השיבה (העקובה מדם) הביתה: ''בוגרי'' סוריה ויציבות חצי-האי הערבי - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על השיבה (העקובה מדם) הביתה: ''בוגרי'' סוריה ויציבות חצי-האי הערבי

השיבה (העקובה מדם) הביתה: ''בוגרי'' סוריה ויציבות חצי-האי הערבי

מבט על, גיליון 554, 27 במאי 2014

עקבו אחרינו בגוגל
English
יורם שוייצר
נועה קציר
יואל גוז'נסקי
נוכחותם של הלוחמים הזרים בסוריה והסכנה שבחזרתם לארצות מוצאם עלולה להוות בעיה ביטחונית עבור מדינות רבות במרחב ומחוצה לו, ולו בשל מספרם הרב של הלוחמים ומספר המדינות הרב מהן הם מגיעים. קיימות עדויות על "בוגרי" סוריה המשתלבים בפעילות טרור בארצות מוצאם ובזירות לחימה במזרח התיכון, בהן פועלים ארגוני ג'יהאד עולמי, המתבססים על הניסיון הקרבי שצברו בסוריה. כך למשל נמסר על  פעילות של "בוגרי סוריה" במצרים לאחר שהצטרפו לארגון 'אנצאר בית אלמקדס', הפועל בסיני נגד כוחות הצבא המצרי ונגד מטרות על גבול ישראל. ארגוני ביטחון מערביים התריעו מפני הסכנה שבשובם של מוסלמים, "בוגרי" סוריה לארצותיהם, כשהם מנוסים, מאומנים ומקושרים יותר.

נוכחותם של הלוחמים הזרים בסוריה והסכנה שבחזרתם לארצות מוצאם עלולה להוות בעיה ביטחונית עבור מדינות רבות במרחב ומחוצה לו, ולו בשל מספרם הרב של הלוחמים ומספר המדינות הרב מהן הם מגיעים. עבור סעודיה תופעה זו אינה חדשה. הסעודים היו מעורבים בלחימה במדינות זרות עוד מתקופת הג'יהאד האנטי סובייטי באפגניסטן בשנות ה-80, ואף לאחריה היה חלקם רב בקרב בוגרי אפגניסטאן מהדור השני, שהתאמנו במדינה זו משנות התשעים ואילך, ושמהווים כיום את אחת מקבוצות הלוחמים הזרים הגדולות בסוריה.

המערכה בסוריה בין משטר אסד ובעלי בריתו לקבוצות מורדים שונות, בהן גם גורמים ג'האדיסטים סלפים, הקשורים באופן ישיר ועקיף לארגון אל-קאעידה, הובילה לזרם של מתנדבים זרים שביקשו לתמוך בצדדים הניצים. בעוד שפטרוניו האיראניים של המשטר וחזבאללה הלבנוני התגייסו למען כוחות המשטר, אינטרנציונל של מתנדבים מהמזרח התיכון, צפון אפריקה, אסיה ואף מאירופה וצפון אמריקה, התגייס למען האופוזיציה. בסיוע ובמימון ארגוני צדקה ותורמים מסעודיה וממדינות המפרץ, התבססו פלגי האופוזיציה השונים בסוריה ככוחות לוחמים עצמאיים. מספרם הגבוה באופן יחסי של צעירים המגיעים מחצי-האי הערבי להילחם בסוריה, הפך אותם ואת הסכנה לחזרתם לארצות מוצאם, לבעיה ביטחונית משמעותית.

      בעוד הפלגים נלחמים במשטר וגם אלו באלו, נמשכה המגמה של כניסת מתנדבים זרים לסוריה, בעיקר מתורכיה אך גם מלבנון וירדן, במטרה לתגבר את המאמצים נגד משטר אסד. מתנדבים אלו, שמספרם נאמד באלפים רבים, עלולים להוות איום חמור על היציבות והביטחון בארצות מוצאם, כשם ש"בוגרי אפגניסטן" היוו בשנות ה-90 גורם מערער יציבות כששבו לחצי-האי הערבי. פעילים אלו שנלחמו יחד עם כוחות הטאליבן בסובייטים היוו קאדר מגויסים נרחב, בנו קשרים חברתיים, צברו נסיון מבצעי רב ויצרו בסיס לשיתוף פעולה על-אזורי אשר התפתח לאיום על משטרים 'מתונים' במזרח התיכון.

     קיימות עדויות על "בוגרי" סוריה המשתלבים בפעילות טרור בארצות מוצאם ובזירות לחימה במזרח התיכון, בהם פועלים ארגוני ג'יהאד עולמי המתבססים על הניסיון הקרבי שצברו בסוריה. כך למשל נמסר על  פעילות של "בוגרי סוריה" במצרים לאחר שהצטרפו לארגון 'אנצאר בית אלמקדס', הפועל בסיני נגד כוחות הצבא המצרי ונגד מטרות על גבול ישראל ופוגע גם במצרים גופא – במטרות ממשל, ביטחון וכלכלה. לאלימות העדתית בלבנון בין השיעים תומכי המשטר לסונים תומכי האופוזיציה תרמה גם חזרתם של 'מתנדבים' מסוריה.

     ארגוני ביטחון מערביים התריעו מפני הסכנה שבשובם של מוסלמים, "בוגרי" סוריה לארצותיהם, כשהם מנוסים, מאומנים ומקושרים יותר.  בשלב זה עדיין לא ניתן להצביע על פעולות טרור במערב מטעם אלו השבים מסוריה, אולם בירור החשש מפני פעילות עתידית שכזו עומד במקום גבוה ביותר בסדר העדיפויות של שרותי הביטחון המערביים.

     סעודיה ומדינות המפרץ נמצאות במצב מורכב יותר. לאחר תמיכה מורלית, כלכלית וארגונית, רשמית ולא רשמית, באופוזיציה לאסד, מדינות אלו מתמודדות כעת עם תוצאות מעשיהן וחוששות ממצב שבו ה"גולם" יקום על יוצריו. כזכור, בעבר, פעלו אנשי אל-קאעידה מקרב "בוגרי" אפגניסטאן ששבו לממלכה וביצעו בה שורה של פיגועי ראווה. לאחר מאבק ממושך הצליחו שלטונות סעודיה לבלום את פעילותם ולעצור רבים ממנהיגיהם. מקצת מהפעילים הללו הצליחו להימלט וחברו לאנשי הסניף המקומי של אל-קאעידה בתימן ויחדיו הקימו את "אל-קאעידה בחצי-האי הערבי",  הנחשב במערב למסוכן שבין שותפי אל-קאעידה.

     ארגון זה מבצע פיגועי טרור רבים בעיקר בתימן ובהם פיגועי התאבדות רבי נפגעים, ופועל נגד בכירי הממשל התימני והצבא. עדות לתרומה הפוטנציאלית של השבים מסוריה ניתנה לאחרונה כאשר פורסם, כי בסעודיה נחשפה התארגנות של גורמי טרור, שעמדה בקשרים עם גורמי אל-קאעידה בתימן ובסוריה ותכננה שורה של התקפות כנגד מטרות ממשל, בכירי ממשל ונציגים זרים בסעודיה. יתכן, כי מגמה זו היא גם זו שעמדה מאחורי הכרזת השלטונות בריאד כי הם חזרו בהם מתמיכתם הנחרצת בכוחות האופוזיציה, ואף אסרו בצו מלכותי על אזרחיהם לתמוך, לארגן ולהשתתף במערכה הסורית, ובזירות אחרות.

     האיסור מקבל משנה תוקף על רקע התמיכה הראשונית של בית המלוכה הסעודי במתנדבים. הסעודים אומנם חוששים ממעורבותה הגוברת של איראן בזירה הסורית, אך מוטרדים לא פחות מהתחזקות של האופוזיציה האסלאמית הרדיקלית הפנימית לשלטונם בשל חזרת צעירים סעודים לממלכה. ההשקעה הניכרת בתעמולה נגד ההשתתפות במערכה בסוריה, מאמצי האכיפה והסיכול נגד המתנדבים והמארגנים וכן הקמת מכשולים פיזיים למניעת יציאת פעילים אל מחוץ לגבולות הממלכה מחזקות הנחה זו. עם זאת, התמיכה המוקדמת ומספר הפעילים הגדול שיצא מגבולות הממלכה (כ-1000, שמתוכם נהרגו בקרבות למעלה מ-200), עלולים לשחק לרעת השלטונות בריאד.

     לאור המעורבות והתמיכה הרבה שניתנה לפלגי האופוזיציה הקיצוניים מסעודיה וממדינות המפרץ, ישנו חשש שגורמים רדיקליים יחברו לארגוני אופוזיציה קיימים או יקימו גופים חתרניים חדשים במדינות המפרץ השונות. מאחר ולא נפקד מקומם של בוגרי כוחות הביטחון והמשטרה בקרב המתנדבים שיצאו להילחם בסוריה, ישנה סכנה שגורמים קיצוניים יחדרו לתוך מנגנוני השלטון והביטחון במדינות אלו ויהוו "גיס חמישי" במאבק נגד האופוזיציה האסלאמית הרדיקלית הקיימת.

     יש המחשיבים את הג'האד האנטי סובייטי באפגניסטן בשנות ה-80 כפעם הראשונה בעידן המודרני בה התרחשה תופעת הלוחמים הזרים בהקשר הערבי-סוני. ואכן רוב המתנדבים הערביים בין השנים 1979 - 1992  הגיעו מסעודיה. תופעה זו נמשכה בשנות ה-90 בצ'צ'ניה ומאוחר יותר בבוסניה ובעיראק, עם היותם של  הסעודים הקבוצה הזרה הגדולה ביותר, הנלחמת לצד המקומיים במדינות אלו. הדבר נכון גם בכל האמור למתרחש היום בסוריה, כאשר ההערכות מציבות את סעודיה כמדינה הזרה בעלת מספר הנפגעים הגבוה ביותר מקרב המתנדבים.

     בעוד שריאד לא עשתה בתחילה דבר כדי למנוע מאותם לוחמים את נסיעתם לסוריה ואף עודדה אותם, בית המלוכה הסעודי משקיע כעת מאמצים רבים בכדי למנוע אלימות עם חזרתם של האחרונים לממלכה. בתחילת פברואר 2014 הכריזה הממשלה על פקודה מלכותית במסגרתה כל אזרח סעודי אשר נלחם בסכסוכים שמחוץ למדינה ייאלץ להתמודד עם תקופות מאסר ארוכות בכלא. חודש מאוחר יותר הוכנסו כמה מארגונים אלו לרשימת ארגוני הטרור.

      שובם של "בוגרי סוריה" לסעודיה עלול להעמיד למבחן את היעילות היחסית שהפגינו גורמי הביטחון הסעודים במאבקם בטרור. הדבר אמור במיוחד לאור מה שנראה כניסיונות חוזרים לפגוע באישים בכירים ובמתקנים אסטרטגיים בממלכה. גל הטרור שפגע בממלכה במחצית העשור הקודם רוסן, בין השאר, באמצעות תהליך אשר מידת הצלחתו שנויה במחלוקת, שעיקרו "שיקום" פעילי טרור. כעת בכוונת הסעודים לפתוח מרכזי "שיקום" נוספים לצד המרכז הפועל בריאד. העובדה, כי הסעודים, ועמם מדינות מפרץ נוספות, נוקטים בצעדים אקטיביים בסוגיה זו מעידה עד כמה חמור האיום שמציבה חזרתם של "בוגרי" סוריה על המשטרים ועל אינטרסים מערביים בשטחם.

לסיכום, האיום שבשיבת מתנדבים "בוגרי סוריה" לארצות מוצאם בכלל ולסעודיה ומדינות המפרץ בפרט מקבל משנה תוקף לאור חשיבותן האסטרטגית של מדינות אלה, דבר המחייב שיתוף פעולה בין מדינתי, ערנות ופיקוח מדיני ומודיעיני. "ייבוא" אופוזיציה לוחמנית, מאומנת, מנוסה וקיצונית לחצי-האי הערבי עלול להביא עמו השלכות אזוריות, בינלאומיות, כלכליות וגיאופוליטיות כבדות משקל ולכן מתחייב מעקב צמוד מצד ארצות הברית, ישראל וגורמים אזוריים ובינלאומיים נוספים.

_____________________

1.   ,Ian Black, “Saudi Arabia breaks up 'al-Qaida-linked terror cell”, The Guardian, May 6, 2014

http://www.theguardian.com/world/2014/may/06/saudi-arabia-breaks-up-al-qaida-terror-cell

2.   .Country Reports on Terrorism 2013, United States Department of State, April 2014

 http://www.state.gov/j/ct/rls/crt/2013/index.htm

3.   "תופעת המתנדבים הזרים מהעולם הערבי הלוחמים נגד המשטר הסורי", מרכז המידע לטרור ומודיעין

ע"ש מאיר עמית, מאי 2014.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםטרור ולוחמה בעצימות נמוכהסעודיה ומדינות המפרץמצריםסוריה
English

אירועים

לכל האירועים
ועידת הביטחון הלאומי
27 ביולי, 2026
14:00 - 10:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי
בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך השנים. בחינת מדיניות הטרור האיראנית מצביעה על מגמה מדאיגה, המראה כי איראן דבקה בהפעלת טרור בינלאומי ואף מעצימה את מאמציה בהקשר זה, תוך נכונות להסתכן בחיכוך עם מדינות רבות על מנת לממש את מדיניותה. מגמה זו מחייבת תשומת לב, הן בפני עצמה והן משום שהיא סימן לתעוזת יתר ולהפגנת ביטחון מצד איראן בעצם הפרת הנורמות הבינלאומיות והריבונות של מדינות, שעשויות לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים.
23/04/25
Shutterstock
טרור איראני בזירה הבינלאומית – נקמה אפשרית בישראל
נוכח השהיית התגובה האיראנית להתנקשות בהנייה, עולה האפשרות כי בטהראן מתכננים לגבות מחיר מישראל בזירה הבינלאומית. כיצד יש להיערך לאתגר?
03/09/24
צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאע"ש ושותפיהם
היום הנורא שנצרב בזיכרון האנושי ובדפי ההיסטוריה – ה-11 בספטמבר 2001 – היווה צומת דרכים מרכזי בהתמודדות הבינלאומית עם הטרור של ארגוני הסלפייה-ג'האדייה. הפיגועים המחרידים וחסרי התקדים בניו יורק ובוושינגטון הפכו את "הג'האד העולמי" מתופעה שולית בזירה הבינלאומית לאיום הטרור העיקרי מאז ועד היום. מתקפת הטרור ההיא שינתה את ההתייחסות של ארצות הברית ושל מדינות המערב כלפי האיום הגלובלי המתפתח, והן הפעילו נגדו מגוון אמצעים צבאיים, פוליטיים, משפטיים, דיפלומטיים וכלכליים ואף יצאו לשלוש מלחמות באפגניסטן, בעיראק ובסוריה בשם "המלחמה בטרור העולמי". מדינת ישראל, שצברה ניסיון רב בלחימה בטרור הפלסטיני והשיעי, נדרשה לבצע התאמות במדיניות הביטחון שלה למול הטרור הג'האדיסטי הסוני, שכוון נגד יעדים ישראליים ויהודיים בתוך ישראל, לאורך גבולותיה ומחוצה לה. ספר זה הוא הראשון שנכתב בעברית ובוחן במבט לאחור את פיגוע הטרור החמור ביותר בהיסטוריה ואת תוצאותיו בחלוף יותר משני עשורים. הוא כולל ניתוח נרחב של התפתחות ציר הטרור הסלפי-ג'האדי מהקמת אל-קאעדה ועד ארגון דאע"ש, שבשיאו קמה "המדינה האסלאמית" כישות מדינתית קצרת ימים, ששלטה על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה וגייסה אלפי מתנדבים מרחבי העולם למאבק אל מול ציר בינלאומי שלחם נגדה. הספר מתאר כיצד למרות אובדן הטריטוריה הגיאוגרפית של "המדינה האסלאמית" ועל אף ההצלחות בחיסול מנהיגי אל-קאעדה ודאע"ש, הגחלים של תופעת "הג'האד העולמי" עודן לוחשות במזרח התיכון, בערבות אפריקה ובכרכים הגדולים של אסיה, והעשן העולה מהן מרחף גם מעל מדינות המערב. פעילי הג'האד מצפים להתאוששות ולבואו של דור חדש שיפיח את להבות הטרור הסלפי-ג'האדי בצומת הבא.
29/06/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.