מפה אינטראקטיבית זו מציגה את פריסת הנכסים הצבאיים של ארה"ב ושחקנים רלוונטיים נוספים באזור. ההיערכות הנוכחית של ארה"ב משדרת הרתעה ומוכנות לפעולות צבאיות התקפיות, תוך שיקוף העדפה ברורה להימנעות מעימות ממושך. בשילוב עם פעילות מודיעין, מעקב וסיור (ISR) מוגברים ואיתותים דיפלומטיים, תצורה זו תומכת בדיפלומטיה כופה, אך גם מגבירה את הסיכון להסלמה כתוצאה מחישוב שגוי בזירה נפיצה ממילא. המפה מתעדכנת באופן שוטף ובדיוק רב ככל האפשר, בהתבסס על הערכות מודיעין ממקורות גלויים (OSINT) ודיווחים בתקשורת.
ניצחונם המוחץ של הדמוקרטים בבחירות האמצע בארצות הברית צפוי לעצב מחדש את היחסים בין ארצות הברית לישראל. בעוד הנשיא טראמפ פועל להפסקת הסיוע הצבאי שנתיים לפני שיפוג תוקפו של מזכר ההבנות הנוכחי, וסגן הנשיא ואנס מייחס את תבוסת הרפובליקנים למלחמה באיראן ולתמיכה בישראל, אי אפשר עוד לראות את המחויבות השנתית בסך 3.3 מיליארד דולר כמובנת מאליה, והסיכויים להסכם המשך נמוכים אף יותר. הדמוקרטים יקבעו את סדר היום, וסנקציות בגין אלימות מתנחלים ובניית התנחלויות חדשות, לצד הצבת תנאים למכירת נשק, עלולות להתקדם במהירות. גורלן תלוי בסיעה מפולגת: רוב...
הדמוקרטים בקונגרס האמריקאי עדיין חלוקים בסוגיית מכירת הנשק לישראל, בעניין AIPAC ובשאלה אם לכנות את התנהלותה של ישראל בעזה רצח עם. לעומת זאת, בנושאים הנוגעים לגדה המערבית מתגבש קונצנזוס. מחוקקים דמוקרטים התלכדו סביב חמישה צעדים נגד אלימות מתנחלים והרחבת ההתנחלויות: חוק מניעת האלימות בגדה המערבית, שהוגש בשני בתי הקונגרס כדי להחזיר את הסנקציות מתקופת ביידן שבוטלו על ידי הנשיא טראמפ; החלטה בסנאט הדורשת ממחלקת המדינה דו״ח על התנהלות ישראל בתחום זכויות האדם בגדה המערבית; ושתי הצעות חוק המטילות סנקציות על בנייה בהתנחלויות, ובהן אחת הממוקדת...
בין 23 ל-25 בספטמבר ערך נשיא סין שי ג'ינפינג ביקור ממלכתי בוושינגטון – מפגשו השני השנה עם הנשיא דונלד טראמפ. הביקור התאפיין בטקסיות עשירה ובתוצרים צנועים הקונים למנהיגים זמן לקראת אתגריהם הפוליטיים הבאים: הארכה קצרה של הפסקת האש במלחמת הסחר, מנגנוני שיח חדשים, הצהרה משותפת על איראן וקביעת שתי פגישות נוספות עד סוף השנה. מעצמות העל מנהלות את היריבות ביניהן באופן דיפרנציאלי: מסכימות על מה שניתן, מצהירות על מה שנוח, ונמנעות ממוקשים שאינם ניתנים לפתרון או להסכמה. בשבועות שחלפו מאז הפסגה התחדדה התחרות בתחום הטכנולוגיה, וחודשה אספקת הנשק...
מאמר זה בוחן כיצד מפלגות פוליטיות מתמודדות עם אנטישמיות בקרב מועמדים ונבחרי ציבור, ומהם הכלים העומדים לרשותן להצבת גבולות ללגיטימיות הפוליטית. המאמר מנתח את מקרה הבוחן של מפלגת הלייבור הבריטית ומראה כי המבנה הריכוזי והפיקוח החיצוני בבריטניה אפשרו להפוך את האנטישמיות במפלגה מאוסף מקרים פרטניים לתופעה שחלה עליה אחריות מוסדית. לעומת זאת, המבנה המבוזר של המפלגות האמריקאיות, מרכזיות הפריימריז וההגנות החוקתיות על ההליך הפוליטי מגבילים את יכולתן למנוע התמודדות או להרחיק מועמדים. בחינת מקרים משתי המפלגות מצביעה על פער בין גינוי עקרוני לבין...
המלחמה עם איראן מחדדת את המתח בין יעדיה של המדיניות האמריקאית במזרח התיכון. וושינגטון מבקשת לצמצם את נוכחותה הצבאית הקבועה באזור ולהעביר אחריות רבה יותר לבעלות בריתה, אך נדרשת להשקיע משאבים צבאיים ניכרים כדי להתמודד עם השלכות המלחמה ולשמר את היציבות האזורית. המערכה ממחישה כי צמצום הפריסה הקבועה אינו מבטיח הפחתה של עלויות המעורבות האמריקאית, בפרט כאשר משברים מחייבים הפעלה ממושכת של כוחות גדולים .יתר על כן, עליונות צבאית אינה מבטיחה השגת יעדים מדיניים או יכולת לעצב סדר אזורי התואם את האינטרסים האמריקאיים. במקביל, מדינות המזרח התיכון,...
במשך עשורים התייחסו יהודי התפוצות למדיניות ישראל בסכסוך הישראלי-פלסטיני כעניין הנוגע לאינטרסים של ישראל, ולא לאינטרסים שלהם ישירות. בהתבסס על שיחות שנערכו בחצי השנה האחרונה עם מנהיגי ארגונים יהודיים מרכזיים בארצות הברית, בקנדה, בצרפת, בבריטניה ובדרום אמריקה, במסגרת קבוצת העבודה המשותפת של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ויהדות התפוצות ובהתאם לכלל צ'טהאם האוס (the Chatham House Rule), אנו טוענים כי מצב זה השתנה מן היסוד. הסכסוך, שנתפס בעבר כמוגבל למזרח התיכון, הפך לסוגיה מקומית שמעצבת מחדש את החיים הקהילתיים היהודיים ברחבי העולם. אנו...
ב-15 באוקטובר 2026 נערכה במכון למחקרי ביטחון לאומי סדנה היברידית (המשלבת מומחים אנושיים ובינה מלאכותית) לבחינת ארבע חלופות להתמודדות עם הסכסוך הישראלי-פלסטיני: המשך ניהול הסכסוך - בהתאמה ובהסתגלות להתפתחויות במצב.
תוכנית ההכרעה - החלת ריבונות ישראלית על יהודה ושומרון, פירוק הרשות הפלסטינית ועידוד הגירת פלסטינים מהאזור.
הסכם כולל המבוסס על רעיון שתי מדינות לשני עמים.
התמרת הסכסוך במודל מדורג לבלימת הגלישה למציאות של מדינה אחת. המתווה כולל היפרדות מדינית, טריטוריאלית ודמוגרפית, לצד חיזוק היכולות האזרחיות של ישות...
ניצחונו של ד"ר עבדול אל-סייד בפריימריז 2026 לסנאט במישיגן נתפס באופן נרחב כעדות לכך שהמפלגה הדמוקרטית נעה בחדות שמאלה בסוגיית ישראל. מאמר זה בוחן טענה זו באמצעות סיווג של כלל 259 חברי הקונגרס הדמוקרטים המכהנים, לצד מועמדים דמוקרטים ריאליים למושבים בטוחים ותחרותיים בבחירות נובמבר הקרובות, לשלושה פלגים. הסיווג מתבסס על שלושה מדדים לגבי כל חבר/ת קונגרס: עמדתם בנוגע לסיוע הצבאי לישראל, הרטוריקה שבה הם משתמשים לתיאור ישראל ומקורות המימון והגיבוי הפוליטי של הקמפיין שלהם. אנו מזהים מחנה פרוגרסיבי-שמאלי קטן המתנגד לכל סיוע צבאי ומעלה...
בעוד תשומת הלב העולמית ממוקדת בחודשים האחרונים בהורמוז, המערכה על צוואר הבקבוק השני בחצי האי ערב, באב אל-מנדב, מסלימה במהירות. התעצמות המלחמה בתימן והגברת האיום החות'י על השיט בים האדום אינן עוד זירה נפרדת, אלא חזית נוספת במלחמה האזורית עם איראן. ערב הסעודית מצויה בשעת משבר ובמצוקה אסטרטגית חריגה: הורמוז משובש ממזרח, צינור מזרח–מערב נפגע, החות'ים תוקפים בשטחה והנתיב החלופי דרך הים האדום מאוים. יכולתה להגן על שטחה ולהבטיח את ייצוא הנפט שלה נתונה אפוא ללחץ מכמה כיוונים בעת ובעונה אחת. המשבר הוא מבחן למערך הבריתות החדש שבנתה ריאד,...
הכרזת ממשל טראמפ על Operation Economic Outcast מסמנת מעבר לשלב חדש במערכה נגד איראן. לאחר כחצי שנה של לחימה, שבמהלכה ספגה טהראן פגיעה קשה, תמונת המערכה עדיין אינה שלמה: התנועה במצר הורמוז לא חזרה לשגרה והסוגייה הגרעינית נותרה ללא פתרון. לאור זאת, וושינגטון מבקשת לשנות את מרכז הכובד: פחות הישענות על הרחבה נוספת של המערכה הצבאית ויותר ניסיון לתרגם את ההישגים שכבר נצברו למנגנון מתמשך של לחץ כלכלי ופיננסי. התוכנית מרחיבה את הסנקציות המשניות ומכוונת גם למדינות, בנקים וחברות שיסייעו לאיראן לעקוף את הבידוד. אולם פרטי האכיפה, זהות היעדים...
הסכם הגרעין שנחתם בין ארצות הברית לערב הסעודית מסמן תפנית במדיניות הגרעין האמריקאית וטומן בחובו השלכות רחבות על ארכיטקטורת הביטחון האזורית. לאחר שנים שבהן התנתה וושינגטון כל שיתוף פעולה גרעיני בוויתור על יכולות במעגל הדלק, היא מאמצת כעת גישה גמישה יותר המבקשת לנהל את סיכוני התפוצה במקום למנוע אותם לחלוטין. בכך, ההסכם יוצר תקדים משמעותי ומעלה שאלות לגבי עתיד משטר ה-NPT והאפשרות למרוץ גרעיני אזורי. מבחינת ישראל, מדובר בדילמה אסטרטגית. מחד גיסא, ההסכם מחזק את מעמדה של ארצות הברית במפרץ, מצמצם את השפעתן של סין ורוסיה ומשמר מנופי השפעה...