פרסומים

השיחות בסוגיית הגרעין בין איראן לבין ארצות הברית נמשכות כששני הצדדים מביעים העדפה להסכם על פני התנגשות צבאית, הגם שלא ניתן להעריך בשלב זה האם יצליחו לגשר על הפערים הקיימים ואלה שיעלו בהמשך. לפי שעה, שניהם מביעים אופטימיות ונראה כי הם מעריכים שיש ערך להעמקה בדיונים. לדברי הנשיא טראמפ, המייחס חשיבות רבה לגיבוש הסכם, מטרתן של השיחות היא למנוע מאיראן להגיע לנשק גרעיני, אך בממשל מתנהל ויכוח לגבי הדרך להשגת מטרה זו בין הדורשים את פירוק תוכנית הגרעין לבין המקבלים את עמדת איראן, שלפיה זכותה להעשיר אורניום, והם מוכנים לנהל את המשא ומתן על...

לאחר מלחמת יום הכיפורים ביקש משרד ההגנה האמריקאי לבצע הערכה מקיפה של המלחמה והזמין לא פחות מ-37 מחקרים נפרדים בנושא, כולל דוח בן שבעה כרכים על מערכות נשק, שהוא עדיין מסווג. הלקחים שהופקו מהצלחות ישראל בשדה הקרב יעצבו בהמשך את הדוקטרינה הצבאית של ארצות הברית, וישפיעו ישירות על פיתוח תורת הלחימה של "קרב אוויר-יבשה" ו"חמש מערכות הנשק הגדולות" - מסוקי אפאצ'י, רק"מ בראדלי, מערכות טילי פטריוט, טנקי אברמס ומסוקי בלאק הוק. פיתוחים אלה, בשילוב גישות מבצעיות חדשות שהדגישו מהירות, כוח אש ותיאום בין הכוחות, יגדירו מחדש את הלוחמה המודרנית....

במאמר זה נטען כי גישת ממשל ביידן למשבר החטופים בין ישראל לחמאס העצימה שלא במתכוון את כוחו של חמאס והאריכה את המשא ומתן. אמנם כוונת הממשל הייתה לאזן בין דאגות הומניטריות לדיפלומטיה, אולם הביקורת הפומבית שלו על הפעולות הצבאיות של ישראל והלחץ שהפעיל עליה לצמצם את עוצמת הלחימה, היו מבחינת חמאס איתות לכך שיוכל לעכב את השיחות ולסרב לוויתורים. חמאס ניצל זאת לחיזוק מעמדו, תוך שימוש בתקשורת, בתעמולה ובלחץ בינלאומי כדי לתבוע סיוע הומניטרי לרצועת עזה ושחרור אסירים מבתי הכלא בישראל. לעומת זאת, העמדה האגרסיבית יותר של ממשל טראמפ בשילוב הלחץ הצבאי...

הפילוג המפלגתי בדעת הקהל האמריקנית בנושא ישראל הגיע לרמות חסרות תקדים. לפי סקר בנצ'מרק שפורסם בתחילת החודש, רק שליש מהדמוקרטים לעומת למעלה מ-80% מהרפובליקנים מחזיקים בדעה חיובית על ישראל. הפער הגדל במהירות הוא תוצאה של מספר מגמות ארוכות טווח: הירידה בדתיות בציבור האמריקאי; העלייה בתחרות הבין-מפלגתית סביב רוב הסוגיות שבמחלוקת; והתרחבות הפער הבין-דורי בעמדות כלפי ישראל. מתקפת חמאס באוקטובר 2023 העצימה את הקיטוב המפלגתי, עד כדי סכנה להמשך התמיכה האמריקאית בישראל בטווח הבינוני והארוך. המקרה של אוקראינה, שגם היא הפכה מוקד לתחרות מפלגתית...

מאז תחילת כהונתו השנייה התבטא הנשיא טראמפ מספר פעמים בנושא הנשק הגרעיני, הדגיש את דחיפות העניין והצהיר כי בכוונתו להידרש אליו לאחר שיביא לסיום את המשברים באוקראינה ובמזרח התיכון. כן עמד על הצורך לדון עם רוסיה וסין על אודות בקרת נשק וקיצוץ מחצית מתקציבי הביטחון בכלל ובתחום הגרעין בפרט. זאת לעומת תקופת כהונתו הראשונה, שתאפיינה בנסיגה מצעדים לקידום פירוק נשק ובקרת נשק, בעדיפות למודרניזציה של הארסנאל הגרעיני ובמאבק האסטראטגי מול סין. למעשה, במקום להכשיר תנאים שיאפשרו לקדם את מטרתו המוצהרת של טראמפ, הוא מתנהל באופן העלול לקדם תפוצה...

דונלד טראמפ נכנס בסערה לתפקיד נשיא ארצות הברית. בשבועות הראשונים לנשיאותו נקט ממשלו סדרת מהלכים חסרי תקדים, שנועדו לעצב מחדש את ארצות הברית באמצעות שינויים חוקתיים, פוליטיים ומדיניים מרחיקי לכת, ואת מקומה של ארצות הברית בזירה הגלובלית, על ידי שינוי תנאיהם של בריתות והסכמים שבמשך שנים היו במרכזו של הסדר הדמוקרטי-ליברלי שהיא הובילה. רבים מהצעדים האלה עשויים להשפיע ישירות על מדינת ישראל, חלקם באופן שירחיב את אפשרויות הפעולה שלה אך חלקם הגדול עשוי לערער את יציבותן של מערכות בינלאומיות שעליהן ישראל נשענת.     

ה"טראמפיזם" הוא אסטרטגיה משבשת, המייצרת הזדמנויות וסיכונים על ידי ערעור הנחות היסוד. ערעור זה מניע שינוי אשר ניצולו המתוחכם אמור להנחות עיצוב מדיניות חדשה, שתציע גם הזדמנויות עבור מדינת ישראל והאזור. תופעת הטראמפיזם מהווה מענה מסוים לאתגרי הדמוקרטיה הליברלית, ומתכתבת עם התסכול הציבורי כלפי מדיניות פרוגרסיבית רדיקלית. במזרח התיכון, גישה זו עשויה לפתוח הזדמנויות ליצירת סדר אזורי חדש, לחזק את השפעתן של מדינות המעוניינות ביציבות ולסייע בקידום הסכמים חדשים ובפתרון בעיות ישנות. תופעת השיבוש עומדת להיות המעצב המרכזי של המזרח...

הכהונה השנייה של טראמפ כנשיא אינה צפויה להיות 'שידור חוזר' של מדיניותו כלפי המזרח התיכון בכהונתו הקודמת. זאת, לאור השינויים שהתרחשו באזור ובראשם הפיחות בעוצמת איראן ו"ציר ההתנגדות" שבהובלתה, מרכזיותה המחודשת של הסוגייה הפלסטינית והנכסיות הגוברת של מדינות המפרץ בתחרות הבין-מעצמתית. עמדתו הבסיסית החיובית של הנשיא טראמפ כלפי מספר משטרים באזור ואף יחסיו הטובים עם חלק ממנהיגיהם הם בעלי פוטנציאל לייצר מומנטום חיובי בנתיב הנורמליזציה הישראלית-ערבית. אלא שהמלחמה מול חמאס שינתה את שיקוליהם של שחקנים מרכזיים באזור לגבי הצורך בהסדר...

שובו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית עשוי להוביל לשינויים גלובליים משמעותיים, תוך החרפת התחרות בין המעצמות הגדולות – ארצות הברית, סין ורוסיה. מדיניות "אמריקה תחילה", שהוביל טראמפ בקדנציה הראשונה לנשיאותו, תימשך ותנחה את מדיניות החוץ של הממשל. העיקרון המוביל יהיה "סיום מלחמות ולא התחלה שלהן", תוך השקעת מאמצים בגיבוש הסכמים שיקדמו את האינטרס האמריקאי ויושגו מעמדת כוח, בדגש על לחץ מדיני וכלכלי, יתכן גם על ידי הקרנת עוצמה צבאית אבל בשאיפה להימנע מהפעלת כוח צבאי ובוודאי מהסתבכות צבאית. בעידן נשיאותו השניה של טראמפ...

ב-20 בנובמבר 2024 דחה הסנאט האמריקאי ברוב גדול שלוש הצעות חוק, שהיו מגבילות ייצוא נשק התקפי לישראל על סמך טענות כי אינה עומדת בדרישות הדין הבינלאומי במלחמתה ברצועת עזה. עם זאת, ההצעות, שנדחו ללא קושי, זכו לתמיכה גבוהה בשורות האגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית בהשוואה להצעות דומות בעבר, וגורמי שמאל במחנה הציוני בעולם הארגוני היהודי גיבו פומבית את ההצעות. אולם, עצם הדיון בהצעות בשעת מלחמה, הנכונות לתמוך בהן בשורות המפלגה הדמוקרטית ושבירת אחדות השורה במחנה היהודי הפרו-ישראלי מבטאים את השבר המעמיק בזירה הפוליטית הפנים אמריקאית ובקהילה...