העימות בין ארצות הברית לאיראן סביב מצר הורמוז נכנס לשלב מסוכן יותר מבעבר. המהלך האמריקאי, שהתמקד בתחילה בפגיעה בתשתיות הימיות והצבאיות באזור בנדר-עבאס ובהפעלת לחץ ממוקד על טהראן, התרחב בעקבות התגובה האיראנית נגד כלי שיט, בסיסים אמריקאיים ומדינות המפרץ. וושינגטון מבקשת לשלב לחץ צבאי מצטבר עם שמירת ערוץ מדיני פתוח; לשלול מאיראן את היכולת להפוך את הורמוז למנוף סחיטה קבוע; לשקם את ההרתעה; ולהחזיר את איראן למשא ומתן מעמדה מוחלשת. אולם לנשיא טראמפ אין אפשרויות טובות. לחץ מוגבל אינו מביא לפי שעה לוויתור איראני, הרחבת המערכה עלולה לגרור את...
המלחמה בין ארצות הברית לאיראן הציבה בפני סין אתגר אסטרטגי מורכב, במסגרתו נדרשה לשמור בו־זמנית על יחסיה עם איראן, מדינות המפרץ וארצות הברית, תוך הגנה על האינטרסים הכלכליים והאנרגטיים שלה באזור. למרות שיש בידיה כלים כלכליים להפעלת השפעה משמעותית יותר, בייג'ינג בחרה להגביל את תגובתה בעיקר למישור הדיפלומטי, ונמנעה מהפעלת מנופי ההשפעה שברשותה. מאמר זה טוען כי אין לראות בהתנהלות זו ביטוי לפסיביות, אלא אסטרטגיה מחושבת שנועדה לשמר את גמישותה האסטרטגית של סין באמצעות הימנעות מהכרעה בין האינטרסים המתחרים שלה.
מפה אינטראקטיבית זו מתעדת את תקיפותיה של איראן ושלוחותיה ברחבי המזרח התיכון, לצד תקיפותיה של ארצות הברית, החל מאפריל 2026. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומבוססת על מודיעין ממקורות גלויים (OSINT), תיעוד חזותי, הצהרות רשמיות ודיווחים בתקשורת. מטרת הפרויקט היא לספק תמונת מצב נגישה, מבוססת-נתונים ועדכנית של העימות ככל שהוא מתפתח.
התנהלות אזרבייג'ן במהלך המלחמה באיראן ב-2026 ניתנת לתיאור כיישור קו מרוסן יותר מאשר כניטרליות. מתחת להתעקשותה הרשמית כי נותרה מחוץ לעימות, באקו המשיכה להיות שותפה קרובה של ישראל בתחומי האנרגיה, רכישות הנשק והמודיעין, בעוד שהעמקת קשריה עם וושינגטון — כפי שבאה לידי ביטוי ביוזמה האמריקאית של מסדרון טראמפ לשלום, יציבות ושגשוג בינלאומיים (TRIPP) שטהראן מתנגדת לה בגלוי — מיקמה אותה בבירור בצד שנגדו נלחמה איראן. יישור קו זה הפך את אזרבייג'ן למטרה, כפי שהמחישו מתקפות הכטב"מים האיראניות ב-5 במארס והסיכולים שבאו לאחר מכן. מה שהגן עליה לא...
המלחמה באיראן והמשבר הכלכלי המחריף בעקבותיה האיצו את שחיקתו המתמשכת של מעמד הביניים האיראני, שנפגע ביתר שאת מאינפלציה גבוהה, מהשפעת הסנקציות, מירידה בכוח הקנייה וממשבר תעסוקתי גובר. חוקרים ופרשנים באיראן מזהירים לאחרונה מפני הידרדרותם של חלקים גדולים ממעמד הביניים לעבר השכבות הנמוכות ומתלות גוברת בסיוע ממשלתי, תוך פגיעה ביכולתם לשמר את דפוסי החיים, את הביטחון הכלכלי ואת התקווה לעתיד שאפיינו מעמד זה. לשחיקה זו השלכות החורגות מהתחום הכלכלי: היא מעודדת הגירה של צעירים משכילים ובעלי מקצועות חופשיים, מחלישה את ההון החברתי ואת האמון...
מאמר זה בוחן את עמדת רוסיה כלפי תוכנית הגרעין האיראנית, כפי שבאה לידי ביטוי בתגובותיה הרשמיות לתקיפות נגד איראן ביוני 2025 ובמארס 2026, וכן במהלך דיוני ועידת הסקר של האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני (NPT) באפריל-מאי. במצב הנוכחי, אין לרוסיה צורך לבצע שינויים דרסטיים במדיניותה בנוגע לגרעין האיראני, והיא יכולה להמשיך להחזיק בעמדה שגיבשה במהלך השנים האחרונות, מאז קריסת הסכם הגרעין עם איראן(JCPOA) ותחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה. מדיניות זו משקפת אסטרטגיית איזון מחושבת מצד רוסיה: גינוי רטורי של הסלמה צבאית, במיוחד של תקיפות נגד אתרי גרעין;...
התקיפה הישראלית בדאחייה בעקבות ירי חזבאללה לצפון וסבב ההתכתשויות שלאחריה בין ישראל לאיראן ממחישים את מורכבות המאמץ האמריקאי לבלימת הסלמה ואת האתגר הישראלי לנתק בין הזירה הלבנונית לאיראן. ממשל טראמפ ביקש לקדם הסדרה מחודשת בין ישראל ללבנון, לחזק את ממשלת לבנון, לצמצם את חופש הפעולה של חזבאללה ולשמר מרחב תמרון מול טהראן. אולם, הוא לא הצליח למנוע תקיפה ישראלית בביירות שנועדה לגבות מחיר מחזבאללה ושהביאה תוך שעות לעימות ישיר בין ישראל לאיראן. מצב זה המחיש את האתגר המרכזי של ישראל מול וושינגטון – לשכנע את הממשל לאפשר לה אכיפה ממוקדת...
מאז פתיחת מלחמת "שאגת הארי", וביתר שאת על רקע ההסלמה בלבנון בשבועות האחרונים, התחזקה בטהראן התפיסה המדגישה את חשיבות חזבאללה כרכיב אסטרטגי בתפיסת הביטחון האיראנית. הצטרפות חזבאללה למערכה לצד איראן נתפסה בטהראן כביטוי למחויבותו לציר הפרו-איראני באזור ולחשיבותה הנמשכת של תפיסת השלוחים, שנדמה היה כי נשחקה בעקבות היחלשות הציר והימנעות בעלי בריתה של איראן, ובהם חזבאללה, מהצטרפות למערכה ביוני 2025. מחויבות איראן לחזבאללה באה לידי ביטוי בהתעקשותה לקשור בין כל הסכם להפסקת אש קבועה עם ארצות הברית לבין הפסקת אש בלבנון. מחויבות זו...
מרכז הנתונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי מציג תמונת מצב המתעדכנת בזמן אמת אודות המערכה הצבאית נגד הציר השיעי בזירות השונות. תמונת המצב כוללת דשבורד ייעודי המכיל נתונים נבחרים ומלווה במפה אינטראקטיבית המתארת את המציאות בשטח. הנתונים מתעדכנים באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
תמונת מצב זו מציגה עשרה תרשימים המתעדים את ההשפעות הכלכליות הגלובליות של סגירת מצר הורמוז. מזינוק במחירי הנפט, הגז והדלק הסילוני, דרך שיבוש שרשראות האספקה של אלומיניום ודשנים, ועד ללחץ על מדד המזון העולמי. יחד, התרשימים מצביעים על נקודת תורפה אחת בכלכלה הגלובלית שהפכה לזרז של משבר רב-ממדי. התרשימים יתעדכנו מדי שבוע, ויעקבו אחר השפעות שצפויות להימשך גם לאחר שוך הקרבות, שכן שיבושים בשרשראות אספקה גלובליות אינם נפתרים ביום שאחרי הפסקת האש.
המלחמה עם איראן הבליטה את תפקידה של פקיסטן כשחקן בעל פוטנציאל השפעה גובר במזרח התיכון. פקיסטן ביקשה למצב עצמה הן כמתווכת בין איראן לארצות הברית והן כערבה ביטחונית לערב הסעודית, תוך איזון עדין בין שמירה על קשריה האסטרטגיים עם ריאד לבין הצורך להימנע מהידרדרות מול טהראן. מנקודת מבטן של חלק ממדינות המפרץ, לפקיסטן תפקיד חשוב במערך הביטחוני האזורי שיתהווה לאחר המלחמה כחלק ממגמה קיימת של גיוון שותפויות ביטחוניות. לנוכח אי-הוודאות האסטרטגית באזור, מעורבותה של פקיסטן אינה צפויה להיות אירוע זמני בלבד, אלא להתבסס כמרכיב מבני מתמשך בסדר המתעצב.
מאז תחילת המלחמה מול איראן ב-28 בפברואר, המיליציות השיעיות הפרו-איראניות בעיראק לקחו אחריות על מאות תקיפות טילים וכטב״מים נגד מטרות מקומיות ואזוריות, וביניהן ישראל. תקיפות אלו הן איתות ברור לחומרתם של שני אתגרים ביטחוניים: התחזקות כוחן הפוליטי, הכלכלי והצבאי של המיליציות בעיראק ופעילותן בשירות המשטר האיראני, ממנו המשיכו לקבל סיוע צבאי במהלך המלחמה. הממשלה החדשה שקמה בעיראק בימים האחרונים, בגיבוי המחנה הפרו-איראני בפרלמנט, מבטאת מגמה זו, אם כי ברקע ניכרת נחישות גוברת של הממשל האמריקאי לדחוק בראש ממשלת עיראק לפרק את המיליציות מנשקן...
