הכרזת ממשל טראמפ על Operation Economic Outcast מסמנת מעבר לשלב חדש במערכה נגד איראן. לאחר כחצי שנה של לחימה, שבמהלכה ספגה טהראן פגיעה קשה, תמונת המערכה עדיין אינה שלמה: התנועה במצר הורמוז לא חזרה לשגרה והסוגייה הגרעינית נותרה ללא פתרון. לאור זאת, וושינגטון מבקשת לשנות את מרכז הכובד: פחות הישענות על הרחבה נוספת של המערכה הצבאית ויותר ניסיון לתרגם את ההישגים שכבר נצברו למנגנון מתמשך של לחץ כלכלי ופיננסי. התוכנית מרחיבה את הסנקציות המשניות ומכוונת גם למדינות, בנקים וחברות שיסייעו לאיראן לעקוף את הבידוד. אולם פרטי האכיפה, זהות היעדים...
בשנה האחרונה מתנהל באיראן שיח נרחב סביב דוקטרינת הגרעין שלה ותקפותה. במשך עשרות שנים חתרה הרפובליקה האסלאמית להגיע ליכולת סף גרעינית תוך הימנעות מפיתוח נשק גרעיני בפועל, על בסיס התפיסה שיכולת זו מספקת הרתעה בלי לחשוף את איראן למחירים הכרוכים בפריצה לנשק. עם זאת, ההתפתחויות מאז אוקטובר 2023, ובמיוחד שתי התקיפות האמריקאיות-ישראליות על איראן בשנה האחרונה, ערערו את תפיסת הביטחון האיראנית וחיזקו את הקולות הקוראים לבחון מחדש את הדוקטרינה הגרעינית. מאמר זה מבקש לבחון את הוויכוח המתנהל באיראן סביב סוגיה זו ואת השלכותיו האפשריות על מדיניותה...
התגובות באיראן להסכם הביטחוני בין ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן משקפות גישה זהירה ומורכבת ביחס למשמעויותיו. בשלב זה, רוב הפרשנים אינם רואים בו ברית צבאית אנטי־איראנית מגובשת או "נאט"ו אסלאמית" המסוגלת לשנות את מאזן הכוחות האזורי. פרשנים אלה מדגישים את הפערים בין ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן ואת העמימות ביחס למחויבויותיהן הצבאיות. עם זאת, אחרים מזהים בהסכם ביטוי לשינוי רחב יותר בארכיטקטורה הביטחונית האזורית: מעבר מהסתמכות כמעט בלעדית על ארצות הברית לרשתות ביטחוניות אזוריות מגוונות יותר. התגובות להסכם משקפות גם את המחלוקת...
מאז המהפכה האסלאמית ב-1979 פועלת איראן תחת סנקציות בינלאומיות בדרגות חומרה משתנות, שהמשמעותיות שבהן הוטלו על מגזר האנרגיה והמערכת הפיננסית שלה בתגובה לתוכנית הגרעין. במהלך ארבעת העשורים האחרונים, איראן לא רק הסתגלה למגבלות אלה, אלא אף מיסדה באופן שיטתי את עקיפת הסנקציות כנדבך מרכזי באסטרטגיית ההישרדות הכלכלית שלה. בשנים האחרונות, פנו איראן וחזבאללה במידה גוברת והולכת למטבעות קריפטו כאמצעי לעקיפת הסנקציות האמריקאיות. האנונימיות היחסית שמציעים המטבעות הדיגיטליים, לצד עצמאותם מן המערכת הבנקאית הבינלאומית, יצרה ערוצים פיננסיים חדשים...
העימות בין ארצות הברית לאיראן סביב מצר הורמוז נכנס לשלב מסוכן יותר מבעבר. המהלך האמריקאי, שהתמקד בתחילה בפגיעה בתשתיות הימיות והצבאיות באזור בנדר-עבאס ובהפעלת לחץ ממוקד על טהראן, התרחב בעקבות התגובה האיראנית נגד כלי שיט, בסיסים אמריקאיים ומדינות המפרץ. וושינגטון מבקשת לשלב לחץ צבאי מצטבר עם שמירת ערוץ מדיני פתוח; לשלול מאיראן את היכולת להפוך את הורמוז למנוף סחיטה קבוע; לשקם את ההרתעה; ולהחזיר את איראן למשא ומתן מעמדה מוחלשת. אולם לנשיא טראמפ אין אפשרויות טובות. לחץ מוגבל אינו מביא לפי שעה לוויתור איראני, הרחבת המערכה עלולה לגרור את...
המלחמה בין ארצות הברית לאיראן הציבה בפני סין אתגר אסטרטגי מורכב, במסגרתו נדרשה לשמור בו־זמנית על יחסיה עם איראן, מדינות המפרץ וארצות הברית, תוך הגנה על האינטרסים הכלכליים והאנרגטיים שלה באזור. למרות שיש בידיה כלים כלכליים להפעלת השפעה משמעותית יותר, בייג'ינג בחרה להגביל את תגובתה בעיקר למישור הדיפלומטי, ונמנעה מהפעלת מנופי ההשפעה שברשותה. מאמר זה טוען כי אין לראות בהתנהלות זו ביטוי לפסיביות, אלא אסטרטגיה מחושבת שנועדה לשמר את גמישותה האסטרטגית של סין באמצעות הימנעות מהכרעה בין האינטרסים המתחרים שלה.
מפה אינטראקטיבית זו מתעדת את תקיפותיה של איראן ושלוחותיה ברחבי המזרח התיכון, לצד תקיפותיה של ארצות הברית, החל מאפריל 2026. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומבוססת על מודיעין ממקורות גלויים (OSINT), תיעוד חזותי, הצהרות רשמיות ודיווחים בתקשורת. מטרת הפרויקט היא לספק תמונת מצב נגישה, מבוססת-נתונים ועדכנית של העימות ככל שהוא מתפתח.
התנהלות אזרבייג'ן במהלך המלחמה באיראן ב-2026 ניתנת לתיאור כיישור קו מרוסן יותר מאשר כניטרליות. מתחת להתעקשותה הרשמית כי נותרה מחוץ לעימות, באקו המשיכה להיות שותפה קרובה של ישראל בתחומי האנרגיה, רכישות הנשק והמודיעין, בעוד שהעמקת קשריה עם וושינגטון — כפי שבאה לידי ביטוי ביוזמה האמריקאית של מסדרון טראמפ לשלום, יציבות ושגשוג בינלאומיים (TRIPP) שטהראן מתנגדת לה בגלוי — מיקמה אותה בבירור בצד שנגדו נלחמה איראן. יישור קו זה הפך את אזרבייג'ן למטרה, כפי שהמחישו מתקפות הכטב"מים האיראניות ב-5 במארס והסיכולים שבאו לאחר מכן. מה שהגן עליה לא...
המלחמה באיראן והמשבר הכלכלי המחריף בעקבותיה האיצו את שחיקתו המתמשכת של מעמד הביניים האיראני, שנפגע ביתר שאת מאינפלציה גבוהה, מהשפעת הסנקציות, מירידה בכוח הקנייה וממשבר תעסוקתי גובר. חוקרים ופרשנים באיראן מזהירים לאחרונה מפני הידרדרותם של חלקים גדולים ממעמד הביניים לעבר השכבות הנמוכות ומתלות גוברת בסיוע ממשלתי, תוך פגיעה ביכולתם לשמר את דפוסי החיים, את הביטחון הכלכלי ואת התקווה לעתיד שאפיינו מעמד זה. לשחיקה זו השלכות החורגות מהתחום הכלכלי: היא מעודדת הגירה של צעירים משכילים ובעלי מקצועות חופשיים, מחלישה את ההון החברתי ואת האמון...
מאמר זה בוחן את עמדת רוסיה כלפי תוכנית הגרעין האיראנית, כפי שבאה לידי ביטוי בתגובותיה הרשמיות לתקיפות נגד איראן ביוני 2025 ובמארס 2026, וכן במהלך דיוני ועידת הסקר של האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני (NPT) באפריל-מאי. במצב הנוכחי, אין לרוסיה צורך לבצע שינויים דרסטיים במדיניותה בנוגע לגרעין האיראני, והיא יכולה להמשיך להחזיק בעמדה שגיבשה במהלך השנים האחרונות, מאז קריסת הסכם הגרעין עם איראן(JCPOA) ותחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה. מדיניות זו משקפת אסטרטגיית איזון מחושבת מצד רוסיה: גינוי רטורי של הסלמה צבאית, במיוחד של תקיפות נגד אתרי גרעין;...
התקיפה הישראלית בדאחייה בעקבות ירי חזבאללה לצפון וסבב ההתכתשויות שלאחריה בין ישראל לאיראן ממחישים את מורכבות המאמץ האמריקאי לבלימת הסלמה ואת האתגר הישראלי לנתק בין הזירה הלבנונית לאיראן. ממשל טראמפ ביקש לקדם הסדרה מחודשת בין ישראל ללבנון, לחזק את ממשלת לבנון, לצמצם את חופש הפעולה של חזבאללה ולשמר מרחב תמרון מול טהראן. אולם, הוא לא הצליח למנוע תקיפה ישראלית בביירות שנועדה לגבות מחיר מחזבאללה ושהביאה תוך שעות לעימות ישיר בין ישראל לאיראן. מצב זה המחיש את האתגר המרכזי של ישראל מול וושינגטון – לשכנע את הממשל לאפשר לה אכיפה ממוקדת...
מאז פתיחת מלחמת "שאגת הארי", וביתר שאת על רקע ההסלמה בלבנון בשבועות האחרונים, התחזקה בטהראן התפיסה המדגישה את חשיבות חזבאללה כרכיב אסטרטגי בתפיסת הביטחון האיראנית. הצטרפות חזבאללה למערכה לצד איראן נתפסה בטהראן כביטוי למחויבותו לציר הפרו-איראני באזור ולחשיבותה הנמשכת של תפיסת השלוחים, שנדמה היה כי נשחקה בעקבות היחלשות הציר והימנעות בעלי בריתה של איראן, ובהם חזבאללה, מהצטרפות למערכה ביוני 2025. מחויבות איראן לחזבאללה באה לידי ביטוי בהתעקשותה לקשור בין כל הסכם להפסקת אש קבועה עם ארצות הברית לבין הפסקת אש בלבנון. מחויבות זו...