פרסומים

עם צמיחתה הכלכלית של המעצמה האסיאתית גוברות גם עוצמתה המדינית בעולם ובהדרגה גם השפעתה בסביבתה האסטרטגית של ישראל. היחסים המדיניים וקשרי הכלכלה והתרבות בין שתי המדינות התפתחו בעשור האחרון במהירות רבה, אולם במונחים היסטוריים מדובר במערכת יחסים צעירה למדי. ההיכרות בין שתי המדינות עודנה בראשיתה בשל היעדר יחסים ממושכים, מגוונים ועמוקים ביניהן, בהשוואה ליחסי ישראל עם ארצות־הברית או אף עם אירופה. המפגש בין המדינות בנקודת הזמן הנוכחית הוא מפגש ייחודי, בעל פוטנציאל רב ומסעיר לאור הבדלי הממדים, פערי התרבות, המנטליות והשפה, ולאור מִתאמי ביקוש והיצע במרחב האינטרסים המשותפים לענק הכלכלי ול"אומת הסטארט אפ" הקטנה והחדשנית. מעל האתגרים הפרטניים ביחסי המחקר, הכלכלה, העסקים, התיירות, המדע והדיפלומטיה ניצב אתגר כולל לגיבוש מדיניות לאומית מאוזנת ולניהולה, באופן שימצה את ההזדמנויות וייתן מענה לסיכונים אפשריים ביחסי ישראל־סין.

תוכנית המחקר ישראל־סין במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) נועדה לקדם את תשתית הידע על יחסי שני הצדדים לשם תמיכה בגיבוש מדיניות ובניהולה, ולסייע לגורמים הרלוונטיים בהמלצות מעשיות. לתכלית זו מקיימת התוכנית מאמצי מחקר על מדיניותה של סין במזרח התיכון, על יחסי המעצמות, על מאפייני מדיניות החוץ והכלכלה של סין ועל יחסי ישראל עמה. פיתוח ידע למדיניות אינו משימת יחידים אלא משימת יחד; רוחב היריעה, מעמקיה וגיוונה מחייבים מגוון דעות, זוויות ראייה, ניסיון מעשי וריבוי השקפות. לפיכך, ראשית פעולתה מהווה תוכנית ישראל־סין מקום מפגש לחוקרים, לפרקטיקנים, לאקדמאים, לבעלי תפקידים בממשלה, לאנשי עסקים ולנבחרי ציבור -שהם שותפינו למאמץ. זה המקום להודות לקרן דיאן וגילפורד גלייזר על תרומתה המתמשכת להקמת התוכנית ולפעילותה.

מזכר זה מבטא נאמנה את אתגרי המחקר ופיתוח הידע למדיניות בנושא ישראל־ סין, וגם את העשייה המשותפת המאפשרת את ההתמודדות עימם. בין הכותבים אנשי משרד החוץ בעבר ובהווה, חוקרי התוכנית בעלי רקע אקדמי ואנשי מערכת הביטחון. המאמרים במזכר עוסקים ביחסי ישראל־סין מזוויות שונות וביחסיהן של מדינות אחרות עם סין, לרבות לקחיהם והשלכותיהם על ישראל. מבחר זה הוא רק מדגם חלקי מתוך עושר הנושאים, ההיבטים, הזוויות והממדים הרלוונטיים במחקר תומך מדיניות בנושא ישראל־סין, ובכך יש עדות נוספת לגודל האתגר הניצב בפני קהילת החוקרים, הפרקטיקנים וגורמי המדיניות. פתח הדבר במזכר נכתב בידי האלוף (בדימוס) מתן וילנאי, ראש תוכנית ישראל־סין ושגריר ישראל לשעבר בסין, בראי ארבע שנות כהונתו בבייג'ינג. את המאמר הפותח כתב מר חגי שגריר, סגן ראש אגף אסיה והפסיפיק במשרד החוץ, ובו הוא מתאר את התקדמות יחסי ישראל־סין בעשור האחרון, בדגש על תהליכי העבודה, המנגנונים המשותפים והתחומים העיקריים שבהם מתמקדת עשיית ממשלת ישראל מול סין. מר דני קטריבס מהתאחדות התעשיינים ומוותיקי משרד החוץ בסין סוקר את התפתחות היחסים הכלכליים ואת אתגריהם מנקודת מבטו האישית, ומצביע על כיוונים מומלצים לעתיד. מאמרן של גב' גליה לביא, דוקטורנטית באוניברסיטת תל־אביב וחוקרת בתוכנית ישראל־סין, וגב' רותם נוסם, סטודנטית לתואר שני ומתמחה במכון, סוקר אתגרים ביחסי סין עם אוסטרליה- דמוקרטיה מערבית ב"שכונתה" המורחבת של סין- אשר נתברכה בקהילת מהגרים סינית גדולה ובציבור סטודנטים רחב ממוצא סיני. לצד תועלת כלכלית ניכרת שמניבים היחסים עם סין לאוסטרליה, היא מתמודדת עם אתגרים מורכבים של ביטחון לאומי, אשר חלקם ייחודיים לה וחלקם רלוונטיים כאתגרי ייחוס לישראל. מר דורון אלה, דוקטורנט באוניברסיטה העברית וחוקר בתוכנית ישראל־סין, מנתח במאמרו את ניסיונן של מדינות אחרות בעולם למצוא נקודת איזון נכונה בין עידוד השקעות לבין שיקולי כלכלה וביטחון לאומי, וזאת באמצעות כינון מנגנוני בקרת השקעות ופיקוח עליהן. המאמר גם מנתח את השקעותיה של סין בישראל ומצביע על נגזרות והשלכות על מדיניות ישראל, אשר אף היא מחפשת את נקודת האיזון הייחודית לה בין ההזדמנות של יחסים כלכליים עם מדינות זרות לבין ניהול הסיכונים הנובעים מכך, וצמצומם. מר הדי שגב, סטודנט לתואר שני ביחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים ועוזר מחקר בתוכנית ישראל־סין ומר אופק רימר, סטודנט לתואר שני בתוכנית לדיפלומטיה וביטחון לבכירים ועוזר מחקר במכון, סוקרים במאמרם את היצוא הביטחוני מסין למזרח התיכון במשך השנים. מהתמונה עולה כי לאורך עשורים רבים הייתה סין ספקית נשק זוטרה למזרח התיכון, בהשוואה לארצות־הברית, רוסיה ואירופה, והיא עודנה כזו גם כיום. עם זאת, לאור התפתחות צבא סין וצמיחת תעשיותיה הצבאיות החלה להסתמן עלייה משמעותית מצידה ביצוא מערכות נשק ייחודיות כגון כלי טיס בלתי מאוישים למדינות המזרח התיכון, באופן שיש בו כדי להשפיע על סביבתה הביטחונית של ישראל מצד אחד, ועל שוקי יצוא הנשק שעליהם היא מתחרה מצד שני.

מאמרו של ד"ר עודד ערן, לשעבר שגריר ישראל באיחוד האירופי ובירדן וחוקר בכיר בתוכנית ישראל־סין, בוחן את יחסי ישראל־סין בהקשר הרחב של יחסי סין עם ארצות־הברית, המעצמה העולמית המתחרה, ועם הודו- מתחרה אסטרטגית של סין ביבשת אסיה ובמרחב ההודו־פסיפי- שעם כל אחת מהן מנהלת ישראל מערכת יחסים מסועפת ומשגשגת. ניהול מערכות יחסים מקבילות עם מדינות יריבות זו לזו הוא מאפיין בולט במדיניות החוץ של סין, ובהקשר שמשרטט מאמר זה עשויה אף ישראל לצאת נשכרת מניהול יחסיה עם שלוש המעצמות "במאפיינים סיניים". הקובץ נחתם במאמר אינטגרטיבי של החתום מטה, המסכם את אתגרי מדיניות ישראל כלפי סין מנקודת מבטו של מתכנן ביטחוני־אסטרטגי, כמסגרת רחבה המקיפה את נושאי המאמרים הקודמים וסוגיות רבות נוספות. המאמר מצביע על פערים, אתגרים והזדמנויות ייחודיות, ומעלה המלצות למדיניות ישראל כלפי סין ולניהולה. מבט מערכתי זה משרטט גם קווים לדמותה של תשתית הידע הקיימת באקדמיה ובממשלה בישראל על אודות סין המודרנית, לצורכי גיבוש מדיניות וניהולה. הוא מדגיש את הפערים הבולטים בתשתית הידע אודות סין בישראל, ומצביע על כיווני עשייה דחופים לשיפורה היסודי. בכך חורג מאמץ המחקר של הכותבים מההקשר ה"מצומצם" של יחסי ישראל־סין, ואף מההקשר הרחב של יחסי סין עם מדינות אחרות בעולם ועם המעצמות, לעבר היחסים בין מחקר וידע לבין מדיניות ופעולה בישראל כמערכת שלמה (אקו סיסטם). מסקנתנו בהיבט זה היא שללא מהפכה של ממש בתשתית הידע המעשי = שלה על סין המודרנית, תתקשה ישראל לנהל מדיניות רלוונטית ומועילה לה לאורך זמן, הן במיצוי ההזדמנויות ביחסיה עם סין והן בניהול שלל המורכבויות הנלוות להם. אנו תקווה כי תמצאו עניין ותועלת במאמרי המזכר, וכי תראו בהם הזמנה לשיח, למחשבה, לבקשת דעת ולירידה לעומקה של מערכת יחסים מרתקת ומבטיחה זו בין ישראל וסין — שתי תרבויות עתיקות החולקות עתה קטע דרך עדכני, מתפתח, מתגמל ומאתגר.

תא"ל (מיל') אסף אוריון

מנהל תוכנית ישראל־סין

==================================================================

תוכן עניינים

הקדמה

יחסי ישראל-סין- שותפות כוללת בחדשנות/ חגי שגריר

יחסי ישראל-סין- בין המצוי לרצוי/ דן קטריבס

המתיחות הגואה בין סין לאוסטרליה- לקחים לישראל/ גליה לביא ורותם נוסם

רגולציה על השקעות ורכישות זרות בישראל ובעולם במבט השוואתי- סין כמקרה בוחן/ דורון אלה

לא שיטפון, אך זרם מתגבר- מכירת נשק מסין למזרח התיכון: מאפיינים, מגמות והשלכות על ישראל/ הדי שגב ואופק רימר

ישראל, ארצות הברית, סין והודו- שותפויות נוגדות אינטרסים/ עודד ערן

אתגרים למדיניות ישראל מול סין/ אסף אוריון