פרסומים

מאמר זה סוקר ומנתח את המגמות בסחר בין ישראל וסין בשנת 2024, כשברקע מלחמת חרבות ברזל ומלחמת הסחר. שלוש התפתחויות בולטות בסחר לעומת שנת 2023: המגמה הראשונה היא עלייה של כ-20 אחוזים בייבוא מסין מ-2023 לאחר ירידה של 18 אחוזים מ-2022. ישראל ממשיכה לייבא יותר סחורות מסין מאשר מכל מדינה אחרת, ובשנת 2024 כשמינית (15 אחוזים) מכלל הסחורות המיובאות יובאו מסין; המגמה השנייה היא המשך הירידה בייצוא לסין: בשנת 2024 הייצוא לסין היה הנמוך ביותר מאז שנת 2014, והגדיל את הגרעון המסחרי מולה, שלראשונה עלה על 10 מיליארד דולר; המגמה השלישית היא עלייה...

הסיכונים לכלכלת ישראל עלו בשבועות האחרונים ועימם גם הסבירות למשבר פיננסי בישראל. כל זאת כתוצאה משלושה אירועים שהתרחשו במקביל: סיומה של הפסקת האש בעזה והחזרה ללחימה, אישור תקציב מדינה בעייתי לשנת 2025, ואי-היציבות הפוליטית שבאה לידי ביטוי בפיטורי שומרי הסף וחזרתה של המהפכה המשפטית. כל אלו מעלים סימני שאלה רבים בנוגע לאחריות הפיסקאלית של ממשלת ישראל בכלל ובנוגע למימון המלחמה בפרט.  

תקציב המדינה לשנת 2025 בהיקף של 607 מיליארד ש״ח אושר על ידי הממשלה ביום שישי ה-1 בנובמבר לאחר חילוקי דעות וויכוחים בקרב חברי הקואליציה. מטרתה המוצהרת של הממשלה הייתה להציג תקציב אשר יאפשר מחד גיסא לתמוך בצרכיה הביטחוניים הגדלים של המדינה ובאוכלוסיות שנפגעו מהמלחמה, ומאידך גיסא להקטין את הגרעון ולעודד צמיחה במשק. בפועל, נראה כי התקציב שאושר אמור לספק את המעטפת הכלכלית לצרכים הביטחוניים של ישראל, אך ספק רב האם הוא נותן מענה לצרכים הכלכליים הרחבים של המדינה. חוסר הנכונות לקיצוץ משמעותי בכספים הקואליציוניים ובסגירת משרדים ממשלתיים,...

מפרספקטיבה של שנה יש מקום לחזור ולהעריך את האלטרנטיבות האסטרטגיות העקרוניות שעמדו בפני ישראל במהלך המלחמה ואת ההשקפות השונות שניצבו במרכז הוויכוח המקצועי, הדעות באולפנים, והדיון הציבורי. במוקד המאמר בחינה חוזרת, במבחן הזמן, של אלטרנטיבות בולטות וקווי הפעולה המדיניים והאסטרטגים שהיו בלב הוויכוח ביחס למלחמה, כיווניה, והמשכה במהלך השנה שמאז פריצתה.

זירת הים האדום ממקדת תשומת לב גוברת על רקע מתקפות החות'ים והפגיעה שהסבו לחופש השיט העולמי בכלל ולמדינת ישראל בפרט. זאת בנוסף להשפעתם על זירה זו של סכסוכים מתעצמים נוספים, שישראל אינה מעורבת בהם במישרין, בסודאן ובסומליה. התעצמות הקונפליקטים במרחב זה מחדדת את ההכרה שרק באמצעות שיתוף פעולה רב-צדדי, אזורי ובינלאומי, ניתן יהיה להתמודד עם האתגרים הרלוונטיים לזירת הים האדום. שיתוף פעולה ביטחוני ובמקביל גם בתחומים "רכים", בין ישראל למדינות וארגונים באזור, הוא מסד לקידום אינטרסים ארוכי-טווח בכח ובפועל של כל הצדדים.

בחודש העשירי למלחמת חרבות ברזל, ישראל נמצאת בצומת דרכים הן בהיבט המשך הלחימה ברצועת עזה והן בהיבט המערכה הרחבה יותר, מול איראן ו"ציר ההתנגדות", המעורבים ישירות בלחימה. לכל החלטה לגבי העתיד יהיו כמובן השלכות כלכליות משמעותיות וזאת במצב התחלתי שהגירעון הצפוי לשנת 2024 יעלה במידה ניכרת על התחזית שבבסיס תקציב המדינה הנוכחי, ולנוכח השפעת המלחמה על הוצאות הביטחון, הצמיחה במשק, ההשקעות הזרות בישראל, דירוג האשראי שלה ושאר פרמטרים קריטיים של החוסן הכלכלי. במאמר זה נבחנים שלושה תרחישים: המשך המצב הקיים; הסלמה בזירה הצפונית; הסדרה על...

כלי השפעה כלכליים הם אמצעי פעולה אסטרטגיים בארגז הכלים של קובעי המדיניות בעולם. ממאבק האיתנים בין המעצמות הגלובליות, דרך התחרות על ההשפעה האזורית במזרח התיכון ועד למלחמת "חרבות ברזל" – הכלי הכלכלי נשלף ראשון, ולעיתים גם אחרון. מאמר זה יתאר את האופי של כלי ההשפעה הכלכליים, יבחן מקרי בוחן אחדים מהעת הנוכחית וידון במשמעויות לישראל. בין היתר, נטען כי נוכח עליית קרנו של הכלי הכלכלי בעולם, והאיום הגאו־כלכלי על ישראל עצמה בפרוט מאז פרוץ המלחמה בעזה, ישראל לא יכולה להישאר אדישה. עליה לפתח אסטרטגיה גאו־כלכלית מקיפה שמביאה...

מלחמת רוסיה – אוקראינה, הנמשכת כבר קרוב לשנתיים וחצי, היא אירוע מכונן, ולא רק משום עצימותה ומשך הזמן שלה, שלא היו כמוהם באירופה מאז מלחמת העולם השנייה. באים בה לידי ביטוי המאבק על ההגמוניה הגלובלית, עוצמתם הגוברת של גורמים לא-מדינתיים ובינלאומיים, והתפתחותם של כלים חדשים, צבאיים ולא-צבאיים, באמצעותם מבקשים הצדדים להכריע את המערכה. למלחמה באוקראינה יש השפעה של ממש גם על ישראל, שנקטה ביחס למלחמה עמדה מהססת ומתחמקת. היא השפיעה על התנהלותן של מדינות באזורנו, על התהוותו של "ציר ההתנגדות" נגד ישראל, ועל עליית מעמדם של מוסדות...

מאז היוודע בסוף מארס תוצאות הבחירות המקומיות שנערכו בטורקיה והתבוסות שנחלה מפלגת הצדק והפיתוח בין היתר בערים המרכזיות, נקטה טורקיה שורת צעדים חריפים נגד ישראל בהקשר המלחמה ברצועת עזה. חלק מצעדים אלו מהווים חריגה מדפוסי מדיניות קודמים של אנקרה, כולל אלה שננקטו במהלך מבצעים שניהלה ישראל ברצועה בעבר ואשר גם הם היו רקע להתדרדרות ביחסים בין המדינות. חריגה זו מצריכה הסתכלות מחדש על היחסים הבילטראליים והיערכות לשינוי בהנחות יסוד ומוסכמות לגבי סבירותם של תרחישים קיצוניים בין טורקיה לישראל. כן מעלה חריגה זו שאלות לגבי מקומה של טורקיה במאזנים...

מלחמת חרבות ברזל מאתגרת את מדינת ישראל לא רק מהפן הביטחוני אלא גם מבחינת חוסנה של החברה ועמידותה של הכלכלה. תקציב הביטחון ב-2024 כבר גדל יותר מפי שניים לעומת רמתו ערב המלחמה ועוד היד נטויה, שכן המאמץ המלחמתי חייב גיוס מילואים מסיבי לתקופה ארוכה, והלחימה בעצימות גבוהה כרוכה בשימוש אינטנסיבי בכלים ובחימושים יקרים. השאלה המכרעת היא מה יהיה המתווה של ההוצאה הביטחונית לאחר המלחמה – האם מדינת ישראל תשכיל לאזן לאורך זמן בין הצרכים הביטחוניים לאזרחיים או חלילה תלקה שוב ב"סינדרום מלחמת יום הכיפורים", אשר הביא לגידול עצום בתקציב...