יחסי ארצות הברית וערב הסעודית לאן? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על יחסי ארצות הברית וערב הסעודית לאן?

יחסי ארצות הברית וערב הסעודית לאן?

האם הרומן בין ריאד לוושינגטון עומד להסתיים? אחרי ארבע שנים של יחסים חמים בין הממלכה לממשל טראמפ – שכללו לא פעם העלמת עין מנושאים הנוגעים לזכויות אדם ופשעי מלחמה – ייתכן שהנשיא החדש יבחר בדרך יותר ביקורתית ופחות אוהדת. מה עושה סעודיה כדי להיערך לבאות – ואיך זה קשור לדיווח על הפגישה בין יורש העצר לראש הממשלה נתניהו?

מבט על, גיליון 1405, 23 בנובמבר 2020

English
יואל גוז'נסקי
אלדד שביט

לקראת כניסת ג'ו ביידן לבית הלבן, יידרש שליטה בפועל של ערב הסעודית, מחמד בן-סלמאן, להתאמות במדיניות הסעודית כדי לשמר מערכת יחסים טובה עם הממשל האמריקאי החדש. זאת, מחשש לעתיד היחסים על רקע הביקורת בארצות הברית על כמה מצעדיה של הממלכה – ובראשם רצח העיתונאי ג'מאל חשוקג'י ופעולותיה הצבאיות בתימן. על ערב הסעודית יהיה להוכיח כי היא נותרה בעלת ברית חיונית לארצות הברית. חיזוק היחסים עמה הוא אינטרס עליון עבור הסעודים ויש לו השפעה גם על מעמדו של בן-סלמן בזירה הביתית. בה בעת, משקלה הכלכלי, הדתי והמדיני של ערב הסעודית הוא נכס חשוב לכל ממשל אמריקאי המבקש לבלום את איראן ולצמצם את המעורבות הסינית והרוסית באזור. אשר לישראל, בוושינגטון וגם בריאד ייחסו חשיבות לעמדתה של ישראל בהקשר ליחסים בין ארצות הברית לערב הסעודית ויתכן כי הממשל האמריקאי החדש שצפוי לתמוך בהמשך תהליך הנורמליזציה יבקש לנצל נכונות סעודית לקדם צעדים מול ישראל, כמנוף לחץ לקידום השיח עם הפלסטינים. על כן חשוב שישראל תתאם ציפיות בנושא מול ממשל ביידן, כמו גם באמצעות שיח עם הסעודים (כפי שככל הנראה נעשה במהלך פגישת נתניהו-בן סלמאן ב-22 בנובמבר) ועם איחוד האמירויות.


במהלך שנות כהונתו של הנשיא דונלד טראמפ חוו יחסי ערב הסעודית וארצות הברית פריחה על רקע העניין המשותף להדק את היחסים כך שישרתו את האינטרסים של שתי המדינות, ובלטה האהדה הרבה שהפגינו בכירי הממשל ליורש העצר והשליט בפועל של ערב הסעודית, מחמד בן-סלמאן. לחלק מנושאי התפקיד הבכירים בממשל האמריקאי היוצא היו יחסי ידידות קרובים ביותר עם הבכירים הסעודים והנשיא טראמפ אף ערך בריאד את ביקורו הראשון כנשיא מחוץ לגבולות ארצות הברית. בפועל, הממשל האמריקאי ויתר על המרכזיות שייחס בעבר לערכים דוגמת הגנה על זכויות אדם כרכיבים המשפיעים על עומק היחסים. הנשיא טראמפ, שביקש להיבדל מקודמו, הנשיא ברק אובמה, ראה בממלכה ציר אפשרי למדיניות האמריקאית במזרח התיכון והלך כברת דרך כדי לסוכך על בן-סלמאן מפני ביקורת בינלאומית ובקונגרס נגדו. טראמפ, שהבליט את התרומה הכלכלית של היחסים עם הממלכה למשק האמריקאי, אף הטיל וטו על חקיקה בתמיכה דו-מפלגתית בנוגע להפסקת מכירת נשק לממלכה וסיוע צבאי אחר בשל המעורבות הסעודית במלחמה בתימן.

עתה, לקראת כניסת ג'ו ביידן לבית הלבן, יצטרך מחמד בן-סלמאן לטפל בנוסף למשבר הכלכלי הפוקד את הממלכה - תוצאה של ירידת מחירי הנפט ומגפת הקורונה – וכן בצורך לבצר את מעמדו מבית, גם בהתאמת מדיניותו כך שניתן יהיה לשמר מערכת יחסים טובה עם הממשל האמריקאי החדש. זאת, על רקע החשש בממלכה מעתיד היחסים בעקבות הביקורת בקונגרס, בעיקר בקרב הדמוקרטיים, ובדעת הקהל האמריקאי לכמה מצעדיה, בראש ובראשונה רצח העיתונאי ג'מאל חשוקג'י ופעולותיה הצבאיות בתימן.

ביידן מתייחס לרצח ג'מאל חשוקג'י והפעילות הנדרשת בעקבותיו, בעימות המועמדים הדמוקרטים, נובמבר 2019

מעבר לכך, סביר כי על רקע ניסיון העבר ובעיקר המשקעים הקיימים לאור הביקורת הרבה שהייתה בסעודיה באשר למדיניות הממשל האמריקאי בתקופת הנשיא אובמה, גוברים בערב הסעודית החששות גם מהאפשרות שארצות הברית תאמץ מדיניות מחמירה ביחס לכליאת נשים ופעילי זכויות אדם. ריאד אף מודאגת מכך שממשל ביידן יגלה פתיחות רבה יותר לתנועות האסלאם הפוליטי במרחב ומביעה חשש זה בפומבי. הנשיא הנבחר ביידן עצמו הצהיר במהלך קמפיין הבחירות שלו כי וושינגטון נדרשת לערוך "הערכה מחדש" של יחסיה עם ריאד. המילים שהשמיע ביידן בגנות התנהלות ההנהגה הסעודית היו אמנם קשות, אך מוקדם עדיין לומר עד כמה הרטוריקה של הקמפיין תתורגם למדיניות אמריקאית בפועל. גם הנשיא טראמפ היה ביקורתי מאוד כלפי הסעודים בקמפיין הבחירות שלו, אך במהלך כהונתו תמונת האינטרסים השתנתה וארצות הברית העניקה חופש תמרון רב לסעודים בזירה הפנימית והאזורית.

יתר על כן, בקרב בעלות בריתה של ארצות הברית במזרח התיכן גובר החשש כי הן בשל אתגרים מבית והן על רקע המגמה המתמשכת של צמצום המעורבות הצבאית באזור, הוא לא יהיה גבוה בסדר היום של הממשל, לפחות בחודשים הראשונים של כהונתו. ארצות הברית תחת ממשל דמוקרטי, כך חוששים הסעודים, עלולה לשנות את המדיניות שלה כלפי איראן ובכלל זה להפחית מעליה את לחץ הסנקציות ואף לחזור להסכם הגרעין, בלי שיילקחו בחשבון אינטרסים סעודיים: בראש ובראשונה ארסנל הטילים המאיים של איראן ותמיכתה בגורמים סוררים, דוגמת החות'ים בתימן. לכן, ערב הסעודית מבקשת להיות מעורבת בכל משא ומתן אפשרי עם איראן כדי שדאגותיה יילקחו בחשבון ושלא תהיה מופתעת שוב מתוצאותיו.

כתבה על היחסים בין סעודיה וארצות הברית תחת ממשל ביידן, רויטרס, אוקטובר 2020

למרות חילוקי הדעות, היחסים בין ריאד לוושינגטון מבוססים על אינטרסים משותפים וכבר צלחו משברים חריפים בעבר. יתר כל כן, המציאות המורכבת במזרח התיכון אינה מותירה בדרך כלל זמן רב לגישושים. עם זאת, לשני הצדדים ברור כי בניגוד לאינטימיות ששררה בין המדינות בתקופת ממשל טראמפ, הממשל החדש צפוי לנהל את מערכת היחסים יותר ברמה העסקית/עניינית. נדמה שהכדור נמצא כעת במגרש הסעודי ועל ריאד להוכיח כי הממלכה נותרה בעלת ברית חיונית לארצות הברית. שהרי, חיזוק היחסים עם ארצות הברית הוא אינטרס עליון עבור הסעודים ויש לו השפעה גם על מעמדו של בן-סלמאן מבית. אלא שבתהליך הזה ריאד לא תהיה לבד, אלא תתחרה על תשומת ליבו של הממשל עם שכנותיה, קטר ואיחוד האמירויות. כולן תבקשנה להעניק מחוות לממשל החדש: שיפור ולו קוסמטי במצב חירויות הפרט והחופש הפוליטי; המשך ואף העמקת הרכש הביטחוני המתקדם מארצות הברית; ובנוסף גילוי מעורבות רבה יותר בתהליך המדיני הישראלי-פלסטיני.

בהקשר זה, נראה כי ערב הסעודית החלה כבר להכין את הקרקע בדרכים שונות לנורמליזציה אפשרית עם ישראל, והיא שוקלת את מחיריה האפשריים. ברקע, דיווחים תקשורתיים על פגישה שהתקיימה (22 בנובמבר) בערב הסעודית בין יורש העצר הסעודי לבין ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. בשונה משכנותיה, איחוד האמירויות ובחריין, לממלכה רגישויות רבות ואילוצים מבית ומחוץ, המקשים עליה את ההתקרבות לישראל. עם זאת, גם אם תנקוט לבסוף מהלכים בהקשר זה לפני כניסתו של הממשל החדש, סביר כי היא תבקש למנף נכונות זו כדי להשפיע על גישתו של הנשיא ביידן לממלכה. נראה כי ממשל ביידן יתמוך במגמת הנורמליזציה בין ישראל לבין מדינות ערב, גם אם קיימת אפשרות שממשלו יהיה נדיב פחות ב"תשלום" האמריקאי עבור הסדרים. "מתנה" נוספת שריאד (ועמה אבו-דאבי) עשויה להעניק לביידן היא שיפור ביחסים עם קטר וסיום המשבר בין מדינות המפרץ, הנוגד אינטרסים אמריקאים מובהקים באזור.

דיווח על הפגישה בין נתניהו ליורש העצר הסעודי, אל-ג'זירה, 23 בנובמבר 2020

בניגוד לאובמה בראשית דרכו כנשיא, ביידן הנו פוליטיקאי ותיק המכיר לפני ולפנים את המזרח התיכון ואת דרכי התנהלותן של בעלות בריתה של ארצות הברית באזור. לפיכך, הוא צפוי לנקוט גישה מעשית ופחות אידיאולוגית מאובמה, הגם שהדרישה לשמירה על זכויות אדם תקבל ביטוי מודגש יותר מאשר בתקופת טראמפ. ערב הסעודית מצידה תוכל לזכות בנקודות זכות אצל הממשל החדש אם, למשל, תשחרר ממעצר פעילי זכויות אדם בולטים ובראשם האקטיביסטית לוג'יין אל-הד'לול והבלוגר ראיף בדאווי. הממשל האמריקאי צפוי גם לדרוש מהסעודים לנקוט בטווח הזמן הקצר צעדים קונקרטיים שיתרמו למציאת פתרון פוליטי למלחמה בתימן. יתכן כי סיכויו של ביידן להביא לסיום המלחמה בתימן טובים משום יחסו הביקורתי כלפי הממלכה – מנוף לחץ לא מבוטל כשלעצמו, לצד הרושם כי ריאד עצמה מבקשת לשים מאחוריה פרק זה שגבה ממנה מחירים כלכליים ומדינים ניכרים. עם זאת, ריאד אינה רוצה כי הפתרון יביא לכך שבשטח יישאר גורם פרו-איראני, שיאיים על ביטחונה. המכשול העיקרי בשלב זה, הוא שלממלכה אין אסטרטגית יציאה מהמלחמה ומנגד, לחות'ים, שידם על העליונה בשלב זה, אין עניין בשינוי הסטאטוס-קוו שכן כך הם שומרים על כוחם הצבאי וביכולתם להשפיע על עתיד תימן.

בשורה התחתונה - ערב הסעודית, למרות הפיחות שחל במעמדה ובהשפעתה בשנים האחרונות, היא שחקן אזורי מרכזי שקשה להתעלם ממנו. משקלה הכלכלי, הדתי והמדיני הוא נכס חשוב לכל ממשל אמריקאי המבקש לבלום את איראן ולצמצם את המעורבות הסינית והרוסית באזור. גם לערב הסעודית דרושה השותפות עם ארצות הברית, שהיא עדיין המעצמה הגלובאלית היחידה היכולה להציע לממלכה סט של יכולות אסטרטגיות ומדיניות, יותר ממתחרותיה. מפגש האינטרסים הזה צפוי לאפשר לשני הצדדים להתגבר על מחלוקות ולהמשיך בקשר ההדוק שאפיין את מערכת היחסים ביניהן בשנים האחרונות. אשר לישראל, בוושינגטון וגם בריאד מייחסים חשיבות לעמדתה של ישראל בהקשר זה, ויתכן כי הממשל האמריקאי החדש יבקש לנצל נכונות סעודית לקדם צעדי נורמליזציה עם ישראל, כמנוף לחץ מולה כדי להניע את השיח עם הפלסטינים ולקדם התהליכים להסדר מולם. על כן, חשוב שישראל תתאם ציפיות בנושא מול ממשל ביידן וגם באמצעות שיח עם הסעודים ועם איחוד האמירויות.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-ארצות הבריתסעודיה ומדינות המפרץהסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS/Brian Snyder
ביקור הנשיא טראמפ במפרץ: סדר אזורי משתנה והאתגר לישראל
מהן תוצאות הביקור המדיני של טראמפ בערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות – ואיך הן משפיעות על ישראל?
18/05/25
Shutterstock
שיחות הגרעין בין ארצות הברית לאיראן - סיכויי ההבשלה להסכם ומשמעויות לישראל
הפערים בין טהראן ו-וושינגטון עדיין לא הצטמצמו בצורה משמעותית, אך נראה ששני הצדדים נחושים להגיע להסכם ולמנוע הידרדרות להסלמה צבאית. כיצד על ישראל, הנמצאת בשולי השיחות, לפעול במצב זה?
04/05/25
דובר צה''ל
תרומת הטכנולוגיה הצבאית הישראלית לצבא האמריקאי
המענים לאתגרי הביטחון הישראליים שאומצו בשדות הקרב של הצבא האמריקני
27/04/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.