בלילה שבין 17 ל-18 באוגוסט 2026 ביצע חיל האוויר הישראלי תקיפה חריגה בעומק שטח סוריה, כ-60 ק"מ בלבד מגבול טורקיה. שמונה טילים פגעו במסלולי ההמראה בשדה התעופה הצבאי אבו א־ד׳הור שבמחוז אידליב. לשכת ראש הממשלה אישרה דה-פקטו את דבר התקיפה, והבהירה כי פריסת כוחות טורקיים על אדמת סוריה מהווה מבחינת ישראל קו אדום. על פי הודעת הלשכה, בין המדינות התגבש סטטוס-קוו ביטחוני שדמשק עמדה על סף הפרתו כאשר אפשרה לכוחות טורקיים להיערך בבסיס, חרף אזהרות חוזרות ונשנות שהועברו אליה. כשבוע לאחר מכן, דווח כי התקיימה פגישה בין ראש המוסד, רומן גופמן, לבין...
הסכם מכה שנחתם בין ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן ב-7 באוגוסט כולל סעיף הגנה הדדית ומחבר בין שלוש מדינות מוסלמיות מרכזיות. ההסכם מעורר דאגה בישראל ובמדינות נוספות, בהן יוון והודו, אך ישימותו כברית צבאית הדוקה מוטלת בספק בגלל שונות במפות האיומים, תחרות על ההנהגה הסונית ויחסים מורכבים של טורקיה ופקיסטן עם איראן. הנשק הגרעיני הפקיסטני מעניק לברית משקל הרתעתי אך לא מטרייה אוטומטית. מאמר זה בוחן את משמעות הברית בארבעה תרחישים: המשך המצב הקיים, הצהרות הרתעתיות בלבד, העמקת שיתוף הפעולה הצבאי והרחבת הברית למדינות נוספות ובהן מצרים. על ישראל...
מאמר זה בוחן את האירועים שמצביעים על כך שטורקיה מקדמת תהליך הדרגתי של "הינתקות ריבונית" (Sovereign Decoupling) ממצב של תלות בטכנולוגיה מערבית ובמסגרת ברית נאט"ו לעבר בניית יכולת סייבר עצמאית ולמעצמת סייבר אזורית עצמאית, המסוגלת לבודד את המרחב הדיגיטלי שלה מהשפעה זרה ובו בזמן להקרין עוצמה דיגיטלית אסימטרית אל מעבר לגבולותיה. להשלכות על הביטחון האזורי – בפרט עבור ישראל, יוון, קפריסין ויכולת הפעולה המשותפת (Interoperability) של נאט"ו – נודעת משמעות רבה, המחייבת בחינה אסטרטגית קפדנית.
הממשל האמריקאי הנוכחי מקדם עסקת ענק בשווי של למעלה מ-700 מיליון דולר למכירת מנועי F110 לטורקיה עבור פרויקט מטוס ה-KAAN. חרף ניסיונות הממשל לעקוף את חסמי הקונגרס, המהלך אינו אירוע מבודד אלא מאיץ אסטרטגי שנועד לסלול את חזרתה המלאה של אנקרה לתוכנית ה-F-35. בעוד שהרציונל בוושינגטון חותר לשמר את טורקיה כעוגן בנאט"ו, בפועל הוא מייצר דילמה חריפה ומציב משולש סיכונים כבדי משקל: ערעור נאט"ו מבפנים: העצמת שחקן המנהל תחרות אגרסיבית מול בנות ברית מערביות (כמו יוון) ומקבע נוכחות צבאית מתריסה בקפריסין.
הזנת החיכוך האזורי: מתן לגיטימציה...
תסכולה של טורקיה מפרוץ המלחמה באיראן, אירוע שנתפס באנקרה כמימוש תרחישים אסטרטגיים שליליים ביותר עבורה, הוא רב והיא פועלת לסיום הלחימה בהקדם האפשרי. המלחמה מציבה בפני הטורקים אתגרים ישירים, החל משיגורי טילים לשטח המדינה ועד חשש מפני גל פליטים משמעותי והתלקחות מחודשת של הסוגייה הכורדית מכיוון איראן. במישור האזורי, אנקרה, המאשימה את ישראל בדחיפת ארצות הברית לצאת למלחמה, מודאגת מהתחזקות ההשפעה הישראלית-אמריקאית באזור, ומגיבה בצעדים צבאיים חריגים דוגמת הצבת מטוסי קרב בקפריסין. מבחינה כלכלית, העימות אף צפוי להחריף את הלחצים האינפלציוניים...
מאז המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר מתחולל משבר עמוק ביחסי טורקיה-ישראל. אחד הביטויים המרכזיים לכך הוא המערכה שטורקיה מנהלת נגד ישראל בזירה המשפטית. טורקיה פועלת במרחב זה על מנת לקבע תודעת אשמה ישראלית מתמשכת, תוך אי-הכרה בצרכיה הביטחוניים מול ארגון טרור רצחני, ומציגה את ישראל כשחקנית פורעת חוק שצריכה להיענש. למהלכים הטורקים השלכות החורגות מהפגיעה ביחסים הבילטרליים בין המדינות, שכן הם תורמים במודע להידרדרות מעמדה ולבידודה המדיני של ישראל בזירה הבינלאומית. בנוסף, מערכה משפטית זו תקשה מאוד על שתי המדינות לשפר את היחסים ביניהן בעתיד, מכיוון...
עבור טורקיה, יציבותה של איראן אינה רק סוגיה של מדיניות חוץ, אלא רכיב בביטחון הלאומי שהוא בעל השפעה על הכלכלה הטורקית. כחולקת גבול ארוך עם הרפובליקה האסלאמית, אנקרה רואה בזעזוע משמעותי בטהראן פוטנציאל לאיום רב-ממדי: החל מגלי הגירה וערעור שוק האנרגיה והסחר, עד לחשש המרכזי מפני ואקום שלטוני העלול לחזק גורמים כורדיים בדלניים (ה-PKK ושלוחותיו) לאורך הגבול המשותף. על אף היריבות הגיאופוליטית והשסע השיעי-סוני, השמירה על הסטטוס-קוו בטהראן מהווה אינטרס מרכזי עבור ממשל ארדואן החושש שקריסה שלטונית במדינה השכנה ממזרח תייצר "אפקט דומינו"...
בשיח הציבורי בישראל נשמעו בשנה האחרונה אמירות בנוסח "טורקיה היא איראן החדשה". אף שהתבטאות זו בעייתית במספר מובנים, בין היתר מכיוון שהיא ממעיטה באיום האיראני שעודנו בתוקף וטורקיה היא חברת נאט"ו, היא מצביעה על חששות מאנקרה. ניכרת דאגה מהנוכחות הצבאית הטורקית בסוריה, מהמעורבות של אנקרה בסוגיה הפלסטינית וכן מפוטנציאל חיכוך במזרח הים התיכון. בנוסף, טורקיה מתעצמת צבאית, מתבטאת באופן ביקורתי מאוד כלפי ישראל ואף נוקטת נגדה שיח של דה-לגיטימציה. לצד זאת, מעורבות אמריקאית בהרגעת המתיחות בין ישראל לטורקיה, כפי שהיא כבר מתנהלת...
שאלה אקטואלית היא עד כמה מוכנות מדינות המפרץ לשלוח כוחות לשם ייצוב רצועת עזה ושיקומה. ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, בעלות מנופי ההשפעה הכלכליים והמדיניים הניכרים, מציבות תנאים נוקשים למעורבותן – פירוק חמאס מנשקו והעברת סמכויותיו לרשות הפלסטינית. איחוד האמירויות אף דורשת עריכת רפורמה יסודית ברשות. אפשר שהתניות אלה משקפות היעדר רצון למעורבות והבנה שלא ניתן לפרק את חמאס מנשק וכן חשש מתדמית של משתפות פעולה עם ישראל כל עוד אין אופק מדיני לפתרון הסוגיה הפלסטינית. מנגד, קטר וטורקיה מגלות יותר נחישות למעורבות בנעשה ברצועה, וזאת ככל הנראה בלי...
הצורך של טורקיה לחדש את צי מטוסי הקרב הנמצאים ברשותה אינו חדש כלל ועיקר, אך הוא התחדד על רקע רכישות של מדינות אחרות באזור וכן תוצאות מבצע "עם כלביא". אנקרה עדיין מתאוששת מהשלכות סילוקה מפרויקט ה-F35 בשנת 2019. אך לנוכח השיפור במצבה המדיני של טורקיה, בין היתר עקב המלחמה באוקראינה, נפילת משטר אסד בסוריה וכניסתו החוזרת של טראמפ לבית הלבן, נראה שכיום יש לה יותר אופציות מאשר בעבר והיא שוקלת שלוש חלופות מרכזיות: אופציה אמריקאית, אופציה אירופאית ואופציה טורקית. כל אחת מהן אינה אידיאלית. קיימת אי-ודאות לגבי סיכויי השלמת הרכישה...
יותר מעשרים שנות שלטון ארדואן בטורקיה ולמעלה מארבעה וחצי עשורים של משטר אסלאמי באיראן, ניכרים בשתי המדינות תהליכי חילון, במיוחד בקרב הדור הצעיר. בטורקיה, חרף מאמצי הדתה מצד השלטון במערכת החינוך, במרחב הציבורי ובחקיקה, צעירים רבים מגדירים עצמם חילוניים וניכרת ירידה מובהקת בקיום פרקטיקות דתיות, ביניהן צום ברמדאן או תפילה במסגדים. גם באיראן ניתן להצביע על תהליך חילון מואץ במקביל לשחיקת מעמדם של אנשי הדת הנתפסים כמזוהים עם המשטר האסלאמי. הפוליטיזציה המופרזת של הדת, כישלון השלטונות בפתרון מצוקות האזרחים, התנגדות לאידיאולוגיה הנכפית...
מיזם מסדרון IMEC משקף את הדינמיקה המשתנה במערכת האזורית והבינלאומית, שבה שחקנים מסורתיים וחדשים מבקשים לעצב מחדש את מפת התחבורה, הכלכלה וההשפעה הגאו-פוליטית בין אסיה לאירופה. המיזם מציף לא רק את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בחיבור בין אזורים, אלא גם את המורכבות המדינית הכרוכה בו – מיריבויות גיאו-פוליטיות, דרך שיקולים תשתיתיים וכלה באילוצים דיפלומטיים. ישראל, ערב הסעודית, איחוד האמירויות, טורקיה ושחקנים נוספים מבקשים כל אחד למצב עצמו כצומת אסטרטגי, אך רק שיתוף פעולה אזורי מושכל, על בסיס אינטרסים משותפים, יוכל להבטיח את התממשות החזון. המיזם,...
