הקורונה באיראן וההשפעות על הכלכלה | המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על הקורונה באיראן והשפעתה על כלכלת המדינה

הקורונה באיראן והשפעתה על כלכלת המדינה

מבט על, גיליון 1296, 6 באפריל 2020

English
רז צימט
תומר פדלון
חיטוי מפני הקורונה באיראן

התפרצותה של מגפת הקורונה מנחיתה מכה קשה על הכלכלה האיראנית, הנתונה ממילא בשפל חסר תקדים בעקבות הסנקציות הכלכליות שהטילה ארצות הברית על איראן והצניחה במחירי הנפט. השפעתה הכלכלית של המגפה חמורה במיוחד, משום שהיא פוגעת גם במגזרים שבהם השפעת הסנקציות הייתה מוגבלת למדי. בשלב זה מנסה המשטר להכיל את המשבר הכלכלי ולספק פתרונות מידיים לאזרחים, בעיקר באמצעות חבילות סיוע לנזקקים. במקביל מנסה המשטר להביא להקלת הסנקציות הכלכליות וכן נאלץ לבקש הלוואה מקרן המטבע הבינלאומית. בשלב זה, לא ניתן לזהות קריסה מערכתית של המשק ואין עדות למחסור במוצרי יסוד או להפסקת אספקה סדירה של שירותים ומוצרים חיוניים. עם זאת, ככל שיעמיק המשבר,  עלול המיתון הכלכלי באיראן להחריף והגרעון התקציבי צפוי לגדול משמעותית. במקרה כזה, עלולה איראן להתקשות לאורך זמן לממן חלק מפעילויותיה הצבאיות בזירה האזורית.


משבר הקורונה באיראן מוצא אותה באחת התקופות הקשות בתולדותיה. נסיגת ארצות הברית מהסכם הגרעין והחזרת הסנקציות הכלכליות החריפו את המצוקות שעמן מתמודדת המדינה ודרדרו את מצבה הכלכלי לשפל חסר תקדים. לכך הצטרפה הצניחה החדה במחירי הנפט. גם הפסקת הטיסות מאיראן ואליה וסגירת גבולותיה עם מדינות שכנות בעקבות התפרצות הנגיף גובה מחיר כלכלי כבד, במיוחד עקב סגירת מעברי הגבול בין איראן לעיראק, המשמשים את איראן ליצוא סחורות חיוניות וככל הנראה גם להברחות נפט תוך הפרת משטר הסנקציות. המגבלות על המסחר הבינלאומי פגעו קשות ביבוא חומרי גלם לאיראן וביכולתה להמשיך ביצוא מוצרים שאינם קשורים בנפט.

הכלכלה האיראנית סופגת מכה אנושה דווקא לאחר מספר חודשים שבהם נראה היה כי המשק האיראני החל להתייצב, תוך הסתגלות למשטר הסנקציות. שיעור האינפלציה ירד מעט בחודשים האחרונים לרמה של כ-35 אחוזים לאחר עליה משמעותית בשנתיים האחרונות לשיעור של קרוב ל-40 אחוזים. במקביל העריכה קרן המטבע העולמית כי לקראת 2021 עשויה להתחדש הצמיחה הריאלית באיראן בשיעור קטן, של עד אחוז אחד, ייתכן שהודות להתגברות הפעילות הכלכלית של ענפי המשק שאינם מתבססים על נפט. כך למשל, בשנה האחרונה נרשמה עלייה של 20 אחוזים בייצוא מוצרים שאינם קשורים לנפט. התאוששות נרשמה גם בשער המטבע המקומי (ריאל), שהתייצב במהלך 2019 סביב כ-120 אלף ריאל לדולר, לאחר שקרס בשנת 2018 בשיעור חד ואיבד כשני-שלישים מערכו. בחודשים האחרונים שב הריאל ונחלש ולאחר התפרצות הקורונה הוא נסחר סביב כ-160 אלף ריאל לדולר.

זאת ועוד, המגפה מאיימת לפגוע גם במגזרים שבהם השפעת הסנקציות הייתה מוגבלת למדי, למשל תיירות ומסחר פנים. הפגיעה בתחומים אלה נחשבת חמורה במיוחד משום שהמגפה התפרצה בחודש מארס, בסמוך לראש השנה האיראני (נורוז), בתקופת שיא בצריכה ובעסקים. עוצמת המשבר ניכרת הן בקרב אזרחים פרטיים והן בקרב עסקים. ראש לשכת המסחר האיראנית, ע'ולאם-חוסיין שאפעי, הזהיר זמן קצר לאחר פרוץ המשבר, כי איראן צפויה לגל של פשיטות רגל. המשבר פגע קשות גם בחלק מהתעשיות, ובהן תעשיית הרכב שניצבת בפני ירידה חדה בדרישה לרכבים ומגבלות היצוא.

מספר המתים היומי מנגיף הקורונה באיראן
מספר המתים מנגיף הקורונה באיראן. באדיבות: האתר worldometers.info

בשלב זה מנסה המשטר להכיל את המשבר הכלכלי. הנשיא חסן רוחאני נחלץ להרגיע את הציבור באמרו כי אין כל חשש למחסור בסחורות ובתרופות וכי הממשלה משתדלת לספק פתרונות מידיים. הממשלה אישרה חבילת סיוע לשלושה מיליון אזרחים נעדרי הכנסה קבועה, הכוללת תשלום קצבאות עד כ-400 דולרים בשלוש פעימות למשך ארבעה חודשים, וכן הלוואות ללא ריבית לארבעה מיליון עובדים, שאיבדו את פרנסתם כתוצאה מהמשבר. הבנקים המסחריים הונחו להעניק הלוואות בריבית נמוכה למשך 30 חודשים לעשר קטגוריות של עסקים המושפעים במיוחד מהמשבר, ביניהם מסעדות, סוכנויות תיירות ונסיעות, מלונות, חברות תחבורה ותעופה, מרכזי ספורט ובידור ומארגני אירועים. כן מתכננת הממשלה להעלות את שכר עובדי המדינה ב-50 אחוזים ודחתה את תשלומי המיסים וההלוואות לחודש מאי. בכל מקרה, תוכנית הסיוע מסתכמת, ככל הנראה, באחוז עד שני אחוזים בלבד מהתוצר האיראני, מה שממחיש את אוזלת ידה הכלכלית של הממשלה.

בה בעת, המשטר יזם קמפיין בינלאומי נרחב שנועד להפעיל לחץ על ארצות הברית להסיר את הסנקציות, אם כי הממשל האמריקאי הבהיר שאין בכוונתו להקל בהן או לסגת מאסטרטגיית "מקסימום הלחצים". הממשל אף הודיע על אודות שורת סנקציות חדשות נגד חברות ואישים איראנים. האיחוד האירופי, לעומת זאת, אישר סיוע הומניטרי לאיראן בסך 20 מיליון אירו ואף הצליח באחרונה להפעיל לראשונה את מנגנון INSTEX, שהוקם לשם עקיפת הסנקציות האמריקאיות על טהראן כדי לאפשר העברת ציוד רפואי לאיראן. גם הממשל הסיני התגייס לסייע בידע ובציוד. במקביל נאלצו שלטונות איראן, לראשונה מאז המהפכה האסלאמית, לפנות לקרן המטבע הבינלאומית ולבקש הלוואה בסך חמישה מיליארד דולרים מקרן הסיוע המהיר, שהוקמה כדי לסייע למדינות להתמודדות עם משבר הקורונה, אך בשלב זה לא ברור עדיין אם ארצות הברית תאפשר לאיראן לקבלה.

יוזמות אלה נועדו לסייע לאיראן להתמודד עם הגרעון התקציבי החמור. התקציב האיראני לשנה האיראנית החדשה, שהוגש לאישור הפרלמנט בנובמבר 2019 ואושר לאחרונה על ידי "מועצת שומרי החוקה" יידרש, ככל הנראה, לשינויים מרחיקי לכת על רקע ההוצאות החריגות והצפי לירידה בהכנסות המדינה ממיסים בעקבות משבר הקורונה. גם צניחת מחירי הנפט תשפיע על התקציב, שהתבסס על מחיר חבית נפט של 50 דולרים, במיוחד לאחר שיצוא הנפט של איראן ירד לשפל חסר תקדים של פחות מ-400 אלף חביות נפט ביום עקב הסנקציות האמריקאיות. הירידה העולמית בביקוש לנפט כתוצאה ממשבר הקורונה ומלחמת הנפט בין ערב הסעודית לרוסיה הובילו לירידה חדה במחירו. חבית נפט מסוג ברנט, שנסחרה בסוף חודש ינואר ב-60 דולר, נסחרה בסוף חודש מארס בכ-25 דולרים בלבד - המחיר הנמוך ביותר מאז שנת 2003. הירידה במחיר, בשילוב האטת קצב ייצוא הנפט כתוצאה מהסנקציות האמריקאיות, מכבידות על הכלכלה האיראנית. במאמץ לצמצם את הגרעון פנה הנשיא רוחאני בסוף מארס למנהיג העליון, עלי ח'אמנהאי, בבקשה לאשר משיכת כספים מקרן הפיתוח הלאומית, שנועדה לשמר חלק מהכנסות הנפט כדי למנוע זעזועים במשק כתוצאה משינוי מחירים בשוק העולמי. המשבר גם צפוי לדלדל עוד יותר את יתרות מטבע החוץ של איראן, שהוערכו בסוף 2019 ב-86 מיליארד דולרים.

מקרי ההידבקות החדשים מנגיף הקורונה באיראן המתגלים מדי יום 

מספר מקרי הקורונה באיראן החדשים המתגלים באיראן מדי יוםה
מספר מקרי ההידבקות החדשים המתגלים באיראן מדי יום. באדיבות: האתר worldometers.info

קשיי הממשלה לעמוד במחיר הכלכלי הכבד והצורך לדאוג לפרנסתם של מיליוני עובדים ולהבטיח אספקה סדירה של שירותים ומוצרים חיוניים גרמו עיכוב ניכר באכיפת סגר ומגבלות תנועה משמעותיות ברחבי המדינה בתגובה להתפשטות נגיף הקורונה. במשך מספר שבועות סירב הנשיא להטיל סגר מלא חרף דרישות מערכת הבריאות, הגם שקרא לאזרחים, שאינם עובדים בשירותים חיוניים, להישאר בבתיהם ובנוסף הטיל מגבלות על חלק מהפעילות הכלכלית והודיע על סגירת מרכזי מסחר, שווקים, מרכזי תרבות ופנאי, חלק ממשרדי הממשלה, בתי ספר ואוניברסיטאות. רק בסוף מארס לאחר שכשלו המאמצים לבלום את התפשטות המגפה, החליטה הממשלה להטיל מגבלות משמעותיות על תנועת כלי רכב ואזרחים בין הערים ברחבי מדינה.

מוקדם להעריך את עוצמת הפגיעה הכלכלית, שתהיה תלויה במידה רבה במשך המשבר. בכל מקרה, המשבר הכלכלי צפוי להימשך גם בחלוף המשבר הבריאותי ולהחריף את העוני והמצוקה  הכלכלית בקרב שכבות נרחבות בציבור. אלה עשויות ללבות מחדש את המחאה העממית, במיוחד לאחר הסרת איום הקורונה, המשמש גורם מרסן מפני התקהלות עקב חשש לצאת לרחובות. הכלכלה האיראנית, שעל פי הערכות קרן המטבע העולמית הייתה צפויה להתכווץ בשנת 2019 – 2020 בשיעור של יותר מ-9 אחוזים, עלולה להיקלע למיתון חריף אף יותר. מיתון זה עלול להחריף את משבר האבטלה, העומדת כיום על 13 אחוזים ולמעלה מ-40 אחוזים בקרב צעירים בוגרי אוניברסיטאות.

אף על פי כן, לא ניתן לזהות בשלב זה קריסה מערכתית של המשק האיראני ואין עדות למחסור במוצרי יסוד או לאובדן יכולת מצד השלטונות להבטיח אספקה סדירה של שירותים ומוצרים חיוניים, ביניהם חשמל, מים וגז. נראה שגם יכולת הייצור ברוב תחומי התעשייה והחקלאות נשמרת חרף המשבר המתמשך. זאת ועוד, המשטר האיראני כבר הוכיח בעבר את יכולתו לצלוח משברים חמורים, במיוחד לאחר שנים של סנקציות כלכליות משמעותיות ולנוכח הריכוזיות של הכלכלה האיראנית, המתאפיינת במעורבות רבה של מוסדות ממשלתיים ושל משמרות המהפכה. ריכוזיות זו משפרת את יכולת המשטר להתאים את הכלכלה לתנאים החדשים שנוצרו בעקבות המשבר. ככל שיעמיק המשבר, עשויה המגפה לכפות על שלטונות איראן לבצע הערכת מצב עדכנית ולבחון מחדש את סדרי העדיפויות הלאומיים. אף כי לא צפוי שינוי ביעדי העל האסטרטגיים שלה, עשויה איראן להתקשות לאורך זמן במימון חלק מפעילויותיה הצבאיות בזירה האזורית. איראן כבר נאלצה - עקב חידושן של הסנקציות האמריקאיות לפני כשנתיים - לקצץ בתקציב הסיוע לארגונים הנתמכים על ידה במרחב הערבי, לרבות חזבאללה, הנתון במצוקה כלכלית קשה. עוצמת הפגיעה הכלכלית באיראן עשויה להטיל מגבלות נוספות על יכולתה של טהראן לסייע לשלוחיה באזור.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןנגיף הקורונהאיראן – פנים
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
מפה אינטראקטיבית: הנכסים האסטרטגיים של איראן
על רקע המשא ומתן המתנהל בימים אלה בין איראן לארה"ב, אנו קרבים להכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית: בין הסדרה מדינית לאופציה צבאית (ישראלית ו/או אמריקאית). מפה אינטראקטיבית זו של מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי מציגה את המתקנים הצבאיים והגרעיניים המרכזיים של איראן, וכן את יעדי המתקפות הישירות המיוחסות לישראל על אדמתה, באפריל ובאוקטובר 2024. בין אם החודשים הקרובים יעמדו בסימן המשך מו"מ לקראת הסכם גרעין חדש ובין אם פנינו להסלמה צבאית מול איראן, מפה מתעדכנת זו תוכל לשמש בסיס להיכרות טובה יותר עם נכסיה האסטרטגיים של איראן. נכסים אלה ממשיכים לשמש נדבך מרכזי ביכולת ההרתעה של איראן אל מול אויביה, ובראשם ישראל. זאת, במיוחד לנוכח היחלשותה של רשת השלוחים, שהרפובליקה האסלאמית טוותה לאורך שנים, בעקבות המערכה ברצועת עזה ובלבנון וקריסת משטר אסד בסוריה. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
21/05/25
הזדמנות לחסימת ההשפעה האיראנית באמריקה הלטינית
בניגוד להתעלמות של ממשלים אמריקאים קודמים ממהלכיה של איראן באמריקה הדרומית, מדיניות ממשל טראמפ פותחת פתח ייחודי לבניית אסטרטגיה, שלפחות תצמצם את הפעלתנות האיראנית ביבשת
15/05/25
Iranian Leader Press Office/Handout / Anadolu
יחסי ערב הסעודית ואיראן: גידור סיכונים הכרחי
ברקע ביקור טראמפ במזרח התיכון: תמונת מצב של ה"דטאנט" ביחסי טהראן-ריאד – והמשמעויות לישראל
13/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.