״ל לשעבר, בני גנץ, כמועמד הציוני הראשון לראשות הממשלה. המהלך לא הניב את התוצאות הרצויות עבורן עקב העדר שיתוף...

גם לפני הצטרפות מפלגת רע"ם לקואליציה החדשה השתתפו אזרחים ערבים בממשלות ישראל, כולל בתפקידי שרים וסגני שרים, באמצעות חברותם במפלגות ציוניות. על רקע זה, מה התחדש בהשתתפות רע"ם בקואליציה הנוכחית? מה המשמעות על השינוי בדפוסי ההתנהגות הפוליטיים של נציגי החברה היהודית והערבית בפוליטיקה הישראלית? מה הסיכויים והסיכונים הכרוכים בתופעה החדשה? מתן תשובות לשאלות אלה והמשתמע מהן מהווה אתגר ניכר ודורש מחקר רחב החורג מהיקף ומהות מאמר דעה קצר זה. עם זאת, כוונתי כאן לשרטט מספר כיוונים אפשריים בעניין ייחודיות ההשתתפות של רע"ם בקואליציה הממשלתית, על...

עם השתלבות מפלגת רע"ם בקואליציה ממשלתית לראשונה בפוליטיקה הישראלית, עם סדר יום אזרחי, עולות מספר שאלות: האם אכן נפרצה הדרך לשותפות פוליטית יהודית-ערבית בשלטון? אם כן, מה המשמעות מבחינת הטיפול בנושאים הלאומיים והביטחוניים? ואם לא, מה המשמעות מבחינת עתיד מקומם והשתלבותם של הערבים בחברה ובמדינה? אמנם המערכת הפוליטית הערבית נחלשה בבחירות האחרונות לכנסת, בשל יציאת מפלגת רע"ם מהרשימה המשותפת, אחוז ההצבעה הנמוך מאוד והייצוג הערבי בכנסת שירד מ-15 ל-10 מנדטים. אלא שבפועל מתפתחת עתה דינאמיקה של התחזקות הנוכחות והמעורבות של המפלגות הערביות...

הבחירות הקרובות, בפעם הרביעית בשנתיים האחרונות, מעידות יותר מכל על אי היציבות החוקתית והפוליטית בישראל. משבר הקורונה המשולב (הבריאותי, הכלכלי-חברתי והפוליטי), והקושי להתמודד אתו ועם השלכותיו הקשות, החמיר בישראל משלל סיבות, שאולי החשובה ביניהן הינה הפוליטית. המשבר הפוליטי המתמשך ועמו המשבר הממשלי שנחשף בעקבות האתגרים של ההתמודדות עם מגפת הקורונה, מחלישים מאד את מדינת ישראל ואת יכולתה להתמודד עם שורה של בעיות יסוד, שאך הוחרפו עקב הקורונה. כבר עכשיו ברור כי ביסוד הדברים עומדות סוגיות סוציו-פוליטיות בלתי פתורות, ששורשיהן עמוקים ויכולת...

בחירות מרס 2021 עומדות בסימן "הרמת מסך" לגבי תהליכי עומק שמתחוללים בפוליטיקה הערבית ובמערכת היחסים שבין מדינת ישראל לבין המנהיגות הפוליטית הערבית, והחברה הערבית בכללותה. האמירות של חבר הכנסת (רע"מ) עבאס מנסור על נכונות לשתף פעולה עם הימין הפוליטי הישראלי, החיבוק שמעניק ראש הממשלה לחברה הערבית, הודעת הממשלה על התוכנית למאבק בפשיעה, לצד הפיצול ברשימה הערבית המשותפת ואפילו הודעת ההתנצלות של איבתסאם מראענה, מועמדת מפלגת העבודה לכנסת - הם כולם אירועים שבחסות הבחירות הציפו לא רק את ההקשר המצבי של התארגנות החברה הערבית לקראת ההתמודדות...

ב-23 במרץ 2021 תערכנה הבחירות לכנסת ה-24, הרביעיות בתוך שנתיים. מעט יותר ממחצית האזרחים הערבים בישראל מיוצגים בכנסת באמצעות ארבע מפלגות ערביות שהתאחדו לראשונה ב-2015 והקימו את הרשימה המשותפת (השאר נמנעו מהצבעה או הצביעו עבור מפלגות לא ערביות). איחוד זה נתפס כחיוני בציבור הערבי, המהווה חמישית מכלל האוכלוסייה בישראל, לצורך השגת ייצוג אפקטיבי בכנסת. בבחירות לכנסת ה-23 זכתה הרשימה המשותפת ב-15 מנדטים והפכה להיות המפלגה השלישית בגודלה בכנסת. הרשימה המשותפת שברה טאבו כאשר החליטה להמליץ על יו"ר כחול לבן לתפקיד ראש הממשלה, מתוך גישה פרגמטית...

רקע לקראת הבחירות לכנסת העשרים שנערכו במארס 2015 התאחדו, לראשונה, ברשימה המשותפת, ארבע המפלגות המרכזיות בפוליטיקה הערבית: החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש), הרשימה הערבית המאוחדת (רע"מ – המייצגת את הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית בישראל), הברית הלאומית הדמוקרטית (בל"ד), והתנועה הערבית לשינוי (תע"ל). הקמת הרשימה המשותפת הביאה לעלייה בשיעור ההצבעה בקרב הציבור הערבי ולהגדלת הייצוג הערבי בכנסת. שיעור ההצבעה הגיע ל-63.5 אחוזים לאחר עשור של השתתפות נמוכה (56.3 אחוזים בבחירות 2006, 53.4 אחוזים בבחירות 2009, 56.5 אחוזים בבחירות 2013)...

בחודשים האחרונים הפך חה"כ ד"ר מנסור עבאס, יו"ר מפלגת האיחוד הערבי (רע"מ), הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית וסגן יו"ר הכנסת, לאישיות הפוליטית הבולטת ברשימה המשותפת, לאור שיתוף הפעולה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. מהלכים אותם נקט עבאס, דוגמת מניעת ניצחון מפלגות האופוזיציה בהצבעה להקמת ועדת חקירה נגד ראש הממשלה בעניין הצוללות והתבטאויותיו המרמזות על תמיכה בחוק הצרפתי, שימנע את הדחת נתניהו, במקביל להשתתפותו של רוה"מ נתניהו בדיון הפומבי והמתוקשר של וועדת הכנסת למלחמה בפשיעה ובאלימות בראשה הוא עומד, העידו על קשר מתחזק בין השניים. עבאס...

שינויים חברתיים והשפעתם על ההשתתפות הפוליטית של הערבים החברה הערבית בישראל כיום הינה חברה הטרוגנית הנמצאת בתהליכי שינוי מהירים. קיימים בתוכה פערים מעמדיים, חברתיים וכלכליים ניכרים בין קבוצות שונות באזורים השונים. צמח מתוכה מעמד ביניים של אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים, יזמים ועצמאיים, וכן פוליטיקאים ברמה הארצית והמקומית. בני מעמד זה הם הגורמים המובילים בחברה הערבית בכיוון של השתלבות במדינה במישורים החברתיים, התרבותיים ולאחרונה גם הפוליטיים. למעמד הבינוני יש שאיפות וציפיות לרמת חיים גבוהה יותר לעצמו והוא חותר לחולל תמורה כוללת במצבה...

ביום השני של הכנס השנתי הבינלאומי ה-13 של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אשר התקיים באוניברסיטת תל אביב בין 28-30 בינואר 2020, נערך דיון בנושא "הציבור הערבי בישראל - השתלבות מול התבדלות", בהנחיית ד"ר מאיר אלרן, ובהשתתפות ד"ר מוחמד אל-נבארי (יזם חברתי ולשעבר ראש המועצה המקומית חורה בנגב), פרופ' מוחמד עיסאווי (מייסד וראש מכללת אל-קאסמי בבאקה אל-גרביה) וגב' עולא נג'מי-יוסף (מנהלת שותפה של פרויקט קהילות בטוחות של יוזמות קרן אברהם). להלן יוצגו עיקרי הדברים מהמושב ואח"כ התובנות המרכזיות ממנו. עיקרי הדיון בשנים האחרונות ניכרת מגמה...

בחירות אפריל 2019 היוו צומת דרכים חשובה מבחינת החברה הערבית בישראל. באירוע הזה נרשם שיעור ההשתתפות השני הנמוך ביותר של הערבים במשחק הדמוקרטי מאז הקמת המדינה – כ-51 אחוזים (שיעור ההשתתפות הנמוך ביותר נרשם בבחירות 2001 זמן קצר לאחר אירועי אוקטובר 2000). הנתונים האלה היוו בו בזמן בבואה ותוצאה של מספר תהליכי יסוד המתרחשים בזרמי העומק של החברה הערבית בישראל בשנים האחרונות. במוקדם - ניכור כפול אשר מתעצם בהדרגה: מצד אחד - בין הציבור הערבי למוסדות המדינה, בין היתר על רקע אישור 'חוק הלאום' ותיקון קמינץ (בנושא תכנון הבנייה ואכיפתה); ומהצד השני...

הקמת הרשימה המשותפת לקראת הבחירות לכנסת ה-20 הייתה מלכתחילה תוצר של אילוץ. כאשר בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן סיכמו את אחוז החסימה במסגרת חוק המשילות, הם לקחו בחשבון את הישגי המפלגות הערביות בבחירות לכנסת ה-19 ואת האפשרויות לצמצם את הייצוג הערבי בכנסת באופן משמעותי. בבחירות לכנסת ה-19 קיבלו חד"ש 2.99 אחוזים; בל"ד 2.54 אחוזים ו-רעם-תע"ל 3.65 אחוזים. על בסיס תוצאות אלה סביר היה להניח ששתי מפלגות לא יעברו את אחוז החסימה, דבר שיביא להפחתה משמעותית בשיעור ייצוג הערבים בכנסת. ח"כ אחמד טיבי ציין לא אחת שהקמת הרשימה המשותפת הייתה "בזכות...

לקראת הבחירות לכנסת ה-22, ניתן לזהות שישה גורמים עיקריים הפועלים בזירות הפוליטיות והחברתיות הערביות כיום, שיש להם עמדה ישירה בנוגע לבחירות הבאות: קבוצת המחרימים - בראשה עומדים פעילים חברתיים לאומניים, הקוראים להחרמת ההצבעה לבחירות הכנסת תחת כותרת "הקמפיין העממי להחרמת הכנסת הציונית". מרכיב עיקרי בקבוצה זו היא תנועת "בני הכפר", שקיימה כנס ב-12 ביוני 2019, בו קראה להפעלה מחודשת ומואצת של הקמפיין העממי להחרמת הבחירות. המפלגות הערביות מתנגדות לקמפיין ההחרמה. המפלגות הערביות בכנסת - החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש), התנועה הערבית...

הדיונים על מערכת הבחירות האחרונה בחברה הערבית בישראל מתמקדים בתופעת הירידה בשיעור ההצבעה ופוסחים על דיון עמוק יותר בחברה הערבית בנגב, היכן שאחוז ההצבעה היה הנמוך ביותר בישראל. המדובר בחברה אשר נשארה בלי ייצוג בכנסת, אחרי כ-30 שנה של ייצוג בדואי בבית המחוקקים הישראלי. לקראת הבחירות החוזרות בספטמבר השנה, הבנת גורמי העומק לירידה באחוז ההצבעה בחברה הערבית והטיפול בהם מחייב התבוננות תחילה במתרחש בנגב, לפני הבחינה של ריכוזים ערבים אחרים בצפון המדינה. בנגב חיים כיום מעל ל-250,000 בדואים. בבחירות האחרונות היו כ-110,000 בעלי זכות בחירה,...

מועד ב' של מערכת הבחירות הכלליות, שאמור להתקיים בספטמבר הקרוב, מייצר לא מעט התרוצצות במערכת הפוליטית הערבית. התופעה הבולטת בהקשר הזה הוא הניסיון של המפלגות הערביות לשוב ולהתגבש לרשימה משותפת מסוגה התמודדה בבחירות לכנסת ה-20 כחלק מהפקת הלקחים של מועד א' של הבחירות שהתקיימו באפריל. אז פורקה הרשימה המשותפת והמנהיגות הפוליטית הערבית התמודדה בשתי רשימות, שאחת מהן כמעט ולא עברה את מגבלת אחוז החסימה, ובמבט כולל חלה ירידה במשקל הייצוג הערבי בכנסת מ-13 מושבים שגרפה הרשימה המשותפת ל-10 בלבד. אולם, מעבר למאמץ לחבר מחדש את חלקי הפאזל הפוליטי,...

גישת הממשלה כלפי המיעוט הערבי בישראל מאופיינת בדואליות מורכבת: מחד גיסא, הממשלה מקצה תקציבים משמעותיים לקידום הצמיחה הכלכלית והחברתית של האוכלוסייה הערבית, תוך שיתוף פעולה עם מנהיגים ערביים במישור הארצי והמקומי, בתכנון פרויקטים וביישומם בשטח. גישה זו באה לידי ביטוי בהחלטת הממשלה 922 מה-30 בדצמבר 2015 שאישרה תכנית חומש לשנים 2020-2016, בהיקף של כ-9.5 מיליארד שקל והיא משקפת הכרה של מקבלי ההחלטות בחשיבות השילוב הכלכלי של הציבור הערבי בישראל כמנוע צמיחה מרכזי למשק הישראלי; מאידך גיסא, הממשלה והפוליטיקאים הבכירים נוקטים יותר ויותר בגישה...

ביולי 2018 קיבלה הכנסת, באווירה פוליטית שנויה במחלוקת, את חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (להלן: חוק הלאום). ביסוד כינונו הונחה הטענה, כי הגיעה העת לעגן בחקיקת יסוד את אופייה היהודי של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי. זאת, להבדיל, לגישתם, מעיגונן של זכויות אזרחיות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. לטענת יוזמי החוק, אומנם, במסגרת מספר חוקי יסוד, מדינת ישראל הוגדרה, כבר בשנת 1992, כמדינה יהודית ודמוקרטית, אולם באיזון הנכון בין שתי זהויות אלה יש לתת יותר משקל לראשונה. כינונו של חוק הלאום מעורר אפוא שאלות משפטיות, פוליטיות...

באוגוסט 2018 פורסם דו"ח ביקורת מיוחד של משרד מבקר המדינה, בעניין התמודדות משטרת ישראל עם אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית והישובים המעורבים. הדו"ח מפרט את הליקויים והכשלים של משטרת ישראל בהתמודדות מול תופעות פשיעה אלה, ועומד על סיבותיהם. מהמסמך ניתן להתרשם שמשטרת ישראל אינה מצליחה להתמודד עם עבירות אמצעי לחימה (אמל"ח) והשימוש בנשק ביישובים הערביים ולא עולה בידה לרכוש את אמון הציבור הערבי. גם אמצעי התקשורת השונים הצטרפו לביקורת על תפקוד המשטרה, ובסיקור דו"ח המבקר הודגשו כישלונותיה כעיקר הממצאים. אירועי הירי...

בשנים האחרונות מסע הדה-לגיטימציה של ישראל ברחבי העולם הולך וגובר. הקריאות לחרם על מדינת ישראל באות לידי ביטוי כמעט בכל מישור אפשרי במערכת הבינלאומית. מסע הדה-לגיטימציה לא פסח על הספורט בכלל והכדורגל בפרט, תופעה אשר הגיעה לשיא עם המאמצים של התאחדות הכדורגל הפלסטינית, בראשות ג'יבריל רג'וב, להדיח את ישראל מהתאחדות הכדורגל העולמית (פיפ"א) בשנת 2015. לו הייתה מתקבלת החלטה כזו, משמעות הדבר היא שנבחרת ישראל תודר מאירועי ספורט בינלאומיים לרבות המונדיאל, וקבוצות כדורגל ישראליות לא תוכלנה להשתתף במסגרות תחרותיות. נכון להיום מאמצים אלה עלו...

ב-30 באוקטובר התקיימו הבחירות לרשויות המקומיות בישראל ובכלל זה גם במרבית היישובים הערביים. בחינה של מערכת הבחירות ותוצאותיה מבליטה מספר מגמות, ביניהן: א) החולשה היחסית של המפלגות הפוליטיות הארציות, לעומת עוצמת המבנים החמולתיים והעדתיים בכל הקשור לשלטון המקומי; ב) ההיחלשות של מפלגת בל"ד; ג) שיעור השתתפות גבוה במיוחד בבחירות המקומיות לעומת הבחירות לכנסת, דבר המעיד על מעורבות פוליטית מתחזקת; ד) אלימות מילולית ואף פיזית בין מחנות יריבים בחברה הערבית; ה) השימוש ברשתות חברתיות ובעיקר ברשת "פייסבוק" כזירת פעילות מרכזית, לראשונה בתולדות...

בחודש יולי 2018 עבר בכנסת חוק-יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי. בסעיף 4 של החוק ישנה התייחסות למעמד השפה הערבית, ובפועל "שנמוך" מעמדהּ משפה רשמית במדינה לשפה בעלת מעמד מיוחד, שטרם נקבע. השלכות החוק, הן בתחום השפה וכן בסוגיות של שוויון זכויות וחוזקה של הדמוקרטיה הישראלית, טרם התבררו. לצד זאת, המדיניות הכלכלית שמובילה הממשלה מקדמת הזדמנויות למפגש בין ערבים ליהודים: במרחב האקדמי, בשוק העבודה ובמרחב הציבורי. הילדים של היום יהיו אזרחים בחברה שבה ערבים ויהודים יחיו זה לצד זה במרחבים רחבים יותר. לעתיד זה מערכת החינוך חייבת להכין את...

לאחרונה התפרסם דוח מסכם של היחידה לחקר התעסוקה של מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל על תכנית החומש (הקודמת 2016-2012) לקידום הצמיחה והפיתוח הכלכליים של האוכלוסייה הבדואית בנגב (בתקציב מקורי רב-שנתי של 3.26 מיליארד שקל, שני שליש ממנו תקציב תוספתי. לפי גרסה ממשלתית מעודכנת התקציב לא עלה על מיליארד שקל). מדובר בדוח חשוב, מפורט, מנותח בקפידה ומבוסס על כלי מחקר מקצועיים. יש לו תרומה רבה להבנת מצבם הקשה של הבדואים בנגב וללימוד סוגיה מרכזית: באיזו מידה משכילה ממשלת ישראל לקדם את מצב האוכלוסייה הבדואית בנגב באמצעות מנופים כלכליים מערכתיים? המחקר...

בשנים האחרונות עוברת הפוליטיקה הערבית שינוי משמעותי. כמעט מתחת לפני השטח ומבלי שהדברים יקבלו ביטוי מוצהר, מתכנס הזרם המרכזי של המנהיגות הערבית בישראל לאסטרטגיה פוליטית המבוססת על שיתוף פעולה עמוק דווקא עם ממשלות הימין של בנימין נתניהו. אחד הביטויים המפורשים לתהליך הזה הוא השותפות שנוצרה בין ראש הרשימה הערבית המשותפת, אימן עודה, ובין הפקידות הממשלתית במשרד האוצר ובמשרד לשוויון חברתי סביב גיבוש תכנית החומש התקדימית למגזר הערבי, שהתקבלה בדצמבר 2015 כהחלטת ממשלה 922. עודה ואנשיו היוו חלק מתהליך הגיבוש של התוכנית, שעל פי רוב הדעות היא...

מעמד הנשים הערביות בישראל עבר תמורות משמעותיות בעשורים האחרונים, הן בחברה הישראלית הכללית והן בתוך החברה הערבית עצמה. אמנם הנשים הערביות עדיין לא זוכות לייצוג הולם במערכות ובתחומים שונים בישראל (כגון אקדמיה, רפואה, מערכת המשפט, משרדי ממשלה והמערכת הפוליטית הארצית), גם אם הייצוג שלהן מצוי במגמת עלייה מתמדת. כאשר בוחנים את ייצוגן של הנשים הערביות בשלטון המקומי, בתוך החברה הערבית עצמה, מגלים תמונה עגומה במיוחד. החברה הערבית בישראל הדירה בעבר וממשיכה להדיר נשים מתהליכי קבלת החלטות ועיצוב מדיניות מתוך תפישה מסורתית שמדובר בתחום גברי, שאין...

במאי האחרון, פרסמה עמותת יוזמות קרן אברהם את "מדד הביטחון האישי", שהציג תמונת מצב של האלימות, הביטחון האישי והשיטור ביישובים הערביים בשנת 2017. זהו הדו"ח הראשון בסדרת דו"חות שנתיים שמתוכננים לעקוב אחר העמדות של האזרחים הערבים בסוגיות של שיטור ואלימות, עבודת המשטרה בקרב האוכלוסייה הערבית ויישום החלטת הממשלה 1402 להגברת הביטחון האישי במגזר הערבי שנתקבלה ב-10 באפריל 2016. בשנים האחרונות מסתמנת עלייה תלולה בשיעורי הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. דומה שהתופעה הגיעה לכדי מגפה. בשנת 2017 קופחו חייהם של 70 אזרחים ערבים בנסיבות של פשיעה,...

מנתונים מעודכנים עולה תמונה מחרידה בחריפותה: 45 אחוזים מגלל מקרי הרצח בישראל מתבצעים בחברה הערבית. 42 אחוזים מהתקיפות החמורות בישראל מתבצעות על ידי ובתוך החברה הערבית. 65 אחוזים מהנשים שנרצחו על ידי בני זוגן בישראל הן מהחברה הערבית. לא מפליא הוא שנתונים קשים אלה טורדים מאוד גם את שלוותם של האזרחים הערבים בישראל, שביטחונם האישי נמצא ברמת סיכון גבוהה. על פי סקרים מעודכנים, בעיית הפשיעה בקרב הערבים בישראל היא הנושא המטריד ביותר את האזרחים הערבים כאן. עם זאת, היא מציגה שאלות קשות לכל החברה הישראלית. על מנת לדון בתופעה זו הקדיש המכון...

המחלוקות בקרב החברה הערבית בישראל סביב מלחמת האזרחים בסוריה אינן חדשות, אך מידי פעם, עקב אירועים חריגים בסוריה, הן מתעוררות שוב. ניתן להבחין בין שתי עמדות מנוגדות: אחת תומכת במשטר אסד, השנייה מתנגדת ומגנה. תומכי אסד בקרב הערבים בישראל מציגים את פעילותו כמאבק נגד מזימה רב-לאומית, בהובלת ארצות הברית ומדינות המפרץ ותורכיה, המיועדת להריסה וחלוקה של סוריה. ההצלחה של אסד והישרדות המשטר מתקבלים כבסיס לסיום המלחמה. את הקו הזה מובילה מפלגת חד"ש, ובעיקר חברי מק"י (המפלגה הקומוניסטית הישראלית) שהם חלק דומיננטי במפלגה. תמונות הזוועה בסוריה...

שבעה עשורים לאחר הקמתה של מדינת ישראל, וכמיעוט של יותר מעשרים אחוזים מכלל החברה הישראלית, הערבים אזרחי המדינה עודם מגששים את דרכם הפוליטית והחברתית בצל מציאות מורכבת ומרובת פנים. המיעוט הערבי שנשאר בישראל אחרי 1948 עבר תחנות מגוונות לצידה ובצלה של מדינת ישראל, החל ממיעוט שנמצא תחת ממשל צבאי עד 1966, עבור באירועים מכוננים, דוגמת יום האדמה בשנת 1976, וכלה במצבו הנוכחי, אשר דורש השתלבות עם החברה הישראלית, כלכלית וחברתית. דמויות רבות של מנהיגים צמחו בקרב הערבים אזרחי מדינת ישראל, דוגמת הפוליטיקאי והסופר המנוח אמיל חביבי, ראש עיריית נצרת...

המחקר על "מדד יחסי ערבים-יהודים", שעורך פרופ' סמי סמוחה מדי שנה, זוכה לעניין רב בציבור הישראלי. זהו אחד המדדים ארוכי הטווח במדעי החברה, שמאגר הידע שלו קיים מאמצע שנות השבעים של המאה העשרים. חלק משאלות הסקר של היום נשאלו כבר ב-1976. בכך המחקר שופך אור, בעקביות, על מערכת היחסים בין ערבים ליהודים במשך יותר מארבעה עשורים. השוואה בין ממצאי סקר המדד הנוכחי לבין סקרי דעת קהל שערכו בנפרד המכון הישראלי לדמוקרטיה והמכון למחקרי ביטחון הלאומי, מצביעה על ממצאים ומגמות דומים ברוב הסוגיות. המדד השנתי האחרון על יחסי ערבים-יהודים בישראל, שמתייחס...

בדצמבר 2015 אושרה תכנית חומש לחברה הערבית בהחלטת ממשלה מספר 922, לשנים 2020-2016, בהיקף של כ-9.5 מיליארד שקל. התכנית גובשה מתוך הכרה של מקבלי ההחלטות בחשיבות השילוב הכלכלי של החברה הערבית בישראל כמנוע צמיחה מרכזי למשק הישראלי. אחד המרכיבים החשובים בתכנית (סעיף 7) הוא נושא הדיור והתכנון בחברה הערבית, שהינו מהנושאים הרגישים ביותר המשפיעים על היחסים בין החברה הערבית לבין המדינה, מראשית הקמתה ועד ימינו. עיתוי הפעלת תכנית החומש הצטלב עם יישום רפורמה מקיפה בתחום התכנון והבנייה שנועדה להקל על אזרחי המדינה על ידי פישוט הליכים ואישור תכניות....

פיגוע הירי שהתרחש ב-14 ביולי 2017 בהר הבית, בו שלושה צעירים ערבים-ישראלים מאום אל-פחם הרגו ביריות שני שוטרים ממוצא דרוזי בשער הסליחות הסתמן כאירוע קשה במיוחד. אירוע שאתגר את מערכת היחסים הרגישה בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית ושגרר התפתחויות נוספות שיצרו גם משבר נמשך בין  ישראל לבין ירדן והרשות הפלסטינית. לאחר הפיגוע הוחלט על הצבת גלאי מתכות בכניסה להר הבית – החלטה (ששונתה לאחר זמן קצר) שעוררה גל מחאה בקרב האזרחים הערבים בישראל והפלסטינים בגדה המערבית במהלכו נהרגו שלושה פלסטינים על ידי כוחות הביטחון. בערב אותו יום נרצחו...

יומיים אחרי שנכנס (2 יולי 2017) לכלא גלבוע כדי לרצות תקופת מאסר בת שנתיים שנגזרה עליו לאחר שהבריח לאסירים ביטחוניים מכשירים סלולאריים תקף חבר הכנסת לשעבר באסל גטאס בחריפות את אימן עודה ראש הרשימה הערבית המשותפת. הדברים הופיעו במאמר שפרסם באתר "ערב 48" שבו האשים את עודה על היותו חסר גאווה עצמית, משתף פעולה עם השלטונות וכזה שהתנהלותו תוביל לסיום דרכה של הרשימה המשותפת כמסגרת פוליטית המייצגת את הציבור הערבי בישראל. ברקע של התקפה זו עומד חוסר הגיבוי של הרשימה המשותפת ושל ראשה במהלך העמדתו לדין והרשעתו של מי שהיה עד לא מכבר חבר הכנסת מטעם...

האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל מאסה במצב הקיים ומתחילה להפנות אצבע מאשימה כלפי ההנהגה שלה: "אנחנו רוצים הישגים... אנחנו רוצים שירותים... אנחנו רוצים פתרונות לבעיות העוני, האלימות, הדיור", ועוד ועוד. חלקים אף משמיעים ביקורת יותר חריפה, בדרישה שיפסיקו לעבוד עליהם בסיסמאות לאומניות ובהאשמת הממשלה והמשטרה בכל דבר, וכי גם למנהיגים הערביים יש תפקיד ביציאה מהמשברים שבו הסקטור הערבי שרוי. לטענתם, המנהיגים לא לוחצים מספיק על הממשלה, לא מפעילים קשרים מול משרדי הממשלה השונים, מסרבים להיפגש עם מנהיגים ציוניים ממלכתיים שבאים לבקר ביישובים הערביים...

"היית סמל ומופת לנציג של משטרה לאומית. שוטר מוסלמי מסור, אשר אוכף את החוק במקצועיות, במסירות וללא משוא פנים" מפכ"ל המשטרה רנ"צ רוני אלשיך בהספד לרס"מ סנד זמירו ז"ל, מקלנסווה, שנהרג בתאונת דרכים בדרכו לעבודתו במשטרה. הספד זה, לכאורה רגיל לאוזני אזרח יהודי, מגלם בתוכו, מבחינת האזרח הערבי, את מהותו של השסע בין המשטרה והחברה הערבית. המילים "משטרה לאומית" ו"שוטר מוסלמי" נאמרו מטעם המפכ"ל במטרה להעביר מסר ברור באשר לאתוס המכונן של המשטרה המכתיב את פעילותה בחברה הערבית, על מנת לחדד את המחלוקות האמתיות בבסיס שסע זה. זו אכן הטענה המרכזית של...

נתונים שפרסמה לאחרונה התאחדות התעשיינים בצפון מצביעים על מחסור משמעותי בכוח אדם מיומן במפעלים באזור זה. זאת, על אף שהיקף האבטלה במחוז הצפון גבוה יותר מאשר במרכז הארץ ועומד על כ-8%. הבדיקה שערכו בהתאחדות התעשיינים מצביעה על כך שכ-80% מבעלי החברות בצפון סובלים מהיעדר כוח אדם מיומן בענפי התעשייה השונים ובעיקר טכנאים, הנדסאים ומפעילי מכונות. על רקע העובדה שלמעלה ממחצית מאוכלוסיית הצפון מורכבת מערבים, שהצעירים שבהם מתקשים למצוא עבודה, נתונים אלו מציגים נראה כשל במדיניות התעסוקה. במחקר שערכתי עם ד"ר סאמי מיעארי מצאנו כי למעלה משליש...

אמצעי התקשורת במדינת ישראל הציגו את האזרחים הערבים בצורה שלילית או הדירו את ייצוגם כלל במשך שנים רבות. מצב זה השפיע לרעה על מרקם היחסים בין יהודים לערבים במדינה. כדי להתמודד עם מציאות זו יזמו עמותת  "סיכוי" ומגזין "העין השביעית" את פרויקט מדד הייצוג. פרויקט זה, שהושק במרץ 2016, נולד מתוך הבנה כי לתקשורת ההמונים יש השפעה דרמטית על מערכת היחסים של האזרחים היהודים והערבים בישראל: תקשורת ההמונים מעצבת את האופן בו האוכלוסיות היהודית והערבית תופסות אחת את השנייה ואף הופכת לגורם משמעותי שיכול לייצר הסלמה או לתרום ליצירת חברה משותפת...

אמל ג'מאל / החברה האזרחית הערבית בישראל – אליטות חדשות, הון חברתי ותודעה אופוזיציונית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת קו אדום, תל אביב, 2017, 311 עמ'. רוב המחקרים אודות החברה הערבית-הפלסטינית בישראל נכתבו בידי אנשי אקדמיה (רובם יהודים ומקצתם ערבים), מתוך מבט על חברה זו כקרבן של מדיניות האפליה וההדחקה מצד מוסדות המדינה. כחסיד של תפיסת ה- structure agency, מציג פרופ' אמל ג'מאל בספרו את החברה הערבית בישראל כ"סוכנת" שחותרת לחולל שינוי במצבה ופועלת בתוך "מבנה", מדינת ישראל, המגדיר את אפשרויות הפעולה שלה. ג'מאל מעלה על נס את הישגיה של החברה...

מאמר זה מבקש להציג ולנתח כמה מן האתגרים הבסיסיים שעמם התמודד המודיעין האסטרטגי של ישראל בלבנון בתקופה שלאחר נסיגת צה"ל מדרום לבנון במאי 2000 ולדון בלקחים שניתן להפיק מכך. כדי להציג את האתגרים בראייה רחבה יותר עוסק המאמר גם בתקופה שלפני הנסיגה מלבנון. האתגרים שיידונו הם: היחסים בין המודיעין לקברניט, היכולת והכוונה של היריב, ההתרעה וההפתעה. בשל קוצר היריעה לא יידונו במאמר אתגרים חשובים אחרים, כמו הכנת מטרות לתקיפה, הכנת מודיעין קרבי לכוחות הלוחמים וכיסוי איסופי. יש להדגיש כי אין בכוונת המאמר לבחון את ההצלחה או הכישלון של המודיעין,...

מאז שנותיה הראשונות של ישראל מתלבטת הנהגת המדינה בנושא השליטה בגופי המודיעין הממלכתיים, חלוקת האחריות ביניהם והזיקה ביניהם לבין ראש הממשלה. עקב שורה של כישלונות של קהילת המודיעין, עמדה זו במרכז עיסוקן של כמה ועדות שבדקו את תפקודה. מאמר זה יתמקד בשלוש ועדות בולטות שבחנו את קהילת המודיעין והן: ועדת ידין-שרף בשנת 1963, ועדת אגרנט ב-1974 והוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק ב-2003, מטעם ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בראשות יובל שטייניץ (להלן: שלוש הוועדות). שלוש הוועדות הוקמו בהקשר של ליקויים בהערכת המודיעין הלאומית. תפקוד...

פרויקטים חשאיים לפיתוח נשק גרעיני הם מן הסודות הכמוסים ביותר של מדינות. בו-בזמן הם אתגרים גדולים לשירותי מודיעין, העושים כל שביכולתם כדי לחשוף את הפרויקטים האלה מוקדם ככל האפשר – לפני שיגיעו המדינות המפתחות להישגים משמעותיים. השיטות שבהן משתמשים שירותי המודיעין לגילוי פרויקטים גרעיניים וללימוד מאפייניהם רבות ומגוונות. על השיטות הקלאסיות – מודיעין אנושי, תצלומים והאזנות – נוספות שיטות ייחודיות לתחום הגרעיני. אחד האמצעים החשובים שבהם משתמשים שירותי מודיעין לחשיפת פיתוחי נשק גרעיני הוא חלק ממודיעין מדידות וחתימות...

יש אמנם מתח מובנה בין רלוונטיות לאובייקטיביות, אבל המודיעין חייב לקיים את שתיהן בעת ובעונה אחת ולפתח כלים ותכונות שיאפשרו לו לא להתפשר על אף אחת מהן. גם על מקבלי החלטות מוטלת החובה לוודא שהם מאפשרים למודיעין להיות רלוונטי, ואין הם דורשים ממנו עקב כך להיות פחות אובייקטיבי.

ארגון מודיעין טוב, הממלא את ייעודו המקצועי, חייב בראש ובראשונה לענות על השאלות הנכונות. מי ישאל אותן? מאמר זה מציע מסלול מעשי, נוסף על הדפוסים הקיימים כיום של יחסי מודיעין-קברניט בישראל, שבאמצעותו ניתן יהיה ליזום פעילות מודיעין תכליתית, ללוות את מימושה ולהעריך בעין בוחנת את תוצאותיה. הדגם המוצע מבוסס על גוף ייחודי הקיים במערכת האמריקנית, ומסייע לנשיא ולצמרת הממשל להפעיל באורח אפקטיבי את קהילת המודיעין – הוועדה המייעצת לנשיא (בנושאי) מודיעין חוץ (President’s Foreign Intelligence Advisory Board, או בראשי תיבות – PFIAB....

במאמר זה מוצגות גישות שונות במחקר האקדמי לניתוח מרחוק של מנהיג פוליטי. ניתוח כזה מאפשר ליצור דיוקן פסיכולוגי של מנהיגים יריבים כנדבך משלים להערכת מודיעין. במוקד המאמר מוצגת מתודולוגיה לבניית דיוקן פסיכולוגי של מנהיג יריב, ובחלקו האחרון מובאות דוגמאות לדיוקנים פסיכולוגיים של מנהיגים שהעסיקו את קהילת המודיעין של ישראל.

מאז ימי קדם חכך האדם בדעתו אם קיימת מחזוריות כלשהי שבה מלחמות פורצות. הספרות העוסקת במחזורים מסוג זה רבה מלהכילה כאן. אינני מאמין שאנו מבינים לעומקם את המשמעויות שבמחזוריות הזאת. לכל היותר אנחנו מתחילים לזהותה. מי שניסו לזהות דפוסים חוזרים בהיסטוריה הצבאית של אומות מתקשים בעצמם להאמין שאפשר לחזות בעזרת המחזוריות שהם מגלים את המלחמות הבאות. בכל מקרה הם מתקשים לזהות את הסיבות שיגרמו לפריצתן או מי יהיו המנצחים או המפסידים בהן. לכל היותר הם מציעים דפוסים המעוררים השתאות. להלן כמה דוגמאות היכולות לזעזע את האדם הרציונאלי ביותר. הדוגמאות...