הניסיון המצטבר של מדינות ערב לקדם ביטחון קולקטיבי חושף פער מתמשך בין ריבוי הבריתות, הקואליציות והארגונים המשותפים לבין עומק המחויבות הביטחונית שהם מייצרים. מדינות האזור נכונות להצהיר על סולידריות, אך נכונותן לפעול למען שותפותיהן ולשאת במחיר הכרוך בכך מותנית במידת החפיפה בתפיסות האיום, בזיקה לאינטרס הלאומי הפרטיקולרי ובעלות הפעולה. המלחמה האזורית הנוכחית המחישה זאת היטב: גם כאשר כל שש מדינות המפרץ הותקפו בידי איראן, ההתחייבות להגנה קולקטיבית לא תורגמה לשיתוף פעולה צבאי ממשי, שלא לומר לתגובה משותפת. ממצא נוסף הוא ריבוי מסגרות מדיניות...
מדינות המפרץ הערביות השקיעו לאורך שנים סכומי כסף גבוהים ברכש מערכות נשק רבות ומתקדמות. ואולם, העימותים האחרונים מול איראן ושלוחיה ממחישים את הקושי לתרגם השקעה זו ליכולת מבצעית עצמאית ומתמשכת. מקור הפער במגבלות כוח אדם, פיצול ארגוני, שילוביות חלקית ותלות ביכולות ובתמיכה חיצוניות, וכן בעובדה שהרכש הביטחוני משרת גם מטרות אחרות – מדיניות, מעמדיות ומשטריות. הפער מוחרף בשל א-סימטריה מובנית מול איראן ושלוחיה: אלה יכולים להפעיל טילים, כטב"מים וכוחות מבוזרים וזולים יחסית מול מערכות הגנה ופלטפורמות יקרות, ולכפות מלחמת התשה שבה יתרונן...
מפה אינטראקטיבית זו עוקבת אחר ההתפתחויות בלחימה בתימן החל מיולי 2026. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומבוססת על מודיעין ממקורות גלויים (OSINT), הכוללים תיעוד חזותי שעבר אימות גיאוגרפי, צילומי לוויין, הצהרות של גורמים רשמיים ושל שחקנים שאינם מדינתיים, וכן דיווחים של כלי תקשורת אזוריים ובינלאומיים. מטרתה היא להמחיש ולמפות את הפעילות הצבאית ואת קווי החזית לאורך זמן.
בעוד תשומת הלב העולמית ממוקדת בחודשים האחרונים בהורמוז, המערכה על צוואר הבקבוק השני בחצי האי ערב, באב אל-מנדב, מסלימה במהירות. התעצמות המלחמה בתימן והגברת האיום החות'י על השיט בים האדום אינן עוד זירה נפרדת, אלא חזית נוספת במלחמה האזורית עם איראן. ערב הסעודית מצויה בשעת משבר ובמצוקה אסטרטגית חריגה: הורמוז משובש ממזרח, צינור מזרח–מערב נפגע, החות'ים תוקפים בשטחה והנתיב החלופי דרך הים האדום מאוים. יכולתה להגן על שטחה ולהבטיח את ייצוא הנפט שלה נתונה אפוא ללחץ מכמה כיוונים בעת ובעונה אחת. המשבר הוא מבחן למערך הבריתות החדש שבנתה ריאד,...
המלחמה מול איראן המחישה כי מצר הורמוז הוא נקודת תורפה לא רק לייצוא האנרגיה אלא לחיבורן של כלכלות המפרץ לעולם. החלופות הקיימות הוכיחו את ערכן אך גם את מגבלותיהן: הסטת הנפט הסעודי לינבוע הגדילה את החשיפה לבאב אל-מנדב, הנמצא תחת מצור ח'ותי; פוג'יירה מספקת מענה חלקי בלבד; ולייצוא ה-LNG הקטרי אין כיום חלופה. לכן היעד אינו להחליף את הורמוז, אלא ליצור ארכיטקטורה של יתירות – רשת צינורות, נמלים ומסדרונות שתאפשר להכיל את חסימתו. במסגרת זו ראוי לבחון הנחת צינור ממזרח ערב הסעודית דרך עומאן לים הערבי, שיעקוף את הורמוז ואת באב אל-מנדב ויפנה...
הסכם מכה שנחתם בין ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן ב-7 באוגוסט כולל סעיף הגנה הדדית ומחבר בין שלוש מדינות מוסלמיות מרכזיות. ההסכם מעורר דאגה בישראל ובמדינות נוספות, בהן יוון והודו, אך ישימותו כברית צבאית הדוקה מוטלת בספק בגלל שונות במפות האיומים, תחרות על ההנהגה הסונית ויחסים מורכבים של טורקיה ופקיסטן עם איראן. הנשק הגרעיני הפקיסטני מעניק לברית משקל הרתעתי אך לא מטרייה אוטומטית. מאמר זה בוחן את משמעות הברית בארבעה תרחישים: המשך המצב הקיים, הצהרות הרתעתיות בלבד, העמקת שיתוף הפעולה הצבאי והרחבת הברית למדינות נוספות ובהן מצרים. על ישראל...
ערב הסעודית מעוניינת לדבוק בדטאנט מול איראן, תוך התמודדות נחושה יותר עם שלוחיה של הרפובליקה האסלאמית. בעוד שהיא מקפידה לקיים ערוצי דיאלוג עם טהראן, היא מגלה בשבועות האחרונים נכונות להפעיל כוח צבאי נגד החות'ים בתימן והמיליציות הפרו־איראניות בעיראק, ואף השיקה יוזמה ביטחונית אזורית להגנה על נתיבי השיט בים האדום. אולם, הניסיון ההיסטורי מלמד שאסרטיביות צבאית סעודית, שממנה ניסתה הממלכה להימנע בשנים האחרונות, לא רק שאינה מבטיחה הכרעה מול שלוחיה של איראן, אלא עלולה לחשוף את ריאד להסלמה נוספת ולמחירים ביטחוניים, מדיניים וכלכליים כבדים.
החל ממסעו הדרמטי של אנואר אל-סאדאת לירושלים ב-1977 ועד ההכרזה המפתיעה על הסכמי אברהם ב-2020, משטרים ערביים שפנו לשלום עם ישראל ניצבו בפני אתגר קשה – מתן לגיטימיות ציבורית למדיניות מהפכנית השנויה במחלוקת עמוקה.
דרך ניתוח של אלפי פסקי הלכה, דרשות, חיבורים הלכתיים, ראיונות, מאמרים פובליציסטיים, שירים ובולי דואר, הספר בוחן את המערכות הרעיוניות שניהלו ההנהגות הפוליטיות והדתיות של מצרים, ירדן ואיחוד האמירויות במטרה להקנות הכשר דתי-אסלאמי להסכמי השלום והנורמליזציה עם ישראל.
ממצאי המחקר מדגימים כי אנשי דת גוזרים ממקורות האסלאם פרשנויות...
הסכם הגרעין שנחתם בין ארצות הברית לערב הסעודית מסמן תפנית במדיניות הגרעין האמריקאית וטומן בחובו השלכות רחבות על ארכיטקטורת הביטחון האזורית. לאחר שנים שבהן התנתה וושינגטון כל שיתוף פעולה גרעיני בוויתור על יכולות במעגל הדלק, היא מאמצת כעת גישה גמישה יותר המבקשת לנהל את סיכוני התפוצה במקום למנוע אותם לחלוטין. בכך, ההסכם יוצר תקדים משמעותי ומעלה שאלות לגבי עתיד משטר ה-NPT והאפשרות למרוץ גרעיני אזורי. מבחינת ישראל, מדובר בדילמה אסטרטגית. מחד גיסא, ההסכם מחזק את מעמדה של ארצות הברית במפרץ, מצמצם את השפעתן של סין ורוסיה ומשמר מנופי השפעה...
מפה אינטראקטיבית זו מתעדת את תקיפותיה של איראן ושלוחותיה ברחבי המזרח התיכון, לצד תקיפותיה של ארצות הברית, החל מאפריל 2026. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומבוססת על מודיעין ממקורות גלויים (OSINT), תיעוד חזותי, הצהרות רשמיות ודיווחים בתקשורת. מטרת הפרויקט היא לספק תמונת מצב נגישה, מבוססת-נתונים ועדכנית של העימות ככל שהוא מתפתח.
ערב הסעודית נמצאת בעיצומה של מהפכה כלכלית חסרת תקדים, שבמסגרתה היא מבקשת למצב את עצמה כמעצמה טכנולוגית וכלכלית אזורית. בד בבד, המזרח התיכון כולו נתון בתהליך עיצובו מחדש של מאזן הכוחות וההסדרים האזוריים, תהליך שלוקחות בו חלק מדינות המבקשות לבסס סדר אזורי שיתאפיין בשיתוף פעולה ויציבות – ארצות הברית והמדינות הסוניות הפרגמטיות – ירדן, מצרים, איחוד האמירויות, בחריין וערב הסעודית. נושא זה לא ירד לחלוטין מסדר היום של ההנהגה הסעודית, אף על פי שמלחמת ׳חרבות ברזל׳ בלמה את התקדמות תהליך הנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית, שהייתה כבר בשלביה...
עשור לאחר השקתו, חזון 2030 עודנו מהווה מסגרת מעצבת לשינוי הפוליטי-כלכלי שעוברת ערב הסעודית תחת יורש העצר מוחמד בן סלמאן. אף שהיוזמה הביאה לשינויים חברתיים משמעותיים, הישגיה הכלכליים מעורבים, והממלכה ממשיכה להסתמך במידה רבה על הכנסות מנפט. המלחמה האחרונה עם איראן מסבכת עוד יותר את הפרויקט, שכן היא תיאלץ את ריאד להפנות משאבים לביטחון ולניהול סיכונים, ובמקביל עלולה לפגוע עוד באמון המשקיעים. כתוצאה מכך, חזון 2030 צפוי להיכנס לשלב חדש שיעוצב פחות באמצעות מגה-פרויקטים שאפתניים ויותר על-ידי הסתגלות אסטרטגית לחוסר יציבות אזורי. לפיכך, סביר...
