פרסומים

ב-19 באוקטובר, 2023, ימים ספורים לאחר פתיחתה של מלחמת חרבות ברזל, הכריזו החות'ים בתימן על חזית לחימה נוספת נגד ישראל כחלק ממחויבותם לציר ההתנגדות ולתפיסת "התלכדות הזירות". המליציה החות'ית, אשר נתמכת על ידי איראן ושולטת בחלקים נרחבים של תימן, שיגרה באופן ישיר טילים וכטב"מים נגד ישראל והטילה מצור ימי בים סוף אשר פגע בסחר העולמי כולו. פי דובר צה"ל, מאז אוקטובר 2023, החות'ים שיגרו כ-220 טילים וכ-170 כטב"מים אל עבר ישראל. מפה זו מציגה הן את תקיפות החות'ים נגד ישראל והן את תקיפות צה"ל בתימן, כ-1,700 ק"מ...

באחרונה אימצו החות'ים דפוס פעולה שמטרתו להתיש את האוכלוסייה הישראלית ולהגביר כך את הלחץ על ממשלת ישראל לעצור את המערכה ברצועת עזה. לאור חוסר האפקטיביות של האסטרטגיה הישראלית הנוכחית בהתמודדות עם ארגון הטרור התימני, נכון להגביר במידה ניכרת את פעילות הקואליציה וישראל נגד הנהגת הארגון ויכולות ייצור ושיגור הטילים שלו. תקיפה באיראן, שהיא מנוגדת לאינטרס האמריקאי, עלולה לדרדר את האזור למערכה אזורית וספק אם תשנה במשהו את דפוס הפעולה של החות'ים, הרואים את עצמם כעצמאים ולא נתונים להנחיותיה של טהראן.   

מפרספקטיבה של שנה יש מקום לחזור ולהעריך את האלטרנטיבות האסטרטגיות העקרוניות שעמדו בפני ישראל במהלך המלחמה ואת ההשקפות השונות שניצבו במרכז הוויכוח המקצועי, הדעות באולפנים, והדיון הציבורי. במוקד המאמר בחינה חוזרת, במבחן הזמן, של אלטרנטיבות בולטות וקווי הפעולה המדיניים והאסטרטגים שהיו בלב הוויכוח ביחס למלחמה, כיווניה, והמשכה במהלך השנה שמאז פריצתה.

זירת הים האדום ממקדת תשומת לב גוברת על רקע מתקפות החות'ים והפגיעה שהסבו לחופש השיט העולמי בכלל ולמדינת ישראל בפרט. זאת בנוסף להשפעתם על זירה זו של סכסוכים מתעצמים נוספים, שישראל אינה מעורבת בהם במישרין, בסודאן ובסומליה. התעצמות הקונפליקטים במרחב זה מחדדת את ההכרה שרק באמצעות שיתוף פעולה רב-צדדי, אזורי ובינלאומי, ניתן יהיה להתמודד עם האתגרים הרלוונטיים לזירת הים האדום. שיתוף פעולה ביטחוני ובמקביל גם בתחומים "רכים", בין ישראל למדינות וארגונים באזור, הוא מסד לקידום אינטרסים ארוכי-טווח בכח ובפועל של כל הצדדים.

העימות המתמשך בים האדום בין הח'ותים לבין כוחות הקואליציה בראשות ארצות הברית והפגיעות החוזרות ונשנות של מיליציות פרו-איראניות נגד יעדים אמריקאיים בעיראק ובסוריה מקרבים את הצדדים בסבירות גבוהה להתדרדרות לעימות נרחב יותר. בהובלת הממשל האמריקאי פרסמו 13 מדינות הצהרה המתרה בח'ותים כי יישאו בתוצאות, אם ימשיכו בפעולותיהם, וארצות הברית חיסלה מפקד בכיר במיליציות הפרו-איראניות בעיראק. הממשל מאשים ישירות את איראן כעומדת מאחורי פעילויותיהן של בעלות בריתה. אמנם לארצות הברית ולאיראן אין עניין בעימות ישיר ביניהן, אך נראה כי נחישות המיליציות ובעיקר...

בעוד מתקפות החות'ים על ישראל ועל ספינות אזרחיות באזור ים סוף ובאב אל-מנדב, נמשכות לאורך מלחמת "חרבות ברזל" במגוון אמצעים, סין הרשמית כמעט דוממת – לא גינויים משמעותיים, וודאי שלא פעולות קונקרטיות. סין נמנעה גם מלהצטרף לכוח המשימה שהקימה ארצות הברית לאבטחת השייט באזור, וספינות הצי שלה לא נענו לקריאות מצוקה של אניות שהותקפו. יומרותיה של בייג'ינג בזירה הגלובלית נתקלות בתקרת זכוכית נמוכה כאשר נדרשת פעולה ממשית או כאשר היא נדרשת לבוא על חשבון מאמציה לערער את מיצובה של וושינגטון במזרח התיכון. גם כאשר אינטרסיה של סין נפגעים בידי...

מאז מתקפת הטרור שביצע חמאס בנגב המערבי ב-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל", אירעו מתקפות מסלימות על ידי ארגון הטרור החות'י התימני המשבשות את השיט במצרי באב אל-מנדב. המטרה המוצהרת של הארגון, שהוא בין גורמי הפרוקסי האיראניים הבולטים, היא הטרדה ופגיעה באוניות הקשורות במישרין או בעקיפין לישראל. זאת, בתגובה לפעולת ישראל נגד חמאס ברצועת עזה. עם זאת, מרבית פעולות החות'ים עד כה פגעו באוניות שכלל אינן קשורות לישראל. לנוכח מרכזיותו של נתיב מצרי באב אל-מנדב בואכה תעלת סואץ, אשר דרכו עוברים 12% מהסחר הימי העולמי בסחורות, לרבות מטעני...

מלחמת 'חרבות ברזל' בין ישראל לחמאס לבשה צביון אזורי, עם המתקפות מצד שלוחיה של איראן ובכללן מצד החות'ים. הגם שתימן היא זירת לחימה משנית, גובר פוטנציאל הנזק ממנה לישראל ולמדינות המפרץ, שסומנו על ידי החות'ים כמשתפות פעולה עם ישראל. התמשכות המעורבות הצבאית החות'ית במלחמה תאלץ את ישראל למצוא נתיבים להרתעה ולתגובה ותקשה על מדינות המפרץ לשמר על יחסים תקינים עם איראן ובמקביל להשתלב במאמץ האמריקאי באזור. לפי שעה, יש להתייחס לפעילות החות'ית בפרופורציה ולהכילה, תוך התמקדות במאמץ הלחימה העיקרי ברצועת עזה.

קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי

שורת התפתחויות פותחת לכאורה פתח להסדר, שעשוי לקרב את סוף המלחמה בתימן, בראשם הקמת מועצת נשיאות, הפסקת אש כוללת והסרה חלקית של המצור האווירי והימי שהטילה ערב הסעודית על תימן. ההפסדים הטריטוריאליים שרשמו החות'ים באחרונה ובתגובה לכך הגברת ההתקפות מצדם על ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, דחקו בצדדים להגיע להפסקת אש. עם זאת, ניסיון העבר מלמד שסיכויי ההגעה לכדי הסדר פוליטי ארוך טווח אינם גבוהים.