טרור בינלאומי נשקף מבעד חליפת המגן של חזבאללה - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על טרור בינלאומי נשקף מבעד חליפת המגן של חזבאללה

טרור בינלאומי נשקף מבעד חליפת המגן של חזבאללה

מבט על, גיליון 648, 25 בדצמבר 2014

עקבו אחרינו בגוגל
English
יורם שוייצר
בנדטה ברטי
לנוכח הקשיים המורכבים שבפניהם ניצב כיום חזבאללה, החשיפה של מה שנראה לכאורה כמקרה נוסף של סיכול ריגול, תמונף מן הסתם להצגת ניצחון מבצעי של חזבאללה. ואמנם, בכך שחשף מסתננים רמי דרג, הארגון יכול להקרין עוצמה ויעילות מבצעית לערעור מערך איסוף המודיעין הישראלי. חשוב מכך, בהנחה שהדיווחים בתקשורת אמינים, ולמרות שנכסים מודיעיניים אחרים עדיין עומדים לרשות ישראל, סביר שהפעיל הבכיר וארבעת שותפיו תרמו לסיכול המוצלח של המתקפות שתוכננו על ידי חזבאללה בחו"ל. לכן, חשיפתם בהחלט יכולה להיתפס כמזיקה למערכה שמנהלת ישראל נגד ארגון הטרור השיעי.

על פי דיווחים שהגיעו לאחרונה מלבנון ומהתקשורת הבינלאומית גם יחד, חזבאללה חשף והעמיד לדין מפעיל בדרג ביטחוני גבוה ביחד עם ארבעה מאנשיו, בהאשמה שפעלו כסוכנים של ישראל. על פי הנאמר, החשודים היו חברים ב"יחידת מבצעי חו"ל" של חזבאללה (המכונה "יחידה 910"), כאשר הנאשם המרכזי מוחמד שווארבה, שנמנה בעבר על סגל האבטחה האישית של חסן נסראללה ושימש כסגן מפקד היחידה.

     בהנחה שהמקור לחשיפה התקשורתית של החשודים כמרגלים ישראלים מגיע מתוך חזבאללה ולא מהצהרה רשמית של הארגון, התפתחות אחרונה זו מצטרפת לסדרה של "סקנדלים של ריגול" שחשפו שירותי הביטחון של הארגון. מזה שנים שחזבאללה שם דגש רב על מודיעין מסכל, עד לכדי אובססיה לחשיפת פוטנציאל ל"מרגלים" זרים. בתחילת שנות ה-2000, וכחלק מהתמיכה המקיפה שקיבל מאיראן, הקים הארגון יחידה ייעודית ל"מודיעין מסכל" ובמקביל נשען על סיוע ממשמרות המהפכה של איראן הנמצאים בלבנון, במטרה לאתר ולחשוף מסתננים פוטנציאלים ולמנוע הדלפת מידע.

באופן דומה, אחד מהלקחים שהופקו מהמלחמה מול ישראל ב-2006, היה להשקיע במערכות המודיעין והאבטחה המונעת בארגון, גם כאן בסיוע טהרן, על מנת לצמצם את פגיעות הארגון למסתננים זרים לשורותיו. מאז, התמקדו מאמצי המודיעין המסכל של חזבאללה בניהול מערכה אגרסיבית לזיהוי ומעצר של מרגלים פוטנציאלים וסוכנים כפולים בלבנון בכלל ובתוך הארגון בפרט. אחד המקרים הבולטים בעבר, לצד חשיפות של רשתות ריגול ישראל אחדות למען ישראל, היה חשיפה – ביוני ונובמבר 2011 – של כמה חברי ארגון, שהיו מעורבים לכאורה ברגיול עבור ה-CIA. למקרה זה הייתה השפעה רבה על חזבאללה, שלראשונה הודה, שחדרו אליו גורמי ריגול, ולמעשה הכתים בכך את המוניטין שלו כחסין ובלתי פגיע לפרצות ביטחוניות מבפנים. למרות שלא מדובר במקרה חסר תקדים, המעצר של סוכן שהגיע לדרגים המבצעיים הגבוהים ביותר בחזבאללה חשף עוד יותר את פגיעותו של הארגון לחדירה מבחוץ, למרות הדימוי שטיפח כארגון נאמן ומלוכד. יתרה מכך, להתפתחות זו משמעות רבה ברמה המבצעית. בעקבות ההתנקשות שישראל ביצעה לכאורה ב-2008 בדמשק במי שהיה גורם ביטחוני בכיר ביותר וראש יחידת המבצעים שלה, הצהיר מזכ"ל חזבאללה על מחויבותו לנקום את מותו של עימאד מורנייה, הצהרה שבעקבותיה באה שרשרת של פיגועים נגד נציגים, מוסדות ואזרחים ישראלים בחו"ל, שכשלו או סוכלו.

      לנוכח התפקיד המרכזי שמילא המרגל לכאורה, שווארבה, במערך המבצעי של הארגון, אפשר להניח ששיתוף הפעולה שלו עם ישראל תרם הן לסיכול מתקפות של חזבאללה, מאזרבייג'אן וטורקיה ועד לקפריסין, תאילנד ולאחרונה גם פרו (בין היתר), והן להשגת מודיעין נגד מנהיגות הארגון. ה"הצלחה" היחידה שרשם חזבאללה כנקמה על מורנייה הייתה במתקפה על תיירים ישראלים בנמל התעופה בורגס בבולגריה ביולי 2012, שהביאה להרג 6 אזרחים, 5 תיירים ישראלים ואזרח בולגרי. על פי הדיווחים, מתקפה זו, שתרמה מאוד להחלטת הקהילה האירופית להוסיף את הזרוע הצבאית של חזבאללה לרשימת ארגוני הטרור, יוחסה לחזבאללה בין היתר בעקבות מידע שלכאורה העביר שווארבה.

      מיותר לציין שהגילויים צפים בעיתוי מורכב במיוחד מבחינת הארגון הלבנוני-שיעי: בשנה האחרונה מצא חזבאללה את עצמו מעורב במאבק מרובה חזיתות, שכלל תמיכה בבשאר אל-אסד בסוריה במקביל להגנה על הקהילות והתשתיות שלו עצמו, וכן סיוע ותיאום עם כוחות צבא לבנון, כחלק מההתמודדות עם מה שמכונה איום ה"תכפירי", קרי עליית האקטיביזם של ארגוני הסלפים-ג'האדיסטים בלבנון – תופעה, שלמעשה מחמירה מעצם מעורבותו של חזבאללה בסוריה. ואמנם, הצלחת ההתקפות של יריבי חזבאללה נגדו במהלך השנה האחרונה אילצה את הארגון לבחון מחדש את מערך ההגנה והמודיעין בארגון, ולהתמקד לא רק במודיעין מסכל אלא גם בביטחון פנימי.

      בנוסף, השיקולים והסביבה הביטחונית של חזבאללה ממשיכים להיות מושפעים מסוגיית ההרתעה שחשיבותה עלתה בעקבות המלחמה מול ישראל ב-2006. מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה, דומה ששימור הסטטוס קוו בהרתעה הופך למשימה קשה יותר ויותר, כאשר חזבאללה נאבק בשני אינטרסים מנוגדים: מחד - הצורך לאותת על עוצמתו ונחישותו ולבסס מחדש את כללי המשחק מול ישראל, במיוחד לאחר שאלה נשחקו לאור המתקפות שישראל ביצעה לכאורה בלבנון ובסוריה על שיירות נשק שהיו בדרכן לחזבאללה בלבנון. מאידך – הרצון, שקיים עדיין, להימנע מהסלמה ומפתיחת חזית מלאה נוספת מול ישראל. על רקע אלה, בחודשים האחרונים נטל הארגון אחריות על כמה פעולות בהיקף קטן יחסית שהוציא לפועל בחוות שבעה (הר דב) וברמת הגולן.

      לנוכח הקשיים המורכבים שבפניהם ניצב כיום חזבאללה, החשיפה של מה שנראה לכאורה כמקרה נוסף של סיכול ריגול, תמונף מן הסתם להצגת ניצחון מבצעי של חזבאללה. ואמנם, בכך שחשף מסתננים רמי דרג, יכול הארגון להקרין עוצמה ויעילות מבצעית לערעור מערך איסוף המודיעין הישראלי. חשוב מכך, בהנחה שהדיווחים בתקשורת אמינים, ולמרות שנכסים מודיעיניים אחרים עדיין עומדים לרשות ישראל, סביר שהפעיל הבכיר וארבעת שותפיו תרמו לסיכול המוצלח של המתקפות, שתוכננו על ידי חזבאללה בחו"ל. לכן, חשיפתם בהחלט יכולה להיתפס כמזיקה למערכה שמנהלת ישראל נגד ארגון הטרור השיעי. אובדן של נכס כה בכיר יקשה על ישראל לסכל בהצלחה בעתיד פעולות טרור נגד מטרותיה בחו"ל. האיום המתמשך בנקמה על מותו של מורנייה רק מחזק את הצורך של ישראל בשיתוף פעולה בינלאומי במעקב אחר פעילות הארגון בחו"ל. יתרה מכך, לנוכח דרך הפעולה של חזבאללה בעבר, שכוללת הימנעות מנטילת אחריות על פעולותיו בארצות זרות, היעדר מקורות מידע פנימיים עלול להקשות על המאמצים לחשוף את חזבאללה כגורם טרור בינלאומי.

_________________________

ברצוננו להודות ליעל בספורד ועינב יוגב על סיוען בהכנת מאמר זה.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםטרור ולוחמה בעצימות נמוכהלבנון וחזבאללה
English

אירועים

לכל האירועים
ועידת הביטחון הלאומי
27 ביולי, 2026
14:00 - 10:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי
בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך השנים. בחינת מדיניות הטרור האיראנית מצביעה על מגמה מדאיגה, המראה כי איראן דבקה בהפעלת טרור בינלאומי ואף מעצימה את מאמציה בהקשר זה, תוך נכונות להסתכן בחיכוך עם מדינות רבות על מנת לממש את מדיניותה. מגמה זו מחייבת תשומת לב, הן בפני עצמה והן משום שהיא סימן לתעוזת יתר ולהפגנת ביטחון מצד איראן בעצם הפרת הנורמות הבינלאומיות והריבונות של מדינות, שעשויות לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים.
23/04/25
Shutterstock
טרור איראני בזירה הבינלאומית – נקמה אפשרית בישראל
נוכח השהיית התגובה האיראנית להתנקשות בהנייה, עולה האפשרות כי בטהראן מתכננים לגבות מחיר מישראל בזירה הבינלאומית. כיצד יש להיערך לאתגר?
03/09/24
צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאע"ש ושותפיהם
היום הנורא שנצרב בזיכרון האנושי ובדפי ההיסטוריה – ה-11 בספטמבר 2001 – היווה צומת דרכים מרכזי בהתמודדות הבינלאומית עם הטרור של ארגוני הסלפייה-ג'האדייה. הפיגועים המחרידים וחסרי התקדים בניו יורק ובוושינגטון הפכו את "הג'האד העולמי" מתופעה שולית בזירה הבינלאומית לאיום הטרור העיקרי מאז ועד היום. מתקפת הטרור ההיא שינתה את ההתייחסות של ארצות הברית ושל מדינות המערב כלפי האיום הגלובלי המתפתח, והן הפעילו נגדו מגוון אמצעים צבאיים, פוליטיים, משפטיים, דיפלומטיים וכלכליים ואף יצאו לשלוש מלחמות באפגניסטן, בעיראק ובסוריה בשם "המלחמה בטרור העולמי". מדינת ישראל, שצברה ניסיון רב בלחימה בטרור הפלסטיני והשיעי, נדרשה לבצע התאמות במדיניות הביטחון שלה למול הטרור הג'האדיסטי הסוני, שכוון נגד יעדים ישראליים ויהודיים בתוך ישראל, לאורך גבולותיה ומחוצה לה. ספר זה הוא הראשון שנכתב בעברית ובוחן במבט לאחור את פיגוע הטרור החמור ביותר בהיסטוריה ואת תוצאותיו בחלוף יותר משני עשורים. הוא כולל ניתוח נרחב של התפתחות ציר הטרור הסלפי-ג'האדי מהקמת אל-קאעדה ועד ארגון דאע"ש, שבשיאו קמה "המדינה האסלאמית" כישות מדינתית קצרת ימים, ששלטה על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה וגייסה אלפי מתנדבים מרחבי העולם למאבק אל מול ציר בינלאומי שלחם נגדה. הספר מתאר כיצד למרות אובדן הטריטוריה הגיאוגרפית של "המדינה האסלאמית" ועל אף ההצלחות בחיסול מנהיגי אל-קאעדה ודאע"ש, הגחלים של תופעת "הג'האד העולמי" עודן לוחשות במזרח התיכון, בערבות אפריקה ובכרכים הגדולים של אסיה, והעשן העולה מהן מרחף גם מעל מדינות המערב. פעילי הג'האד מצפים להתאוששות ולבואו של דור חדש שיפיח את להבות הטרור הסלפי-ג'האדי בצומת הבא.
29/06/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.