פרסומים

בשנה האחרונה מתנהל באיראן שיח נרחב סביב דוקטרינת הגרעין שלה ותקפותה. במשך עשרות שנים חתרה הרפובליקה האסלאמית להגיע ליכולת סף גרעינית תוך הימנעות מפיתוח נשק גרעיני בפועל, על בסיס התפיסה שיכולת זו מספקת הרתעה בלי לחשוף את איראן למחירים הכרוכים בפריצה לנשק. עם זאת, ההתפתחויות מאז אוקטובר 2023, ובמיוחד שתי התקיפות האמריקאיות-ישראליות על איראן בשנה האחרונה, ערערו את תפיסת הביטחון האיראנית וחיזקו את הקולות הקוראים לבחון מחדש את הדוקטרינה הגרעינית. מאמר זה מבקש לבחון את הוויכוח המתנהל באיראן סביב סוגיה זו ואת השלכותיו האפשריות על מדיניותה...

מאמר זה בוחן את עמדת רוסיה כלפי תוכנית הגרעין האיראנית, כפי שבאה לידי ביטוי בתגובותיה הרשמיות לתקיפות נגד איראן ביוני 2025 ובמארס 2026, וכן במהלך דיוני ועידת הסקר של האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני (NPT) באפריל-מאי. במצב הנוכחי, אין לרוסיה צורך לבצע שינויים דרסטיים במדיניותה בנוגע לגרעין האיראני, והיא יכולה להמשיך להחזיק בעמדה שגיבשה במהלך השנים האחרונות, מאז קריסת הסכם הגרעין עם איראן(JCPOA)  ותחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה. מדיניות זו משקפת אסטרטגיית איזון מחושבת מצד רוסיה: גינוי רטורי של הסלמה צבאית, במיוחד של תקיפות נגד אתרי גרעין;...

“שאגת הארי”, המלחמה עם איראן ושלוחיה, טרם הסתיימה. אף שתמונת הסיום אינה ברורה והתמונה הנוכחית עשויה להשתנות בקרוב, מאפייניה הייחודיים של המערכה מאפשרים עצירה לניתוח ביניים. זוהי המלחמה הרחבה ביותר שהתנהלה במזרח התיכון מאז מלחמת המפרץ השנייה, והראשונה שבה ישראל נלחמת כשותפה פעילה בקואליציה עם ארצות הברית. השלכותיה הגלובליות טרם התבהרו במלואן, אך ברור כבר עתה שיש לה משמעויות כבדות משקל למדינות המפרץ, לשוק האנרגיה העולמי, למעמד ישראל בעולם ולתחרות הבין-מעצמתית.

פסגת אסלאמאבאד הסתיימה ללא פריצת דרך, והמחישה כי סוגיית הגרעין היא עדיין בלב המחלוקת בין ארצות הברית לאיראן. מבחינת וושינגטון, התחייבות איראנית ברורה לא לפתח נשק גרעיני ולא לשמר יכולת פריצה  אליו היא תנאי יסוד להסכם. מנגד, טהראן מתעקשת על זכותה להמשיך ולהעשיר אורניום בשטחה ורואה בדרישה האמריקאית ניסיון לכפות עליה כניעה מדינית בתנאים חד־צדדיים. על רקע זה, החלטת הנשיא טראמפ לעבור ממסלול של לחץ דיפלומטי למסלול של כפייה ימית באמצעות הטלת מצור על התנועה לנמלים איראניים מסמנת שלב חדש במשבר. מבחינת ארצות הברית, המהלך נועד לשלול מאיראן את...

אמנם בימים אלה אנו בעיצומה של מלחמה ואיננו יודעים עדיין כיצד תסתיים, אך יוזמת המשא ומתן האמריקאית, שעשויה להביא את המערכה לסיום, מחייבת הגדרה ברורה של האינטרס הישראלי בתחום פרויקט הגרעין האיראני. סיום מלחמת "שאגת הארי" יציב את ישראל ואת הקהילה הבינלאומית מול מציאות אסטרטגית חדשה ביחס לאיראן. המשטר בטהראן, בהנחה שישרוד את המלחמה, אשר עבר טראומה מערכתית ופגיעה בצמרת ההנהגה, עשוי לאמץ דוקטרינת ביטחון לאומי הנשענת על נשק גרעיני כיכולת הרתעה קיומית יחידה. בנסיבות אלה, יש לוודא כי הוא נעדר כל יכולת גרעינית העלולה להוות בסיס...

הלייזר הוא כלי עזר בשדה הלחימה המודרני המשמש כלי נשק, כגון לייזר רב עוצמה, או אמצעי עזר, כגון מציין מטרות ומד מרחק. אחד השימושים הבולטים בלייזר הוא כסוג של חיישן או מעין מכ"ם רגיש לשם גילוי עצמים נעים או במנוחה, וכן מיפוי אזורים בדייקנות רבה, במערכת ששמה LiDAR – Light Detection and Ranging. מטרת המאמר היא להאיר את הנושא של יישום מערכות לייזר לגילוי עצמים ולמיפוי מדויק של פני שטח, ולהתמקד ביתרונות המובְנים של מערכת ה-LiDAR המבוססת על לייזר, לעומת מערכות המכ"ם הרגילות. נושא זה, הנמצא כיום בחזית הפיתוח הטכנולוגי, הוא...

איראן הקימה לאורך השנים מערך הגנה אווירית (הגנ"א) רחב היקף. בראשית הדרך התבססה איראן על הצטיידות במערכות מתוצרת חוץ, אולם בהמשך הקימה והרחיבה את יכולות הפיתוח והייצור העצמיות שלה. מהלך זה חייב ביסוס מומחיות וניסיון בטכנולוגיות רבות: הנדסת מערכת, טילאות, בקרת טיסה, ניווט, מכ"ם, אלקטרוניקה ומיקרו-אלקטרוניקה, ובשנים האחרונות גם AI. מאמר זה מתמקד במערכות ההגנה האווירית האיראניות מתוצרת עצמית.

איראן מצויה במשבר מתמשך מול הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שאינה מורשית לקיים פיקוח באתרים שהופצצו במלחמת 12 הימים, וגם מול ארצות הברית, שטהראן מסרבת לחדש את המשא ומתן עימה, למרות מאמצי תיווך של גורמים בעיקר מקרב מדינות המפרץ, כל עוד הדרישה לאי-העשרה בעינה עומדת. גם בתוך איראן מתקיים ויכוח בנושא המשא המתן, שלפי שעה הוכרע על ידי המנהיג ח'אמנהאי, שקבע כי ממשל טראמפ אינו ראוי לשיתוף פעולה. ברקע נמשכים הן המאמץ האיראני האינטנסיבי לייצר טילים, והן האיומים על ישראל בתגובה קשה אם יתחולל עימות צבאי נוסף. המבוי הסתום יחייב את איראן לקבל...

שני עוגנים מרכזיים התערערו בתפיסת הביטחון של איראן:  תוכנית הגרעין ספגה מכה קשה ו"מחנה ההתנגדות" של שלוחיה באזור נפגע כך שבשלב זה אינו יכול לעמוד לצידה. טהראן נדרשת לגבש את מדיניות הגרעין שלה בסד זמנים לחוץ – בין האולטימטום שהציג לה הנשיא טראמפ לבין האיום של מדינות אירופה, ה-3E – לחדש את סנקציות מועצת הביטחון (הפעלת ה-snapback), המתכנסים לסוף חודש זה. חזרה למשא ומתן עם וושינגטון תהיה הודאה בכישלון רבתי של מדיניותה ותדרוש ממנה ויתור על העשרת אורניום, שאינו מקובל עליה. מאידך גיסא, היעדר הסכם עם ארצות הברית יביא לחידוש...

מבצע "עם כלביא" על אדמת איראן היה מערכה חשובה ביותר, במהלכו הופגנו אומנות אופרטיבית מצוינת ומערכה מדינית בינלאומית מתוחכמת ומשלימה. אכן, יש מקום לשביעות רצון, אך בה בעת יש לנתח את המערכה באורח מקצועי וקר: האומנם מומשו יעדיה? האם אכן הוסר מעל מדינת ישראל איום קיומי? האם מצבה הביטחוני של ישראל השתפר בעקבותיה במידה מהותית? או שמא ישראל נמצאת כיום באירוע דינמי ומתמשך – מופת של הצטיינות טקטית וכשל אסטרטגי? במטרה להשיב על שאלות אלה, שמוקדם עדיין לנסח להן מענים מוחלטים, ינותחו במאמר זה הסיבות שהניעו את ישראל לתקוף באיראן, הסיכונים...

מאז פרוץ העימות הישיר בין ישראל ואיראן ב-13 ביוני, 2025, תועדו תקיפות צה"ל באתרי גרעין מרכזיים בנתנז, אספהאן, פרצ'ין, בונאב, טהרן ואראק. בנוסף, דווח על סיכול של כעשרה ואף יותר מדעני גרעין איראניים מובילים. זרקור זה בוחן את סט המטרות הצה"לי, את היקף הנזקים ואת ההשלכות הראשוניות על תוכנית הגרעין האיראנית. אתרי הגרעין שהותקפו נכסי ליבה בתחום העשרת האורניום המרכז לטכנולוגיה גרעינית באספהאן: באתר אספהאן ממוקם מתקן ההמרה (UCF), שבו מעובדת "עוגה צהובה" (U₃O₈) לגז UF₆ - חומר הגלם הנדרש לתהליך ההעשרה ומשם מועבר אל מיתקני ההעשרה...

ב-13 ביוני, 2025, פתחה ישראל במבצע "עם כלביא" לפגיעה בתוכנית הטילים והגרעין של איראן. מפה אינטראקטיבית זו של מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי מציגה את יעדי המתקפות הישירות המיוחסות לישראל על אדמתה, וכן את המתקנים הצבאיים והגרעיניים המרכזיים של איראן. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.