פרסומים

מצבה ההולך ומחמיר של ישראל בדעת הקהל האמריקאית ניכר בסקרים המגלים דעת קהל שלילית בקרב קהלים קריטיים ובכללם רפובליקנים ואוונגליסטים צעירים ודמוקרטים מכל הגילאים. התפיסה השלילית של ישראל מצטרפת לשיח תקשורתי ביקורתי (בפרט על תפקידה של ישראל במלחמה באיראן), מהלכים בקונגרס להתניית הסיוע לישראל ועיסוק שלילי גובר בפעילות השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון. אם לא יחול שינוי חד במגמות הנוכחיות, השואבות את כוחן גם מפעולותיה ומדיניותה של ישראל (לצד מגמות מתמשכות ותופעות אנטישמיות), תמצא עצמה ישראל בהקדם ללא עוגן תמיכה באף אחת מהמפלגות. בכלל זאת,...

המלחמה עם איראן הלהיטה את הוויכוח בארצות הברית על אודות תפקידה של ישראל במדיניות החוץ האמריקאית ועתיד היחסים בין ארצות הברית לישראל. המערכה הנוכחית אמנם לא צפויה לשנות מהותית את מעמדה של ישראל בארצות הברית, אולם נראה שהיא מאיצה מגמות קיימות: קיטוב מפלגתי גובר, ירידה בתמיכה בישראל בקרב דמוקרטים וצעירים מכל הקשת הפוליטית, ועלייה בקולות המתנגדים לברית עם ישראל בתוך הקואליציה הרפובליקנית. דינמיקות אלו מאיימות להסיט את היחסים בין ארצות הברית לישראל מקונצנזוס דו-מפלגתי ברובו לסוגיה פוליטית פנימית, הנתונה למחלוקת. כדי למתן פוליטיזציה נוספת,...

הטמעת בינה מלאכותית במערכות ביטחון הפכה בשנים האחרונות מאמצעי תומך החלטה לתשתית אסטרטגית המעצבת את אופן ניהול המלחמה. במסגרת מגמה זו, אימוץ דוקטרינת AI-First על ידי הפנטגון מסמן שינוי תפיסתי משמעותי: מעבר משילוב נקודתי של מערכות בינה מלאכותית לתפיסה מערכתית, שבה AI הופך רכיב יסוד בשרשרת הפיקוד, באיסוף ובניתוח מודיעין, ובתכנון מבצעים רב-זירתיים. מאמר זה בוחן את הדוקטרינה האמריקאית החדשה ואת השלכותיה על אופייה של הלוחמה בעידן האלגוריתמי. בהמשך מוצג מקרה מבחן עדכני – השימוש במערכות AI במהלך העימות בין ארצות הברית ואיראן – המדגים כיצד...

התבטאויות של הנשיא טראמפ בימים האחרונים משקפות ניסיון להעביר מספר מסרים מקבילים: הצגת המערכה נגד איראן כהצלחה מתקדמת, כוונה לסיימה בקרוב אך בו בזמן הימנעות מהגדרה ברורה של תנאי הסיום. מצב זה ממחיש את המתח הגובר בחוגי הממשל בין הגורמים הדוחפים להמשך המערכה לשם מיצוי הישגיה הצבאיים, לבין אילוצים כלכליים, פוליטיים ואסטרטגיים הדוחפים לקיצורה. מבחינת ישראל, מדובר בשלב רגיש במיוחד: ככל שיגבר בוושינגטון הלחץ לסיים את הלחימה, כך יגדל גם הסיכון לפער בין היעד הישראלי של שינוי עמוק ומתמשך במאזן האיומים בינה לבין איראן, לבין יעד אמריקאי מצומצם...

המערכה האמריקאית-ישראלית נגד איראן מציבה את הנשיא טראמפ בדילמת “שלום מתוך עוצמה”: הישג צבאי ואולי אף מדיני מהיר ובר מיתוג, בלי שקיעה במלחמה ממושכת. הנשיא מציג קו פומבי ניצי וקורא לציבור האיראני “לנצל את הרגע”, אך ניכרת עמימות האם קיימת תוכנית סדורה לשינוי משטר ול”יום שאחרי”. סביר כי בשורות הממשל יתחדד המתח בין המשך לחץ צבאי מקסימלי לפגיעה בתוכנית הגרעין, בטילים ובארגוני החסות, לבין הגבלת המחיר הכלכלי והפוליטי של המלחמה וסיכוני ההסלמה. משתני המפתח: התוצאות בשטח (BDA), נפגעים אמריקאים, ההשלכות הכלכליות ובכלל זה ההתפתחויות סביב שיבושים...

מפה אינטרקטיבית זו מציגה תמונת מצב אסטרטגית של הזירה האזורית במהלך המבצע הישראלי-אמריקני "שאגת הארי" נגד איראן: תקיפות ישראליות ואמריקניות במרחב, תקיפות איראניות במדינות ערב, פריסת הכוחות האמריקניים, ומתקנים ובסיסים איראניים. כמו כן, באפשרותכם להפעיל שכבה נוספת המציגה את התקיפות במלחמת "עם כלביא", לשם השוואה. המפה מתעדכנת באופן שוטף ובדיוק רב ככל האפשר, בהתבסס על הערכות מודיעין ממקורות גלויים (OSINT) ודיווחים בתקשורת.

מפה אינטראקטיבית זו מציגה את פריסת הנכסים הצבאיים של ארה"ב ושחקנים רלוונטיים נוספים באזור. ההיערכות הנוכחית של ארה"ב משדרת הרתעה ומוכנות לפעולות צבאיות התקפיות, תוך שיקוף העדפה ברורה להימנעות מעימות ממושך. בשילוב עם פעילות מודיעין, מעקב וסיור (ISR) מוגברים ואיתותים דיפלומטיים, תצורה זו תומכת בדיפלומטיה כופה, אך גם מגבירה את הסיכון להסלמה כתוצאה מחישוב שגוי בזירה נפיצה ממילא. המפה מתעדכנת באופן שוטף ובדיוק רב ככל האפשר, בהתבסס על הערכות מודיעין ממקורות גלויים (OSINT) ודיווחים בתקשורת.

בחודשים האחרונים החריף ממשל טראמפ את מאבקו בזרם האסלאם הפוליטי, שבא לידי ביטוי בהכרזות של מושלי טקסס ופלורידה על תנועת האחים המוסלמים וארגון CAIR (המועצה ליחסים אמריקאים-מוסלמים) כ"ארגוני טרור זרים", ובצו של הנשיא טראמפ שקבע שסניפי האחים המוסלמים במצרים, ירדן ולבנון נחשבים גם הם "כארגוני טרור". מהלכים אלו הציתו את השיח בארצות הברית בהקשר זה. ייתכן שמהלכים אלו נעשים כהמשך או כתגובה לתהליכים פוליטיים־חברתיים בזירה האמריקאית, וביניהם החרפת השיח האנטי־ישראלי ומסגור ביטחוני־אידאולוגי גובר של פעילות מוסלמית. המהלכים...

המתיחות בין איראן לארצות הברית, שהחלה בבניין כוח צבאי אמריקאי מספר ימים לאחר פרוץ ההפגנות ברחבי איראן, נמצאת בהפוגה זמנית על רקע הכוונה לכינוס מפגש בין המדינות ב-6 בפברואר בעומאן. הנשיא טראמפ מודע למשמעויות הבעייתיות לדימוי ההרתעה האמריקאי אם לא יושג הישג משמעותי מול איראן עקב הציפיות שיצרה ההיערכות הצבאית המסיבית במזרח התיכון. עם זאת, כנראה שלא הוצגה לו עד כה תכנית פעולה קצרה, שתבטיח הכרעה. המשטר האיראני עצמו מצוי בנקודת השפל החמורה ביותר מאז הקמתו ומתמקד בהישרדות. וכך, המפגש המתוכנן אמור לשקף רצון של שני הצדדים, בעידודן של מדינות...

הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל מהווה זה עשרות שנים נדבך מרכזי ביחסים האסטרטגיים בין שתי המדינות, וכן רכיב יסוד בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל. מעבר להיקפו הכספי, הסיוע משמש עוגן מוסדי, פוליטי וסמלי לברית בין ירושלים לוושינגטון, ומגלם את מחויבותה של ארצות הברית לשימור יתרונה הצבאי האיכותי של ישראל בסביבה אזורית מאתגרת. ההסכם הרב־שנתי הנוכחי (2028-2019) שנחתם בשנת 2016, מעמיד את היקף הסיוע על 3.8 מיליארד דולר בשנה, מתוכם 3.3 מיליארד דולר בסיוע חוץ ישיר ואילו 500 מיליון בשנה בסיוע משרד ההגנה למימון פיתוח משותף של מערכות הגנה נגד...

מועצת השלום (Board of Peace) נולדה כיוזמה תחומה וממוקדת שנועדה ללוות את תהליך הייצוב והשיקום של רצועת עזה במסגרת תוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ, שעוגנה בהחלטת מועצת הביטחון 2803 בנובמבר האחרון. ואולם, עיון במסמך המייסד של המועצה (הצ'ארטר) מצביע על סטייה מהותית מהייעוד המקורי: המועצה מוגדרת כמנגנון גלובלי ליישוב סכסוכים מחוץ למסגרת האו״ם, ללא אזכור של עזה וללא הגבלה לסכסוך הישראלי-פלסטיני. פער זה בין המנדט המצומצם שניתן למועצה לבין הסמכויות הרחבות שמייחס לה הצ'ארטר, לצד המבנה הריכוזי שלה, גרר ביקורת אשר לתחום הסמכות והלגיטימיות שלה...

במאמר זה נבחן המסמך המסכם את המלחמה, אשר פרסם חמאס בדצמבר 2025, תוך התמקדות במאבק הנרטיבים המתעצם בינו לבין ישראל. חמאס פונה לשלושה קהלי יעד – הציבור הפלסטיני והערבי, ישראל, והקהילה הבינלאומית. במאמר נדונה במיוחד פנייתו לקהל המערבי בעיקר באנגלית ותוך שימוש בעולם מושגים הרווח בקרבו, למשל שימוש במונח  ״לוחמי חופש״ לתיאור מחבלי החמאס. כן נוקט חמאס ״גזלות דעת״ (gaslighting), עושה שימוש מתוחכם בעיתונאים ובמשפיענים ברשתות החברתיות לשם העברת אשמה מהארגון לישראל וליבוי שיח זכויות אדם נגדה. מטרת מאמצים אלה היא למצב את הסכסוך הישראלי-פלסטיני...