חילוקי דעות גוברים בין הנשיא ראיסי ליריביו במחנה השמרני - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על חילוקי דעות גוברים בין הנשיא ראיסי ליריביו במחנה השמרני

חילוקי דעות גוברים בין הנשיא ראיסי ליריביו במחנה השמרני

"חסר ידע וניסיון": בשבועות האחרונים הולכת וגוברת הביקורת נגד נשיא איראן ראיסי, בעיקר סביב התמודדותו הכושלת עם המשבר הכלכלי המחריף. ביקורת פוליטית היא אינה דבר נדיר ברפובליקה האסלאמית, אך הפעם היא מגיעה משורות המחנה השמרני אליו משתייך גם ראיסי. כל זאת, עוד טרם חלפה שנה מתחילת כהונתו

מבט על, גיליון 1605, 30 במאי 2022

English
רז צימט

בשבועות האחרונים החריפו חילוקי הדעות בין נשיא איראן, אבראהים ראיסי, ליריביו במחנה השמרני. ביקורתם עליו משקפת מורת רוח גוברת מהתנהלותו ומכישלונו לשפר את המצב הכלכלי והיא נשמעת בקרב פוליטיקאים, אמצעי תקשורת ואנשי דת שמרנים. בתוך כך, התגלעו לאחרונה גם מחלוקות בין הממשלה למג'לס בשורת נושאים: חברים במג'לס אף החלו לקדם מהלך להדחתם של מספר משרי ממשלתו של ראיסי. המתיחות בין הנשיא ליריביו במחנה השמרני, בטרם חלפה שנה מכינון ממשלתו מספקת עדות נוספת לכך שהמחנה השמרני אינו מונוליטי וכי החזרת השליטה הפוליטית לידי השמרנים אינה מבטיחה את לכידותו. חילוקי הדעות אף עשויים להחריף ככל שהנשיא ייכשל במאמציו לשפר את המצב הכלכלי, ובמיוחד ככל שקרב מועד הבחירות הפרלמנטריות, בעוד כשנתיים.


בשבועות האחרונים החריפו חילוקי הדעות בין נשיא איראן, אבראהים ראיסי, ליריביו הפוליטיים במחנה השמרני. הביקורת נגד הנשיא אינה מוגבלת עוד לחוגים המזוהים עם המחנה הפרגמטי-רפורמיסטי ולתומכי הנשיא לשעבר, חסן רוחאני, אלא נשמעת גם בקרב פוליטיקאים, אמצעי תקשורת ואנשי דת שמרנים. ביקורת זו משקפת מורת רוח גוברת מהתנהלות הנשיא, במיוחד בענייני כלכלה, ומכישלונו לשפר את המצב הכלכלי. לצד כמה מדדים כלכליים חיוביים, בהם עלייה נמשכת בהיקף יצוא הנפט האיראני ובמחירי הנפט על רקע המלחמה באוקראינה וצמיחה כלכלית מתונה, ממשיכה איראן להתמודד עם משבר כלכלי חריף הבא לידי ביטוי, בין היתר, באינפלציה של כ-40 אחוזים, בחוב לאומי תופח ובגירעון תקציבי חמור.

שורת פוליטיקאים שמרנים מתחו לאחרונה ביקורת על התנהלות הנשיא וממשלתו. כך, למשל, טען הפעיל הפוליטי, אבו-אלקאסם ראופיאן, בריאיון לאתר החדשות ח'בר אונליין, כי לממשלתו של ראיסי אין הניסיון והידע הדרושים לניהול ענייני המדינה. הוא האשים את הנשיא כי אינו מוכן לשתף פעולה עם פוליטיקאים, שאינם נמנים עם תומכיו המובהקים, ונשען אך ורק על "מהפכנים צעירים" חסרי ניסיון ומסב בכך נזק כבד למדינה. גם חבר המג'לס, ע'לאם-עלי ג'עפרזאדה אימאן-אבאדי תקף את התנהלותה הכושלת של הממשלה הגורמת, לדבריו, סבל לאזרחים. הוא ציין כי הבנת הנשיא בענייני כלכלה אינה מספקת, הממשלה נעדרת מדיניות כלכלית ברורה ולא ניתן לפתור את מצוקותיהם המחריפות של האזרחים באמצעות סיסמאות. הפעיל הפוליטי השמרני, מוחמד מהאג'רי, ציין את ממשלתו של ראיסי כאחת הממשלות החלשות ביותר שכיהנו באיראן מאז המהפכה האסלאמית. הוא טען שניסיונו של ראיסי כראש הרשות השופטת לשעבר אינו מספיק לניהול ענייני המדינה וכי לחברי המג'לס אין כל ברירה אלא להתייצב מול הממשלה ולשמש כאופוזיציה. לדבריו, ראיסי יוכל להצליח בתפקידו רק אם יכלול בממשלתו ממלאי תפקידים בעלי ניסיון וידע ללא קשר להשתייכותם הפוליטית. הנשיא עצמו דחה את הביקורת נגדו והוא ממשיך להטיל את האחריות למצב על הממשל הקודם. בפגישה עם אנשי דת (11 באפריל) אמר ראיסי, כי הממשלה מכבדת את כולם, אך לא ניתן למנות לתפקידי ניהול את האחראים לסטטוס-קוו הנוכחי, שהתנהלותם לא הייתה מקובלת על האזרחים.

עוד לא עברה שנה מכניסתו לתפקיד. ראיסי ביום השבעתו |

בתוך כך, התגלעו בחודשים האחרונים מחלוקות בין הממשלה למג'לס בשורה של נושאים, בהם הצעת הנשיא לבטל את שער מטבע החוץ הרשמי, המיועד ליבוא מוצרי מזון בסיסיים ותרופות. לטענת מבקרי ההצעה, ביטול השער הרשמי עלול להביא לעלייה נוספת במחירי מוצרי היסוד ולהחרפת המצוקות בקרב השכבות החלשות. חילוקי דעות בין הרשויות התעוררו גם סביב הצעת חוק של המג'לס להגביל את הגישה לרשתות חברתיות שמבקריו, ובהם גם הנשיא, חוששים מפני השפעתו על עסקים איראנים רבים המספקים מקומות עבודה ותלויים בגישה לרשתות חברתיות זרות. לכל אלה נוספו טענות מצד חברי מג'לס כי הממשלה אינה נוהגת בשקיפות בנוגע לשיחות הגרעין וכי מנהלי המשא ומתן הגרעיני לא עמדו על הקווים האדומים שנקבעו על ידי המשטר. על רקע חילוקי הדעות הגוברים בין הממשלה למג'לס, דיווחו אמצעי תקשורת איראנים על יוזמה מתגבשת במג'לס לקדם את הדחתם של מספר שרים בממשלתו של הנשיא, בהם שר העבודה והרווחה ושר התעשיה והמסחר.

לביקורת הגוברת על הנשיא הצטרפו גם אמצעי תקשורת, בכללם כאלה המזוהים עם המחנה השמרני, שהזהירו מפני המשבר הכלכלי המתמשך והשפעתו על חיי האזרחים. היומון ג'ואן, המקורב למשמרות המהפכה, מתח (14 באפריל) ביקורת על הצהרת הנשיא, שתלה בגורמים הפועלים מאחורי הקלעים את האחריות לעליות המחירים הנמשכות. לטענת היומון, גם שותפיו של ראיסי המחזיקים במשרות ניהוליות נושאים באחריות להתייקרויות. זאת ועוד, אם אכן פועלת יד נעלמה מאחורי הקלעים, משמעות הדבר שהממשלה אינה שולטת בכלכלת המדינה. העיתון קרא לנשיא לא לבזבז עוד זמן ולממש את הבטחות הבחירות שלו, שעוררו בקרב הציבור ציפיות לשיפור המצב. גם העיתון השמרני רסאלת מתח (13 באפריל) ביקורת על הנשיא סביב משבר האינפלציה. העיתון גרס כי הממשלה היא האחראית למדיניות הכלכלית הגורמת להאצת האינפלציה וכי חרף מאמציה הרבים, טרם הושגה התוצאה הרצויה בהתמודדות עם המשבר. ביקורת מרומזת על התנהלות הנשיא נשמעה גם מצד אנשי דת בכירים. דרשן תפילות יום השישי בטהראן, איש הדת הקיצוני אחמד ח'אתמי, אמר בדרשה ב-22 באפריל, כי על הנשיא לפעול ביעילות רבה יותר כדי להיאבק בעליות המחירים, משום שהאזרחים אינם מסוגלים לתכנן את עתידם והדבר עלול לעורר אי-שקט.

על רקע מאבקי הכוחות הפוליטיים הפנימיים, מתמודד גם יו"ר המג'לס, מוחמד-באקר קאליבאף, עם אתגרים העשויים להשפיע על מעמדו הפוליטי. בסוף חודש אפריל ניצב קאליבאף במוקד סערה ציבורית ופוליטית לאחר שאשתו, בתו וחתנו תועדו במצלמה בשדה התעופה באיסטנבול כשהם נושאים ציוד רב לתינוקות, שנועד עבור נכדו של קאליבאף הצפוי להיוולד בקרוב. התיעוד הפך ויראלי ועורר ביקורת חריפה, שכללה האשמות נגד בזבזנותם וראוותנותם של קאליבאף ובני משפחתו וקריאות להתפטרותו. בנו של קאליבאף, אליאס, הזדרז להסביר את נסיבות האירוע בפוסט שפרסם בחשבון האינסטגרם שלו. הוא טען כי אביו התנגד לנסיעת משפחתו לטורקיה וכי הנסיעה לא נועדה כלל לקניית ציוד לתינוק. עם זאת, הוא הודה שהתנהלות בני משפחתו היתה "טעות בלתי נסלחת" והתנצל. בעקבות פרסום הפרשה, טענו תומכי קאליבאף כי תיעוד בני משפחתו בטורקיה הודלף ממניעים פוליטיים על ידי יריביו בימין הרדיקלי ותומכי הנשיא לשעבר, מחמוד אחמדינז'אד, כדי להביא להדחתו מראשות המג'לס.

מוחמד-באקר קאליבאף |

בפברואר 2022 היה קאליבאף מעורב בפרשה נוספת בעקבות פרסום קלטת אודיו, שתיעדה פגישה בין מפקד משמרות המהפכה לשעבר, מוחמד-עלי ג'עפרי, לסגנו לענייני בינוי וכלכלה. בקלטת תועדו השניים כשהם דנים במעורבותו לכאורה של קאליבאף בשחיתות במהלך כהונתו כראש עיריית טהראן (2017-2005). גם בעקבות פרשה זו טענו מקורביו של יו"ר המג'לס כי הדלפת הקלטת קשורה במאבקי כוחות פוליטיים פנימיים בהנהגה האיראנית. במאמץ אפשרי להפיג את המתיחות הגוברת בין המג'לס לממשלה הצהיר קאליבאף (24 באפריל), כי המצב כיום באיראן מחייב תיאום בין שתי הרשויות וכי הציבור אינו יכול לקבל שהאחריות למצב הכלכלי נמצאת רק בידי הממשלה או המג'לס. בפגישה עם נציגי הממשלה אמר קאליבאף כי הרשות המבצעת והרשות המחוקקת צריכות לעבוד יחדיו כדי לפתור את בעיות האזרחים.

חילוקי דעות פנימיים הם מאפיין קבוע ומתמשך במערכת הפוליטית האיראנית. כל נשיאי איראן ניצבו בפני אתגרים פוליטיים משמעותיים וספגו לעיתים ביקורת חריפה מצד מוקדי הכוח השונים, לרבות לשכת המנהיג העליון, הרשות המחוקקת, הרשות השופטת ומשמרות המהפכה. המתיחות הגוברת בין הנשיא ראיסי ליריביו במחנה השמרני בטרם חלפה שנה מכינון ממשלתו מספקת עדות נוספת לכך שהמחנה השמרני אינו מונוליטי וכי החזרת השליטה הפוליטית לידי השמרנים בעקבות הבחירות הפרלמנטריות (פברואר 2020) והבחירות לנשיאות (יוני 2021) אינה מבטיחה את לכידותו של מחנה זה. הצרתה של האליטה הפוליטית באמצעות דחיקתם של זרמים מתחרים מהמוסדות הפוליטיים הנבחרים הבטיחה אומנם את הדומיננטיות של הזרם השמרני בכל מוסדות השלטון, אך אינה מונעת את חילוקי הדעות הפנימיים בקרב השמרנים. יתר על כן, בעקבות דחיקתם של החוגים הפרגמטיים-רפורמיסטים מתקשים השמרנים להפנות אצבע מאשימה ליריביהם הפוליטיים המסורתיים והדבר מייצר פוטנציאל להחרפת מאבקי הכוחות בתוך המחנה השמרני. חילוקי הדעות הפנימיים עשויים להחריף ככל שהנשיא ייכשל במאמציו לפתור את המצוקות הכלכליות והחברתיות של אזרחי ארצו. בהעדר שיפור משמעותי במצב הכלכלי, הביקורת על הנשיא וממשלתו צפויה להתגבר, במיוחד ככל שקרב מועד הבחירות הפרלמנטריות, האמורות להיערך בעוד כשנתיים.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןאיראן – פנים
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
בין הסדרה גרעינית לתקיפה צבאית באיראן – לקראת הכרעה
השיחות שהחלו באפריל 2025 בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, סטיב וויטקוף, מקרבות את איראן, ארצות הברית וישראל לרגעי ההכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. תוצאות המשא ומתן יקבעו במידה רבה האם פנינו להסדרה מדינית בסוגיית הגרעין או לתקיפה צבאית (ישראלית, אמריקאית או משולבת) על מתקני הגרעין. בשלב זה ניכר כי הן ההנהגה האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי והן הממשל האמריקני בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ מבכרים פתרון מדיני-דיפלומטי לסוגיית הגרעין על פני עימות צבאי, שאת תוצאותיו והשלכותיו קשה להעריך מראש. עם זאת, בהיעדר יכולת להגיע להסדרה שתחסום את דרכה של איראן לנשק גרעיני ובהינתן החלטה לפנות לאופציה צבאית, על ישראל לתאם זאת עם ארצות הברית – גם אם אין בכך כדי להבטיח השתתפות אמריקאית פעילה בתקיפה. התיאום ושיתוף הפעולה עם ארצות הברית דרושים לישראל להגנה מפני תגובה איראנית, לשימור ההישג לאחר תקיפה ולתמיכה אמריקאית במאמצים למנוע את מאמצי השיקום של תוכנית הגרעין, בין אם באמצעים צבאיים קינטיים, חשאיים או מדיניים. בכל מקרה, יש להדגיש את הצורך במערכה כוללת נגד איראן ולא רק נגד תוכנית הגרעין. תקיפה אמריקאית-ישראלית יכולה לספק פתרון מיטבי לאתגר, ובתנאי שתהיה חלק ממערכה רחבה מול הרפובליקה האסלאמית, וכך צריך לתכננה. בסופה של מערכה זו נדרש להוביל מהלך מדיני משלים, שיוודא את מימוש כלל היעדים האסטרטגיים אל מול איראן, ובכלל זה חסימת דרכה לנשק גרעיני, פירוק הציר הפרו-איראני ומגבלות על פרויקט הטילים.
06/05/25
Shutterstock
שיחות הגרעין בין ארצות הברית לאיראן - סיכויי ההבשלה להסכם ומשמעויות לישראל
הפערים בין טהראן ו-וושינגטון עדיין לא הצטמצמו בצורה משמעותית, אך נראה ששני הצדדים נחושים להגיע להסכם ולמנוע הידרדרות להסלמה צבאית. כיצד על ישראל, הנמצאת בשולי השיחות, לפעול במצב זה?
04/05/25
מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי
בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך השנים. בחינת מדיניות הטרור האיראנית מצביעה על מגמה מדאיגה, המראה כי איראן דבקה בהפעלת טרור בינלאומי ואף מעצימה את מאמציה בהקשר זה, תוך נכונות להסתכן בחיכוך עם מדינות רבות על מנת לממש את מדיניותה. מגמה זו מחייבת תשומת לב, הן בפני עצמה והן משום שהיא סימן לתעוזת יתר ולהפגנת ביטחון מצד איראן בעצם הפרת הנורמות הבינלאומיות והריבונות של מדינות, שעשויות לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים.
23/04/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.