פרסומים

מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", עמדה הרשות הפלסטינית בפני משבר פיסקלי ומוסדי חריף שהוביל להערכות רבות לגבי קריסתה הקרובה, אך נכון ליולי 2026 היא מוסיפה לתפקד ולספק שירותים בסיסיים. הישרדות הרשות, חרף הפגיעה הדרמטית בהכנסותיה מכספי הסילוקין והפסקת העבודה של פועלים פלסטיניים בישראל, מתאפשרת הודות לעלייה משמעותית בסיוע חיצוני ובמנגנוני מימון חלופיים, הממחישים כי היא נתפסת כגורם בעל חשיבות אסטרטגית בינלאומית – מעין ישות ש"חשובה מכדי לקרוס" בעיני מדינות האיחוד האירופי ושחקנים נוספים.

כשנה וחצי לאחר נפילת משטר אסד, מתמודדת סוריה עם פרדוקס עמוק: בזירת החוץ, הממשלה בהובלת אחמד א־שרע רשמה הישגים דיפלומטיים משמעותיים: הכרה אזורית ובינלאומית גוברת וגל התחייבויות להשקעות מצד מדינות המפרץ, טורקיה, ארצות הברית ואירופה. בזירת הפנים, לעומת זאת, התמונה עגומה יותר: סוריה סובלת ממתחים אתניים, איומים ביטחוניים, מחלוקות אידיאולוגיות ומשבר כלכלי חריף שהופך למקור לחץ חברתי-פוליטי מרכזי על הממשלה החדשה. פרדוקס זה מתבטא גם בכל הנוגע לתהליך השיקום. מחד, סוריה נמצאת בנקודת הזנק ייחודית: היא מיצבה עצמה מחדש באזור, ומבחינה גיאופוליטית...

המערכה מול איראן גלשה לחזית הכלכלית, כשבמוקד ניסיונותיה של טהראן לפגוע בשוק האנרגיה העולמי כדי לאלץ את ארצות הברית לסיים את הלחימה. עם זאת, ניתוח מצב השוק מגלה תמונה מפתיעה: בעוד הכלכלה העולמית מפגינה חוסן ויכולה להכיל את עליית המחירים בטווח הקצר, נקודת התורפה האמיתית נמצאת במקום אחר. בעלות בריתה של ארצות הברית במפרץ עלולות להיאלץ לעצור את הפקת הנפט והגז עקב התמלאות מאגרי האחסון. ייתכן כי הלחץ המרכזי לעצירת המלחמה לא יגיע מיבואניות האנרגיה במערב או באסיה, אלא דווקא מיצואניות האנרגיה במזרח התיכון.

הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל מהווה זה עשרות שנים נדבך מרכזי ביחסים האסטרטגיים בין שתי המדינות, וכן רכיב יסוד בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל. מעבר להיקפו הכספי, הסיוע משמש עוגן מוסדי, פוליטי וסמלי לברית בין ירושלים לוושינגטון, ומגלם את מחויבותה של ארצות הברית לשימור יתרונה הצבאי האיכותי של ישראל בסביבה אזורית מאתגרת. ההסכם הרב־שנתי הנוכחי (2028-2019) שנחתם בשנת 2016, מעמיד את היקף הסיוע על 3.8 מיליארד דולר בשנה, מתוכם 3.3 מיליארד דולר בסיוע חוץ ישיר ואילו 500 מיליון בשנה בסיוע משרד ההגנה למימון פיתוח משותף של מערכות הגנה נגד...

למרות שכלכלת ישראל מציגה עמידות מרשימה ביחס לאירוע כמלחמת ״חרבות ברזל״, יש למלחמה מחירים כלכליים מצטברים מדאיגים מאד. בשנתיים האחרונות נרשמו ירידה ניכרת בצמיחה כלכלית ובתוצר לנפש, צמצום ההכנסה הפנויה של האזרחים ועלייה חדה ביחס החוב-תוצר. הימשכות המלחמה ברצועת עזה ובנוסף כיבוש העיר עזה יוסיפו עלויות עצומות לתקציב המדינה, שעלולות לערער את יציבות המשק ולהביא את מדינת ישראל לעוד עשור כלכלי אבוד. בנוסף לעלויות הישירות, סביר שהימשכות המלחמה תגרום לעלויות עקיפות, ביניהן הטלת סנקציות וחרמות על מדינת ישראל. ויתר על כן, בשנת 2024 כבר ניכר...

מאמר זה סוקר ומנתח את המגמות בסחר בין ישראל וסין בשנת 2024, כשברקע מלחמת חרבות ברזל ומלחמת הסחר. שלוש התפתחויות בולטות בסחר לעומת שנת 2023: המגמה הראשונה היא עלייה של כ-20 אחוזים בייבוא מסין מ-2023 לאחר ירידה של 18 אחוזים מ-2022. ישראל ממשיכה לייבא יותר סחורות מסין מאשר מכל מדינה אחרת, ובשנת 2024 כשמינית (15 אחוזים) מכלל הסחורות המיובאות יובאו מסין; המגמה השנייה היא המשך הירידה בייצוא לסין: בשנת 2024 הייצוא לסין היה הנמוך ביותר מאז שנת 2014, והגדיל את הגרעון המסחרי מולה, שלראשונה עלה על 10 מיליארד דולר; המגמה השלישית היא עלייה...

הסיכונים לכלכלת ישראל עלו בשבועות האחרונים ועימם גם הסבירות למשבר פיננסי בישראל. כל זאת כתוצאה משלושה אירועים שהתרחשו במקביל: סיומה של הפסקת האש בעזה והחזרה ללחימה, אישור תקציב מדינה בעייתי לשנת 2025, ואי-היציבות הפוליטית שבאה לידי ביטוי בפיטורי שומרי הסף וחזרתה של המהפכה המשפטית. כל אלו מעלים סימני שאלה רבים בנוגע לאחריות הפיסקאלית של ממשלת ישראל בכלל ובנוגע למימון המלחמה בפרט.  

תקציב המדינה לשנת 2025 בהיקף של 607 מיליארד ש״ח אושר על ידי הממשלה ביום שישי ה-1 בנובמבר לאחר חילוקי דעות וויכוחים בקרב חברי הקואליציה. מטרתה המוצהרת של הממשלה הייתה להציג תקציב אשר יאפשר מחד גיסא לתמוך בצרכיה הביטחוניים הגדלים של המדינה ובאוכלוסיות שנפגעו מהמלחמה, ומאידך גיסא להקטין את הגרעון ולעודד צמיחה במשק. בפועל, נראה כי התקציב שאושר אמור לספק את המעטפת הכלכלית לצרכים הביטחוניים של ישראל, אך ספק רב האם הוא נותן מענה לצרכים הכלכליים הרחבים של המדינה. חוסר הנכונות לקיצוץ משמעותי בכספים הקואליציוניים ובסגירת משרדים ממשלתיים,...

מפרספקטיבה של שנה יש מקום לחזור ולהעריך את האלטרנטיבות האסטרטגיות העקרוניות שעמדו בפני ישראל במהלך המלחמה ואת ההשקפות השונות שניצבו במרכז הוויכוח המקצועי, הדעות באולפנים, והדיון הציבורי. במוקד המאמר בחינה חוזרת, במבחן הזמן, של אלטרנטיבות בולטות וקווי הפעולה המדיניים והאסטרטגים שהיו בלב הוויכוח ביחס למלחמה, כיווניה, והמשכה במהלך השנה שמאז פריצתה.

זירת הים האדום ממקדת תשומת לב גוברת על רקע מתקפות החות'ים והפגיעה שהסבו לחופש השיט העולמי בכלל ולמדינת ישראל בפרט. זאת בנוסף להשפעתם על זירה זו של סכסוכים מתעצמים נוספים, שישראל אינה מעורבת בהם במישרין, בסודאן ובסומליה. התעצמות הקונפליקטים במרחב זה מחדדת את ההכרה שרק באמצעות שיתוף פעולה רב-צדדי, אזורי ובינלאומי, ניתן יהיה להתמודד עם האתגרים הרלוונטיים לזירת הים האדום. שיתוף פעולה ביטחוני ובמקביל גם בתחומים "רכים", בין ישראל למדינות וארגונים באזור, הוא מסד לקידום אינטרסים ארוכי-טווח בכח ובפועל של כל הצדדים.

בחודש העשירי למלחמת חרבות ברזל, ישראל נמצאת בצומת דרכים הן בהיבט המשך הלחימה ברצועת עזה והן בהיבט המערכה הרחבה יותר, מול איראן ו"ציר ההתנגדות", המעורבים ישירות בלחימה. לכל החלטה לגבי העתיד יהיו כמובן השלכות כלכליות משמעותיות וזאת במצב התחלתי שהגירעון הצפוי לשנת 2024 יעלה במידה ניכרת על התחזית שבבסיס תקציב המדינה הנוכחי, ולנוכח השפעת המלחמה על הוצאות הביטחון, הצמיחה במשק, ההשקעות הזרות בישראל, דירוג האשראי שלה ושאר פרמטרים קריטיים של החוסן הכלכלי. במאמר זה נבחנים שלושה תרחישים: המשך המצב הקיים; הסלמה בזירה הצפונית; הסדרה על...

כלי השפעה כלכליים הם אמצעי פעולה אסטרטגיים בארגז הכלים של קובעי המדיניות בעולם. ממאבק האיתנים בין המעצמות הגלובליות, דרך התחרות על ההשפעה האזורית במזרח התיכון ועד למלחמת "חרבות ברזל" – הכלי הכלכלי נשלף ראשון, ולעיתים גם אחרון. מאמר זה יתאר את האופי של כלי ההשפעה הכלכליים, יבחן מקרי בוחן אחדים מהעת הנוכחית וידון במשמעויות לישראל. בין היתר, נטען כי נוכח עליית קרנו של הכלי הכלכלי בעולם, והאיום הגאו־כלכלי על ישראל עצמה בפרוט מאז פרוץ המלחמה בעזה, ישראל לא יכולה להישאר אדישה. עליה לפתח אסטרטגיה גאו־כלכלית מקיפה שמביאה...