בשעה שפקיסטן הובילה לאורך המלחמה את התיווך להפסקת אש בין ארצות הברית לאיראן, מצרים שימשה גם היא שחקנית פעילה – אף אם משנית – במהלכים. לנגד עיניה עמד החשש מהשלכותיה השליליות של המלחמה על יציבותה הכלכלית ועל מאזן הכוחות האזורי. מצרים נטלה חלק במאמצי התיווך במסגרת מנגנון תיאום מרובע חדש – לצד פקיסטן, ערב הסעודית וטורקיה – מתוך שאיפה לגבשו לקוורטט ערבי-אסלאמי שימנף את כוחן המדיני, הכלכלי והדמוגרפי של המדינות החברות בו וייצור משקל נגד לישראל ולאיראן. אם מנגנון מרובע זה אכן יתבסס ויוסיף לפעול לאורך המלחמה ובעקבותיה כגוש אזורי לכיד, ובהיעדר...
עם תחילתה של נשיאות טראמפ השניה, במוסקבה רווחה הנחה כי בהובלת הממשל האמריקאי החדש ארצות הברית תעדיף הבנות והסכמות על פני הסלמה ותימנע מהפעלת כוח צבאי העלול לגרור אותה למבצעים ארוכים, יקרים ובלתי נשלטים. הנחה זו עיצבה את הערכת הסיכונים הרוסית ואת התנהלות וושינגטון. אולם, המערכות נגד איראן ביוני 2025 וזו שפרצה בסוף פברואר 2026 ערערו הנחת יסוד זו. כעת, כאשר דפוס הפעולה האמריקאי סטה מההיגיון שמוסקבה ייחסה לו, המערכה האמריקאית-ישראלית מהווה נקודת מבחן לאסטרטגיה הרוסית מול טראמפ וממשלו, המחייבת הערכה מחדש של הלוגיקה שעל פיה נבחנה ופורשה...
יותר מחודשיים לאחר פרוץ מלחמת "שאגת הארי" ניצבת הרפובליקה האסלאמית עם פגיעות ניכרות והנהגה חדשה, אך לזכותה גם הישגים מסוימים וביניהם שרידות מול מתקפה אמריקאית-ישראלית וניצול מנופי לחץ שנוצרו במהלך הלחימה, לרבות תקיפות נגד מדינות המפרץ וסגירת מצר הורמוז. אף שמוקדם להעריך את השלכות המלחמה, שבשלב זה כלל לא ברור האם הסתיימה, כבר ניתן לזהות מגמות בולטות בשישה תחומים מרכזיים: הזירה הפנים-איראנית; תוכנית הגרעין; מערך הטילים; רשת השלוחים האזורית; מעמדה של איראן בסדר האזורי; ואיראן בזירה הגלובלית. תובנות בהקשרים אלה נועדו לשמש בסיס...
פסגת אסלאמאבאד הסתיימה ללא פריצת דרך, והמחישה כי סוגיית הגרעין היא עדיין בלב המחלוקת בין ארצות הברית לאיראן. מבחינת וושינגטון, התחייבות איראנית ברורה לא לפתח נשק גרעיני ולא לשמר יכולת פריצה אליו היא תנאי יסוד להסכם. מנגד, טהראן מתעקשת על זכותה להמשיך ולהעשיר אורניום בשטחה ורואה בדרישה האמריקאית ניסיון לכפות עליה כניעה מדינית בתנאים חד־צדדיים. על רקע זה, החלטת הנשיא טראמפ לעבור ממסלול של לחץ דיפלומטי למסלול של כפייה ימית באמצעות הטלת מצור על התנועה לנמלים איראניים מסמנת שלב חדש במשבר. מבחינת ארצות הברית, המהלך נועד לשלול מאיראן את...
תמצית הממצאים
נרשמת ירידה נוספת בהערכת הציבור את היקף הפגיעה הצפוי באיראן בעקבות המערכה: בעוד שבימים הראשונים למערכה 69 אחוזים מהמשיבים העריכו כי המשטר ייפגע באופן משמעותי, שיעור זה עומד כעת על 43.5 אחוזים בלבד. מגמה דומה ניכרת גם ביחס להערכת הפגיעה בפרויקט הגרעין, כאשר שיעור הסבורים כי ייפגע באופן משמעותי ירד מ-62.5 אחוזים בתחילת המערכה ל-48 אחוזים כיום. כך גם באשר למערך הטילים הבליסטיים: שיעור המעריכים פגיעה משמעותית ירד מ-73 אחוזים ל-58.5 אחוזים. במקביל, נמשכת מגמת דעיכה בתמיכה בהמשך המערכה עד להפלת המשטר, מ-63 אחוזים בימים...
אמנם בימים אלה אנו בעיצומה של מלחמה ואיננו יודעים עדיין כיצד תסתיים, אך יוזמת המשא ומתן האמריקאית, שעשויה להביא את המערכה לסיום, מחייבת הגדרה ברורה של האינטרס הישראלי בתחום פרויקט הגרעין האיראני.
סיום מלחמת "שאגת הארי" יציב את ישראל ואת הקהילה הבינלאומית מול מציאות אסטרטגית חדשה ביחס לאיראן. המשטר בטהראן, בהנחה שישרוד את המלחמה, אשר עבר טראומה מערכתית ופגיעה בצמרת ההנהגה, עשוי לאמץ דוקטרינת ביטחון לאומי הנשענת על נשק גרעיני כיכולת הרתעה קיומית יחידה. בנסיבות אלה, יש לוודא כי הוא נעדר כל יכולת גרעינית העלולה להוות בסיס...
ישראל, לאחר ה-7 באוקטובר, שבויה בתפיסת 'ביטחון אבסולוטי' המובילה אותה למלחמה מתמדת. אם הביטחון מוגדר כהסרה מוחלטת של כל איום, כבר בשלבי התהוות ראשוניים ויתר על כן כשהוא ברור ומוחשי – לא צמצומו ולא בניית מסגרת הסדרית מייצבת – אזי כמעט כל תוצאה אחרת של עימות תיתפס כלא מספקת, כל הסדר ככניעה, וכל הישג כחלקי וככישלון.
על רקע תפיסתי-מדיני זה, בשלב הנוכחי של המלחמה עם איראן ניצבת ישראל מול שתי מלכודות: (1) הפסקת אש – בלי מנגנוני הסדרה אפקטיביים בנושא הגרעין והטילים הבליסטיים, שתותיר אותה עם צורך במערכה עוקבת מתמשכת וסבבי...
שחרור אחיזתה של איראן במצר הורמוז והפסקת השיבוש שהיא גורמת לכלכלת העולם ידרשו לא רק הפחתת איומים על השייט, אלא גם הגברת הלחץ על כלכלת איראן כדי להרתיעה מהתקפות נוספות וליצור מנוף לדיפלומטיה.
המשבר המתפתח במצר הורמוז מציב את המצר כאחת מזירות החיכוך המרכזיות בעימות הנוכחי וכמוקד למשבר בעל השלכות גלובליות. שיבוש מתמשך של התנועה במצר, גם ללא חסימה מלאה, אינו רק מהלך טקטי, אלא פגיעה רחבה יותר בסדר הבינלאומי. חשיבותו האסטרטגית ומעמדו הייחודי מרחיבים את זירת החיכוך סביב המצר מעבר לצדדים הישירים לעימות הנוכחי. המשמעות היא כי המאבק על מעבר חופשי במצר אינו מתמצה בהיבט הצבאי, אלא מתנהל גם במישור המדיני והמשפטי, המשפיע על היקף הלגיטימציה הבינלאומית לפעולות הצדדים, ובפרט היכולת לגייס או לרסן מעורבות של שחקנים נוספים.
איראן מכוונת לשתי נקודות בבטן הרכה של המערכה המשותפת לארצות הברית ולישראל – שוק הנפט ומדינות המזרח התיכון הפגיעות. בעלות הברית יכולות לערער אסטרטגיה זו על ידי חיזוק שותפים אזוריים, ייצוב שוקי האנרגיה ודיכוי היכולות הצבאיות של המשטר בטהראן.
מאמץ התקשורת האסטרטגית האיראני במלחמת ״שאגת הארי״ מדגים שילוב בין פעולה צבאית, לוחמת מידע וטכנולוגיות מתקדמות, שתכליתו להשפיע על מגוון קהלים – פנימיים, אזורים ובינלאומיים. המערכה הנוכחית משקפת שלב מתקדם בהתפתחות הדוקטרינה האיראנית, אשר עברה מתעמולה אידאולוגית דתית ללוחמת מידע ריאליסטית ורב-ממדית. במאמר זה נבחנים דפוסי הפעולה המרכזיים של איראן, ביניהם שימוש בטילים וכטב״מים כאמצעי תקשורתי, הפצת דיסאינפורמציה גלויה וסמויה, הפעלת רשתות השפעה דיגיטליות ושימש גובר בבינה מלאכותית. מהניתוח עולה כי איראן לא מבקשת לייצר רק הישגים צבאיים...
הטמעת בינה מלאכותית במערכות ביטחון הפכה בשנים האחרונות מאמצעי תומך החלטה לתשתית אסטרטגית המעצבת את אופן ניהול המלחמה. במסגרת מגמה זו, אימוץ דוקטרינת AI-First על ידי הפנטגון מסמן שינוי תפיסתי משמעותי: מעבר משילוב נקודתי של מערכות בינה מלאכותית לתפיסה מערכתית, שבה AI הופך רכיב יסוד בשרשרת הפיקוד, באיסוף ובניתוח מודיעין, ובתכנון מבצעים רב-זירתיים. מאמר זה בוחן את הדוקטרינה האמריקאית החדשה ואת השלכותיה על אופייה של הלוחמה בעידן האלגוריתמי. בהמשך מוצג מקרה מבחן עדכני – השימוש במערכות AI במהלך העימות בין ארצות הברית ואיראן – המדגים כיצד...
