פרסומים

מאמר זה ממסגר מחדש את המציאות הגלובלית הנוכחית: ארצות הברית לא עומדת בפני סכסוך אזורי, אלא מאבק מכריע על הסדר העולמי. חמש מדינות – רוסיה, סין, צפון קוריאה, איראן וקטאר – מאתגרות באופן מתואם את ההגמוניה האמריקאית, תוך שימוש בלוחמה כלכלית, קיברנטית וקוגניטיבית, דינמיקה שארצות הברית מתקשה לעיתים קרובות להבין במלואה. איראן, החוליה הפגיעה אך המסוכנת ביותר, מגיחה כאיום גרעיני שישנה באופן בלתי הפיך את מאזן הכוחות העולמי ויגביל את השפעת ארצות הברית. בעוד אירופה נדחקת במידה רבה לשוליים, ארצות הברית לבדה נושאת באחריות לפעול באופן נחרץ למען...

הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית – סבא"א – פרסמה שני דוחות מדאיגים לגבי תוכנית הגרעין האיראנית. האחד עוסק בפעילויות עבר של איראן באתרים לא מוצהרים לסוכנות, שלגביהן איראן לא נתנה הסברים מספקים. השני עוסק בסטטוס הנוכחי של התוכנית ומצביע על האצה בצבירת אורניום מועשר לרמה גבוהה, המאפשר לאיראן להעשיר לרמה צבאית עבור 10 פצצות גרעין בתוך ימים ספורים. שני הדוחות אמורים להידון בפורום הנגידים הקרוב, שיתכנס ב-9 ביוני. מסתמן כי ארצות הברית והאירופאיות יגישו הצעת החלטה הקובעת כי איראן מפרה את התחייבויותיה ל-NPT. החלטה זו תוכל להוות...

המציאות הפנים-אמריקאית, האזורית והגלובלית עוברת בימים אלה שינויים דרמטיים. האם יחסי ישראל-ארצות הברית יישארו חסינים בפני התהפוכות והשלכותיהן המגוונות? האם מה שהיה הוא שיהיה (בכפוף להתאמות נסיבתיות)? האם נכסיותה של ישראל תגבר על משקל הנטל שהיא עלולה להיות עבור ארצות הברית? בתשובה לשאלות אלה, הכרסום הניכר בנדבכי "היחסים המיוחדים" – האתוס והאינטרסים המשותפים וכן סדקים בגשר המחבר בין הקהילה היהודית האמריקאית לבין ישראל – אינם מבשרים טובות.

הנשיא דונלד טראמפ סיים ביקור מדיני ראשון בכהונתו השנייה בערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות הערביות, תוך סימון מדינות אלו כמרכזיות עבורו אישית, לא רק עבור ארצות הברית. תוצאות הביקורים מספקות  למנהיגי המדינות המעורבות יכולת להפגין מפגש אינטרסים נרחב ובעיקר כאלה הנראים לעין. הביקורים, נוסף למהלכים במזרח התיכון, שנקט הממשל האמריקאי לאחרונה, יצרו תחושת הדרה של ישראל מהתרחשויות דרמטיות באזור. בין היתר, ניכר כי הנשיא וממשלו מאותתים שוושינגטון מבקשת לעצב מחדש את סדרי הבריתות האזוריות אף תוך הקטנת התלות בישראל ומדיניותה. מנהיגי מדינות המפרץ,...

השיחות בסוגיית הגרעין בין איראן לבין ארצות הברית נמשכות כששני הצדדים מביעים העדפה להסכם על פני התנגשות צבאית, הגם שלא ניתן להעריך בשלב זה האם יצליחו לגשר על הפערים הקיימים ואלה שיעלו בהמשך. לפי שעה, שניהם מביעים אופטימיות ונראה כי הם מעריכים שיש ערך להעמקה בדיונים. לדברי הנשיא טראמפ, המייחס חשיבות רבה לגיבוש הסכם, מטרתן של השיחות היא למנוע מאיראן להגיע לנשק גרעיני, אך בממשל מתנהל ויכוח לגבי הדרך להשגת מטרה זו בין הדורשים את פירוק תוכנית הגרעין לבין המקבלים את עמדת איראן, שלפיה זכותה להעשיר אורניום, והם מוכנים לנהל את המשא ומתן על...

לאחר מלחמת יום הכיפורים ביקש משרד ההגנה האמריקאי לבצע הערכה מקיפה של המלחמה והזמין לא פחות מ-37 מחקרים נפרדים בנושא, כולל דוח בן שבעה כרכים על מערכות נשק, שהוא עדיין מסווג. הלקחים שהופקו מהצלחות ישראל בשדה הקרב יעצבו בהמשך את הדוקטרינה הצבאית של ארצות הברית, וישפיעו ישירות על פיתוח תורת הלחימה של "קרב אוויר-יבשה" ו"חמש מערכות הנשק הגדולות" - מסוקי אפאצ'י, רק"מ בראדלי, מערכות טילי פטריוט, טנקי אברמס ומסוקי בלאק הוק. פיתוחים אלה, בשילוב גישות מבצעיות חדשות שהדגישו מהירות, כוח אש ותיאום בין הכוחות, יגדירו מחדש את הלוחמה המודרנית....

במאמר זה נטען כי גישת ממשל ביידן למשבר החטופים בין ישראל לחמאס העצימה שלא במתכוון את כוחו של חמאס והאריכה את המשא ומתן. אמנם כוונת הממשל הייתה לאזן בין דאגות הומניטריות לדיפלומטיה, אולם הביקורת הפומבית שלו על הפעולות הצבאיות של ישראל והלחץ שהפעיל עליה לצמצם את עוצמת הלחימה, היו מבחינת חמאס איתות לכך שיוכל לעכב את השיחות ולסרב לוויתורים. חמאס ניצל זאת לחיזוק מעמדו, תוך שימוש בתקשורת, בתעמולה ובלחץ בינלאומי כדי לתבוע סיוע הומניטרי לרצועת עזה ושחרור אסירים מבתי הכלא בישראל. לעומת זאת, העמדה האגרסיבית יותר של ממשל טראמפ בשילוב הלחץ הצבאי...

הפילוג המפלגתי בדעת הקהל האמריקנית בנושא ישראל הגיע לרמות חסרות תקדים. לפי סקר בנצ'מרק שפורסם בתחילת החודש, רק שליש מהדמוקרטים לעומת למעלה מ-80% מהרפובליקנים מחזיקים בדעה חיובית על ישראל. הפער הגדל במהירות הוא תוצאה של מספר מגמות ארוכות טווח: הירידה בדתיות בציבור האמריקאי; העלייה בתחרות הבין-מפלגתית סביב רוב הסוגיות שבמחלוקת; והתרחבות הפער הבין-דורי בעמדות כלפי ישראל. מתקפת חמאס באוקטובר 2023 העצימה את הקיטוב המפלגתי, עד כדי סכנה להמשך התמיכה האמריקאית בישראל בטווח הבינוני והארוך. המקרה של אוקראינה, שגם היא הפכה מוקד לתחרות מפלגתית...

מאז תחילת כהונתו השנייה התבטא הנשיא טראמפ מספר פעמים בנושא הנשק הגרעיני, הדגיש את דחיפות העניין והצהיר כי בכוונתו להידרש אליו לאחר שיביא לסיום את המשברים באוקראינה ובמזרח התיכון. כן עמד על הצורך לדון עם רוסיה וסין על אודות בקרת נשק וקיצוץ מחצית מתקציבי הביטחון בכלל ובתחום הגרעין בפרט. זאת לעומת תקופת כהונתו הראשונה, שתאפיינה בנסיגה מצעדים לקידום פירוק נשק ובקרת נשק, בעדיפות למודרניזציה של הארסנאל הגרעיני ובמאבק האסטראטגי מול סין. למעשה, במקום להכשיר תנאים שיאפשרו לקדם את מטרתו המוצהרת של טראמפ, הוא מתנהל באופן העלול לקדם תפוצה...

דונלד טראמפ נכנס בסערה לתפקיד נשיא ארצות הברית. בשבועות הראשונים לנשיאותו נקט ממשלו סדרת מהלכים חסרי תקדים, שנועדו לעצב מחדש את ארצות הברית באמצעות שינויים חוקתיים, פוליטיים ומדיניים מרחיקי לכת, ואת מקומה של ארצות הברית בזירה הגלובלית, על ידי שינוי תנאיהם של בריתות והסכמים שבמשך שנים היו במרכזו של הסדר הדמוקרטי-ליברלי שהיא הובילה. רבים מהצעדים האלה עשויים להשפיע ישירות על מדינת ישראל, חלקם באופן שירחיב את אפשרויות הפעולה שלה אך חלקם הגדול עשוי לערער את יציבותן של מערכות בינלאומיות שעליהן ישראל נשענת.