פרסומים

תמצית הממצאים עם כניסתה לתוקף של הפסקת האש האמריקאית מול איראן, מסתמן כי רוב הציבור הישראלי מתנגד לה - 61 אחוזים מתנגדים לעומת 29 אחוזים בלבד התומכים בה. במקביל, בולטת אכזבה מהישגי המערכה ומהיקף הפגיעה באיראן. בעוד שבשלביה הראשונים של המערכה 69 אחוזים העריכו כי משטר האייתולות ייפגע באופן משמעותי, כעת רק 31 אחוזים סבורים כי פגיעה כזו אכן התרחשה. מגמה דומה משתקפת גם בהערכת הפגיעה בפרויקט הגרעין: בתחילת המערכה 62.5 אחוזים העריכו כי ייפגע באופן משמעותי, לעומת 30.5 אחוזים בלבד הסבורים כי כך אכן קרה. בדומה לכך, 73 אחוזים העריכו בתחילת...

תמצית הממצאים נרשמת ירידה נוספת בהערכת הציבור את היקף הפגיעה הצפוי באיראן בעקבות המערכה: בעוד שבימים הראשונים למערכה 69 אחוזים מהמשיבים העריכו כי המשטר ייפגע באופן משמעותי, שיעור זה עומד כעת על 43.5 אחוזים בלבד. מגמה דומה ניכרת גם ביחס להערכת הפגיעה בפרויקט הגרעין, כאשר שיעור הסבורים כי ייפגע באופן משמעותי ירד מ-62.5 אחוזים בתחילת המערכה ל-48 אחוזים כיום. כך גם באשר למערך הטילים הבליסטיים: שיעור המעריכים פגיעה משמעותית ירד מ-73 אחוזים ל-58.5 אחוזים. במקביל, נמשכת מגמת דעיכה בתמיכה בהמשך המערכה עד להפלת המשטר, מ-63 אחוזים בימים...

תמצית הממצאים נמשכת תמיכת הציבור במבצע "שאגת הארי", עם 78.5 אחוזי תמיכה במתקפה הישראלית-אמריקאית באיראן, רמה הדומה לזו שנמדדה בתחילת המערכה (80.5 אחוזים). בנוסף, 60 אחוזים מהציבור מביעים שביעות רצון גבוהה מההישגים הצבאיים באיראן, בדומה לשביעות הרצון שנמדדה כשבועיים לתוך מבצע "עם כלביא". עם זאת, נרשמת ירידה בתמיכה בהמשך המערכה עד להפלת המשטר: 54 אחוזים סבורים כי יש להמשיך בלחימה עד להשגת יעד זה, לעומת 63 אחוזים אשר סברו כך בתחילת המערכה. במקביל, שיעור המעריכים כי משטר האייתולות ייפגע באופן משמעותי ירד מ-69 אחוזים בתחילת המערכה ל-58...

תמצית הממצאים רוב מובהק בציבור הישראלי (81 אחוזים) תומכים במתקפה הישראלית-אמריקאית באיראן (מבצע "שאגת הארי"). בנוסף, 63 אחוזים סבורים כי יש להמשיך את המערכה עד להפלת המשטר באיראן; אמון הציבור בדרג הביטחוני נותר גבוה ואף התחזק, ובמקביל נרשמה עלייה קלה גם באמון בדרג הפוליטי; 69 אחוזים מהציבור מעריכים כי המשטר באיראן ייפגע באופן משמעותי בעקבות המערכה. מתוכם, 22 אחוזים מאמינים כי המשטר אף יקרוס לחלוטין; באשר לעורף הישראלי, 62% מעריכים כי הציבור יהיה מוכן לחיות במצב מלחמה עד חודש לכל היותר. מתודולוגיה הסקר נערך בין התאריכים 2-1...

מרכז הנתונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי מציג תמונת מצב המתעדכנת בזמן אמת אודות המערכה הצבאית נגד איראן. תמונת המצב כוללת דשבורד ייעודי המכיל נתונים נבחרים ומלווה במפה אינטראקטיבית המתארת את המציאות בשטח. הנתונים מתעדכנים באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.

תמצית הממצאים כמחצית מהציבור הישראלי (50.5 אחוזים) תומכים בתקיפה ישראלית עצמאית באיראן, במידה שייחתם הסכם בין ארצות הברית ואיראן אשר ימנע תקיפה אמריקאית; רוב מכריע בציבור (72.5 אחוזים) סבור כי יכולות ההגנה האווירית של ישראל מספקות במקרה של מתקפה איראנית; למעלה ממחצית הציבור (51.5 אחוזים) מעריכים כי המעבר לשלב ב׳ ברצועת עזה אינו תואם את האינטרסים הישראליים; רק 28 אחוזים מהציבור תומכים בהסכם שלום עם סעודיה הכרוך בהקמת מדינה פלסטינית, לעומת 48 אחוזים המתנגדים לכך; רוב הציבור (69.5 אחוזים) סבור כי המשטרה אינה נוקטת מדיניות אכיפה אחידה...

תמצית הממצאים רוב גדול בציבור הישראלי (62.5 אחוזים) מעריך כי ישראל תידרש לחדש את הלחימה נגד איראן בחצי השנה הקרובה. עם זאת, הציבור חלוק ביחס לתקיפה ישראלית יזומה נגד איראן בעת הזו - 45 אחוזים מהציבור תומכים בכך ואילו 43 אחוזים מתנגדים. במקביל, רק שליש מהציבור (33 אחוזים) סבורים כי על ישראל להתערב בהתפתחויות הפנימיות באיראן על רקע גל המחאה העממית, בעוד רוב של 54 אחוזים מתנגדים לכך; רוב הציבור (58.5 אחוזים) מדווח על שביעות רצון נמוכה או נמוכה מאוד מאופן אכיפת הסכם הפסקת האש בעזה; 55 אחוזים מהציבור סבורים כי המצב הביטחוני בצפון מחייב...

מרכז הנתונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי אוסף עבורכם את המידע העדכני והמדויק ביותר הנוגע למחאות הנרחבות באיראן

תמצית הממצאים רוב מובהק בציבור (80.5 אחוזים) סבור כי קיימת בצה״ל פוליטיזציה במידה כלשהי; למעלה ממחצית הציבור (57 אחוזים) מעדיפים הקמת ועדת חקירה ממלכתית על פני ועדה שתמונה בידי חברי הכנסת; כשני שלישים מהציבור (64 אחוזים) מעריכים כי חקיקה שתפטור את מרבית הציבור החרדי משירות בצה״ל תפגע במוטיבציה לשירות קרבי; מחצית מהציבור מעריכים כי אישור הצעת החוק לקביעת חובת עונש מוות למחבלים לא ירתיע מחבלים מפני ביצוע פיגועי טרור; רק שליש מהציבור (33 אחוזים) סבור כי החלטת ראש הממשלה למנות את מזכירו הצבאי, האלוף רומן גופמן, לראש המוסד התקבלה בעיקר...

אירועי ה-7 באוקטובר 2023 לא רק טלטלו את הביטחון הלאומי של ישראל, אלא גם ערערו באופן חסר תקדים את אמון הציבור במערכות המדינה ובראשן צה״ל. במציאות זו התפתחה המערכה בצפון, שהחלה כמשנית בסדר היום האסטרטגי אך הלכה ותפסה מקום מרכזי בתודעה הציבורית. היחס כלפי הלחימה מול חזבאללה — מהכלה והבלגה ועד הסלמה ניכרת — נתפס בעיני רבים כמבחן מתמשך ליכולת המערכת ללמוד מהכישלון החמור בדרום, לספק ביטחון ממשי לצד תחושת ביטחון לאזרחים ולשקם את אמון האזרחים. במאמר זה נבחנת הדינמיקה  שבין התפתחות הלחימה בצפון לבין התפתחות תחושת הביטחון והאמון הציבורי, ואת...

תמצית הממצאים הזירה שהכי מטרידה את הציבור היהודי היא יהודה ושומרון (77 אחוזים); פחות משליש מהציבור היהודי סבור כי המצב הביטחוני בצפון מאפשר ביטחון לתושבים – כמעט מחצית מאמינים כי המצב מחייב חזרה ללחימה מוגבלת; רוב בציבור (59 אחוזים) חושב שהחלטות הדרג המדיני לא מתבססות על שיקולים מקצועיים; 61 אחוזים מהציבור היהודי מתנגד להסדר הסכסוך הישראלי-פלסטיני בהתאם לרעיון שתי מדינות לשני עמים.  מתודולוגיה הסקר נערך בין התאריכים 16-13 בנובמבר, 2025, בהובלת המרכז לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי...

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות ביחס לסוגיות הביטחון הלאומי שעל הפרק, ובנוגע לחוסן הלאומי ולאמון הציבור. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי | תמצית הממצאים צה"ל והדרג הצבאי ממשיכים להנות מאמון גבוה, בעוד האמון בדרג המדיני נותר נמוך. רוב גדול תומך בהסכם לסיום המלחמה בעזה, אך מרבית הציבור סקפטי באשר לאפשרות של שנים ארוכות של שקט בעקבותיו. עם תום המלחמה, הציבור תומך...