"שורטי", הבלוג של המכון למחקרי ביטחון לאומי, מציין שנה להקמתו. "שורטי" הוקם כדי להוות במה לשיתוף רעיונות ותובנות בנושאי ביטחון לאומי, במטרה לחשוף את עבודת המכון בפורמט תמציתי וממוקד.

לרגל חגיגות השנה לבלוג, נרתמו חוקרים וכותבים אורחים לפרויקט מיוחד ובו הם התבקשו לנתח הזדמנויות העומדות לפתחה של מדינת ישראל בעת הזו. על רקע שיח המאופיין בזיהוי ואפיון איומים, יש חשיבות לאיתור הזדמנויות שעשויות לשפר היבטים מהותיים בביטחונה הלאומי של ישראל ולתרום למאזנה האסטרטגי.

אנו שמחים לארח את ח"כ יאיר לפיד וח"כ קסניה סבטלובה, שלצד חוקרי המכון תרמו לפרסום זה.

קריאה מהנה.

על עתיד התעשיות הביטחוניות / לירן ענתבי

מבחנה הגדול של המדיניות הרגולטורית יהיה בעיצוב מרחב בו לא תהווה חסם, אלא תדע לשמר את מגמת החדשנות ואת הצמיחה הכלכלית והטכנולוגית המאפיינים כיום את תעשיית הסייבר הישראלית.

הקשר בין הבחירות בארצות הברית להסדר בסוריה / ח"כ יאיר לפיד

שני נושאים שאינם נראים קשורים זה לזה, יכולים להפוך להזדמנות למדינת ישראל: הראשון הוא שנת הבחירות בארצות הברית. השני הוא כישלון השיחות בז׳נבה, שנועדו להשיג הסדר בסוריה.

אם מחברים את שני הנושאים נכון, יכולה ישראל לבקש מארה״ב מכתב נשיאותי, המכיר בעובדה ש״בכל עתיד נראה לעין״ אין שום סיכוי להסדר שכולל את החזרת רמת הגולן למדינה שפעם נהגנו לכנות ״סוריה״.

עם מכתב כזה תוכל ישראל לפנות לאיחוד האירופי ולדרוש להסיר מרמת הגולן את סימון המוצרים, כמו גם את ההגדרה הטכנית כ״שטחים כבושים״. אחרי הכל אין ברמת הגולן אפילו פלסטיני אחד, ואין אף אחד שחושב שעלינו להעבירה לידי ג׳בהת א־נוסרה או דאע״ש.

בעבודה דיפלומטית נכונה (שצריכה היתה להיעשות מזמן), אפשר להפריד את הדיון ברמת הגולן מן הדיון ביהודה ושומרון. אני מתנגד נחרצות גם לסימון המוצרים ביהודה ושומרון, אבל זהו קרב מורכב וארוך יותר, וצריך לנתק בין שני הנושאים.

מרגע שהקהילה הבינלאומית תכיר בהפרדה, אפשר יהיה להשיק תוכנית לאומית לפיתוח רמת הגולן שתזניק קדימה את העסקים הקטנים, תוציא מכרז לרכבת מהירה בקו חיפה-קרית-שמונה-קצרין (במקום הרכבת המיותרת לגמרי לאילת), תכפיל את האוכלוסייה היהודית ברמת הגולן בעשור הקרוב ותביא לתנופת פיתוח ותיירות שתשנה את פני האזור ותנציח את שליטתנו ברמה באופן שאין עליו עוררין.

מה חסר כדי שזה יקרה? ממשלה שיודעת איך לנהל את היחסים עם ארה״ב תהיה התחלה טובה.

הדור הדיגיטלי / אורית פרלוב

אחת התופעות אשר חשף השבר המזרח-תיכוני ב-2011 היא דור צעיר מאוד, אקטיבי ודיגיטלי. במזרח התיכון חיים כ-350 מיליון ערבים, כ-60% מהם צעירים מתחת לגיל 30. למעלה מ-40% מהצעירים הערבים המשכילים מובטלים.

המערכות הציבוריות והפרטיות במדינות הערביות אינן מייצרות שווקי עבודה מספקים ומתאימים לצרכים ולכישורים של "הדור הדיגיטלי". הרוב המוחלט של הצעירים בגילאים 30-15 אינו מעוניין יותר בעבודות המסורתיות, אלא היה רוצה לעבוד בתעשיות הטכנולוגיות המתקדמות. בהיעדר אפשרויות אלה נפלטים הצעירים לרחובות, לכיכרות ולקבוצות הווטסאפ בחיפוש אחר משמעות ועשייה.

מתוך תסכול וייאוש עובר דור זה תהליך רדיקליזציה, כאשר הדרשנים הדתיים והארגונים האסלאמיים הקיצוניים רואים בצעירים מוכשרים ומיואשים אלה פוטנציאל גיוס לטרור. חלקם אכן פונה לטרור ממשי, וחלקם מתגייס למערך המדיה והלוחמה הדיגיטלי של הארגונים.

על מנת לשנות מגמה מסוכנת זו ולהפכה להזדמנות, על המדינות ללמוד מתאגידי הענק גוגל ואפל, אשר הבינו את גודל הפוטנציאל הטמון בדור הדיגיטלי ומעסיקים באופן עצמאי "צבא" של יועצים ויועצות בגילאים 20-15 בתהליכי הפיתוח: מבניית אפליקציות חדשות וכתיבת תוכן, דרך תהליך הניסוי ועד הסקת המסקנות.

קיים היום צורך מידי ביצירת שוק דיגיטלי עבור הצעירים והצעירות במזרח התיכון, אשר יאפשר להם עשייה משמעותית ומתאימה לכישוריהם, ובמקביל יביא להתייעלות המערכות הבירוקרטיות. צריכה להינתן עדיפות לאומית לבניית שוק עבודה דיגיטלי עבור מיליוני צעירים מיואשים. שוק זה יהווה מזור להרבה מתחלואי האזור, ואף יסייע להעביר את המדינות והמערכות הציבוריות תהליכי מודרניזציה והתייעלות.

עין לסין צופיה: פוטנציאל ההזדמנויות ממזרח / אסף אוריון

בהערכת מצב הביטחון הלאומי בישראל מככבים שחקנים מזרח תיכוניים, כמו גם המעצמות המסורתיות, ארה"ב, רוסיה ומדינות אירופיות. מנגד, נדיר למצוא אזכור לסין בהקשר זה, מכמה סיבות: המזרח התיכון איננו אזור עניין מרכזי של סין; מדיניותה וכלי השפעתה המסורתיים נבדלים משל מעצמות המערב, ומבכרים מעורבות כלכלית וניטרליות מדינית על פני עוצמה צבאית ונקיטת צדדים; ובעיקר, הרגלי החשיבה של קהילת ההערכה בישראל אינם כוללים את סין כמרכיב משמעותי בשיקוליהם המסורתיים.

נראה שהגיעה עת שינוי. המזרח התיכון  עובר משבר חברתי, כלכלי ותשתיתי חמור. מנגד, כלכלת סין צמחה במהירות, נהנית מעודפי הון וייצור, ומבקשת שווקים להשקעות ולסחורות מוגמרות, כמו גם חומרי גלם. לסין יכולת מוכחת בהקמת תשתיות, ומעמד מקובל בקרב רבות מארצות המזרח התיכון. בשנים האחרונות גם חותרת סין למתאם בין האינטרסים הכלכליים שלה בעולם לבין עוצמותיה המדיניות והצבאיות, והשיקה מיזמים שאפתניים, כגון "חגורה ודרך", לפיתוח תשתיות תחבורה וייצור. בין היתר משקיעה סין בתשתיות ובחדשנות בשוק בישראל, ובמקביל מגבירה את פעילותה במדינות אחרות באזור.

בתנאים אלה נכון לישראל לבחון את שילוב הפוטנציאל הסיני בקידום יעדיה: גיוון שווקים ומשענות מדיניות, ובעיקר מיצוי משאבי סין להקמת תשתיות ולפיתוח כלכלה בישראל, ביהודה ושומרון ובעזה, לתועלת כל הצדדים. השקעתה של סין בכלכלת ישראל ובנמליה אף מגלמת פוטנציאל לריסון אויבים שיבקשו לפגוע בהן, ובכך תתרום לייצוב בטחוני ולהפחתת סיכונים.