שורטי של גליה לינדנשטראוס

ב-25 לספטמבר יתקיים משאל עם בצפון עיראק על סוגיית הכרזת עצמאות כורדית. השאלה שעליה יתבקשו התושבים לענות היא האם אתם תומכים בכך שהחבל הכורדי והאזורים הכורדים מחוצה לו יהפכו למדינה עצמאית. על נשיא חבל כורדיסטן של עיראק (KRI), מסעוד ברזאני, הופעלו לחצים רבים בתוך עיראק ומחוצה לה כדי לדחות את משאל העם, לפחות עד לאחר הבחירות לפרלמנט העיראקי באביב 2018. הכורדים מצדם טענו שלא הוצגו בפניהם תמריצים מספקים כדי לדחות את קיום המשאל, ולכן הוא יתקיים כמתוכנן ב-25 לספטמבר. המשאל יתקיים גם בחבלים המוגדרים בחוקה העיראקית כנתונים במחלוקת - לאור תהליך הערביזציה שעברו בזמן שלטון הבעת' - כדוגמת כירכוכ. The official logo for the YES campaign. Approved by the referendum committee today....

משחקי קופסא הם בילוי חווייתי שלעתים מקנה כישורים בעלי ערך חינוכי. אך יותר מכך, הם אמצעי בעזרתו ניתן להבין תופעות בחברה. משחקים כוללים פעמים רבות סמלים, ערכים, וקודים התנהגותיים. למעשה, הם מהווים סוג של סוכן חברות באמצעותם מועברים ערכים מדור לדור. יש בכוחם של משחקים לספר סיפור ולבנות נרטיב. לעיתים משחק קופסא, כמו ספר או הצגה, הוא כלי שבאמצעותו חברה זוכרת את העבר, חושבת על ההווה ומסתכלת על עתידה. המחקר בתחום מבליט את הפוטנציאל הגלום במשחקים ככלי מתווך עבור הפרטים והקהילה שדרכו הם מגדירים את תפיסת עולמם, או לחילופין מוצאים בהם מפלט ממציאות בעייתית ושוחקת. בחנוכה 2016 הושק על-ידי חברת קודקוד, המגדירה את עצמה כחברה המובילה בישראל בפיתוח משחקי קופסא, "מונופול ירושלים". הבחירה להוציא לשוק את...

 בחודשים האחרונים מתרבות הידיעות על כך שטורקיה שוקלת לרכוש מהחברה הממשלתית הרוסית רוסטק סוללות הגנה נגד טילים מסוג S-400. חלק מהפרסומים אף גורסים ששתי המדינות הגיעו להסכמות ראשונות בנידון. עסקה כזו, אם וכאשר תתממש, תהיה לנקודת ציון ביחסי שתי המדינות ותהיה בעלת משמעות גם עבור שחקניות נוספות בעלות עניין בקהילה הבינלאומית. טורקיה אינה מחזיקה במערכות הגנה מפני טילים. בפעמים בהן הייתה זקוקה למערכות כאלו, היא פנתה לבעלות בריתה בנאט"ו אשר סייעו לה והציבו אותן בשטחה. ב-2013  זכתה חברה ממשלתית סינית במכרז שהוציאו הטורקים, אך בעקבות לחצים מצד ארצות הברית לא נחתמה בסופו של דבר העסקה. כיום הצורך הטורקי ביכולות הללו נתפס כמשמעותי יותר על רקע ההתקדמות האיראנית בתוכנית הטילים שלה, שמגבירה את הרצון...

המשבר החריף שפרץ בין טורקיה והולנד, שכבר קיבל את השם "משבר הצבעונים" (tulip crisis, בין היתר לאחר ששר החוץ הטורקי, מבלוט צ'בושואלו, התבטא שהעובדה שההולנדים קיבלו מהעות'מאנים צבעונים לא הפכה אותם ל'גברים') מהווה המשך ישיר למתיחות בין אנקרה ומדינות אירופיות נוספות סביב קיומן של עצרות הקשורות למשאל העם בטורקיה, המתוכנן ל-16 לאפריל. ב-20144 מומשה לראשונה הזכות לטורקים המתגוררים מחוץ למדינה להצביע, ומאז, קיומה של אפשרות זו מעודדת פוליטיקאים טורקים לקיים עצרות במדינות שונות באירופה (זאת, על אף שזה אסור על פי החוק הטורקי). בהולנד יש כ-400,000 טורקים, רובם בעלי זכות בחירה במדינת מוצאם. נכון לעכשיו נראה שבתמונה הגדולה לקראת משאל העם בטורקיה על השינויים בחוקה, מחנה ה"כן" ומחנה ה"לא" שקולים...

באביב הקרוב יתקיים משאל עם בטורקיה על כ-18 שינויים בחוקה, שאישורם יסלול את הדרך לשינוי שיטת הממשל במדינה משיטה פרלמנטרית לשיטה נשיאותית. השינויים הם בעלי משמעות רחבה, והמערכת השלטונית החדשה שתיווצר - בהיעדר מעשי של איזונים ובלמים מספקים בין הרשויות – תרחיק את טורקיה מהמודל הרווח במדינות מפותחות ותקרב אותה לקיום מערכת אוטוריטרית. השינויים המוצעים קובעים, בין היתר, שהחל מ-2019 הנשיא והפרלמנט ייבחרו באותו מועד; תפקיד ראש הממשלה יבוטל והנשיא יוכל למנות סגני נשיא ושרים ללא אישור הפרלמנט; הנשיא יורשה להיות ראש מפלגה פוליטית (בניגוד למצב כיום לפיו הוא אמור להיות א-מפלגתי); הנשיא יוכל להורות על פיזור הפרלמנט (אם כי ייאלץ באותה עת גם להתפטר); ומספר חברי הפרלמנט יגדל ל-600 (מ-550 כיום). אם...

רצח שגריר רוסיה באנקרה נחת בהפתעה על רוסיה, שניכר כי היא נתונה במבוכה, ועד כה מגיבה על האירוע באיפוק. בשלב הנוכחי פורסם שהנושא נמצא בשלבי חקירה. יותר מהכל ניתן לקבוע שהרצח, המהווה תקדים מאז הקמת הרפובליקה הטורקית, הוא בראש ובראשונה מחדל ביטחוני חריג בחומרתו. הנחת העבודה היא שכל שגריר באשר הוא, כסמל של מדינתו, הוא יעד מועדף לפיגוע, אך ככל הידוע היחידים באנקרה שזוכים לאבטחה צמודה הם השגריר הישראלי והשגריר האמריקאי. עד לפרסום ממצאי החקירה, אפשר להעלות שתי אפשרויות עיקריות ביחס למניע לרצח: (א) פגיעה ביחסי רוסיה-טורקיה, נוכח ההתקרבות המחודשת ושתוף הפעולה בסוריה. אפשרי שלמתנקש היה גם עניין בטרפוד שיתוף הפעולה הרוסי-טורקי-איראני המתהווה בדרך לעיצוב הסדר עתידי בסוריה; (ב) פגיעה ברוסיה על רקע...

תוצאות משאל העם שנערך בבריטניה ב-23 ביוני סביב סוגיית המשך החברות של בריטניה באיחוד האירופי עוררו גלי הדף במערכת הבינלאומית. ניתוחים רבים מוקדשים לשאלה כיצד הצליחו תומכי קמפיין 'היציאה' (ברקזיט – Brexit) לזכות ברוב הקולות במשאל העם. במסגרת ניתוחים אלו יש מקום להקדיש תשומת לב לחלקה (הפסיבי) של טורקיה בקמפיין 'היציאה', ובפרט למסגור של תומכי 'היציאה' את טורקיה כמעוררת פחד בקמפיין שניהלו. תומכי קמפיין 'היציאה' הציגו כעובדה מוגמרת את צירופה של טורקיה לאיחוד האירופי. החששות של הציבור הבריטי מאפשרות של "פלישה של מהגרים טורקים" נוצלו כדרך לחזק את התמיכה ביציאה מהאיחוד. תומכי קמפיין 'היציאה' השתמשו במשבר הפליטים כעדות לכך שחברותה של בריטניה באיחוד גורמת לממלכה לאבד שליטה על כמות המהגרים שמגיעה...

ב-19 ביוני שלחה ישראל שלושה מטוסי כיבוי אש לסיוע בכיבוי השריפה הגדולה באזור פאפוס, אחת השריפות הגדולות ביותר בהיסטוריה של הרפובליקה של קפריסין. היה בצעד זה משום 'החזרת טובה' על הסיוע שנתנו יוון וקפריסין בכיבוי השריפה הגדולה בכרמל בדצמבר 2010, כמו גם ביטוי להידוק היחסים בין ישראל לקפריסין בשנים האחרונות. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו אמר בהקשר זה: "לפני כמה שנים, בשריפת הכרמל הגדולה, פניתי לנשיא קפריסין, הוא היה הראשון שפניתי אליו, - ואחר כך לראש ממשלת יוון, שישלחו מטוסי כיבוי. היה להם מטוס כיבוי אחד, הם הוציאו אותו מהמחסנים והם שלחו אותו הנה...אמש הוריתי לשלוח שלושה מטוסי כיבוי שלנו... זה חלק מהסדר אזורי שעשינו יחד עם קפריסין ויוון כדי לסייע במצבי חירום. אני שמח שעולה בידינו לתת את הסיוע...

ירידתו מהבמה של ראש ממשלת טורקיה, אחמט דוואטולו מהווה סיום של תקופה. דוואטולו מילא תפקיד מרכזי בממשלות שהובילה מפלגת הצדק והפיתוח: בין השנים 2003-2009 כיהן כיועץ בכיר לענייני חוץ של מי שהיה אז ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, בין השנים 2009-2014 כשר חוץ, ומאז 2014 כראש ממשלת טורקיה. דוואטולו, שקודם כניסתו לפוליטיקה היה בעל קריירה אקדמית מצליחה, הכניס רעיונות נועזים (מבקריו יאמרו יומרניים) למדיניות החוץ הטורקית, שביטאו רצון למימוש מדיניות חוץ אקטיבית ויוזמת, וזאת בניגוד למדיניות הפסיבית והמגיבה שהייתה אופיינית לטורקיה במהלך המלחמה הקרה ובשנים שאחריה. יש שקראו לו אף קיסינג'ר הטורקי, אחרים טענו שזו הגזמה. בכל מקרה, עד לפרוץ הטלטלה הערבית ב-2011 נראה היה שדוואטולו פעל לפי משנה סדורה, שתכליתה...

"שורטי", הבלוג של המכון למחקרי ביטחון לאומי, מציין שנה להקמתו. "שורטי" הוקם כדי להוות במה לשיתוף רעיונות ותובנות בנושאי ביטחון לאומי, במטרה לחשוף את עבודת המכון בפורמט תמציתי וממוקד. לרגל חגיגות השנה לבלוג, נרתמו חוקרים וכותבים אורחים לפרויקט מיוחד ובו הם התבקשו לנתח הזדמנויות העומדות לפתחה של מדינת ישראל בעת הזו. על רקע שיח המאופיין בזיהוי ואפיון איומים, יש חשיבות לאיתור הזדמנויות שעשויות לשפר היבטים מהותיים בביטחונה הלאומי של ישראל ולתרום למאזנה האסטרטגי. אנו שמחים לארח את ח"כ יאיר לפיד וח"כ קסניה סבטלובה, שלצד חוקרי המכון תרמו לפרסום זה. קריאה מהנה. תקופת מעבר(ים): ההזדמנות של ישראל להחזיר את היוזמה לידיה / קובי מיכאל בעת האחרונה מתהווה ציר בין המצרים לרשות...