פרסומים

קידום ופיתוח של תשתיות בינה מלאכותית הם מהלכים רצויים ומבורכים בזכות הפוטנציאל שיש בהם לפתיחת הדלתות בפני עולם חדש ומופלא של יכולות סייבר חיוביות. אולם, לפוטנציאל זה יש גם צד אפל, ההולך ומתפתח בימים אלה. מדינות כמו סין משווקות באגרסיביות טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות למדינות בכל רחבי העולם, ובמיוחד לבעלות בריתה במזרח התיכון ובצפון אפריקה, באפריקה שמדרום לסהרה ובאמריקה הלטינית. לא מדובר רק ברצון של סין להיות שותפה פעילה בכלכלה העולמית או לסייע בפיתוח תשתיות הסייבר של מדינות מתפתחות; סין גם מפיצה את הטכנולוגיות שלה בתחומי הצנזורה, הדיסאינפורמציה ועיצוב דעת הקהל — טכנולוגיות שיודעות לספק הגנה למשטרים ולפגוע באקטיביזם הדמוקרטי של ההמונים. במקום לראות בכוח הסייבר הזדמנות לעידן חדש של פתיחות וחילופי מידע, סין רואה את כוחו האמיתי ביכולתו לשמש כלי לשמירה על הביטחון הלאומי ועל אינטרסים פוליטיים בזירה הפנימית. מעניינים במיוחד המחקרים הרבים שחוזים כי סין תדביק את ארצות הברית בתחום הבינה המלאכותית, ולאחר מכן אף תעקוף אותה כמדינה המובילה בעולם בתחום זה, דבר הצפוי לקרות עד שנת 2030 . השאלה היא אם פירוש הדבר הוא שינוי הפרדיגמה של פוטנציאל הבינה המלאכותית – מסייבר משכין שלום לסייבר קולוניאליסטי.