הכנס השנתי הבינלאומי ה-12: סיכום ותובנות - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים פרסום מיוחד הכנס השנתי הבינלאומי ה-12: סיכום ותובנות

הכנס השנתי הבינלאומי ה-12: סיכום ותובנות

המכון למחקרי ביטחון לאומי, מארס 2019

English

הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות לבין חוסנה של ישראל ויציבותה לאורך זמן. הסתעפות של הנושא השתלבו אף הן, כמו למשל היחסים עם יהדות ארצות הברית והיבטים טכנולוגיים לחוסנו הכלכלי של המשק הישראלי ומעמדו הבינלאומי. הסוגיה הפלסטינית עמדה במוקד כנושא ליבה בעל השפעה ניכרת על זהותה של מדינת ישראל ומעמדה הבינלאומי. אירועי השנה האחרונה ברצועת עזה ובגדה המערבית, על רקע מדיניות ניהול הסכסוך של ממשלת ישראל התייחסות לזירה הפלסטינית כמשנית ביחס לזירה הצפונית, מזמינים דיון מתמשך אם נדרש לשנות את מציאות הסכסוך ומה החלופות שעל השולחן. המתווה האסטרטגי שפרסם המכון בשלהי 2018 שימש בסיס לדיון ויעומת עם הצעות אחרות שקיימות ועם התכנית העתידה לבוא של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. הממד האזורי זכה אף הוא להתייחסות מקיפה. ההשתנות המתמדת של הזירה הצפונית, והאתגר לישראל בהתנהלותה האזורית של איראן בהתבססותה בסוריה ובהסטת הזרקור בחזרה ללבנון, אלו מזמנים דיון מעמיק, בשתי רמות. הראשונה היא תמונת המצב בסוריה שנגזרת מהמעורבות הרוסית האמריקאית והטורקית, הדומיננטיות האיראנית והאינטרסים האזוריים. השנייה היא המדיניות הישראלית נוכח מציאות זו, בדגש על דוקטרינת הפעולה של המערכה שבין המלחמות (מב"מ) ומידת הצלחתה לאורך זמן והרלוונטיות שלה בעתיד. נושאים אזוריים אחרים כמו השינויים הדרמטיים במפרץ, האם השתנה היחס כלפי ישראל ומשמעותיו, והשיח העדכני בעולם הערבי השלימו תמונה זו. המסגרת הרחבה יותר הקיפה את הממד הבינלאומי, ובפרט את התהליכים במערכת העולמית בעידן הנשיא טראמפ, שמשנה את כללי המשחק, ובתוך כך היחסים בין ארצות הברית לרוסיה ולסין. המכלול האמריקאי היה שזור ברבים מהדיונים, כמרכיב מרכזי בביטחון הלאומי של ישראל. לצד הנסיגה מסוריה וההצעה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני שהוזכרו, הסכם הגרעין עם איראן היה מוקד אחר ומשמעותי, והמדיניות המזרח-תיכונית של וושינגטון באופן כללי. מעל כל אלה מרחפת התופעה, שהנשיא טראמפ הוא ממבשריה ומפיציה, הפער הניכר שנפער בין המציאות לבין דימויים. מונחים כ"חדשות כוזבות" (Fake News) ו"פוסט אמת" נבחנו בניסיון להבין את המציאות שמתהווה בחסותם והשלכותיה על ניהול מדיניות והתמודדות עם אתגרי ביטחון לאומי.


לחצ/י לדפדוף דיגיטלי בחוברת

דבר יו"ר הוועד המנהל סר פרנק לואי

חברים יקרים,

אני עומד בפניכם היום כישראלי. 72 שנים אחרי שספינה רעועה בשם "יגור" הביאה אותי לנמל חיפה מאירופה ההרוסה שלאחר השואה, שוב עשיתי עלייה. והפעם לא עברתי דרך קפריסין, באדיבות חיל הים הבריטי. כשאני מתבונן על ההבדלים בין ארץ ישראל ב־ 1947 ומדינת ישראל ב־ 2019 , אני נפעם. משפחתי הופרדה בשואה, ומי שנשארו ממנה – כולל אמי – היגרו לאוסטרליה. הצטרפתי אליהם ב־ 1952.

במהלך שנותיי הרבות באוסטרליה אתם בניתם מדינה שהפכה ל"תחנת כוח" כלכלית, טכנולוגית ואזורית. הגשמתם את החלום של הרצל והחזון של בן גוריון, והפכתם את ישראל לאומה חזקה, משגשגת ונמרצת. אך האומה הנפלאה הזו עודנה ניצבת בפני אתגרים עצומים. כפי שכולנו יודעים, איראן מציבה איום תמידי. וכפי שאנו שומעים בחדשות כמעט על בסיס יומי, ההתפתחויות בגבולות עם סוריה ולבנון מדאיגות. החודשים האחרונים חידדו את היות חמאס ועזה בעיות שטרם נפתרו. חמור מכולם הוא האתגר הפלסטיני. כפי שאמר הסופר הישראלי הגדול עמוס עוז לפני מותו, קיימת סכנה אמיתית שהמדינה היהודית תהפוך למדינה דו־לאומית, ועשויה, בתורה, להפוך למדינה ערבית.

לכן אני גאה להיות יו"ר המכון למחקרי ביטחון לאומי. זו הסיבה שכולנו התכנסנו, וזו הסיבה שאנו מכירים ומעריכים את העבודה החשובה של המכון, שמובלת במומחיות על ידי עמוס ידלין, בצוותא עם אודי דקל, אורלי הירדני, איתי ברון שהצטרף לאחרונה ועמיתיהם.

יותר ממדינות אחרות, מדינה תחת איום כמו ישראל זקוקה למכון מחקר עצמאי ומכובד כדי לבחון בעיניים פקוחות את המציאות עימה עליה להתמודד. מדינה נפלאה אך סוערת כמו ישראל זקוקה לגוף רציונלי וא־פוליטי, עם יושרה איתנה, על מנת לנתח את המציאות ולהציע דרכים להתמודד עם האיומים העומדים בפניה.

המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) השיק ומקדם מחקר חדשני, רלוונטי ואיכותי, שמעצב את השיח הציבורי בנושאים שעל סדר היום הביטחוני-לאומי של ישראל, ומספק ניתוח מדיניות והמלצות למקבלי ההחלטות, מנהיגים ולקהילה האסטרטגית – בישראל ובעולם.

כחלק ממשימתו, הוא מחויב לעודד דרכים חדשות לחשיבה ולהרחיב את הדפוסים המסורתיים של הניתוח הממסדי. על מנת להבטיח את החופש האינטלקטואלי של הצוות, המכון משמר בנוקשות את מעמדו הא־מפלגתי בנושאים של מדיניות ציבורית. הדעות המובעות בכל פרסומי המכון הן אלה של הכותבים - הן לא בהכרח משקפות את עמדת המכון, חבר הנאמנים, חוקרים אחרים או כל אדם שתומך במחקר. מכאן, פרסום של מחקר על ידי המכון מסמל שהוא ראוי לפרסום ולבמה ציבורית, אך אינו מביע תמיכה במסקנות או ההמלצות.

חוקרי המכון מונחים על ידי ארבעה ערכי יסוד: מקצועיות, רלוונטיות, עצמאות אינטלקטואלית ועבודת צוות. תוך דבקות בסטנדרטים המקצועיים הגבוהים ביותר של מחקר וניתוח, הם מעורבים בחקר הסוגיות הבוערות ביותר לביטחונה הלאומי של ישראל, ותורמים באמצעות חשיבה יצירתית וחדשנית להתוויית מדיניות ביטחון לאומי.

בשנה האחרונה המכון התמקד באיומים שמניתי: איראן, סוריה, חזבאללה וחמאס. הוא גם התעמק במאבק נגד תנועת ה־ BDS והיחסים עם יהדות התפוצות. אך ספינת הדגל שלו היא פרויקט שהניב תכנית מקיפה שמציעה מתווה אסטרטגי לזירה הישראלית-פלסטינית. בעוד הממשלה ממשיכה ליישם מדיניות של ניהול הסכסוך, תחת ההנחה המוטעית שהזמן משחק לטובתה, המכון שם על השולחן תכנית מציאותית, שאינה נשענת על ימין או שמאל ואינה מתעלמת מהבעיות הרבות שבפנינו או מוכרת אשליות.

המטרה אינה שלום מיידי, אלא לבצר את מדינת ישראל, להגן על האינטרסים החיוניים שלה, ולשמר במקביל אפשרות ישימה להיפרדות עתידית. לא פתרון, אלא נוסחה לעתיד טוב יותר. בליבת התכנית שוכנת ההבנה שעלינו לחלוק את כברת הארץ שבין הים התיכון לנהר הירדן עם הפלסטינים. עלינו להתקדם לעבר היפרדות של שני העמים הללו בלי לוותר על עקרונות ביטחוניים בסיסיים, או על צביונה של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית. זוהי חובתנו המוסרית והציונית.

"תכנית ה־ INSS " הוצגה לציבור בישראל, להנהגה ולממשלות באירופה, חברי סנאט, קונגרס ומחלקת המדינה בארצות הברית, ולדמויות בולטות ומשפיעות בעולם הערבי. אני מעודד את כולם ללמוד אותה ולדון בה. אני מאמין שהיא מציעה דרך חדשה ויצירתית להיאבק באיומים האסטרטגיים המשמעותיים של מדינת ישראל.

אני רוצה להודות לכל מי שעבד על התכנית, ולכל צוות המכון, שעושים עבודה טובה לאורך השנה. אני גם מבקש להודות לאוניברסיטת תל אביב ולנשיאה, פרופ' יוסף קלפטר, על שותפות ארוכת שנים ופורייה; ולחברי חבר הנאמנים, שתמיכתם מאפשרת למכון להמשיך ולהציג את ההישגים המרשימים הללו.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום פרסום מיוחד
נושאיםאיראןאירופהאפגניסטןאפריקההמרכז לאיסוף וניתוח נתוניםהאביב הערביהאו"םהודוהמדינה האסלאמיתטורקיהטכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומיטרור ולוחמה בעצימות נמוכהיחסי ישראל-פלסטיניםיחסי ישראל-ארצות הבריתירדןהמרכז למדיניות ישראל-סין ע"ש דיאן וגילפורד גלייזרכורדיםכלכלה וביטחון לאומילבנון וחזבאללהמבצע צוק איתןסעודיה ומדינות המפרץמל"טיםמלחמת לבנון השנייהמצריםמשפט וביטחון לאומינאט"וסוריהעופרת יצוקהעיראק והמיליציות השיעיות העיראקיותמבצע עמוד ענןפקיסטןצבא ואסטרטגיהקוריאה הצפוניתרוסיהאקלים, תשתיות ואנרגיהתודעה והשפעה זרהתימן והחות'יםיחסי יהודים-ערבים בישראלרצועת עזה וחמאסחוסן חברתי והחברה הישראלית
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock
הצורך בבחינה מחודשת של המושג "הציר השיעי"
לאחר נפילת משטר אסד, שחיקת חזבאללה והלחצים על המיליציות השיעיות: האם עדיין קיים "ציר שיעי" מאוחד שנשמע להנחיות טהראן?
27/05/25
מפה אינטראקטיבית: הנכסים האסטרטגיים של איראן
על רקע המשא ומתן המתנהל בימים אלה בין איראן לארה"ב, אנו קרבים להכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית: בין הסדרה מדינית לאופציה צבאית (ישראלית ו/או אמריקאית). מפה אינטראקטיבית זו של מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי מציגה את המתקנים הצבאיים והגרעיניים המרכזיים של איראן, וכן את יעדי המתקפות הישירות המיוחסות לישראל על אדמתה, באפריל ובאוקטובר 2024. בין אם החודשים הקרובים יעמדו בסימן המשך מו"מ לקראת הסכם גרעין חדש ובין אם פנינו להסלמה צבאית מול איראן, מפה מתעדכנת זו תוכל לשמש בסיס להיכרות טובה יותר עם נכסיה האסטרטגיים של איראן. נכסים אלה ממשיכים לשמש נדבך מרכזי ביכולת ההרתעה של איראן אל מול אויביה, ובראשם ישראל. זאת, במיוחד לנוכח היחלשותה של רשת השלוחים, שהרפובליקה האסלאמית טוותה לאורך שנים, בעקבות המערכה ברצועת עזה ובלבנון וקריסת משטר אסד בסוריה. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
21/05/25
הזדמנות לחסימת ההשפעה האיראנית באמריקה הלטינית
בניגוד להתעלמות של ממשלים אמריקאים קודמים ממהלכיה של איראן באמריקה הדרומית, מדיניות ממשל טראמפ פותחת פתח ייחודי לבניית אסטרטגיה, שלפחות תצמצם את הפעלתנות האיראנית ביבשת
15/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.