פרסומים

ההגבלות שהוטלו לאחרונה על חברת Anthropic – ובהן הנחיית הממשל האמריקאי להגביל את הגישה למודלים מסוימים עבור משתמשים וגורמים מחוץ לארצות הברית מטעמי ביטחון לאומי[1] – מהוות נקודת ציון משמעותית בהתפתחות מערכת היחסים בין טכנולוגיה, ביטחון לאומי ומדיניות חוץ. אם בעשור האחרון התמקד הדיון הקשור בריבונות דיגיטלית בשאלות של פרטיות, מיקום נתונים, רגולציה ותשתיות ענן, הרי שהאירועים האחרונים מצביעים על מעבר לשלב חדש, שבו עצם הגישה ליכולות בינה מלאכותית מתקדמות הופכת לנכס אסטרטגי. במציאות זו, לא זו בלבד שנתונים או שבבים הופכים מושא למדיניות ממשלתית, אלא גם המודלים עצמם. במאמר זה נטען כי פרשת Anthropic אינה אירוע נקודתי אלא ביטוי למגמה רחבה יותר, שבמסגרתה בינה מלאכותית הופכת רכיב מרכזי בעוצמה הלאומית. כתוצאה מכך, גישה למודלים מתקדמים עשויה להפוך בעתיד לכלי מדיניות, מנגנון השפעה גיאופוליטי ואמצעי לקידום אינטרסים אסטרטגיים. עבור ישראל, התפתחות זו מחייבת בחינה מחודשת של תפיסת הריבונות הטכנולוגית ושל מדיניותה בתחומי הבינה המלאכותית, המחשוב והתשתיות, כמו גם של תפיסת הביטחון במבט נרחב. [1]  ההנחיה שהועברה לAnthropic- ב-12 ביוני על ידי ממשל טראמפ חייבה את החברה להפסיק את הגישה למודליFable 5  ו- Mythos 5 עבור כלל האזרחים הזרים, לרבות עובדים זרים של החברה, משתמשים מחוץ לארצות הברית ולקוחות בינלאומיים. לפי הדיווחים, ניתנה לחברה התראה קצרה מאוד ליישום ההנחיה, תוך איום בסנקציות אזרחיות ופליליות במקרה של אי-ציות. בשלב מאוחר יותר, הוענקה הקלה מוגבלת שאפשרה שימוש ב- Mythos 5 עבור מספר מצומצם של ארגוני תשתיות קריטיות בארצות הברית, אך Fable 5 נותר מוגבל.

רחפנים מתוצרת סינית מציבים בפני ישראל שורת אתגרים ביטחוניים, טכנולוגיים וגיאופוליטיים – כיצד על ישראל לפעול כדי להקטין את הסיכון הנובע מהמצב הנוכחי?

במאמר זה אנו דנים באופן כללי בעקרונות הפעולה של מחשב קוונטי, ומתמקדים במחשב קוונטי שהקיוביטים שלו מבוססים על התקן לא-לינארי משולב של על-מוליכים וצומת ג'וזפסון. בהמשך המאמר נפרט בקצרה בדבר מספר שימושים למחשבים מסוג זה והשלכותיהם על החוסן הלאומי ועל ביטחון מדינת ישראל.