פרסומים

הגברת המעורבות של מדינות המפרץ באפריקה מביאה לידי ביטוי שאיפה לבסס מוקדי כוח והשפעה בזירה הגלובלית, תוך ניצול חלון ההזדמנויות שנפתח בעקבות הפחתה מסוימת במעורבות האמריקאית ביבשת. לצד שיתופי פעולה נקודתיים, התחרות המחריפה בין ערב הסעודית, איחוד האמירויות וקטר על השפעה באפריקה יוצרת חיכוכים, בין היתר בסודן וקרן אפריקה, ומשקפת מאבק על הגדרת הסדר האזורי החדש. מבחינת מדינות אפריקה עצמן, מדובר במגמה כפולה: הזדמנות להשקעות אדירות ולתשתיות מודרניות, אך גם סכנה לתלות כלכלית ולמעורבות פוליטית חיצונית שעלולה להחריף חיכוכים קיימים וליצור חדשים....

שאלה אקטואלית היא עד כמה מוכנות מדינות המפרץ לשלוח כוחות לשם ייצוב רצועת עזה ושיקומה. ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, בעלות מנופי ההשפעה הכלכליים והמדיניים הניכרים, מציבות תנאים נוקשים למעורבותן – פירוק חמאס מנשקו והעברת סמכויותיו לרשות הפלסטינית. איחוד האמירויות אף דורשת עריכת רפורמה יסודית ברשות. אפשר שהתניות אלה משקפות היעדר רצון למעורבות והבנה שלא ניתן לפרק את חמאס מנשק וכן חשש מתדמית של משתפות פעולה עם ישראל כל עוד אין אופק מדיני לפתרון הסוגיה הפלסטינית. מנגד, קטר וטורקיה מגלות יותר נחישות למעורבות בנעשה ברצועה, וזאת ככל הנראה בלי...

ההסכם בדבר ערבויות ביטחוניות שתעניק פקיסטן לערב הסעודית משקף את שאיפת ריאד לגוון משענות אסטרטגיות. עם זאת, גם לאחר חתימתו נותרו ספקות אשר להיקף ואופי הערבויות שפקיסטן תעניק לממלכה, הגם שמתחזק הדימוי כי פקיסטן תהיה מוכנה לפרוס על ערב הסעודית מטריה גרעינית ביום פקודה. לפי שעה, ההסכם הוא איתות ליריביה של ערב הסעודית ותזכורת לוושינגטון שריאד בוחנת אלטרנטיבות ביטחוניות: הממלכה מבקשת לחזק את 'האופציה הפקיסטנית', לשפר את התשתית הגרעינית בשטחה ובה בעת חותרת לשיתוף פעולה גרעיני אזרחי עם ארצות הברית, במטרה ליצור מארג משופר של אפשרויות...

הסכמי אברהם הם ציון דרך חשוב בהיסטוריה הדיפלומטית של ישראל ובתהליך השתלבותה באזור. ההסכמים הוכיחו עמידות שאינה מובנת מאליה על רקע המלחמה ברצועת עזה, בעיקר לנוכח העמדה השלילית של הציבור במדינות ערב כלפי ישראל אשר הביאה לצינון היחסים עימה ברובד הגלוי. בה בעת, בתחום שיתוף הפעולה הביטחוני ומכירות הנשק נרשמה דווקא האצה. יתר על כן, הנזק שגרמה המלחמה להסכמי אברהם הוא רב, אך הוא לא בלתי הפיך. שיקום היחסים בהדרגה ואף הרחבת ההסכמים – למשל הכללת ערב הסעודית בהם – אפשריים, אומנם בכפוף לעיתוי ולאופן סיום המלחמה ברצועת עזה כך שיכללו התקדמות לקראת...

המזכר מציע תשתית מחקרית לניתוח ולהבנת אתגר אסטרטגי כבד משקל הניצב בפני מדינת ישראל – תהליך גלישה הדרגתי, אך מואץ, למציאות של 'מדינה אחת' בין הירדן לים – מצב שצפוי לפגוע קשות בחזון הציוני של מדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומשגשגת. באמצעות ניתוח מגמות ותהליכים בזירה הפוליטית, הביטחונית, הכלכלית, החברתית והמשפטית, ובסיוע שיטת הערכה המבוססת על חוכמת מומחים ממגוון תחומים נבחנים הגורמים המרכזיים הדוחפים את ישראל לעבר מודל של מדינה אחת, ובכלל זה קריסת רעיון שתי המדינות, התערערות תפקודה של הרשות הפלסטינית, הרחבת ההתנחלויות, סיפוח זוחל של שטחי...

העברת האחריות לשיקום הרצועה לידי גורמים אזוריים מתונים, ובראשם ערב הסעודית ו/או איחוד האמירויות, עשויה להיות מוצא אפשרי לישראל מהמבוי הסתום שבו היא נמצאת ביחס למלחמה ברצועת עזה. ואולם, ממשלת ישראל איננה נענית בחיוב לדרישתן של אותן מדינות להציג מתווה ל"יום שאחרי" ברצועה, המוצגת כתנאי לנשיאה בנטל. גם נכונותן לעשות זאת מוטלת בספק עקב לחצים כלכליים וחשש שהשקעות ייהרסו בסבב עימות עתידי ברצועה. אופציה נוספת היא מעורבות קטרית, אך היא עלולה לסייע גם לחמאס להשתקם. הנכונות הפומבית מצד מדינות המפרץ להירתם לשיקום רצועת עזה נועדה להגביר...

מאז עליית א-שרע לשלטון, קטר ממלאת תפקיד מרכזי בתהליך שיקום סוריה. התמיכה הגלויה של ארצות הברית והתיאום עם טורקיה מבססים את קטר כגורם מוביל בעיצוב הסדר הסורי החדש. היא פתחה מחדש את שגרירותה בדמשק, שלחה סיוע, השיקה פרויקטים תשתיתיים והשקיעה בתחום האנרגיה, הבריאות והתחבורה. קטר, המשלבת דיפלומטיה עם אסטרטגיה כלכלית "מלמטה-למעלה", מציבה למעשה חלופה למדינות המפרץ האחרות בהקשר ייצוב סוריה החדשה. עם זאת, מדיניות זו טומנת בחובה סיכונים: המצב הפנימי הרעוע בסוריה, ריבוי המיליציות, האיום הג'האדיסטי וסוגיית המיעוטים מציבים אתגרים לא...

במרחב הים האדום מתנהלים בעשור האחרון תהליכים גיאו-אסטרטגיים מהותיים, הבאים לידי ביטוי בשינויים פוליטיים, ביטחוניים, כלכליים וטכנולוגיים. אזור זה, המשתרע בין המזרח התיכון בצפון, חצי האי ערב ממזרח, קרן אפריקה מדרום ומזרח אפריקה ממערב, הפך למוקד של מאבקי השפעה בין-מעצמתיים ואזוריים, ובה בעת נוצרו בו הזדמנויות לשיתופי פעולה אזרחיים וביטחוניים מורכבים. תהליכים אלה מציבים בפני ישראל הזדמנות מהותית למנף את נכסיותה הגיאו-אסטרטגית לשם חיזוק מעמדה ולהשפעה מתרחבת ומעמיקה על סביבתה. בשנים האחרונות נרשמה בעולם עליית מדרגה בעיסוק במרחבי הים בכלל,...

העימות בין ישראל לאיראן חיזק לכאורה את מדינות המפרץ, שכן הוא החליש את איראן, שהיא איום הייחוס המרכזי עליהן. אולם, בראייתן, אין מדובר בסוף פסוק: איראן עדיין יכולה להסב להן נזק רב ואף להאיץ בתגובה לתקיפות נגדה את תוכניתה הגרעינית, ולכן הן לא צפויות לשנות את המדיניות כלפיה. גם התחזקותה היחסית של ישראל אינה רצויה מבחינתן, ומשום כך הן מבקשות לשקם את מאזן העוצמה האזורי באמצעות הסכם בין ארצות הברית לאיראן, שירחיק את סכנת המלחמה עם איראן. זאת, לצד סיום המלחמה ברצועת עזה כתנאי לקידום הסדרה עם ישראל בהובלה אמריקאית.

שלוש המונרכיות המפרציות העשירות ביותר – ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות וקטר – חדלו להעניק סיוע כלכלי בלתי מותנה למצרים וירדן ובמקום זאת עברו לרכישות ענק של נכסים אסטרטגיים בשתי המדינות, בהם אדמות ותשתיות חיוניות. מדיניות חדשה זו מעניקה למפרציות השפעה ישירה על המשק המצרי והירדני, ומכאן גם אפשרות להשפיע על מדיניות הפנים והחוץ שלהן. לצד יתרונות אפשריים לישראל מבחינת חיזוק היציבות במצרים וירדן והקלה על קיום מיזמים כלכליים משותפים עמן, קיימים גם סיכונים, ביניהם הגברת התלות של מצרים בקטר, וכן תגובת נגד חברתית פנימית לתלות...

מיזם מסדרון IMEC משקף את הדינמיקה המשתנה במערכת האזורית והבינלאומית, שבה שחקנים מסורתיים וחדשים מבקשים לעצב מחדש את מפת התחבורה, הכלכלה וההשפעה הגאו-פוליטית בין אסיה לאירופה. המיזם מציף לא רק את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בחיבור בין אזורים, אלא גם את המורכבות המדינית הכרוכה בו – מיריבויות גיאו-פוליטיות, דרך שיקולים תשתיתיים וכלה באילוצים דיפלומטיים. ישראל, ערב הסעודית, איחוד האמירויות, טורקיה ושחקנים נוספים מבקשים כל אחד למצב עצמו כצומת אסטרטגי, אך רק שיתוף פעולה אזורי מושכל, על בסיס אינטרסים משותפים, יוכל להבטיח את התממשות החזון. המיזם,...

מאמר זה ממסגר מחדש את המציאות הגלובלית הנוכחית: ארצות הברית לא עומדת בפני סכסוך אזורי, אלא מאבק מכריע על הסדר העולמי. חמש מדינות – רוסיה, סין, צפון קוריאה, איראן וקטאר – מאתגרות באופן מתואם את ההגמוניה האמריקאית, תוך שימוש בלוחמה כלכלית, קיברנטית וקוגניטיבית, דינמיקה שארצות הברית מתקשה לעיתים קרובות להבין במלואה. איראן, החוליה הפגיעה אך המסוכנת ביותר, מגיחה כאיום גרעיני שישנה באופן בלתי הפיך את מאזן הכוחות העולמי ויגביל את השפעת ארצות הברית. בעוד אירופה נדחקת במידה רבה לשוליים, ארצות הברית לבדה נושאת באחריות לפעול באופן נחרץ למען...