תקשורת אסטרטגית בישראל: מסע בעקבות גישות שונות - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים פרסום מיוחד תקשורת אסטרטגית בישראל: מסע בעקבות גישות שונות

תקשורת אסטרטגית בישראל: מסע בעקבות גישות שונות

פרסום מיוחד, 3 באוגוסט 2020

עקבו אחרינו בגוגל
דוד סימן טוב
עופר פרידמן

בישראל, המושג "תקשורת אסטרטגית" (Strategic Communications) נעדר מהשיח האקדמי והמקצועי. במקומו קיימות שלוש גישות שונות להעברת מסרים מטעם המדינה – הסברה, דיפלומטיה ציבורית, ומערכה על התודעה. באמצעות סקירה היסטורית של תהליכי הפיתוח והיישום של הגישות השונות, מאמר זה מציע שתי תרומות לתחום התקשורת האסטרטגית. הראשונה היא ניתוח המראה כיצד ישראל מצאה עצמה עם גישות שונות, מדוע חסרה לה מסגרת חשיבה קוהרנטית אחת, והאם אחת הגישות יכולה להיחשב כמקבילה למושג 'תקשורת אסטרטגית'. התרומה השנייה היא ניתוח המקרה של ישראל לשם ביסוס הטענה בדבר החשיבות שיש למסגרת חשיבה מקיפה וממצה בעת הפעלת תקשורת אסטרטגית, וציון ההשלכות של היעדר מסגרת כזו.


מאמר זה פורסם לראשונה בכתב העת Defence Strategic Communication בגיליון אביב 2020. לקריאת המאמר בנוסחו המקורי לחצ/י כאן

תוכן עניינים:

man-1915351_1920
בקהילות אקדמיות ומקצועיות במדינות המערב, המושג 'תקשורת אסטרטגית' התפרש מאז ומתמיד כאמנות המערכה שמיישמות מדינות וממשלות במסגרת מאמציהן לחתור ליעדים שהן תופסות כאינטרסים לאומיים. עם זאת, למרות הספרות הענפה בנושא והיישום המעשי של תקשורת אסטרטגית ברחבי העולם, אין הגדרה אחידה או הבנה מוסכמת לגבי מה בדיוק נכלל בתקשורת אסטרטגית.....
קרא/י עוד

man-1915351_1920
"הסברה" היא מושג שהופיע בשיח הישראלי לפני מספר עשורים, ותכליתו להסדיר את העברת המסרים בין ישראל לעולם. הגם שיש דמיון מסוים בין המושג לבין מושגים מקובלים כמו דיפלומטיה ציבורית ותעמולה, בחרנו להקדיש לו מקום ניפרד משום שהוא ייחודי לישראל. הדבר נובע, בין השאר, ממעמד ישראל בעולם ובאזור כמדינה של מיעוט אשר מצויה בקונפליקט עם מדינות האזור (בדגש על העימות עם הפלסטינים), ומנסה לשכנע את מדינות העולם בצדקתה ההיסטורית....
קרא/י עוד

man-1915351_1920
עד תחילת שנות ה-2000 רווח בצה"ל השימוש בשני מושגים: המושג הראשון הוא מושג ההסברה, עליו עמדנו בפרק הקודם, המושג השני, הייחודי לעולם הצבאי, הוא מושג הלוחמה הפסיכולוגית. קרי, שינוי תפיסות חיילי האויב, מפקדיו ומנהיגיו, לרוב באמצעות טקטיקות של הטעיה ושיטוי. בשנות ה-50 חולקה הלוחמה הפסיכולוגית (ל"פ) בצה"ל לשתי רמות – הרמה האסטרטגית והרמה הטקטית. הרמה האסטרטגית כוונה "לכל האויב, חזית ועורף". אולם בפועל לא נעשה במושג שימוש והצבא התמקד בתחום הל"פ הטקטית.....
קרא/י עוד

man-1915351_1920
המושג דיפלומטיה ציבורית הוא מושג מורכב בעל פירושים שונים. מחד גיסא, יש המייחסים את הדיפלומטיה הציבורית למכלול הפעולות המקדמות אינטרס מדיני באמצעות הבנה, העברת מידע והשפעה על קהלים זרים. מנגד, יש הרואים אותה כמאמץ משלים למטרות משרד החוץ, שמאפשר לעוסקים בה לאתר תמיכה בקהילות ספציפיות שנבחרו בקפידה. ויש עוד שלל הגדרות....
קרא/י עוד

man-1915351_1920
כאשר ממשלת ישראל מינתה ב-1968 את יצחק רבין, שזה עתה סיים את תפקידו כרמטכ"ל, להיות שגריר ישראל בוושינגטון, שאל רבין: "איזה יעדים מצפה הממשלה משגריר ישראל בארה"ב להשיג?". התשובה שקיבל הייתה: "מבחינת יעדים דיפלומטיים? אין לנו מושג". אנקדוטה זו מספקת תובנה חשובה לגבי תפיסת ישראל את 'התקשורת האסטרטגית' שלה עם שאר העולם, שכן היא רומזת שהתפיסה והמטרות של 'תקשורת אסטרטגית' כל כך ברורות שאין צורך להסבירן, או לחלופין, שהן מצויות באי-סדר כה רב שאף אחד לא יודע להסביר אותן. הניתוח שהציג המאמר לשלוש הגישות השונות בישראל להפעלת 'תקשורת אסטרטגית', רומז שהאפשרות השנייה היא כנראה הקרובה יותר לאמת....
קרא/י עוד

* מחברי המאמר מודים לעמוס הרביץ' ורועי שולמן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי על עזרתם באיסוף חומרים ובכתיבת המחקר ולמתן רוזנברג על הסיוע בתרגום.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום פרסום מיוחד
נושאיםתודעה והשפעה זרה

אירועים

לכל האירועים
שותפות בעידן של שינוי: יחסי ישראל וארצות הברית
24 בנובמבר, 2026
13:15 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
לקראת בחירות 2026: דוח התערבות זרה בשיח הישראלי ברשתות החברתיות
פרסום משותף למכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ולמיזם המחקר "פייק ריפורטר"
22/10/26
הרעלת נתונים מסכנת את אמינות הבחירות
אזרחי ישראל צפויים ללכת לקלפיות ב-27 באוקטובר 2026, ושבוע לאחר מכן יתקיימו בארצות הברית בחירות אמצע הכהונה. דוח זה עוסק בסוג מסוים של איום על מערכות בינה מלאכותית – הרעלת נתונים – ובמשמעותו האפשרית למערכת הבחירות.
15/10/26
Shutterstock
הגנה על בחירות מפני התערבות זרה במרחב המידע: הניסיון האירופי ולקחים לישראל
מחקר מדיניות זה מציע ניתוח השוואתי של לקחי ההתמודדות של מדינות שונות באירופה עם איום ההתערבות הזרה במרחב המידע. המחקר עשוי להוות בסיס מעשי להיערכות מדינת ישראל לקראת בחירות, על בסיס הבנה שהניסיון האירופי הוא תשתית ללמידה, ותוך התאמה למאפיינים הייחודיים של ישראל.
13/10/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות , מדיניות הפרטיות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.